האם מותר לסתור סוכה, באופן שיש לו סוכה אחרת?

איפכאניק

משתמש רגיל
והאם זה שאסור לסתור הוא משום שאין לו מקום אחר לאכול, או משום דאיתקצאי למצווה
וא"כ במקום שנפל הסכך האם מותר לסתור את הדפנות
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עיין שו"ע ומ"ב ריש סימן תרלח ס"ק א.


שו"ע סימן תרלח
סימן תרלח - סוכה ונויה אסורין כל שבעה:
הגה - ואפילו נפלה הסוכה, אסורים ולא מהני בה תנאי (טור)

משנה ברורה סימן תרלח
(א) עצי סוכה וכו' - דכתיב חג הסוכות שבעת ימים לד' כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה. ואפילו עשה סוכה אחרת בחוה"מ וא"צ לראשונה אפ"ה עציה אסורים בהנאה:
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
איפכאניק אמר:
והאם זה שאסור לסתור הוא משום שאין לו מקום אחר לאכול, או משום דאיתקצאי למצווה
וא"כ במקום שנפל הסכך האם מותר לסתור את הדפנות
מוקצה, ולא מהני שנפל הסכך מיגו דאיתקצאי.
אלא אם רוצה לסתור מה שנשאר על מנת לבנותו אפשר דשרי דאינו סותר את הקצאתו, וצ''ע.
 
 

איפכאניק

משתמש רגיל
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
עיין שו"ע ומ"ב ריש סימן תרלח ס"ק א.


שו"ע סימן תרלח
סימן תרלח - סוכה ונויה אסורין כל שבעה:
הגה - ואפילו נפלה הסוכה, אסורים ולא מהני בה תנאי (טור)

משנה ברורה סימן תרלח
(א) עצי סוכה וכו' - דכתיב חג הסוכות שבעת ימים לד' כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה. ואפילו עשה סוכה אחרת בחוה"מ וא"צ לראשונה אפ"ה עציה אסורים בהנאה:
שאלתי היא האם מותר לסתור ולא לעניין הנאה
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
איפכאניק אמר:
נדיב לב אמר:
עיין שו"ע ומ"ב ריש סימן תרלח ס"ק א.


שו"ע סימן תרלח
סימן תרלח - סוכה ונויה אסורין כל שבעה:
הגה - ואפילו נפלה הסוכה, אסורים ולא מהני בה תנאי (טור)

משנה ברורה סימן תרלח
(א) עצי סוכה וכו' - דכתיב חג הסוכות שבעת ימים לד' כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה. ואפילו עשה סוכה אחרת בחוה"מ וא"צ לראשונה אפ"ה עציה אסורים בהנאה:
שאלתי היא האם מותר לסתור ולא לעניין הנאה
 

בעומדת פשוט שאסור. דחל ש"ש וכו'. הנאה שנאסרה היא דרך ביטולה כמבואר בט"ז שם והובא במ"ב סק"ד. כך שתשים לב טוב למה שכתב המ"ב בציטוט!
 

אין חכמה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
איפכאניק אמר:
נדיב לב אמר:
עיין שו"ע ומ"ב ריש סימן תרלח ס"ק א.


שו"ע סימן תרלח
סימן תרלח - סוכה ונויה אסורין כל שבעה:
הגה - ואפילו נפלה הסוכה, אסורים ולא מהני בה תנאי (טור)

משנה ברורה סימן תרלח
(א) עצי סוכה וכו' - דכתיב חג הסוכות שבעת ימים לד' כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה. ואפילו עשה סוכה אחרת בחוה"מ וא"צ לראשונה אפ"ה עציה אסורים בהנאה:
שאלתי היא האם מותר לסתור ולא לעניין הנאה

בעומדת פשוט שאסור. דחל ש"ש וכו'. הנאה שנאסרה היא דרך ביטולה כמבואר בט"ז שם והובא במ"ב סק"ד. כך שתשים לב טוב למה שכתב המ"ב בציטוט!
מה ראית שם?
הוא מחפש מקור לאיסור היזק הסוכה בלא הנאה
שם לא כתוב דבר בעניין

 
 

חימקו

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:
איפכאניק אמר:
שאלתי היא האם מותר לסתור ולא לעניין הנאה

בעומדת פשוט שאסור. דחל ש"ש וכו'. הנאה שנאסרה היא דרך ביטולה כמבואר בט"ז שם והובא במ"ב סק"ד. כך שתשים לב טוב למה שכתב המ"ב בציטוט!
מה ראית שם?
הוא מחפש מקור לאיסור היזק הסוכה בלא הנאה
שם לא כתוב דבר בעניין

הרי סתירתה, זוהי ביטולה, ופשיטא דאסור.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:
איפכאניק אמר:
שאלתי היא האם מותר לסתור ולא לעניין הנאה

בעומדת פשוט שאסור. דחל ש"ש וכו'. הנאה שנאסרה היא דרך ביטולה כמבואר בט"ז שם והובא במ"ב סק"ד. כך שתשים לב טוב למה שכתב המ"ב בציטוט!
מה ראית שם?
הוא מחפש מקור לאיסור היזק הסוכה בלא הנאה
שם לא כתוב דבר בעניין

 

לא ברור מה אתה רוצה. אסור להינות דרך ביטול ובטח אסור לבטל דבר שהוקצה למצוותו ומהטעם שהוזכר.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:
לא ידוע מה אתה רוצה. אסור להינות דרך ביטול ובטח אסור לבטל דבר שהוקצה למצוותו ומהטעם שהוזכר.
אולי
יש לך מקור?
 
?
הלא כל איסור הנאה הוא דווקא דרך ביטול כמו שציינתי לדבר הט"ז והמ"ב. וכשמבטל מה הספק.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:
בעומדת פשוט שאסור. דחל ש"ש וכו'. הנאה שנאסרה היא דרך ביטולה כמבואר בט"ז שם והובא במ"ב סק"ד. כך שתשים לב טוב למה שכתב המ"ב בציטוט!
מה ראית שם?
הוא מחפש מקור לאיסור היזק הסוכה בלא הנאה
שם לא כתוב דבר בעניין

הרי סתירתה, זוהי ביטולה, ופשיטא דאסור.


ביטול הסוכה משמע בלשון חז"ל כתוב בלשון איסור וחלות שם שמים והקצאה
אשמח למקור לאיסור היזק
 
 

חימקו

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
חימקו אמר:
אין חכמה אמר:
מה ראית שם?
הוא מחפש מקור לאיסור היזק הסוכה בלא הנאה
שם לא כתוב דבר בעניין

הרי סתירתה, זוהי ביטולה, ופשיטא דאסור.


ביטול הסוכה משמע בלשון חז"ל כתוב בלשון איסור וחלות שם שמים והקצאה
אשמח למקור לאיסור היזק
משנ"ב ס"ק ד
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:
לא ידוע מה אתה רוצה. אסור להינות דרך ביטול ובטח אסור לבטל דבר שהוקצה למצוותו ומהטעם שהוזכר.
אולי
יש לך מקור?
?
הלא כל איסור הנאה הוא דווקא דרך ביטול כמו שציינתי לדבר הט"ז והמ"ב. וכשמבטל מה הספק.
תלמד סימן תרלח
תתחיל אם מה שצויין כאן...


אם ממה שמצויין כאן יש לך פשיטות הרי שבא זה ולימד על כל השאר
האיסור בלשון חז"ל הוא מקביל לאיסור מוקצה ומעילה
וכלומר שאיסור הביטול הוא בלקיחת ההשתמשות
אם יש לך מקור מפורש לאיסור היזק אשמח לשמוע
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אין חכמה אמר:
חימקו אמר:
הרי סתירתה, זוהי ביטולה, ופשיטא דאסור.


ביטול הסוכה משמע בלשון חז"ל כתוב בלשון איסור וחלות שם שמים והקצאה
אשמח למקור לאיסור היזק
משנ"ב ס"ק ד
לא הבנתי
המדובר שם על הנאה דרך ביטול
וכעין איסור מעילה ואכילת תרומה לזר שנאמר בהם כי יאכל פרט למזיק
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:
אין חכמה אמר:
אולי
יש לך מקור?
?
הלא כל איסור הנאה הוא דווקא דרך ביטול כמו שציינתי לדבר הט"ז והמ"ב. וכשמבטל מה הספק.
תלמד סימן תרלח
תתחיל אם מה שצויין כאן...


אם ממה שמצויין כאן יש לך פשיטות הרי שבא זה ולימד על כל השאר
האיסור בלשון חז"ל הוא מקביל לאיסור מוקצה ומעילה
וכלומר שאיסור הביטול הוא בלקיחת ההשתמשות
אם יש לך מקור מפורש לאיסור היזק אשמח לשמוע
 


אין לי כח לנהל ויכוח בסגנון כשלך.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:
?
הלא כל איסור הנאה הוא דווקא דרך ביטול כמו שציינתי לדבר הט"ז והמ"ב. וכשמבטל מה הספק.
תלמד סימן תרלח
תתחיל אם מה שצויין כאן...


אם ממה שמצויין כאן יש לך פשיטות הרי שבא זה ולימד על כל השאר
האיסור בלשון חז"ל הוא מקביל לאיסור מוקצה ומעילה
וכלומר שאיסור הביטול הוא בלקיחת ההשתמשות
אם יש לך מקור מפורש לאיסור היזק אשמח לשמוע

טוב. מה שמלמד על כל השאר שאין לך מושג
תעיף מבט בסימן תרלח.. ותבין שכל הדמויים שלך הם דמויי הבל שבאים מתוך חסור ידע משווע.
במקום לתת לי ציונים אולי תעשה חסד עם יהודי עם הארץ ותלמד אותו
יש לך מקור ברור שגם היזק אסור?
לי לא זכור כרגע מקור כזה
אשמח להחכים
 
 

חימקו

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
חימקו אמר:
אין חכמה אמר:
ביטול הסוכה משמע בלשון חז"ל כתוב בלשון איסור וחלות שם שמים והקצאה
אשמח למקור לאיסור היזק
משנ"ב ס"ק ד
לא הבנתי
המדובר שם על הנאה דרך ביטול
וכעין איסור מעילה ואכילת תרומה לזר שנאמר בהם כי יאכל פרט למזיק

בפשטות (כאן) האיסור הוא - שאסור לבטל קדושת הסוכה, וסתירתה מבטלת קדושתה.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אין חכמה אמר:
חימקו אמר:
משנ"ב ס"ק ד
לא הבנתי
המדובר שם על הנאה דרך ביטול
וכעין איסור מעילה ואכילת תרומה לזר שנאמר בהם כי יאכל פרט למזיק

בפשטות (כאן) האיסור הוא - שאסור לבטל קדושת הסוכה, וסתירתה מבטלת קדושתה.
אולי
אבל כפי שכתבתי מקור אין כאן
לדעתי אפשר שהאיסור בביטול קדושתה הוא דווקא באופן המבואר שחל שםשמים וכעין מעילה
ודווקא בצורה המבוארת דאין ניאותין ממנה שיש כאן שימוש חולין בקדושת הסוכה
לומר שיש איסור לבטל בצורת היזק הוא חידוש שצריך מקור לדעתי
[אולי יש דברים מפורשים בעניין ואני בער ולא אדע]
 

חימקו

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
חימקו אמר:
אין חכמה אמר:
לא הבנתי
המדובר שם על הנאה דרך ביטול
וכעין איסור מעילה ואכילת תרומה לזר שנאמר בהם כי יאכל פרט למזיק

בפשטות (כאן) האיסור הוא - שאסור לבטל קדושת הסוכה, וסתירתה מבטלת קדושתה.
אולי
אבל כפי שכתבתי מקור אין כאן
לדעתי אפשר שהאיסור בביטול קדושתה הוא דווקא באופן המבואר שחל שםשמים וכעין מעילה
ודווקא בצורה המבואר דאין ניאותין ממנה שיש כאן שימוש חולין בקדושת הסוכה
לומר שיש איסור לבטל בצורת היזק הוא חידוש שצריך מקור לדעתי
[אולי יש דברים מפורשים בעניין ואני בער ולא אדע]

נכון שלומדים מחגיגה, אך נראה שהלימוד מחגיגה הוא רק בפרט שחל שם שמים על החגיגה, כך חל שם שמים על הסוכה, אבל לא שממש דינו כחגיגה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אין חכמה אמר:
חימקו אמר:
בפשטות (כאן) האיסור הוא - שאסור לבטל קדושת הסוכה, וסתירתה מבטלת קדושתה.
אולי
אבל כפי שכתבתי מקור אין כאן
לדעתי אפשר שהאיסור בביטול קדושתה הוא דווקא באופן המבואר שחל שםשמים וכעין מעילה
ודווקא בצורה המבואר דאין ניאותין ממנה שיש כאן שימוש חולין בקדושת הסוכה
לומר שיש איסור לבטל בצורת היזק הוא חידוש שצריך מקור לדעתי
[אולי יש דברים מפורשים בעניין ואני בער ולא אדע]

נכון שלומדים מחגיגה, אך נראה שהלימוד מחגיגה הוא רק בפרט שחל שם שמים על החגיגה, כך חל שם שמים על הסוכה, אבל לא שממש דינו כחגיגה.

גמ' סוכה סו"ד יא: לענין כמה מילי.
 

אורח 2

משתמש רגיל
דעתי כדעת @אין חכמה. וראיה לדבר מסי' תרסו שהאסור לסתור סוכתו ביום השביעי היא רק מחמת שאי איקלע ליה סעודתא צריך לאכול בגווה, כמבואר במ"ב שם. וא"כ זה ל"ש ביש לו סוכה אחרת. (וראה במ"ב הוצאת דרשו מה שציינו בזה בשם הגריש"א והגרש"ז, האם יש לחוש לכתחילה לשיטת הר"ן שצריך שיהא לו סוכה ז' ימים). 

אלא שאסור לסתור סוכה מצד מלאכה במועד. וצריך לזה התנאים המותרים.
 

חימקו

משתמש ותיק
אורח 2 אמר:
דעתי כדעת @אין חכמה. וראיה לדבר מסי' תרסו שהאסור לסתור סוכתו ביום השביעי היא רק מחמת שאי איקלע ליה סעודתא צריך לאכול בגווה, כמבואר במ"ב שם. וא"כ זה ל"ש ביש לו סוכה אחרת. (וראה במ"ב הוצאת דרשו מה שציינו בזה בשם הגריש"א והגרש"ז, האם יש לחוש לכתחילה לשיטת הר"ן שצריך שיהא לו סוכה ז' ימים). 

אלא שאסור לסתור סוכה מצד מלאכה במועד. וצריך לזה התנאים המותרים.

אפשר להעמיד (בדוחק) שמדובר על סוכה שעדיין לא השתמש בה ולא נתקדשה.
 

איפכאניק

משתמש רגיל
פותח הנושא
חימקו אמר:
אורח 2 אמר:
דעתי כדעת @אין חכמה. וראיה לדבר מסי' תרסו שהאסור לסתור סוכתו ביום השביעי היא רק מחמת שאי איקלע ליה סעודתא צריך לאכול בגווה, כמבואר במ"ב שם. וא"כ זה ל"ש ביש לו סוכה אחרת. (וראה במ"ב הוצאת דרשו מה שציינו בזה בשם הגריש"א והגרש"ז, האם יש לחוש לכתחילה לשיטת הר"ן שצריך שיהא לו סוכה ז' ימים). 

אלא שאסור לסתור סוכה מצד מלאכה במועד. וצריך לזה התנאים המותרים.

אפשר להעמיד (בדוחק) שמדובר על סוכה שעדיין לא השתמש בה ולא נתקדשה.
עיי"ש שבתחילת הסימן כתב אע"פ שגמר מלאכול וכו'
ואח"כ כתב לעניין לסתור.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
איפכאניק אמר:
חימקו אמר:
אורח 2 אמר:
דעתי כדעת @אין חכמה. וראיה לדבר מסי' תרסו שהאסור לסתור סוכתו ביום השביעי היא רק מחמת שאי איקלע ליה סעודתא צריך לאכול בגווה, כמבואר במ"ב שם. וא"כ זה ל"ש ביש לו סוכה אחרת. (וראה במ"ב הוצאת דרשו מה שציינו בזה בשם הגריש"א והגרש"ז, האם יש לחוש לכתחילה לשיטת הר"ן שצריך שיהא לו סוכה ז' ימים). 

אלא שאסור לסתור סוכה מצד מלאכה במועד. וצריך לזה התנאים המותרים.

אפשר להעמיד (בדוחק) שמדובר על סוכה שעדיין לא השתמש בה ולא נתקדשה.
עיי"ש שבתחילת הסימן כתב אע"פ שגמר מלאכול וכו'
ואח"כ כתב לעניין לסתור.
 

הר"ן כבר הובא בסימן תרלח הנ"ל במג"א שם סק"ג שחשש לדבריו בסוכה רעועה או כל מקרה שלא שייך טעם דאיתקצאי.
ומ"מ בסימן תרסו אפשר בדוחק שלא איתקצאי כמו במקרה שכתב המג"א סימן תרלח סק"ג כשעשה תנאי וצל"ע.

הגריש"א לא הסתפק אלא כתב במפורש בספר שבות יצחק על סמך דברי הר"ן, שלכתחילה גם אם יש לו סוכה אחרת אין לו לפרק. וכך הורה למעשה במי שיש לו סוכה של כמה חדרים אין לו לפרק חדר אחד.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
אורח 2 אמר:
דעתי כדעת @אין חכמה.
ג"א מצטרף כיהודה ועוד לדברי כהדר"ג דבודאי ליכא איסור מצד המוקצה. וכמבואר משנה סוכה מח. אבל יש איסור מצד מלאכת חוה"מ כמ"ש. וגם יש באחרונים דהוי כביזוי מצוה וטעם זה זכור אצלי לעיקר.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
וגם יש באחרונים דהוי כביזוי מצוה וטעם זה זכור אצלי לעיקר.
כוונתך לאסור מחמת זה ההיזק?
כי זה אינו מוכרח כלל
יתכן שהביזוי הוא דווקא בניאות שימוש חול
 
חלק עליון תַחתִית