מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
ראיתי היום פרסומת לספר עם 1000 תירוצים אודות הקושיא המפורסמת של מרן הב"י.
ונפשי בשאלתי!
הרי הב"י השיב ג' תירוצים. ואכתבם בקצרה:
1. השמן חולק מהתחלה לשמונה. ובכל יום נעשה נס שהמעט שמן דלק יום שלם.
2. כשמילאו את המנורה מפך השמן נשאר הפך שלם.
3. השמן שבכוסות המנורה לא נחסר כדרך הטבע בזמן שדולקת האש. אלא נשאר תמיד שמן במנורה.
והנה המעיין בתירוציו יראה שיש בהם מכנה משותף! כולם עוסקים בצורה שבה נעשה הריבוי של השמן בעת הנס.
וכל התירוצים בעצם עונים שבהכרח שהיה נס גם ביום הראשון.
ולפי זה יש לי קושיא עצומה על כל שאר ה- 997 תירוצים האחרים שישנם. מה קשה שצריך לתרץ? הרי בהכרח שנעשה הריבוי באחת מהדרכים שהציע הב"י (אף אחד לא חושב שהשמן נגמר בסוף היום הראשון ולפתע נתמלא מאליו) ובהכרח שהיה נס ביום הראשון. אז מדוע צריך עוד תירוצים? מה נותר עוד קשה?!
למעשה יש לי תירוץ מאוד יפה על זה. אבל אשמח לשמוע את תשובות חו"ר הפורום. ולאחמ"כ אי"ה אפרסמו.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הנני כותב כאן את התירוץ שעלה בידי בס"ד:
היסוד המרכזי שעליו התבססה הקושיא הוא שמבחינה טכנית יש רק שלוש אפשרויות כיצד נעשה נס הריבוי בשמן (כפי שלושת האפשרויות שתירץ בב"י). ולפי שלושת האפשרויות הללו בהכרח שנעשה נס גם בלילה הראשון. ואם כן בהכרח שאחרי תירוצי הב"י אין עוד שאלה.
בתירוץ אוכיח בס"ד שיש עוד כמה אפשרויות כיצד נעשה נס ריבוי השמן, ועל פיהם יתבאר יתכן שלא נעשה נס בכל שמונת הימים, וא"כ שבה הקושיא המפורסמת ויש מקום לתרץ את 997 התירוצים הנוספים.
הנה אודות ב' תירוצי הב"י האחרונים יעוי' בפרי חדש שמקשה קושיא אלימתא עד מאוד, שגם לדבריו שנעשה נס הריבוי בלילה הראשון באופן שנשאר פך השמן מלא כבתחילה, או שנעשה הנס באופן שלא נחסר שמן בכוסות המנורה, עדיין קשה שביום השמיני לא נעשה שום נס, שהרי בסוף היום השמיני נגמר השמן, כפי דרך הטבע, והדרא קשיא לדוכתה מה הועלנו בכך בתירוצים הללו שנעשה נס ביום הראשון, הרי על פיהם עוברת הקושיא להישאל על היום האחרון, וא"כ קשה שוב מדוע תיקנו ח' ימים כנגד נס שנעשה רק ז' ימים. והפר"ח באמת הולך בדרך אחרת ומבאר שיום אחד הוא כנגד נס המלחמה, כידוע. ואכמ"ל.
והנה זו קושיא חמורה וצריך ליישב את דברי הב"י במה שתירץ, וראיתי בתוס' הרא"ש בשבת שגם מקשה את קו' הבית יוסף ומתרץ ג"כ כעין שלושת תירוציו, אלא ששם ישנו הבדל שבתירוץ השלישי של הב"י (שמלאו השמן במנורה והשמן לא נחסר וזהו נס שישנו מהיום הראשון) הוא לא כותב שלא נחסר שמן כלל אלא כותב שנחסר רק שמינית מהכוס, ולפי"ז אתי שפיר שכן יש נס בכל ח' הימים, כי בכל יום נחסר שמן בשיעור שמינית הכוס שזה למעלה מדרך הטבע, וזה נס שישנו גם ביום האחרון.
ובאופן זה אפשר להסביר גם את התירוץ השני (שמלאו שמן במנורה ונשאר הפך מלא שמן) שאין הכוונ שנשאר מלא כבתחילה, אלא שבכל יום נחסר מהפך רק שמינית, למרות שהכוסות שבמנורה התמלאו כשיעור פך שלם, וגם זה נס שהיה שמונה ימים ממש.
אם כן יוצא שיש חמש דרכים לפרש כיצד מעשה נס ריבוי השמן:
1. השמן חולק מהתחלה לשמונה. ובכל יום נעשה נס שהמעט שמן דלק יום שלם.
2. כשמילאו את המנורה מפך השמן נשאר הפך שלם לגמרי כבתחילה. ורק ביום השמיני לחסר הפך שמן כדרך הטבע.
3. כשמילאו את המנורה מפך השמן לא נחסר הפך רק כשיעור שמינית הפך בכל יום.
4. השמן שבכוסות המנורה לא נחסרו כדרך הטבע בזמן שדולקת האש. אלא נשאר תמיד מלא לגמרי כאילו לא דלק כלל. ורק ביום השמיני נחסר כדרך הטבע.
5. השמן שבכוסות המנורה לא נחסרו כדרך הטבע בזמן שדולקת האש. אלא נחסר רק כשיעור שמינית מהשמן בכל יום.
כיון שכן יוצא שלפי האפשרות השניה והרביעית עדיין קשה שלא נעשה נס שמונה ימים אלא רק שבעה כי ביום האחרון היה כדרך הטבע, ויש מקום לתרץ עוד 997 תירוצים נוספים.
ונפשי בשאלתי!
הרי הב"י השיב ג' תירוצים. ואכתבם בקצרה:
1. השמן חולק מהתחלה לשמונה. ובכל יום נעשה נס שהמעט שמן דלק יום שלם.
2. כשמילאו את המנורה מפך השמן נשאר הפך שלם.
3. השמן שבכוסות המנורה לא נחסר כדרך הטבע בזמן שדולקת האש. אלא נשאר תמיד שמן במנורה.
והנה המעיין בתירוציו יראה שיש בהם מכנה משותף! כולם עוסקים בצורה שבה נעשה הריבוי של השמן בעת הנס.
וכל התירוצים בעצם עונים שבהכרח שהיה נס גם ביום הראשון.
ולפי זה יש לי קושיא עצומה על כל שאר ה- 997 תירוצים האחרים שישנם. מה קשה שצריך לתרץ? הרי בהכרח שנעשה הריבוי באחת מהדרכים שהציע הב"י (אף אחד לא חושב שהשמן נגמר בסוף היום הראשון ולפתע נתמלא מאליו) ובהכרח שהיה נס ביום הראשון. אז מדוע צריך עוד תירוצים? מה נותר עוד קשה?!
למעשה יש לי תירוץ מאוד יפה על זה. אבל אשמח לשמוע את תשובות חו"ר הפורום. ולאחמ"כ אי"ה אפרסמו.
-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
הנני כותב כאן את התירוץ שעלה בידי בס"ד:
היסוד המרכזי שעליו התבססה הקושיא הוא שמבחינה טכנית יש רק שלוש אפשרויות כיצד נעשה נס הריבוי בשמן (כפי שלושת האפשרויות שתירץ בב"י). ולפי שלושת האפשרויות הללו בהכרח שנעשה נס גם בלילה הראשון. ואם כן בהכרח שאחרי תירוצי הב"י אין עוד שאלה.
בתירוץ אוכיח בס"ד שיש עוד כמה אפשרויות כיצד נעשה נס ריבוי השמן, ועל פיהם יתבאר יתכן שלא נעשה נס בכל שמונת הימים, וא"כ שבה הקושיא המפורסמת ויש מקום לתרץ את 997 התירוצים הנוספים.
הנה אודות ב' תירוצי הב"י האחרונים יעוי' בפרי חדש שמקשה קושיא אלימתא עד מאוד, שגם לדבריו שנעשה נס הריבוי בלילה הראשון באופן שנשאר פך השמן מלא כבתחילה, או שנעשה הנס באופן שלא נחסר שמן בכוסות המנורה, עדיין קשה שביום השמיני לא נעשה שום נס, שהרי בסוף היום השמיני נגמר השמן, כפי דרך הטבע, והדרא קשיא לדוכתה מה הועלנו בכך בתירוצים הללו שנעשה נס ביום הראשון, הרי על פיהם עוברת הקושיא להישאל על היום האחרון, וא"כ קשה שוב מדוע תיקנו ח' ימים כנגד נס שנעשה רק ז' ימים. והפר"ח באמת הולך בדרך אחרת ומבאר שיום אחד הוא כנגד נס המלחמה, כידוע. ואכמ"ל.
והנה זו קושיא חמורה וצריך ליישב את דברי הב"י במה שתירץ, וראיתי בתוס' הרא"ש בשבת שגם מקשה את קו' הבית יוסף ומתרץ ג"כ כעין שלושת תירוציו, אלא ששם ישנו הבדל שבתירוץ השלישי של הב"י (שמלאו השמן במנורה והשמן לא נחסר וזהו נס שישנו מהיום הראשון) הוא לא כותב שלא נחסר שמן כלל אלא כותב שנחסר רק שמינית מהכוס, ולפי"ז אתי שפיר שכן יש נס בכל ח' הימים, כי בכל יום נחסר שמן בשיעור שמינית הכוס שזה למעלה מדרך הטבע, וזה נס שישנו גם ביום האחרון.
ובאופן זה אפשר להסביר גם את התירוץ השני (שמלאו שמן במנורה ונשאר הפך מלא שמן) שאין הכוונ שנשאר מלא כבתחילה, אלא שבכל יום נחסר מהפך רק שמינית, למרות שהכוסות שבמנורה התמלאו כשיעור פך שלם, וגם זה נס שהיה שמונה ימים ממש.
אם כן יוצא שיש חמש דרכים לפרש כיצד מעשה נס ריבוי השמן:
1. השמן חולק מהתחלה לשמונה. ובכל יום נעשה נס שהמעט שמן דלק יום שלם.
2. כשמילאו את המנורה מפך השמן נשאר הפך שלם לגמרי כבתחילה. ורק ביום השמיני לחסר הפך שמן כדרך הטבע.
3. כשמילאו את המנורה מפך השמן לא נחסר הפך רק כשיעור שמינית הפך בכל יום.
4. השמן שבכוסות המנורה לא נחסרו כדרך הטבע בזמן שדולקת האש. אלא נשאר תמיד מלא לגמרי כאילו לא דלק כלל. ורק ביום השמיני נחסר כדרך הטבע.
5. השמן שבכוסות המנורה לא נחסרו כדרך הטבע בזמן שדולקת האש. אלא נחסר רק כשיעור שמינית מהשמן בכל יום.
כיון שכן יוצא שלפי האפשרות השניה והרביעית עדיין קשה שלא נעשה נס שמונה ימים אלא רק שבעה כי ביום האחרון היה כדרך הטבע, ויש מקום לתרץ עוד 997 תירוצים נוספים.