כתב הפרי מגדים במשבצות זהב סו"ס תרמג 'וראוי שיהא גם למטה דפים מרוצף, עיין סימן (תרכ"ו בא"ר) [תרכה באשל אברהם] [ריש הסימן] זכר לעננים, וגם משום כבוד קרקע לאשוויי גומות ביום טוב ושבת. ולכתחלה ראוי לעשותה לשום החג'. ויש לדון בריצוף דבזמנינו דמחובר לקרקע האם סגי או דבעי שלא יהא מחובר לקרקע.
ומפשטות לשונו של הפמ"ג בסו"ד 'ולכתחלה ראוי לעשותה לשום החג' משמע שלא איירי שמחובר לקרקע ודמיא לסכך שעושהו מיוחד לשם חג.
וגם מסברא נראה שאם הוא מחובר לקרקע אין בזה לכאו' זכר לענני הכבוד.
ולפי"ז ה"ה הדפנות לא סגי שיהיו מחוברים לקרקע אלא בעי שיהא לשם חג דהלא היו ששה ענני כבוד שהקיפום מארבע רוחות השמים ומלמעלה ולמטה ואם הריצוף שהצריך הפרמ"ג הוא משום ענני הכבוד ובעי לשום חג ולא סגי שהיא מחובר לארץ לכאו' ה"ה בדפנות.
נמצא לפי"ז דיש מקור נאמן וסיבה למנהג ישראל בתליית הסדינים בסוכה דאתי זכר לענני הכבוד היכא שהדפנות מחוברים לקרקע.
ואם כנים דברינו, יש לנהוג לפרוס שטיח או מחצלת בקרקע זכר לענני כבוד.
ויש להביא סמך לדברי הפרמ"ג. דהנה הקשה הכפות תמרים על דעת ר"א שפסל דפנות גזולות או סוכה הבנויה על קרקע גזולה דלכאו' לא מצינו פסולי סכך בדפנות ובקרקע. ותי' החלקת יואב שר"א אזיל לשיטתו שטעם הסוכה הוא משום ענני כבוד ולכן צריך שיהא הכשר סוכה גם בדפנות ובקרקע. הרי לן שלא רק שיש להניח ריצוף זכר לענני כבוד כדברי הפרמ"ג אלא איכא דיני הכשר סוכה מה"ט, ודו"ק.