מחותנים- איפה ומתי מדליקים? (בענין הדלקה בפנים או בחוץ)

בן ראם

משתמש ותיק
אנשים המחתנים או סתם אנשים החייבים לעזוב את ביתם בצהריים ולחזור מאוחר בלילה. מה יעשו- ידליקו בפלג המנחה? ימנו שליח? ידליקו כשיחזרו? אשמח למקורות.
 
לשון 'פסקי תשובות' (באדיבות בר אילן):
ומכל מקום, אם יש לו שני אפשרויות או להדליק מהשקיעה ולמעלה ע"י שליח או בעצמו מפלג המנחה עדיף שיעשה שליח להדליק בזמנו שבזה יוצא ודאי, משא"כ מפלג המנחה יש הסוברים שאינו מברך, ואם כי אין לנו אלא הכרעת המ"ב שיכול לברך, מ"מ כל מה שאפשר לתקוני מתקנינן.
ומי שהשעה דוחקתו ואין באפשרותו להדליק אלא או מאוחר בלילה לאחר שכבר כלה רגל מן השוק (עיין לקמן אות ד') או לפני השקיעה מפלג המנחה ולמעלה, מסתבר שיש לו להעדיף להדליק מאוחר מאשר להדליק לפני השקיעה (והיינו אם יש לו בני בית ויהיו נעורים, דאל"כ לא יוכל לברך, כדלהלן מ"ב סקי"א), ויש אומרים שיש בענין זה לחלק בין אלו הנוהגים להדליק בחוץ שהם יעדיפו בשעת הדחק להדליק מפלג המנחה ולא מאוחר בלילה ובין אלו הנוהגים להדליק בבית בפנים שהם יעדיפו בשעת הדחק להדליק מאוחר ולא לפני השקיעה.

לכאורה סדר הדברים: 1) ע"י שליח 2) בלילה 3) פלג 4)אחר שכלתה, ולמדליקים בפנים 4 הוא לפני 3.
יש להסתפק ביום הראשון אי על ידי שליח ש"ד או"ד שהחיינו עדיף, לא נתבאר בפסקי תשובות..
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
לשון 'פסקי תשובות' (באדיבות בר אילן):
יישר כח! אם כי הרב המחבר מלקט, והייתי שמח לדעת שורשיו.
 

דרומאי

משתמש ותיק
ודאי שהעיקר לדינא שבזה"ז מדליקין עד עלות השחר אם בני הבית ניעורין.
והשאלה שייכת רק במי שמדליק בחוץ. ושמא באותו לילה ידליק בפנים.
 
דרומאי אמר:
ודאי שהעיקר לדינא שבזה"ז מדליקין עד עלות השחר אם בני הבית ניעורין.
והשאלה שייכת רק במי שמדליק בחוץ. ושמא באותו לילה ידליק בפנים.
גם המדליקים בפנים, אם כבר כלתה רגל מהשוק לגמרי, הוא רק אם לא היה סיפק בידו להדליק ואינו לכתחילה.
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
דרומאי אמר:
ושמא באותו לילה ידליק בפנים.
לפחות לדעת הגרי"ש בזמננו המדליק בפנים לא יצא יד"ח דאין זה מקום ההדלקה, ולכאורה וודאי דעדיף שליח.
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
לכאורה סדר הדברים: 1) ע"י שליח 2) בלילה 3) פלג 4)אחר שכלתה, ולמדליקים בפנים 4 הוא לפני 3.
שאלתי את הגר"א וייס ואמר לי שעדיף בפלג. אמנם לא פירש טעמו.
 
בן ראם אמר:
שאלתי את הגר"א וייס ואמר לי שעדיף בפלג
גם אני מבין כך מסברא.
לא רציתי לכתוב שלא יכעסו עלי שאני כותב אחרת מהרב וואזנר.
אבל אחרי שת"ח גם אמר כך, אני כותב את הנלענ"ד.

להדליק מפלג בעצמו זה תקנה של חז"ל (וכך גם פסק המ"ב).

להדליק בזמן עם שליח לא בטוח שזה יותר טוב. א' מצווה בו יותר מבשלוחו. ב' למה צריך לחשוב על פתרונות וקומבינות אחרי שיש עצה מחזל ונפסקה להלכה.

ייתכן שיש להתווכח, אך כתבתי את הנלענ"ד.
 

עמנואל

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
ודאי שהעיקר לדינא שבזה"ז מדליקין עד עלות השחר אם בני הבית ניעורין.
והשאלה שייכת רק במי שמדליק בחוץ. ושמא באותו לילה ידליק בפנים.
לכאורה לא כל כך פשוט שניתן להדליק בפנים במקום שאין סכנה, פשט התלמוד והפוסקים מראה שלא ניתן.
 

עמנואל

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
עמנואל אמר:
פשט התלמוד והפוסקים מראה שלא ניתן.
ומנהג בני אשכנז - ע"פ חכמיהם גדולי־ישראל - דלא כן, ובכה"ג אמרינן ש'מבטל ההלכה'.
בני אשכנז בשוכנם בארצות ריב ומצות, דהויא סכנתא רבה בחוצות, כפי שביארו היטב ובלא מליצות, אך האם כיום בארץ ישראל ובהרבה תפוצות, שמאירים את אור החנוכה בחוצות, וכגון פעולות חב"ד האמיצות. ובכן יש מבני אשכנז המדליקים בפנים, ויש שאינם מוצאים לכך פנים. מהראשונים יש שיאמרו בבטחה, שמנהג מבטל הלכה, ומהאחרונים יש שיאמרו נכוחה, שאינו מנהג אלא פרי מבוכה. לא באתי מן התלמוד להקשות, אלא להראות מקור מים חיים, כי זו וזו בקהל ועדה נדרשות, אלו ואלו דברי אלוקים חיים.
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
להדליק בזמן עם שליח לא בטוח שזה יותר טוב. א' מצווה בו יותר מבשלוחו. ב' למה צריך לחשוב על פתרונות וקומבינות
הרב אלישיב אחז שזה עדיף, וחידש חידוש גדול שייתכן שבמצוות נר חנוכה אין חיסרון של מצוה בו יותר מבשלוחו משום דהוי מצוה על הבית. ומ"מ ודאי דלא יאי למקרי "קומבינה" לדין תורתנו הקדושה. ומ"מ יש לדון משום דמפסיד הברכה.
וממילא יוצא שהנכון שידליק בפתח ביתו או בחלון בפלג, וימנה שליח להדליק בפתח החצר בזמן ואז יצא כהגריש"א לשיטתיה, וכשיחזור בלילה ידליק בלא ברכה בפני ב"ב וכך יצא ידי השיטות כולן.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
לבי במערב אמר:
עמנואל אמר:
פשט התלמוד והפוסקים מראה שלא ניתן.
ומנהג בני אשכנז - ע"פ חכמיהם גדולי־ישראל - דלא כן, ובכה"ג אמרינן ש'מבטל ההלכה'.
בני אשכנז בשוכנם בארצות ריב ומצות, דהויא סכנתא רבה בחוצות, כפי שביארו היטב ובלא מליצות, השאלה האם כיום ארץ ישראל ובהרבה תפוצות, שמאירים את אור החנוכה בחוצות, וכגון פעולות חב"ד האמיצות. ובכן יש מבני אשכנז המדליקים בפנים, ויש שאינם מוצאים לכך פנים. מהראשונים יש שיאמרו בבטחה, שמנהג מבטל הלכה, ומהאחרונים יש שיאמרו נכוחה, שאינו מנהג אלא פרי מבוכה. לא באתי מן התלמוד להקשות, אלא להראות מקור מים חיים, כי זו וזו בקהל ועדה נדרשות, אלו ואלו דברי אלוקים חיים.
אשמח לשמוע באלו 'אחרונים', מדובר, 
אא"כ אתה מתכוון לפוסקי דורנו הליטאים. 
 
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
אא"כ אתה מתכוון לפוסקי דורנו הליטאים.
ברור. רק בני דורינו חיו בלי סכנה. ובראשם אאל"ט מרן הגרי"שא.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
בן ראם אמר:
אמונת אומן אמר:
אא"כ אתה מתכוון לפוסקי דורנו הליטאים.
ברור. רק בני דורינו חיו בלי סכנה. ובראשם אאל"ט מרן הגרי"שא.
עפר אני תחת כפות רגליו של מרן הגריש''א ודעימיה, ופחות מעפר.

אך הנושא פה הוא מציאותי טכני.

לא ידוע לי על כך שרק דורנו נטול סכנות.

הרמב''ן והאבן עזרא הרי''ף  ובני דורם חיו בתור הזהב של ספרד, כאשר הגויים מלקקים את כפות רגליהם.

גם בתוך הרובע היהודי בוילנא לא היתה כנראה שום סכנה להדליק מנורה בפתח הבית, וכך באלפי מקומות בעולם במשך הדורות.

התקופה בה התחילו להדליק בחוץ בעיר העתיקה בירושלים התאפיינה ברדיפות מצד הערבים והטורקים.

יש כמה מראשוני האחרונים שמציינים בפירוש שהאידנא ליכא סכנה ועדיין מדליקים בפנים, כמדומני העיטור וספר אהל מועד ועוד.

גם בדורנו אין סכנה בבני ברק, ויש סכנה בפרדס כ''ץ, ביישובים קטנים אחרים ובערים חילוניות ואף באיזורים שונים בירושלים...

2 דקות נסיעה מביתו של הגריש''א נשפך דם ישראל כמים באופן קבוע.

תמוה בעיני מאד מה נשתנה,  וביותר תמוה איך ניתן לומר שיש שינוי כ''כ מהותי, עד שדנים אם המדליק בפנים יצא י''ח.




 
 

דרומאי

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
בן ראם אמר:
אמונת אומן אמר:
אא"כ אתה מתכוון לפוסקי דורנו הליטאים.
ברור. רק בני דורינו חיו בלי סכנה. ובראשם אאל"ט מרן הגרי"שא.
עפר אני תחת כפות רגליו של מרן הגריש''א ודעימיה, ופחות מעפר.

אך הנושא פה הוא מציאותי טכני.

לא ידוע לי על כך שרק דורנו נטול סכנות.

הרמב''ן והאבן עזרא הרי''ף  ובני דורם חיו בתור הזהב של ספרד, כאשר הגויים מלקקים את כפות רגליהם.

גם בתוך הרובע היהודי בוילנא לא היתה כנראה שום סכנה להדליק מנורה בפתח הבית, וכך באלפי מקומות בעולם במשך הדורות.

התקופה בה התחילו להדליק בחוץ בעיר העתיקה בירושלים התאפיינה ברדיפות מצד הערבים והטורקים.

יש כמה מראשוני האחרונים שמציינים בפירוש שהאידנא ליכא סכנה ועדיין מדליקים בפנים, כמדומני העיטור וספר אהל מועד ועוד.

גם בדורנו אין סכנה בבני ברק, ויש סכנה בפרדס כ''ץ, ביישובים קטנים אחרים ובערים חילוניות ואף באיזורים שונים בירושלים...

2 דקות נסיעה מביתו של הגריש''א נשפך דם ישראל כמים באופן קבוע.

תמוה בעיני מאד מה נשתנה,  וביותר תמוה איך ניתן לומר שיש שינוי כ''כ מהותי, עד שדנים אם המדליק בפנים יצא י''ח.
העקרון של הרב אלישיב היה שבזמן שניתן להדליק בחוץ אין יוצאים בפנים. וראיה מהגמרא גבי הדליקה בפנים והוציאה לחוץ.
מיהו שמעתי מר' עזריאל אויערבך בשם חמיו שבודאי אם מדליק במקום שנראה לרה"ר יצא ואף שאינו מבחוץ, וכדמוכח בטור ואכמ"ל. 
 
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
גם בדורנו אין סכנה בבני ברק, ויש סכנה בפרדס כ''ץ, ביישובים קטנים אחרים ובערים חילוניות ואף באיזורים שונים בירושלים...

2 דקות נסיעה מביתו של הגריש''א נשפך דם ישראל כמים באופן קבוע.
אני חושב שהסכנה המדוברת כאן היא לא סכנה לחנוכיה או סכנה כללית, אלא חשש של סיכון כתוצאה מהדלקת הנרות כמו בימי החברים בבבל.
ומ"מ, באמת מתוך עניין. אם כל כך קל להדליק היום בחוץ, למה לא לעשות זאת? הרי לכו"ע לא נעקר מקום ההדלקה בחוץ, אלא רק התאפשר להדליק בפנים. וצ"ע
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בן ראם אמר:
אם כל כך קל להדליק היום בחוץ, למה לא לעשות זאת?
גם בעבר הי' 'קל מאד להדליק בחוץ', ואעפ"כ לא נהגו כן. וכבר נצטוינו ע"י חכמינו ז"ל: "הזהרו במנהג אבותיכם", שאם נדמה הוא בעיניכם כ'ריק' - אינו 'ריק' אלא 'מכם'.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
בן ראם אמר:
לכו"ע לא נעקר מקום ההדלקה בחוץ, אלא רק התאפשר להדליק בפנים. וצ"ע
כי אם חכמינו לאורך אלפיים שנה לא עשו זאת, כולל כ ו ל ם,
אנו לא חכמים מהם!

דרך אגב, כלל לא פשוט להדליק בחוץ בימינו. 
לכמה דעות מי שמדליק בפתח חדר המדרגות אינו יוצא ידי חובה, 
יש אומרים שאם אי אפשר לנרות שידלקו בלי זכוכית, אינו יוצא, ועוד כמה חששות. 
כמו"כ, קשה לקיים בהדלקה בחוץ את העניין של לשהות ע"י הנרות חצי שעה. 
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
גם בעבר הי' 'קל מאד להדליק בחוץ', ואעפ"כ לא נהגו כן. וכבר נצטוינו ע"י חכמינו ז"ל: "הזהרו במנהג אבותיכם", שאם נדמה הוא בעיניכם כ'ריק' - אינו 'ריק' אלא 'מכם'.
אמונת אומן אמר:
כי אם חכמינו לאורך אלפיים שנה לא עשו זאת, כולל כ ו ל ם,
אנו לא חכמים מהם!
הוא אשר כתבתי, לא ביקשתי שתשנו, ביקשתי לדעת האם יש לזה הסבר, ככל דברי תורה שצריך להבין. רק על פרה אדומה אמרו שלא ניתן להבין טעמה.
 

בן ראם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
יש אומרים שאם אי אפשר לנרות שידלקו בלי זכוכית, אינו יוצא, ועוד כמה חששות.
קצת תימה לפ"ז איך הדליקו מעיקר התקנה, הרי לא היתה פחות רוח בזמן חז"ל.
אמונת אומן אמר:
כמו"כ, קשה לקיים בהדלקה בחוץ את העניין של לשהות ע"י הנרות חצי שעה.
ממקום שאתה בא- עניין מול עיקר הדין. ופירסומי ניסא.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
בן ראם אמר:
לבי במערב אמר:
גם בעבר הי' 'קל מאד להדליק בחוץ', ואעפ"כ לא נהגו כן. וכבר נצטוינו ע"י חכמינו ז"ל: "הזהרו במנהג אבותיכם", שאם נדמה הוא בעיניכם כ'ריק' - אינו 'ריק' אלא 'מכם'.
אמונת אומן אמר:
כי אם חכמינו לאורך אלפיים שנה לא עשו זאת, כולל כ ו ל ם,
אנו לא חכמים מהם!
הוא אשר כתבתי, לא ביקשתי שתשנו, ביקשתי לדעת האם יש לזה הסבר, ככל דברי תורה שצריך להבין. רק על פרה אדומה אמרו שלא ניתן להבין טעמה.
יש לזה הסבר, וזה שאני הקטן לא יודע אותו, לא הופך את זה לפרה אדומה. 
בעיני הוא דבר פשוט שהנהגה כזו של כל חכמי ישראל, היא אמירה חד משמעית שבזמננו אין להדליק בחוץ. 

וברור שעוד דור או שניים הליטאים יהיו בטוחים שהגר''א בוודאי הדליק בחוץ... 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
בן ראם אמר:
אם כל כך קל להדליק היום בחוץ, למה לא לעשות זאת?
גם בעבר הי' 'קל מאד להדליק בחוץ', ואעפ"כ לא נהגו כן. וכבר נצטוינו ע"י חכמינו ז"ל: "הזהרו במנהג אבותיכם", שאם נדמה הוא בעיניכם כ'ריק' - אינו 'ריק' אלא 'מכם'.

מנין לך שנהפך למנהג? ומנין לך שבעבר היה קל להדליק בחוץ ובכו"א הדליקו בבית?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
מנין לך שנהפך למנהג?
ע"פ פסיקת כו"כ מגאוני הדור האחרון.
 
חימקו אמר:
ומנין לך שבעבר היה קל להדליק בחוץ ובכו"א הדליקו בבית?
עדויות מאלו שחיו ב'עבר' (ביניהם כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע), וכן מטה הסברא.
 
חלק עליון תַחתִית