מוקצה, ולא מהני שנפל הסכך מיגו דאיתקצאי.איפכאניק אמר:והאם זה שאסור לסתור הוא משום שאין לו מקום אחר לאכול, או משום דאיתקצאי למצווה
וא"כ במקום שנפל הסכך האם מותר לסתור את הדפנות
שאלתי היא האם מותר לסתור ולא לעניין הנאהנדיב לב אמר:עיין שו"ע ומ"ב ריש סימן תרלח ס"ק א.
שו"ע סימן תרלח
סימן תרלח - סוכה ונויה אסורין כל שבעה:
הגה - ואפילו נפלה הסוכה, אסורים ולא מהני בה תנאי (טור)
משנה ברורה סימן תרלח
(א) עצי סוכה וכו' - דכתיב חג הסוכות שבעת ימים לד' כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה. ואפילו עשה סוכה אחרת בחוה"מ וא"צ לראשונה אפ"ה עציה אסורים בהנאה:
איפכאניק אמר:שאלתי היא האם מותר לסתור ולא לעניין הנאהנדיב לב אמר:עיין שו"ע ומ"ב ריש סימן תרלח ס"ק א.
שו"ע סימן תרלח
סימן תרלח - סוכה ונויה אסורין כל שבעה:
הגה - ואפילו נפלה הסוכה, אסורים ולא מהני בה תנאי (טור)
משנה ברורה סימן תרלח
(א) עצי סוכה וכו' - דכתיב חג הסוכות שבעת ימים לד' כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה. ואפילו עשה סוכה אחרת בחוה"מ וא"צ לראשונה אפ"ה עציה אסורים בהנאה:
מה ראית שם?נדיב לב אמר:איפכאניק אמר:שאלתי היא האם מותר לסתור ולא לעניין הנאהנדיב לב אמר:עיין שו"ע ומ"ב ריש סימן תרלח ס"ק א.
שו"ע סימן תרלח
סימן תרלח - סוכה ונויה אסורין כל שבעה:
הגה - ואפילו נפלה הסוכה, אסורים ולא מהני בה תנאי (טור)
משנה ברורה סימן תרלח
(א) עצי סוכה וכו' - דכתיב חג הסוכות שבעת ימים לד' כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה. ואפילו עשה סוכה אחרת בחוה"מ וא"צ לראשונה אפ"ה עציה אסורים בהנאה:
בעומדת פשוט שאסור. דחל ש"ש וכו'. הנאה שנאסרה היא דרך ביטולה כמבואר בט"ז שם והובא במ"ב סק"ד. כך שתשים לב טוב למה שכתב המ"ב בציטוט!
אין חכמה אמר:מה ראית שם?נדיב לב אמר:איפכאניק אמר:שאלתי היא האם מותר לסתור ולא לעניין הנאה
בעומדת פשוט שאסור. דחל ש"ש וכו'. הנאה שנאסרה היא דרך ביטולה כמבואר בט"ז שם והובא במ"ב סק"ד. כך שתשים לב טוב למה שכתב המ"ב בציטוט!
הוא מחפש מקור לאיסור היזק הסוכה בלא הנאה
שם לא כתוב דבר בעניין
אין חכמה אמר:מה ראית שם?נדיב לב אמר:איפכאניק אמר:שאלתי היא האם מותר לסתור ולא לעניין הנאה
בעומדת פשוט שאסור. דחל ש"ש וכו'. הנאה שנאסרה היא דרך ביטולה כמבואר בט"ז שם והובא במ"ב סק"ד. כך שתשים לב טוב למה שכתב המ"ב בציטוט!
הוא מחפש מקור לאיסור היזק הסוכה בלא הנאה
שם לא כתוב דבר בעניין
אולינדיב לב אמר:לא ידוע מה אתה רוצה. אסור להינות דרך ביטול ובטח אסור לבטל דבר שהוקצה למצוותו ומהטעם שהוזכר.
?אין חכמה אמר:אולינדיב לב אמר:לא ידוע מה אתה רוצה. אסור להינות דרך ביטול ובטח אסור לבטל דבר שהוקצה למצוותו ומהטעם שהוזכר.
יש לך מקור?
חימקו אמר:אין חכמה אמר:מה ראית שם?נדיב לב אמר:בעומדת פשוט שאסור. דחל ש"ש וכו'. הנאה שנאסרה היא דרך ביטולה כמבואר בט"ז שם והובא במ"ב סק"ד. כך שתשים לב טוב למה שכתב המ"ב בציטוט!
הוא מחפש מקור לאיסור היזק הסוכה בלא הנאה
שם לא כתוב דבר בעניין
הרי סתירתה, זוהי ביטולה, ופשיטא דאסור.
משנ"ב ס"ק דאין חכמה אמר:חימקו אמר:אין חכמה אמר:מה ראית שם?
הוא מחפש מקור לאיסור היזק הסוכה בלא הנאה
שם לא כתוב דבר בעניין
הרי סתירתה, זוהי ביטולה, ופשיטא דאסור.
ביטול הסוכה משמע בלשון חז"ל כתוב בלשון איסור וחלות שם שמים והקצאה
אשמח למקור לאיסור היזק
נדיב לב אמר:?אין חכמה אמר:אולינדיב לב אמר:לא ידוע מה אתה רוצה. אסור להינות דרך ביטול ובטח אסור לבטל דבר שהוקצה למצוותו ומהטעם שהוזכר.
יש לך מקור?
הלא כל איסור הנאה הוא דווקא דרך ביטול כמו שציינתי לדבר הט"ז והמ"ב. וכשמבטל מה הספק.
תלמד סימן תרלח
תתחיל אם מה שצויין כאן...
לא הבנתיחימקו אמר:משנ"ב ס"ק דאין חכמה אמר:חימקו אמר:הרי סתירתה, זוהי ביטולה, ופשיטא דאסור.
ביטול הסוכה משמע בלשון חז"ל כתוב בלשון איסור וחלות שם שמים והקצאה
אשמח למקור לאיסור היזק
אין חכמה אמר:נדיב לב אמר:?אין חכמה אמר:אולי
יש לך מקור?
הלא כל איסור הנאה הוא דווקא דרך ביטול כמו שציינתי לדבר הט"ז והמ"ב. וכשמבטל מה הספק.
תלמד סימן תרלח
תתחיל אם מה שצויין כאן...
אם ממה שמצויין כאן יש לך פשיטות הרי שבא זה ולימד על כל השאר
האיסור בלשון חז"ל הוא מקביל לאיסור מוקצה ומעילה
וכלומר שאיסור הביטול הוא בלקיחת ההשתמשות
אם יש לך מקור מפורש לאיסור היזק אשמח לשמוע
במקום לתת לי ציונים אולי תעשה חסד עם יהודי עם הארץ ותלמד אותונדיב לב אמר:אין חכמה אמר:נדיב לב אמר:?
הלא כל איסור הנאה הוא דווקא דרך ביטול כמו שציינתי לדבר הט"ז והמ"ב. וכשמבטל מה הספק.
תלמד סימן תרלח
תתחיל אם מה שצויין כאן...
אם ממה שמצויין כאן יש לך פשיטות הרי שבא זה ולימד על כל השאר
האיסור בלשון חז"ל הוא מקביל לאיסור מוקצה ומעילה
וכלומר שאיסור הביטול הוא בלקיחת ההשתמשות
אם יש לך מקור מפורש לאיסור היזק אשמח לשמוע
טוב. מה שמלמד על כל השאר שאין לך מושג
תעיף מבט בסימן תרלח.. ותבין שכל הדמויים שלך הם דמויי הבל שבאים מתוך חסור ידע משווע.
אין חכמה אמר:לא הבנתיחימקו אמר:משנ"ב ס"ק דאין חכמה אמר:ביטול הסוכה משמע בלשון חז"ל כתוב בלשון איסור וחלות שם שמים והקצאה
אשמח למקור לאיסור היזק
המדובר שם על הנאה דרך ביטול
וכעין איסור מעילה ואכילת תרומה לזר שנאמר בהם כי יאכל פרט למזיק
אוליחימקו אמר:אין חכמה אמר:לא הבנתיחימקו אמר:משנ"ב ס"ק ד
המדובר שם על הנאה דרך ביטול
וכעין איסור מעילה ואכילת תרומה לזר שנאמר בהם כי יאכל פרט למזיק
בפשטות (כאן) האיסור הוא - שאסור לבטל קדושת הסוכה, וסתירתה מבטלת קדושתה.
אין חכמה אמר:אוליחימקו אמר:אין חכמה אמר:לא הבנתי
המדובר שם על הנאה דרך ביטול
וכעין איסור מעילה ואכילת תרומה לזר שנאמר בהם כי יאכל פרט למזיק
בפשטות (כאן) האיסור הוא - שאסור לבטל קדושת הסוכה, וסתירתה מבטלת קדושתה.
אבל כפי שכתבתי מקור אין כאן
לדעתי אפשר שהאיסור בביטול קדושתה הוא דווקא באופן המבואר שחל שםשמים וכעין מעילה
ודווקא בצורה המבואר דאין ניאותין ממנה שיש כאן שימוש חולין בקדושת הסוכה
לומר שיש איסור לבטל בצורת היזק הוא חידוש שצריך מקור לדעתי
[אולי יש דברים מפורשים בעניין ואני בער ולא אדע]
חימקו אמר:אין חכמה אמר:אוליחימקו אמר:בפשטות (כאן) האיסור הוא - שאסור לבטל קדושת הסוכה, וסתירתה מבטלת קדושתה.
אבל כפי שכתבתי מקור אין כאן
לדעתי אפשר שהאיסור בביטול קדושתה הוא דווקא באופן המבואר שחל שםשמים וכעין מעילה
ודווקא בצורה המבואר דאין ניאותין ממנה שיש כאן שימוש חולין בקדושת הסוכה
לומר שיש איסור לבטל בצורת היזק הוא חידוש שצריך מקור לדעתי
[אולי יש דברים מפורשים בעניין ואני בער ולא אדע]
נכון שלומדים מחגיגה, אך נראה שהלימוד מחגיגה הוא רק בפרט שחל שם שמים על החגיגה, כך חל שם שמים על הסוכה, אבל לא שממש דינו כחגיגה.
שיהיה לך חג שמחנדיב לב אמר:אי לי כח לנהל ויכוח בסגנון כשלך
אורח 2 אמר:דעתי כדעת @אין חכמה. וראיה לדבר מסי' תרסו שהאסור לסתור סוכתו ביום השביעי היא רק מחמת שאי איקלע ליה סעודתא צריך לאכול בגווה, כמבואר במ"ב שם. וא"כ זה ל"ש ביש לו סוכה אחרת. (וראה במ"ב הוצאת דרשו מה שציינו בזה בשם הגריש"א והגרש"ז, האם יש לחוש לכתחילה לשיטת הר"ן שצריך שיהא לו סוכה ז' ימים).
אלא שאסור לסתור סוכה מצד מלאכה במועד. וצריך לזה התנאים המותרים.
עיי"ש שבתחילת הסימן כתב אע"פ שגמר מלאכול וכו'חימקו אמר:אורח 2 אמר:דעתי כדעת @אין חכמה. וראיה לדבר מסי' תרסו שהאסור לסתור סוכתו ביום השביעי היא רק מחמת שאי איקלע ליה סעודתא צריך לאכול בגווה, כמבואר במ"ב שם. וא"כ זה ל"ש ביש לו סוכה אחרת. (וראה במ"ב הוצאת דרשו מה שציינו בזה בשם הגריש"א והגרש"ז, האם יש לחוש לכתחילה לשיטת הר"ן שצריך שיהא לו סוכה ז' ימים).
אלא שאסור לסתור סוכה מצד מלאכה במועד. וצריך לזה התנאים המותרים.
אפשר להעמיד (בדוחק) שמדובר על סוכה שעדיין לא השתמש בה ולא נתקדשה.
איפכאניק אמר:עיי"ש שבתחילת הסימן כתב אע"פ שגמר מלאכול וכו'חימקו אמר:אורח 2 אמר:דעתי כדעת @אין חכמה. וראיה לדבר מסי' תרסו שהאסור לסתור סוכתו ביום השביעי היא רק מחמת שאי איקלע ליה סעודתא צריך לאכול בגווה, כמבואר במ"ב שם. וא"כ זה ל"ש ביש לו סוכה אחרת. (וראה במ"ב הוצאת דרשו מה שציינו בזה בשם הגריש"א והגרש"ז, האם יש לחוש לכתחילה לשיטת הר"ן שצריך שיהא לו סוכה ז' ימים).
אלא שאסור לסתור סוכה מצד מלאכה במועד. וצריך לזה התנאים המותרים.
אפשר להעמיד (בדוחק) שמדובר על סוכה שעדיין לא השתמש בה ולא נתקדשה.
ואח"כ כתב לעניין לסתור.
ג"א מצטרף כיהודה ועוד לדברי כהדר"ג דבודאי ליכא איסור מצד המוקצה. וכמבואר משנה סוכה מח. אבל יש איסור מצד מלאכת חוה"מ כמ"ש. וגם יש באחרונים דהוי כביזוי מצוה וטעם זה זכור אצלי לעיקר.אורח 2 אמר:דעתי כדעת @אין חכמה.
אבוקה כנגדו אמר:וגם יש באחרונים דהוי כביזוי מצוה וטעם זה זכור אצלי לעיקר.
כוונתך לאסור מחמת זה ההיזק?אבוקה כנגדו אמר:וגם יש באחרונים דהוי כביזוי מצוה וטעם זה זכור אצלי לעיקר.