כ' בשו"ע בסי' תרלט' סעי' ז' "היה ישן וירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית, ופסקו הגשמים, אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותה הלילה, אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר" וברמ"א שם הוסיף בשם הטור "ויעור משנתו". ובמ"ב ס"ק מג' כ' "ויעור משנתו - פי' מעצמו וא"צ להקיצו גם אין מחוייב למסור שנתו לאחרים שיקיצוהו כשיאור היום".
האם נחלקו המחבר והרמ"א, בדין של חיוב קימה בעלות השחר או שיכול לישון עד שיקום מעצמו ?
האם נחלקו המחבר והרמ"א, בדין של חיוב קימה בעלות השחר או שיכול לישון עד שיקום מעצמו ?