שאלה חדשנית - מה הב''י [המפורסם] הבין בשאלה

מה אדבר

משתמש ותיק
כולם יודעים לצטט את הקושיא המיוחסת לב''י מדוע תיקנו שמונה ימים, והרי היה שמן מספיק ליום אחד. ותירץ שלושה תירוצים, א' שחילקו את השמן לשמונה חלקים ודלק במשך שיעור הזמן הרצוי אפילו שהיה פחות שמן, ב' שביום הראשון דלקה המנורה ונשאר בכוסיות שמן מלא עד גדותיו, ג' שמזגו מהפך והפך נשאר מלא.

אך מעולם לא עלה על ליבו של מאן דהו [נא לא לצטט משפט זה ולתפוס אותי על המילה, כי למליצה אמרתי כן], לשאול מה הבין הב''י בקושייתו, כיצד נעשה הנס. כי שלושת האפשרויות שתירץ לא הבין, וא''כ איזו אפשרות נוספת עדיין ישנה, שלפיה היה נס רק שבעה ימים.
ואין לפרש שהבין בקושיא שביום הראשון מלאו הכל, ונפחת כל יום שמינית, דלפ''ז היה הנס שמונה ימים, וא''כ אין עוד שום אפשרות נוספת.

באמתחתי תשובה אמיתית לדבר, אך ברצוני לשמוע קודם דברי המגיבים דפה.

רמז: על שני התירוצים האחרונים [שיסודם אחד] ידוע להקשות שאם כן ביום השמיני לא היה הנס נצרך, וצ"ע.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אולי מתחילה סבר שמילאו כל השמן במנורה ביום הראשון, ונחסר השמן באופן טבעי עד שנשארה רק לחלוחית שמן מועטת בקנים, כדרך כל נר שנכבה. וביום השני הדליקו הפתילה שוב ודלק כל הזמן בזכות לחלוחית שמן מועטת ולא נחסר מזה.

(נ.ב. השאלה מצויינת וחשובה) 
 

מה אדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
אולי מתחילה סבר שמילאו כל השמן במנורה ביום הראשון, ונחסר השמן באופן טבעי עד שנשארה רק לחלוחית שמן מועטת בקנים, כדרך כל נר שנכבה. וביום השני הדליקו הפתילה שוב ודלק כל הזמן בזכות לחלוחית שמן מועטת ולא נחסר מזה.

(נ.ב. השאלה מצויינת וחשובה) 

ממנ"פ, אם לא נגמר השמן - איך דלק משך כל הזמן ללא נס, ואם נגמר השמן - אין זו מנורה שדולקת ע''י שמן אלא ע''י נס ולא יוצאים בה יד''ח.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
חייל של הרבי אמר:
אולי מתחילה סבר שמילאו כל השמן במנורה ביום הראשון, ונחסר השמן באופן טבעי עד שנשארה רק לחלוחית שמן מועטת בקנים, כדרך כל נר שנכבה. וביום השני הדליקו הפתילה שוב ודלק כל הזמן בזכות לחלוחית שמן מועטת ולא נחסר מזה.

(נ.ב. השאלה מצויינת וחשובה) 

ממנ"פ, אם לא נגמר השמן - איך דלק משך כל הזמן ללא נס, ואם נגמר השמן - אין זו מנורה שדולקת ע''י שמן אלא ע''י נס ולא יוצאים בה יד''ח.
דבר טבעי שבכל נר שנכבה נשאר מעט שמן. תבדוק בעצמך ותראה שאחרי שנרות החנוכה כבו (והם כבו בשיבה טובה ולא מרוח וכד'), בטוח נשאר קצת שמן ספוג בפתיל, ותראה שאפילו ניתן להדליקו שוב לכמה שניות. 
ומהשמן המועט הזה נדלקה המנורה ביום השני והשמן הזה לא נחסר כלל (והוי מדליק בשמן. והוי נס רק מהיום השני ואילך). 
 
 

קטן שבתלמידים

משתמש רשום
בשאלה הוא הבין שביום הראשון נתנו את כל השמן שבפך, ולמחרת (לעת ההדלקה) מצאו את הכד שנתמלא בשנית.
(כך מוכח מלשונו בתירוץ השני: 'שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה כשיעור נשאר הפך מלא כבתחילה וניכר הנס אף בלילה הראשונה').
 

מה אדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
קטן שבתלמידים אמר:
בשאלה הוא הבין שביום הראשון נתנו את כל השמן שבפך, ולמחרת (לעת ההדלקה) מצאו את הכד שנתמלא בשנית.
(כך מוכח מלשונו בתירוץ השני: 'שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה כשיעור נשאר הפך מלא כבתחילה וניכר הנס אף בלילה הראשונה').

זה לא שמן זית. זה שמן של נס. כל האפשרות לתרץ שאותו שמן עצמו התרבה, אבל לא נוסף שמן חדש שלא היה בעולם.
 

קטן שבתלמידים

משתמש רשום
כאמור, כך מוכח מלשונו.
ולעצם העניין, אפשר להבין שע"י הנס נוצר שמן מקביל במדויק ל'שמן זית זך כתית', ולא ברור מדוע שלא יהיה ניתן להשתמש בו בשעת הדחק.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
קטן שבתלמידים אמר:
כאמור, כך מוכח מלשונו.
ולעצם העניין, אפשר להבין שע"י הנס נוצר שמן מקביל במדויק ל'שמן זית זך כתית', ולא ברור מדוע שלא יהיה ניתן להשתמש בו בשעת הדחק.
בשעת הדחק ניתן להדליק בשמן טמא גם. וכזה היה בשפע. 
מ"מ לעצם תשובתך אני כן מתחבר, ולכאורה השמן הזה כשר להדלקה בהידור, כי לא נוצר יש מאין, אלא מעט שמן שנשאר בפך, גדל. 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
אולי מתחילה סבר שמילאו כל השמן במנורה ביום הראשון, ונחסר השמן באופן טבעי עד שנשארה רק לחלוחית שמן מועטת בקנים, כדרך כל נר שנכבה. וביום השני הדליקו הפתילה שוב ודלק כל הזמן בזכות לחלוחית שמן מועטת ולא נחסר מזה.

(נ.ב. השאלה מצויינת וחשובה)
חייל של הרבי אמר:
ממנ"פ, אם לא נגמר השמן - איך דלק משך כל הזמן ללא נס, ואם נגמר השמן - אין זו מנורה שדולקת ע''י שמן אלא ע''י נס ולא יוצאים בה יד''ח.
דבר טבעי שבכל נר שנכבה נשאר מעט שמן. תבדוק בעצמך ותראה שאחרי שנרות החנוכה כבו (והם כבו בשיבה טובה ולא מרוח וכד'), בטוח נשאר קצת שמן ספוג בפתיל, ותראה שאפילו ניתן להדליקו שוב לכמה שניות. 
ומהשמן המועט הזה נדלקה המנורה ביום השני והשמן הזה לא נחסר כלל (והוי מדליק בשמן. והוי נס רק מהיום השני ואילך).
גם אני הקטן חשבתי לתרץ את הה"א של הב"י כך, שביום הראשון דלק השמן של יום אחד באופן טבעי, ורק ביום שני התווסף שמן בכד או במנורה. וא"כ ביום הראשון לא היה נס.
אבל שוב חשבתי שא"כ תירוצו של הב"י שביום הראשון אחרי שמילאו את המנורה מצאו שנתמלא שוב הכד, קשה, שהרי ידוע שאין הקב"ה עושה נס אא"כ יש בו צורך, ולכאורה לא היה צורך שיתמלא הכד ביום הראשון מיד אחרי שמילאו את המנורה, שהרי עדיין אינם צריכים לעוד שמן עד שמגיע זמן הדלקת יום (ליל) שני.
וכי מה שאין הקב"ה עושה נס ללא צורך זה נאמר רק אם מעולם לא יהיה בו צורך, אבל אם אי פעם יהיה בו צורך הוא יעשה הנס גם בזמן שאין בו צורך??
 
אגב, אחר שהועלה הנושא,
ישנה תשובה פשוטה לשאלת הב''י,
התשובה היא שמאחר ועכ''פ דלק הנר ח' ימים ולא יום אחד, קבעו חג כנגד הח' ימים. וכלל לא ירדו לחשבון הזה, לחשב מתי התחיל הנס, ומתי הנר דלק באופן טבעי,
סוף כל סוף הוא דלק ח' ימים.
 

יצחק

משתמש ותיק
יקותיאל אבי זנוח אמר:
אגב, אחר שהועלה הנושא,
ישנה תשובה פשוטה לשאלת הב''י,
התשובה היא שמאחר ועכ''פ דלק הנר ח' ימים ולא יום אחד, קבעו חג כנגד הח' ימים. וכלל לא ירדו לחשבון הזה, לחשב מתי התחיל הנס, ומתי הנר דלק באופן טבעי,
סוף כל סוף הוא דלק ח' ימים.
גם אני שמעתי את התירוץ הזה מלץ דמגוג אחד שהקדים לזה משל:
משל לאדם שנפל מקומה רביעית וניצל בנס, הוא החליט לבנות בית כנסת בן ד' קומות, שאלו אותו למה ד' קומות? והוא ענה "כי נפלתי מקומה רביעית וניצלתי", שאלו אותו הרי מקומה ראשונה לא קורה שום דבר אז אין כאן שום נס. מה הוא ענה?! הוא ענה שתכל'ס נפלתי מקומה רביעית ואל תבלבלו את המוח. 
בעיני התירוץ הזה פשוט לא מסתבר וצדק הב"י וכל האחרים שהסכימו שיש כאן שאלה.
בנוסף נראה לי שמי שכן מקבל את התירוץ הזה הוא בעצם מזלזל באינטליגנציה של כל אלו שלא תירצו כך. זו דעתי האישית.

כמובן שהמשל הנ"ל הוא סתם דמגוגיה (ואותו לץ יודע לספר משלים בצורה כזו..), כי כאשר נופלים מקומה רביעית אז גם הקומה הראשונה מצטרפת למצב המסוכן.  
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
חייל של הרבי אמר:
אולי מתחילה סבר שמילאו כל השמן במנורה ביום הראשון, ונחסר השמן באופן טבעי עד שנשארה רק לחלוחית שמן מועטת בקנים, כדרך כל נר שנכבה. וביום השני הדליקו הפתילה שוב ודלק כל הזמן בזכות לחלוחית שמן מועטת ולא נחסר מזה.

(נ.ב. השאלה מצויינת וחשובה) 

ממנ"פ, אם לא נגמר השמן - איך דלק משך כל הזמן ללא נס, ואם נגמר השמן - אין זו מנורה שדולקת ע''י שמן אלא ע''י נס ולא יוצאים בה יד''ח.

בהנחה שיום א' דחנוכה לא חל בתקופת טבת (הכי מסתברא), תמיד ישאר מעט, כי השיעור ששמו היה לילה הארוך ביותר.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יקותיאל אבי זנוח אמר:
אגב, אחר שהועלה הנושא,
ישנה תשובה פשוטה לשאלת הב''י,
התשובה היא שמאחר ועכ''פ דלק הנר ח' ימים ולא יום אחד, קבעו חג כנגד הח' ימים. וכלל לא ירדו לחשבון הזה, לחשב מתי התחיל הנס, ומתי הנר דלק באופן טבעי,
סוף כל סוף הוא דלק ח' ימים.

אם כבר הייתי מציע שזה מה שחשב הב"י לפני שהקשה
 

רחים רבנן

משתמש ותיק
מה אדבר אמר:
קטן שבתלמידים אמר:
בשאלה הוא הבין שביום הראשון נתנו את כל השמן שבפך, ולמחרת (לעת ההדלקה) מצאו את הכד שנתמלא בשנית.
(כך מוכח מלשונו בתירוץ השני: 'שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה כשיעור נשאר הפך מלא כבתחילה וניכר הנס אף בלילה הראשונה').

זה לא שמן זית. זה שמן של נס. כל האפשרות לתרץ שאותו שמן עצמו התרבה, אבל לא נוסף שמן חדש שלא היה בעולם.

לעניין "שמן של נס" נראה לי שזה כלל לא משנה אם השמן עצמו התרבה או נוסף שמן חדש. והרי גם אם התרבה, סוכ"ס מעורב כאן "שמן של נס" עם שמן זית, ומדוע שיהיה משנה איך הוא אופן הנס לעניין כשרות "שמן של נס", תמיד הוא בחינה של יש מאין ולא יש מיש כי שמן בטבעו אינו מתרבה.
וגם אם תתווכח עם הנ"ל,
לפי התירוץ של הב"י שכשכלה מה שבפך התחדש, הרי כולו "שמן של נס".
 
ולענ"ד צדקו מאוד דברי @קטן שבתלמידים . גם מדקדוקו יפה את לשון חכמים.

אך זאת כמובן עד שנזכה לתירוץ שבאמתחתך. ואנו יושבים ומצפים.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יצחק אמר:
נראה לי שמי שכן מקבל את התירוץ הזה הוא בעצם מזלזל באינטליגנציה של כל אלו שלא תירצו כך. זו דעתי האישית.
זה לא נקרא תירוץ, מי שמתרץ כך אינו אלא מזלזל באינטלגנציה של עצמו, שהרי הוא פשוט אומר שאינו חכם מספיק להבין את קושיתו של הבית יוסף.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
רחים רבנן אמר:
לעניין "שמן של נס" נראה לי שזה כלל לא משנה אם השמן עצמו התרבה או נוסף שמן חדש. והרי גם אם התרבה, סוכ"ס מעורב כאן "שמן של נס" עם שמן זית, ומדוע שיהיה משנה איך הוא אופן הנס לעניין כשרות "שמן של נס", תמיד הוא בחינה של יש מאין ולא יש מיש כי שמן בטבעו אינו מתרבה.
ובדיוק כשביל כך כתב הגר"ח מבריסק ז"ל שאין לומר תירוץ אחר מלבד שלא כל השמן נשרף, ונשאר בנר שמן זית ממש טבעי שהדליוו בו לפעם הבא,וכן בכל יום.
 

רחים רבנן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
רחים רבנן אמר:
לעניין "שמן של נס" נראה לי שזה כלל לא משנה אם השמן עצמו התרבה או נוסף שמן חדש. והרי גם אם התרבה, סוכ"ס מעורב כאן "שמן של נס" עם שמן זית, ומדוע שיהיה משנה איך הוא אופן הנס לעניין כשרות "שמן של נס", תמיד הוא בחינה של יש מאין ולא יש מיש כי שמן בטבעו אינו מתרבה.
ובדיוק כשביל כך כתב הגר"ח מבריסק ז"ל שאין לומר תירוץ אחר מלבד שלא כל השמן נשרף, ונשאר בנר שמן זית ממש טבעי שהדליוו בו לפעם הבא,וכן בכל יום.

ומה עם השיעור, איך מועיל מה שמעורב בו שמן של נס, אודה אם תביא כאן הלשון של מרן הגר"ח זצ"ל
 

ונכתב בספר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יצחק אמר:
נראה לי שמי שכן מקבל את התירוץ הזה הוא בעצם מזלזל באינטליגנציה של כל אלו שלא תירצו כך. זו דעתי האישית.
זה לא נקרא תירוץ, מי שמתרץ כך אינו אלא מזלזל באינטלגנציה של עצמו, שהרי הוא פשוט אומר שאינו חכם מספיק להבין את קושיתו של הבית יוסף.

אם אני מבין נכון אז כל מי שיש לו תי' על קושיא או קושיא על קושיא הוא מזלזל באינטלגנציה של השואל או של עצמו..
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ונכתב בספר אמר:
יושב אוהלים אמר:
יצחק אמר:
נראה לי שמי שכן מקבל את התירוץ הזה הוא בעצם מזלזל באינטליגנציה של כל אלו שלא תירצו כך. זו דעתי האישית.
זה לא נקרא תירוץ, מי שמתרץ כך אינו אלא מזלזל באינטלגנציה של עצמו, שהרי הוא פשוט אומר שאינו חכם מספיק להבין את קושיתו של הבית יוסף.

אם אני מבין נכון אז כל מי שיש לו תי' על קושיא או קושיא על קושיא הוא מזלזל באינטלגנציה של השואל או של עצמו..
לא, יש קושיות שאפשר לתרץ עליהם כמה תירוצים.
אבל מי שמנסה לתרץ על קושיית אחד בגדולי הקדמונים תירוץ שנשמע כדבר הכי פשוט בעולם, משמע שלא הבין איך המקשה לא חשב על תירוץ פשוט זה, זה אומר שהוא לא מבין את הקושיא של המקשה, ולא שיש לו איזה "עוד תירוץ" שהרי תירוץ זה אם זה היה נכון לכאורה הופך את הקושיא ללעד וקלס, וכיון שמוסכם מראש שהמקשה לא היה טיפש, ובכל זאת לא תירץ כך, אז בעל כרחך שמי שחושב שאפשר לתרץ כך פשוט אינו מבין את הקושיא.
 
 

ונכתב בספר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ונכתב בספר אמר:
יושב אוהלים אמר:
זה לא נקרא תירוץ, מי שמתרץ כך אינו אלא מזלזל באינטלגנציה של עצמו, שהרי הוא פשוט אומר שאינו חכם מספיק להבין את קושיתו של הבית יוסף.

אם אני מבין נכון אז כל מי שיש לו תי' על קושיא או קושיא על קושיא הוא מזלזל באינטלגנציה של השואל או של עצמו..
לא, יש קושיות שאפשר לתרץ עליהם כמה תירוצים.
אבל מי שמנסה לתרץ על קושיית אחד בגדולי הקדמונים תירוץ שנשמע כדבר הכי פשוט בעולם, משמע שלא הבין איך המקשה לא חשב על תירוץ פשוט זה, זה אומר שהוא לא מבין את הקושיא של המקשה, ולא שיש לו איזה "עוד תירוץ" שהרי תירוץ זה אם זה היה נכון לכאורה הופך את הקושיא ללעד וקלס, וכיון שמוסכם מראש שהמקשה לא היה טיפש, ובכל זאת לא תירץ כך, אז בעל כרחך שמי שחושב שאפשר לתרץ כך פשוט אינו מבין את הקושיא.

וזה בסך הכל השאלה הזו. מה לא טוב בתי' הזה, שלמרות הפשיטות שלה נשאלה השאלה
 

אור זרוע

משתמש ותיק
ברור שהבית יוסף הבין בקושיא או שהכד נשאר מלא או שהנרות נשארו מלאים, והקושיא שלו היתה שלא היה התחדשות של נס אלא 7 פעמים, ורק מהיום השני והלאה היתה ההדלקה בדרך נס.

ובאמת לפי 2 התירוצים האחרונים של הב"י לא היתה התחדשות של נס יותר מ-7 פעמים. אלא שהוא חידש שמכל מקום הואיל והנס היה ניכר גם ביום הראשון, הרי זה מספיק בשביל להוסיף יום נוסף להדלקת נרות חנוכה. ונמצא ששבעה ימים הדליקו בדרך נס, וביום הראשון אמנם לא הדליקו בדרך נס, אבל כבר היה ניכר הנס.

ומובן לפי זה, שאין מקום להקשות מה היה הנס ביום השמיני, שהרי הכד או הנרות היו מלאים, שכן התשובה פשוטה, שביום השמיני הדליקו בדרך נס, ועיקר החידוש של הבית יוסף שיש להוסיף יום נוסף על כך שהיה "ניכר" הנס כבר ביום הראשון.

הדברים מפורשים בבית יוסף שכתב וז"ל: ועוד י"ל שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה כשיעור נשאר הפך מלא כבתחלה וניכר הנס אף בלילה הראשונה.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
יקותיאל אבי זנוח אמר:
אגב, אחר שהועלה הנושא,
ישנה תשובה פשוטה לשאלת הב''י,
התשובה היא שמאחר ועכ''פ דלק הנר ח' ימים ולא יום אחד, קבעו חג כנגד הח' ימים. וכלל לא ירדו לחשבון הזה, לחשב מתי התחיל הנס, ומתי הנר דלק באופן טבעי,
סוף כל סוף הוא דלק ח' ימים.
תירוץ יפה מאוד, וגם אני חשבתי כן, שכיון שצורת הנס היתה שדלק שמונה ימים לכן תיקנו להדליק ח' ימים, וכיוונתי לדעתך.
לדעתי, זה הפשטות בתקנת חז"ל, וכל מה שהרבו לדרוש בזה הוא להגדיל תורה ולהאדירה.
 
 

אור זרוע

משתמש ותיק
בלדד השוחי אמר:
יקותיאל אבי זנוח אמר:
אגב, אחר שהועלה הנושא,
ישנה תשובה פשוטה לשאלת הב''י,
התשובה היא שמאחר ועכ''פ דלק הנר ח' ימים ולא יום אחד, קבעו חג כנגד הח' ימים. וכלל לא ירדו לחשבון הזה, לחשב מתי התחיל הנס, ומתי הנר דלק באופן טבעי,
סוף כל סוף הוא דלק ח' ימים.
תירוץ יפה מאוד, וגם אני חשבתי כן, שכיון שצורת הנס היתה שדלק שמונה ימים לכן תיקנו להדליק ח' ימים, וכיוונתי לדעתך.
לדעתי, זה הפשטות בתקנת חז"ל, וכל מה שהרבו לדרוש בזה הוא להגדיל תורה ולהאדירה.
 
תירוץ לא נכון.
בגמרא ובראשונים משמע שהיתה התחדשות של נס בכל יום.
בגמרא (שבת כג, א) כתוב: "מכאן ואילך - מדליק מברך שתים, ורואה מברך אחת. מאי ממעט? ממעט זמן. ונימעוט נס! - נס כל יומי איתיה". וכתב רש"י: כל יומי איתיה - שהרי כל שמנה הדליקו מן הפך.
הרי מפורש שבכל יום היה נס מיוחד, ולכן אומרים בכל יום ברכה מיוחדת "שעשה ניסים".

וכן כתבו ראשונים בטעם למה גומרים את ההלל בכל יום: "דחנוכה דינא הוא לגמור הלל דכל הח' ימים היה הנס מתגדל והיה כל חד וחד יום טוב" (תוספות תענית כח, ב ד"ה ויום טוב).

מבואר בתוספות שבכל יום היה נס מיוחד וכל יום נחשב ליום טוב בפני עצמו.

ולפי זה ברור שאי אפשר לענות בסתם שבאופן כללי היה נס במשך שמונה ימים, אלא שצריך למצוא נס בכל יום בנפרד.
 
חלק עליון תַחתִית