לא מקדימים

יהושע

משתמש ותיק
הביאור הלכה הקשה על המחבר שפסק כהטור שזמן ההדלקה הוא בצאת הכוכבים וגם פסק שלא מקדימים, שהרי מה שכתב בגמרא לא לא מקדימים הולך על נר שבת, ואם מדליקים בצאת הכוכבים הרי אין גם את הטעם של שרגא בטהרי מאי אהני.

ואני תמה על קושיותו, אם חז"ל קבעו זמן ההדלקה משתשקע החמה, מהיכי תיתי שאפשר להקדים.
 

עדין

משתמש ותיק
אולי קפידת הגמרא שיהיה דלוק משתשקע חמה. ולא שזאת תהא שעת ההדלקה. את זה בא לאפוקי.
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
עדין אמר:
אולי קפידת הגמרא שיהיה דלוק משתשקע חמה. ולא שזאת תהא שעת ההדלקה. את זה בא לאפוקי.
אם כל אפשר להדליק גם בבוקר מוקדם?
 
 

עדין

משתמש ותיק
יהושע אמר:
עדין אמר:
אולי קפידת הגמרא שיהיה דלוק משתשקע חמה. ולא שזאת תהא שעת ההדלקה. את זה בא לאפוקי.
אם כל אפשר להדליק גם בבוקר מוקדם?
אפשר לומר שצריך שיהיה ניכר שמדליק לזה ואם זה הרבה זמן לא ניכר. [וכמו שאומרים גבי נרות שבת].
אבל כמדומה לי שיש לי איזה חוסר הבנה בשאלה שלכם, כי אפשר לומר שאין הכי נמי.
 
 

יהושע

משתמש ותיק
פותח הנושא
עדין אמר:
יהושע אמר:
עדין אמר:
אולי קפידת הגמרא שיהיה דלוק משתשקע חמה. ולא שזאת תהא שעת ההדלקה. את זה בא לאפוקי.
אם כל אפשר להדליק גם בבוקר מוקדם?
אפשר לומר שצריך שיהיה ניכר שמדליק לזה ואם זה הרבה זמן לא ניכר. [וכמו שאומרים גבי נרות שבת].
אבל כמדומה לי שיש לי איזה חוסר הבנה בשאלה שלכם, כי אפשר לומר שאין הכי נמי.
הכי מוקדם שמצאנו שאפשר להדליק זה מפלג המנחה
 
 

עדין

משתמש ותיק
יהושע אמר:
עדין אמר:
יהושע אמר:
אם כל אפשר להדליק גם בבוקר מוקדם?
אפשר לומר שצריך שיהיה ניכר שמדליק לזה ואם זה הרבה זמן לא ניכר. [וכמו שאומרים גבי נרות שבת].
אבל כמדומה לי שיש לי איזה חוסר הבנה בשאלה שלכם, כי אפשר לומר שאין הכי נמי.
הכי מוקדם שמצאנו שאפשר להדליק זה מפלג המנחה
אבל בתור הוה אמינא אפשר לומר ככה
 
 

הרב מרודוש

משתמש ותיק
עי' ברשב"א שבת כא: שכתב דמה שאמרו בשקיעת החמה רק לכתחילה אבל אפשר גם קודם וכן ס"ל להלכה ויל"ע אי משום פלג המנחה קאמר ובפשטות לא נראה כן
ובלא"ה קשה וכי מדליקין בכ"ד כסלו?
וי"ל קצת בדוחק דהדלקת הנר שאני כיון דהיא דולקת אחר שקיעת החמה שפיר יכול להדליק וכן י"ל גם לגבי קושיתכם
 

לבי במערב

משתמש ותיק
את השאלה אמנם לא הצלחתי להבין,
אך לכאורה מסברא גרידא מוכרח לומר שיש אפשרות להדליק קודם שקיעת החמה - דהא איכא ערש"ק (ואל תשיבוני שאין ללמוד אפשר משאי־אפשר, כי אין כוונתי להוכיח אלא בשעת הדחק כדוגמתו. ולכאורה, לזה כוונת ד' הב"ח בסי' תערב ד"ה 'מצותה').
 
חלק עליון תַחתִית