זמן הדלקת נ"ח

מתי (באיזה זמן) אתה מדליק נרות חנוכה??

  • בשקיעה ממש

    קולות: 34 32.4%
  • עשר-עשרים דקו' אחרי השקיעה (לפני מעריב)

    קולות: 34 32.4%
  • אחרי מעריב גם קודם ר"ת

    קולות: 18 17.1%
  • בזמן ר"ת

    קולות: 19 18.1%

  • סה"כ בוחרים
    105

חיים כץ

משתמש ותיק
מצ"ב סקר תקדימי מה נהוג אצלכם לגבי זמן ההדלקה
כמובן שיש לת"ח שבפורום לדון טובא בכל הזמנים .
 

ששמואל

משתמש ותיק
כמו"כ אם ידוע למישהו מקור לחזו"א לזמן ההדלקה אשמח ויציין זאת.
 

חיים כץ

משתמש ותיק
פותח הנושא
שייגניסט אמר:
למה אין בסקר זמן צאת הכוכבים אחרי מעריב?

זוהי האפשרות השלישית 
ולגוף הדברים לא נכנסתי ע"כ לא העליתי בתוכו צאה"כ.
 

חפר

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
כמו"כ אם ידוע למישהו מקור לחזו"א לזמן ההדלקה אשמח ויציין זאת.

ידוע שהדליק כעשרים דקות אחר השקיעה וכן נהג הגר״א קוטלר, השאלה למה הדליקו לפני מעריב.
 

ששמואל

משתמש ותיק
חפר אמר:
ששמואל אמר:
כמו"כ אם ידוע למישהו מקור לחזו"א לזמן ההדלקה אשמח ויציין זאת.

ידוע שהדליק כעשרים דקות אחר השקיעה וכן נהג הגר״א קוטלר, השאלה למה הדליקו לפני מעריב.
יישר כח
אני יודע שזה "ידוע"
שאלתי אם מישהו יודע מקום בחזו"א שהוא מתייחס לזה במפורש
 

חיים כץ

משתמש ותיק
פותח הנושא
חפר אמר:
ששמואל אמר:
כמו"כ אם ידוע למישהו מקור לחזו"א לזמן ההדלקה אשמח ויציין זאת.

ידוע שהדליק כעשרים דקות אחר השקיעה וכן נהג הגר״א קוטלר, השאלה למה הדליקו לפני מעריב.

כמדומני גם מרן הגרי"ז ננהג בחו"ל להדליק עשרים דקו' אחרי השקיעה
ובירושלים התחיל לנהוג כמנהגי הפרושים בירושלים בשקיעה ממש.
 

רואים שקוף

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
חפר אמר:
ששמואל אמר:
כמו"כ אם ידוע למישהו מקור לחזו"א לזמן ההדלקה אשמח ויציין זאת.

ידוע שהדליק כעשרים דקות אחר השקיעה וכן נהג הגר״א קוטלר, השאלה למה הדליקו לפני מעריב.
יישר כח
אני יודע שזה "ידוע"
שאלתי אם מישהו יודע מקום בחזו"א שהוא מתייחס לזה במפורש
מקובל שהחזו"א לא הלך לפי שעון. רק בדק במראה השמים.
בדר"כ היה יוצא לבדוק כ10-20 דק' אחרי השקיעה.
וכמו מוצש"ק חזו"א.
 
 
רואים שקוף אמר:
ששמואל אמר:
חפר אמר:
ידוע שהדליק כעשרים דקות אחר השקיעה וכן נהג הגר״א קוטלר, השאלה למה הדליקו לפני מעריב.
יישר כח
אני יודע שזה "ידוע"
שאלתי אם מישהו יודע מקום בחזו"א שהוא מתייחס לזה במפורש
מקובל שהחזו"א לא הלך לפי שעון. רק בדק במראה השמים.
בדר"כ היה יוצא לבדוק כ10-20 דק' אחרי השקיעה.
וכמו מוצש"ק חזו"א.
 
לא שמעתי על קבלה כזו, ולי ידוע שהיה מדליק ב5
 

יהודי

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
חפר אמר:
ששמואל אמר:
כמו"כ אם ידוע למישהו מקור לחזו"א לזמן ההדלקה אשמח ויציין זאת.

ידוע שהדליק כעשרים דקות אחר השקיעה וכן נהג הגר״א קוטלר, השאלה למה הדליקו לפני מעריב.
יישר כח
אני יודע שזה "ידוע"
שאלתי אם מישהו יודע מקום בחזו"א שהוא מתייחס לזה במפורש
כמדומה שאין הל' חנוכה בחזו"א
 
 

צ''ע

משתמש ותיק
חיים כץ אמר:
חפר אמר:
ששמואל אמר:
כמו"כ אם ידוע למישהו מקור לחזו"א לזמן ההדלקה אשמח ויציין זאת.

ידוע שהדליק כעשרים דקות אחר השקיעה וכן נהג הגר״א קוטלר, השאלה למה הדליקו לפני מעריב.

כמדומני גם מרן הגרי"ז ננהג בחו"ל להדליק עשרים דקו' אחרי השקיעה
ובירושלים התחיל לנהוג כמנהגי הפרושים בירושלים בשקיעה ממש.
מה שמקובל שהוא הקפיד ממש בשקיעה, וזה מל' הרמב''ם :

אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין.

ומענין אם בחו''ל לא נהג כך,
וידוע שבבריסק פעם אחת בשנה הולכים לבדוק את השעון המדויק כדי להדליק מיד עם השקיעה,
 

צ''ע

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
צ''ע אמר:
וידוע שבבריסק פעם אחת בשנה הולכים לבדוק את השעון המדויק כדי להדליק מיד עם השקיעה,
וכמדומה שמר שכח 'מים שלנו'.

נכון, וכמדו' שגם בדיקת חמץ
כ' בל' הרמב''ם :

ומדברי סופרים לחפש אחר החמץ במחבואות ובחורים ולבדוק ולהוציאו מכל גבולו. וכן מדברי סופרים שבודקין ומשביתין החמץ בלילה מתחלת ליל ארבעה עשר לאור הנר. מפני שבלילה כל העם מצויין בבתים ואור הנר יפה לבדיקה. ואין קובעין מדרש בסוף יום שלשה עשר. וכן החכם לא יתחיל לקרות בעת זו שמא ימשך וימנע מבדיקת חמץ בתחלת זמנה.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
צ''ע אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
צ''ע אמר:
וידוע שבבריסק פעם אחת בשנה הולכים לבדוק את השעון המדויק כדי להדליק מיד עם השקיעה,
וכמדומה שמר שכח 'מים שלנו'.

נכון, וכמדו' שגם בדיקת חמץ
כ' בל' הרמב''ם :

ומדברי סופרים לחפש אחר החמץ במחבואות ובחורים ולבדוק ולהוציאו מכל גבולו. וכן מדברי סופרים שבודקין ומשביתין החמץ בלילה מתחלת ליל ארבעה עשר לאור הנר. מפני שבלילה כל העם מצויין בבתים ואור הנר יפה לבדיקה. ואין קובעין מדרש בסוף יום שלשה עשר. וכן החכם לא יתחיל לקרות בעת זו שמא ימשך וימנע מבדיקת חמץ בתחלת זמנה.
בודקים לפני מעריב?
 

צ''ע

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
צ''ע אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
וכמדומה שמר שכח 'מים שלנו'.

נכון, וכמדו' שגם בדיקת חמץ
כ' בל' הרמב''ם :

ומדברי סופרים לחפש אחר החמץ במחבואות ובחורים ולבדוק ולהוציאו מכל גבולו. וכן מדברי סופרים שבודקין ומשביתין החמץ בלילה מתחלת ליל ארבעה עשר לאור הנר. מפני שבלילה כל העם מצויין בבתים ואור הנר יפה לבדיקה. ואין קובעין מדרש בסוף יום שלשה עשר. וכן החכם לא יתחיל לקרות בעת זו שמא ימשך וימנע מבדיקת חמץ בתחלת זמנה.
בודקים לפני מעריב?
 אדרבה עי' היטב בל' הרמב''ם בחנוכה כ' ''עם שקיעתה'', ובחו''מ כ' ''תחילת ליל ארבעה עשר''

וכמדומה שכך הם למדו ברמב''ם בחו''מ שהתקנה הייתה לא רק לבדוק בליל י''ד אלא בתחילת ליל י''ד,
ובחנוכה זה לא ''תחילת הזמן'' אלא שהתקנה היא להדליק מיד עם השקיעה שאז יש פרסומי ניסא טפי,
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
צ''ע אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
צ''ע אמר:
נכון, וכמדו' שגם בדיקת חמץ
כ' בל' הרמב''ם :

ומדברי סופרים לחפש אחר החמץ במחבואות ובחורים ולבדוק ולהוציאו מכל גבולו. וכן מדברי סופרים שבודקין ומשביתין החמץ בלילה מתחלת ליל ארבעה עשר לאור הנר. מפני שבלילה כל העם מצויין בבתים ואור הנר יפה לבדיקה. ואין קובעין מדרש בסוף יום שלשה עשר. וכן החכם לא יתחיל לקרות בעת זו שמא ימשך וימנע מבדיקת חמץ בתחלת זמנה.
בודקים לפני מעריב?
 אדרבה עי' היטב בל' הרמב''ם בחנוכה כ' ''עם שקיעתה'', ובחו''מ כ' ''תחילת ליל ארבעה עשר''

וכמדומה שכך הם למדו ברמב''ם בחו''מ שהתקנה הייתה לא רק לבדוק בליל י''ד אלא בתחילת ליל י''ד,
ובחנוכה זה לא ''תחילת הזמן'' אלא שהתקנה היא להדליק מיד עם השקיעה שאז יש פרסומי ניסא טפי,
לצערי לא זכיתי להבין דברי מר.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
צ''ע אמר:
אדרבה עי' היטב בל' הרמב''ם בחנוכה כ' ''עם שקיעתה'', ובחו''מ כ' ''תחילת ליל ארבעה עשר''
להבנתי, הלשון "עם שקיעתה" מחייבת דיוק והצמדות לשקיעה יותר מאשר "תחלת ליל ארבעה עשר".
ובפרט שבחנוכה כ' הרמב"ם "לא מאחרין ולא מקדימין".

ועוד שכ' הרמב"ם "ואין קובעין מדרש בסוף יום שלשה עשר וכן החכם לא יתחיל לקרות בעת זו"..., ולמה לא הזכיר ק"ש ותפילת מעריב שאין קוראין ומתפללין.
 

אדיר במרום

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
כמו"כ אם ידוע למישהו מקור לחזו"א לזמן ההדלקה אשמח ויציין זאת.
ראיתי שהחזו"א רצה להרוויח גם את שקיעת ר"ת ועל כן העדיף להדליק תוך חצי שעה מהשקיעה שזה מעיקר הדין לאלו שלא הולכים אחר שקיעת ר"ת וגם הרוויח את השקיעה של ר"ת
 
 

צ''ע

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
צ''ע אמר:
אדרבה עי' היטב בל' הרמב''ם בחנוכה כ' ''עם שקיעתה'', ובחו''מ כ' ''תחילת ליל ארבעה עשר''
להבנתי, הלשון "עם שקיעתה" מחייבת דיוק והצמדות לשקיעה יותר מאשר "תחלת ליל ארבעה עשר".
ובפרט שבחנוכה כ' הרמב"ם "לא מאחרין ולא מקדימין".

בשניהם יש קפידא בזמן, אלא שהיסוד הוא שונה, בחנוכה זה זמן מעשה ההדלקה עם השקיעה עד שתכלה רגל, בחו''מ עיקר הזמן הוא ליל י''ד אלא שיש עוד דין של חיוב לבדוק כבר ''מתחילת הלילה'',
 

זכרונות

משתמש ותיק
אני מקוה שחכמי הפורום יוכלו לתרץ לי קושיא הקשה לי זמן רב
בגמ' פסחים צד "מהלך אדם בינוני עשר פרסאות ביום מהם ד' מיל מעלוה"ש עד הנץ החמה, ד'מיל משקיעת החמה עד צאה"כ
בגמ' זו אנו לומדים שאנשים הולכים ד' מיל אחרי השקיעה גם בדרכים בין עירוניות
וא"כ איך יתכן לאלה המדליקים בשקיעה, שאחרי חצי שעה כלתה רגל מהשוק, שמדובר בתוך העיר שכל אחד מכיר כל אבן וכל גבעה, ואילו מחוץ לעיר עדיין הולכים עוד יותר מ40 דקות, ולמה בתוך העיר כלתה גם רגלי דתרמודאי
 

צ''ע

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
אני מקוה שחכמי הפורום יוכלו לתרץ לי קושיא הקשה לי זמן רב
בגמ' פסחים צד "מהלך אדם בינוני עשר פרסאות ביום מהם ד' מיל מעלוה"ש עד הנץ החמה, ד'מיל משקיעת החמה עד צאה"כ
בגמ' זו אנו לומדים שאנשים הולכים ד' מיל אחרי השקיעה גם בדרכים בין עירוניות
וא"כ איך יתכן לאלה המדליקים בשקיעה, שאחרי חצי שעה כלתה רגל מהשוק, שמדובר בתוך העיר שכל אחד מכיר כל אבן וכל גבעה, ואילו מחוץ לעיר עדיין הולכים עוד יותר מ40 דקות, ולמה בתוך העיר כלתה גם רגלי דתרמודאי

לא זכיתי להבין,
אכן מהלך אדם ''בינוני'' הוא כך אבל לא נאמר שזה הי' הדרך כל יום לחזור אחרי זמן זה לעיר,
 

זכרונות

משתמש ותיק
צ''ע אמר:
זכרונות אמר:
אני מקוה שחכמי הפורום יוכלו לתרץ לי קושיא הקשה לי זמן רב
בגמ' פסחים צד "מהלך אדם בינוני עשר פרסאות ביום מהם ד' מיל מעלוה"ש עד הנץ החמה, ד'מיל משקיעת החמה עד צאה"כ
בגמ' זו אנו לומדים שאנשים הולכים ד' מיל אחרי השקיעה גם בדרכים בין עירוניות
וא"כ איך יתכן לאלה המדליקים בשקיעה, שאחרי חצי שעה כלתה רגל מהשוק, שמדובר בתוך העיר שכל אחד מכיר כל אבן וכל גבעה, ואילו מחוץ לעיר עדיין הולכים עוד יותר מ40 דקות, ולמה בתוך העיר כלתה גם רגלי דתרמודאי

לא זכיתי להבין,
אכן מהלך אדם ''בינוני'' הוא כך אבל לא נאמר שזה הי' הדרך כל יום לחזור אחרי זמן זה לעיר,
לא הבנתי מה לא הבנת,
אם אדם הולך עד 72 דקות אחרי השקיעה, ז"א שעדיין לא כ"כ חשוך, ולכן אפשר ללכת בכל ערב עד ד' מיל  
ולכן שאלתי למה בחנוכה אנשים לא הולכים יותר מחצי שעה 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ששמואל אמר:
אז מה מקור שעת ההדלקה לחזון איש (חוץ מ "ידוע" ו "מקובל") ?
יש המון אנשים שאמרו שזכרו את זה מחייו של החזו"א ועוד הרבה הרבה ששמעו כך מפי אבותיהם שזכרו את זה, וכי זה לא מספיק למע"כ??
 

צ''ע

משתמש ותיק
זכרונות אמר:
צ''ע אמר:
זכרונות אמר:
אני מקוה שחכמי הפורום יוכלו לתרץ לי קושיא הקשה לי זמן רב
בגמ' פסחים צד "מהלך אדם בינוני עשר פרסאות ביום מהם ד' מיל מעלוה"ש עד הנץ החמה, ד'מיל משקיעת החמה עד צאה"כ
בגמ' זו אנו לומדים שאנשים הולכים ד' מיל אחרי השקיעה גם בדרכים בין עירוניות
וא"כ איך יתכן לאלה המדליקים בשקיעה, שאחרי חצי שעה כלתה רגל מהשוק, שמדובר בתוך העיר שכל אחד מכיר כל אבן וכל גבעה, ואילו מחוץ לעיר עדיין הולכים עוד יותר מ40 דקות, ולמה בתוך העיר כלתה גם רגלי דתרמודאי

לא זכיתי להבין,
אכן מהלך אדם ''בינוני'' הוא כך אבל לא נאמר שזה הי' הדרך כל יום לחזור אחרי זמן זה לעיר,
לא הבנתי מה לא הבנת,
אם אדם הולך עד 72 דקות אחרי השקיעה, ז"א שעדיין לא כ"כ חשוך, ולכן אפשר ללכת בכל ערב עד ד' מיל  
ולכן שאלתי למה בחנוכה אנשים לא הולכים יותר מחצי שעה 
עדיין לא הבנתי,
יש אנשים שהולכים גם בלילות ובשעות יותר מאוחרות,
ולא זה מה שאמור בגמ' של מהלך אדם, שאינה מחדשת אלא מה המרחק שהולך אדם וכמה זמן הוא היום,

אבל למעשה אורחא דמילתא בדר''כ אחרי חצי שעה הרחובות היו ריקים מהמון,
 
 
חלק עליון תַחתִית