שלמה זינגר אמר:
משהו בדיון כאן לא ברור, להבנתי הדלה אם שמן שדי בו ליום אחד דולק שמונה ימים זהו מקרה החורג מגדר הטבע ומקובל לכנותו בשם 'נס'.
האם יש לך הסבר אלטרנטיבי כיצד קרה הדבר שבאופן זה אתה מפרש דברי הרמב"ם?
יש באמת שסברו שהרמב"ם נקט בזה כמפורש כמגילת תענית ולא כמו הברייתא המובאת בתלמוד בבלי (וזהו המקום היחיד בחז"ל שמוזכר נס זה כמדומני)
והנה לך לשון מגילת התענית (המאוחרת):
ומה ראו לעשות חנוכה שמונה ימים, והלא חנוכה שעשה משה במדבר לא עשה אלא שבעה ימים, שנאמר (ויקרא ח, לג): "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים וְגוֹ'", ואומר: (במדבר ז, יב): "וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ וְגוֹ'", ובשביעי הקריב אפרים. וכן מצינו בחנוכה שעשה שלמה, שלא עשה אלא שבעת ימים, שנאמר: (דה"ב ז, ט): "כִּי חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ עָשׂוּ שִׁבְעַת יָמִים, וְהֶחָג שִׁבְעַת יָמִים". מה ראו לעשות חנוכה זו שמונה ימים? אלא – בימי מלכות יון נכנסו בני חשמונאי להיכל, ובנו את המזבח, ושׂדוהו בשׂיד ותקנו בו כלי שרת והיו מתעסקין בו שמונה ימים.
הרי מפורש שהטעם שעושים חנוכה שמונה ימים הוא משום חנוכת הבית שחנכו החשמונאים משך שמונה ימים אחר שניצחו במלחמה ושהיו מתעסקין במקדש שמונה ימים ששדוהו בשיד ובנו מזבח והדליקו נרות, ובפשטות פליגי בזה על הברייתא במסכת שבת שהטעם שקבעו חנוכה הוא משום נס פך השמן. ואם כן אפשר גם שזה כוונת הרמב"ם במה שלא דיבר והדגיש את נס פח השמן והעיקר בדבריו הוא מה שהתעסקו במקדש כל אותם שמונה ימים ולכן הדליקו בהם נרות בכל לילה ולילה באותם הימים.
אני (ורוב עם ישראל) איני סובר כך כמובן. ובאמת דחוק וזר להעמיס בדברי הרמב"ם את תוכן הטעם המובא במגילת תענית. ואשר על כן הטענה מדוע השמיט הרמב"ם מילות "ונעשה בו נס" המפורשות בברייתא היא פלאית ביותר.. ובפרט שנתן בזה פתח גדול לבוא לידי טעות וכחז"ס למשל.