קושית הבית יוסף
- Thread starter יהושע
- תאריך התחלה
קטן שבתלמידים
משתמש רשום
בנוסח המקור לא מוזכר 'מלחמות', ראה בטור ובשו"ע סימן תרעו סעיף ד. וכך נוסח הספרדים עד היום.
(ומילת 'תשועות' י"ל שאין משמעותה מבוררת כ"כ על נס המלחמה).
(ומילת 'תשועות' י"ל שאין משמעותה מבוררת כ"כ על נס המלחמה).
קטן שבתלמידים
משתמש רשום
גם הדלקת הנרות נעשית ע"י הכהנים.יהושע אמר:
ואם הכוונה לנס המלחמה, למה אומרים נוסח זה שמונה ימים בעת הדלקת הנרות?
ועכ"פ גם אם נסכים שנוסח זה כולל במשמעותו את נס המלחמה, מ"מ זהו נוסח מאוחר (שמקורו במסכת סופרים), וי"ל שמאוחר יותר תיקנו נוסח שמשמעותו כוללת גם את נס המלחמה. אבל הב"י קאי על דברי הגמרא שלא נזכר בה נס המלחמה רק נס פך השמן.
נצחון המלחמה נעשה ע"י הכהנים בדרך נס, נס ריבוי השמן לא נעשה ע"י הכהנים כלל, רק ההדלקה נעשה על ידם, ועל זה לא שייך לומר ע"י כהניך הקדושים.קטן שבתלמידים אמר:
משל למה הדבר דומה, שמכונית נגמר הדלק, והדרך נס מצאו דלק ונסעו, האם שייך לומר שהנס נעשה ע"י הנהג?
זה לא משנה מתי תקנו את הנוסח, מפורש בנוסח שההדלקה נעשה לזכר נס המלחמה, ואין זה סתירה לגמרא, שתיקנו החג לזכר כל הנסים שהושיעם מיד היונים, ונס השמן הוא חלק מהנכסים, אבל לא שייך להקשות שלא היה נס כלל ביום הראשון.
יהושע אמר:
בסוף על הניסים, מוזכר שקבעו שמונת ימי החנוכה להודות ולהלל. הדלקת נרות היכן נזכרה?
סדור תפלה - נוסח אשכנז - סדר עמידה
בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאִי וּבָנָיו. כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ:
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ. וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה: וְאַחַר כֵּן בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ. לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:
סדור תפלה - נוסח ספרד - סדר עמידה דשחרית
בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו. כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ:
וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ. וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה:
וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת (יָמִים אֵלוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדָאָה וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נֵס וָפֶלֶא וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה:) יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ. לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:
סדור תפלה - נוסח ספרדי - סדר תפילת עמידה
בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם. דַּנְתָּ אֶת דִּינָם. נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים. וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים. וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ. וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדָאָה. וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה:
כמעיין המתגבר
משתמש ותיק
זה מה שכתבתי בזה.
בקושיית הב''י למה עשו ח' ימים הא היה שמן כדי יום אחד- כן הקשה הב''י בסעיף א, ותי' ג' תירוצים, והט''ז הוסיף עוד תירוץ, והפר''ח הוסיף לתרץ דביום הראשון הוא בשביל הניצחון, ע''כ, וחיזוק לדבריו דהא בנוסח בימי מתתיהו, שאנו אומרים בתפילה בחנוכה לא הוזכר מפורש כלל הנס של השמן, ומזה מוכח דאף הניצחון הוא עיקר החג, ועוד יש להוסיף לתרץ דביום הראשון מצאו את השמן שהיה טהור והיה באותו יום שמחה על הנס שנשתייר פך טהור, ואמנם בשאילתות בשאילתא כו השניה, הביא את דברי הגמרא וגריס שמצאו פך שמן שלא היה בו להדליק אפי' יום אחד, ע''כ, ולפי זה לק''מ דהיה נס אף ביום הראשון, ובספר מקבים ב, (שנתחבר כמה דורות אחרי שנעשה נס חנוכה), כתוב שחגגו ח' ימים כנגד ח' ימי חג הסוכות שהיו נחבאים בהם בהרים מחמת הפחד.
1378 עמודים
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
1378 עמודים
הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
לומד התורה
משתמש ותיק
קושיית הבית יוסף – המכלול
www.hamichlol.org.il