חנוכה, מה הקשר?

הערשלה

משתמש ותיק
באתי לשתף את הת"ח דפה בדברי המהר"ל בספר נר מצוה חלק א - עניני ארבע המלכיות וז"ל:

"במה שישראל נפרדים מהשם יתברך על ידי מעשה עגל, שמיד שהוציא אותם ממצרים, ונתן להם התורה, עשו את העגל. וזה נראה שיש פירוד וסילוק לישראל בדבר מה מן השם יתברך מצד עצם ישראל, שאילו היה לישראל חבור לגמרי אל הקדוש ברוך הוא מצד עצמם, לא עשו העגל בראשית, כאשר לקח השם יתברך את ישראל לעם, ומיד שהוציא אותם ממצרים, ונתן להם התורה, עשו את העגל, ודבר זה מורה בודאי כי יש כאן סילוק ופירוד. וכמו שיש להם חיבור וקירוב אל השם יתברך מצד עצמם, כך יש להם גם כן פירוד מצד עצמם. וזה כי כמו שיש לאב חבור וקשור לבנו זה לזה, מצד כי זה הוא האב, וזה הוא הבן, כך יש להם פירוד גם כן בצד מה. כי אב ובן הם מחולקים בעצמם, שזה הוא אב וזה בן, ודבר זה נחשב פירוד. ולפיכך בודאי יש כאן סילוק ופירוד מצד זה, ולכך אמרו לישראל (ב"ר ב, ד) 'כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל'. כי מצד העגל, שעבדו ישראל את העגל מיד שנתן להם התורה, דבר זה מורה כי יש כאן סילוק והפרדה בעצם שלהם".

כלומר שה'חושך' של מלכות יוון טען שאין לישראל חלק באלוקי ישראל וחטא העגל יוכיח, שהם נפרדים ממנו.

וזה מה שממשיך המהר"ל וז"ל :"והנה התבאר בדבר זה חכמי יון, מה שרצו בזה שאמרו (ב"ר ב, ד) 'כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל'. כי אמרו מצד שישראל עשו את העגל מיד שהוציא אותם ממצרים, אם כן מורה שאין להם חס ושלום חלק באלקי ישראל. כי הדבר שהוא בעצם, הוא ראשונה, והעגל היה ראשון.

אבל כנגד טענת היוונים מביא המהר"ל את הגמ' בפרק אין עומדין (ברכות לב ב) אמרו, "ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני" (ישעיה מט, יד), אמר ריש לקיש, אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, רבש"ע, אדם נושא אשה על אשתו ראשונה, זוכר מעשה הראשונה, אתה עזבתני ושכחתני. "התשכח אשה עולה" (שם פסוק טו), אמר לה הקדוש ברוך הוא, בתי, י"ב מזלות בראתי ברקיע, ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל, ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון, ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטין, ועל כל רהטין ורהטין בראתי לו שלשים קרטין, ועל כל קרטין וקרטין בראתי לו שלשים גסטרא, ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה כוכבים כמנין ימות החמה, וכולם לא בראתי אלא בשבילך, ואת אמרת "עזבתני ושכחתני". "התשכח אשה עולה", אמר לה הקדוש ברוך הוא, כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר. אמרה לפניו, רבונו של עולם, הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך, שמא לא תשכח לי מעשה העגל. אמר, "גם אלה תשכחנה" (שם פסוק טו). אמרה לפניו, רבונו של עולם, הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך, שמא תשכח לי מעשה סיני. אמר לה, "ואנכי לא אשכחך" (שם), זה מעשה סיני.

שה' אומר שישכח את זה כיוון שזה לא העצם כטענת היוונים וזה רק במעטפת חיצונית שאינה פוגמת בקשר הפנימי.

נראה לי שהבנה זו היא הדבר העיקרי בחנוכה שלכל יהודי יש קשר פנימי בלתי ניתק עם ה' והוא אכן 'חלק אלוה ממעל', אולי זה הכוונה ב'להאיר את המקומות הנמוכים'.
 
חלק עליון תַחתִית