אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
האם קדושת חול המועד יתירה מראש חודש?
- Thread starter פענוח
- תאריך התחלה
שעה"כ:
ודע שאין קדושת שבת דומה לקדושת יו"ט כי בשבת הבנים יורשין אביהם ממש ונק' קדש ומקבלים שפע מעתיקא קדישא כמוהו. האמנם ביו"ט עולים אל אביהן לקבל שפע ממנו והם קרואים אצלו ולפי' מקראי קדש הם. והנה בשבת יעלו הבנים באביהן שוים לו ויהיו כולם במקום הקדש מראשם ועד רגליהם ואין שם חול כלל. האמנם בי"ט יגביהו ראשם אצל אבותיהם וו' קצוותיהם למטה ויהיו חג"ת שלהם במקום חב"ד ונה"י במקום חג"ת ושש קצוותיהם אלה יקראו חול המועד ואינן חול גמור ח"ו כי נתעלו ממדרגתם הא' למדרגה אחרת עליונה כנ"ל אבל מפני שלא עלו עד או"א בג"ר יקראו חול המועד. ונמצא לפי זה שקדושת חול המועד למעלה מקדושת ר"ח כי ר"ח נתחדש ראשה בלבד לעלות למעלה ממקום אצילותה ולפיכך נקרא ראש חדש. ובחול המועד ראשה במקום גבוה בחיק אביהם והזרועות והגוף במקום הראש ונה"י במקום הזרועות והגוף ולפיכך אין מניחין תפילין בח"ה כלל משא"כ בר"ח שמסירי' אותם בתפלת מוסף לבד כי אז נגלה עליה שפע עתיקא ויורד דרך המדרגות והוא למעל' מהתפילין כי הנחת התפילין יורה על החתן היורש את אביו ואמו במקום אצילותו ומוחותיו שתי' נעשו ד' חו"ב חו"ג ועל הכלה המקבל' מתנה"י למטה במקומ' והנה בח"ה שניהם עולים למעלה ממקום התפילין כי ראש שניהם בחיק אביהם כדפרישית. גם בר"ח אע"פ שאינם עולים למעל' ממקום אצילות' מ"מ שפע כתר עליון יורד להם דרך המדרגות בתפלת מוסף והוא גדול מהנחת התפילין והבן כ"ז כי בזה תבין למה לא הותר בשבת מלאכת אוכל נפש וביו"ט הותר ובחו"ה הותר דבר האבד ובר"ח אין בו איסור מלאכה כלל. וזה כי המלאכה מורה על הקליפה בסוד העשיה ששת ימי המעשה.
הנה ידוע שאין עושין הזיווג בליל ראשון ואחרון של פסח וכן בשבועות ובשמיני עצרת, א"כ אין לנו כי אם יו"ט ראשון של סוכות לקיים עונה של יום טוב,
ומלשון הר"ח בעץ חיים שער המצוות מצות פרו ורבו שכתב 'לילי' יום טוב משמע שיש כמה לילות ואולי יש להוכיח מזה שיש לקיים הזיווג בחול המועד,
ומלשון הר"ח בעץ חיים שער המצוות מצות פרו ורבו שכתב 'לילי' יום טוב משמע שיש כמה לילות ואולי יש להוכיח מזה שיש לקיים הזיווג בחול המועד,
נצבים וילך
משתמש ותיק
לכאורה במגילה כב: נקוט האי כללא בידך כל דטפי ליה מילתא מחבריה טפי ליה גברא יתירא הלכך בר"ח ומועד דאיכא קרבן מוסף קורין ארבעה, משמע שר"ח ומועד קדושתם שווה. ויל"ע.
פענוח אמר:הנה ידוע שאין עושין הזיווג בליל ראשון ואחרון של פסח וכן בשבועות ובשמיני עצרת, א"כ אין לנו כי אם יו"ט ראשון של סוכות לקיים עונה של יום טוב,
ומלשון הר"ח בעץ חיים שער המצוות מצות פרו ורבו שכתב 'לילי' יום טוב משמע שיש כמה לילות ואולי יש להוכיח מזה שיש לקיים הזיווג בחול המועד,
אולי הכוונה ללילי יו"ט שני דגלויות שאז בליל ב' דפסח גם מותר כמו שהביא הרח"ו בפירוש .
המצפה לישועת ה'
משתמש ותיק
יש לזה מקור?פענוח אמר:ואחרון של פסח
המצפה לישועת ה' אמר:יש לזה מקור?פענוח אמר:ואחרון של פסח
נראה לי התכוון שביעי של פסח כאן בארה"ק שהוא גם היום האחרון דפסח כי לא זכור לי באמת שבאחרון של פסח אסור ע"פ האריז"ל.
המצפה לישועת ה'
משתמש ותיק
גם אני מבני בניהם של אבותינו הקדושים, וגם אני זכיתי לדור בארץ אשר עיני ה' אלקינו בה, ו"אחרון של פסח" אצלי הוא לא יום אסרו חג, אלא יום שביעי של פסח, וכמו שכתוב בתורה, ובכל זאת זכורני שאין יום זה כלול באיסור הנ"ל ע"פ הקבלה, אמנם שמא זכרוני מטעה אותי, אשמח אם יחכימוני.שלומיאל בן צורישדי אמר:המצפה לישועת ה' אמר:יש לזה מקור?פענוח אמר:ואחרון של פסח
נראה לי התכוון שביעי של פסח כאן בארה"ק שהוא גם היום האחרון דפסח כי לא זכור לי באמת שבאחרון של פסח אסור ע"פ האריז"ל.
אם לא יקיים בחול המועד מבטל עונה וזה אסורפענוח אמר:הנה ידוע שאין עושין הזיווג בליל ראשון ואחרון של פסח וכן בשבועות ובשמיני עצרת, א"כ אין לנו כי אם יו"ט ראשון של סוכות לקיים עונה של יום טוב,
ומלשון הר"ח בעץ חיים שער המצוות מצות פרו ורבו שכתב 'לילי' יום טוב משמע שיש כמה לילות ואולי יש להוכיח מזה שיש לקיים הזיווג בחול המועד,
מידות ושיעורי תורה
משתמש ותיק
ברמח"ל כתוב שקדושת היום ידועה לפי מספר העליות
איש טוב אמר:אם לא יקיים בחול המועד מבטל עונה וזה אסורפענוח אמר:הנה ידוע שאין עושין הזיווג בליל ראשון ואחרון של פסח וכן בשבועות ובשמיני עצרת, א"כ אין לנו כי אם יו"ט ראשון של סוכות לקיים עונה של יום טוב,
ומלשון הר"ח בעץ חיים שער המצוות מצות פרו ורבו שכתב 'לילי' יום טוב משמע שיש כמה לילות ואולי יש להוכיח מזה שיש לקיים הזיווג בחול המועד,
שאלתי רק לענין יצירת הולד
יושב אוהלים
משתמש ותיק
במשנ"ב (סי' רמ ס"ק ז) כתב "אין לשמש בליל א' של פסח, וליל שבועות, ושני ימים של ר"ה, וליל שמיני עצרת, אם לא בל"ט.פענוח אמר:שאין עושין הזיווג בליל ראשון ואחרון של פסח וכן בשבועות ובשמיני עצרת, א"כ אין לנו כי אם יו"ט ראשון של סוכות
ולא הזכיר אחרון (או שביעי) של פסח.
אליה רבה סימן רמיושב אוהלים אמר:ולא הזכיר אחרון (או שביעי) של פסח.
וכתב עליו עולת תמיד [סק"ד] ודבריו לא נראין להוסיף על דברי חכמים, זולת ליל ז' של פסח כתבו חכמי האמת ליזהר,
מה הכוונה יצירת הולד זה הזיווג לא?פענוח אמר:איש טוב אמר:אם לא יקיים בחול המועד מבטל עונה וזה אסורפענוח אמר:הנה ידוע שאין עושין הזיווג בליל ראשון ואחרון של פסח וכן בשבועות ובשמיני עצרת, א"כ אין לנו כי אם יו"ט ראשון של סוכות לקיים עונה של יום טוב,
ומלשון הר"ח בעץ חיים שער המצוות מצות פרו ורבו שכתב 'לילי' יום טוב משמע שיש כמה לילות ואולי יש להוכיח מזה שיש לקיים הזיווג בחול המועד,
שאלתי רק לענין יצירת הולד
נושאים דומים
- תגובות
- 32
- צפיות
- 830
- תגובות
- 53
- צפיות
- 2K