האם נחלקו המחבר והרמ"א, בירדו גשמים והלך לישון בביתו, האם יכול לישון עד שיקום מעצמו או שצריך לקום בעלות השחר?

ברוך שאמר

משתמש רשום
כ' בשו"ע בסי' תרלט'  סעי' ז' "היה ישן וירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית, ופסקו הגשמים, אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותה הלילה, אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר" וברמ"א שם הוסיף בשם הטור "ויעור משנתו". ובמ"ב ס"ק מג' כ' "ויעור משנתו - פי' מעצמו וא"צ להקיצו גם אין מחוייב למסור שנתו לאחרים שיקיצוהו כשיאור היום". 

האם נחלקו המחבר והרמ"א, בדין של חיוב קימה בעלות השחר או שיכול לישון עד שיקום מעצמו ?


 
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
יש איזשהו סברא לחלק?

כפשוטו כוונו לאותו דבר רק אז כולם היו קמים בעלות השחר
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
פותח הנושא
בגמ' סוכה [כט.] היה ישן תחת הסוכה וירדו גשמים אין מטריחין אותו לעלות עד שיאור. איבעיא להו עד שיעור או עד שיאור תא שמע עד שיאור ויעלה עמוד השחר. תרתי דלשון שיאור משמע נץ החמה, ושיעלה עמוד השחר הוא קודם לכן [רש"י]. אלא אימא עד שיעור ויעלה עמוד השחר, ורש"י ד"ה איבעיא להו וד"ה אלא פירש דספק הגמ' הוא דאם גרסינן עד שיעור א"כ אם הקיץ באמצע הלילה צריך לעלות לסוכה, ואם גרסינן עד שיאור אי"צ לעלות עד עלות השחר ופשטינן מברייתא דצריך תרתי, גם שיעור וגם שיעלה עמוד השחר, אבל אם הקיץ משנתו בלילה או שעלה עמוד השחר ועדיין הוא ישן אין צריך להקיצו, וכ"ה גם ברא"ש סי' כ, אבל הרי"ף גורס עד שיאור משיעלה עמוד השחר, וכתב בב"י שכן נראה גם גירסת הרמב"ם, והביא מחלוקת לגירסא זו אם מחוייבים להקיצו כשעלה עמוד השחר או לא, וברמ"א פסק כגירסא ראשונה וכפירוש המשנ"ב, ולכאו' נראה דהמחבר נקט כשיטת הרמב"ם והרי"ף.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בפשטות אכן נחלקו,
ודרך הרמ"א להוסיף בהגהותיו כמפרש ואינו אלא חולק.
 

חימקו

משתמש ותיק
בדר"כ (יש יוצא מן הכלל ובד"כ המשנ"ב מדגיש זאת) כשאינו מפורש להדיא שחולק, אינו חולק, וכן כאן אינו חולק, הרי הם דברי הטור ונראה בבית יוסף שמסכים עמו.
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
בפשטות אכן נחלקו,
ודרך הרמ"א להוסיף בהגהותיו כמפרש ואינו אלא חולק.

ראה דוג' תרלט א, שמוסיף ואינו חולק.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
זה מה שכתבתי בגירסאות.
 
אי גרסי' שאינו צריך לחזור עד שיעור או עד שיאור- הב''י בסעיף ו-ז ד''ה וכתב הר''ן, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דבה''ג בהל' סוכה בעמוד קצט, גרס שיאור, וכ''ה לפנינו בסוכה כט, וכן גריס הרמב''ן במלחמות בסוכה לו, והביא דכן גרסי כל הגאונים ור''ח והרי''צ בן גיאות וכן בהלכות של ר''ש קיארא, ע''כ, ואפשר דהיינו בה''ג הנ''ל, ומאידך המאור בסוכה לו, גרס שיעור, וכ''כ שבולי הלקט בשבולת שמג.

1444 עמודים

הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
ראה דוג' תרלט א, שמוסיף ואינו חולק.
הא גופא ראי' בעי... וכעת לא עיינתי.

בנדון דידן, כיון שבב"י מפורש כי כך היא גרסת הרי"ף ושמסתבר לצרף אף הרמב"ם עמו - ע"פ כללי הַפְּסק מוכרע כמותם (ולא אדע איך הסיק מדברי הב"י שם שמצדד כשיטת הרא"ש).

[אגב, בכ"ז צד השוה בין הגהות הרמ"א דס"א וס"ז - שמוסיף מלשון הטור. ויל"ע בנדון העקרוני עד כמה ניתן לדייק בכה"ג מהשמטות הרב"י, כיון שמטרת ספרו לקצר ההלכות העולות מדברי הטור].
 
חלק עליון תַחתִית