שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן סד
(ד) אודות דברי רבינו הגר"א ז"ל שכותב לתרץ הקושיא מדוע שעושים סוכות בתשרי ולא בניסן שהיה תחילת היקף עננים, מפני שכשעשו ישראל את העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן, ומשה ירד ביוה"כ ולמחרתו הקהיל משה את העם וציוה על מלאכת המשכן, וזה היה בי"א לתשרי, וכתיב והעם הביאו בבקר בבקר עוד ב' ימים, הרי י"ג בתשרי, ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ובמשקל, ובט"ו התחילו לעשות ואז חזרו ענני הכבוד, ולכך אנו עושים סוכות בט"ו בתשרי.
הנה בהקדמת ספרי צ"א ח"ט כתבתי לתמוה ע"ד הגר"א ז"ל אלה שכותב דכשישראל עשו את העגל נסתלקו העננים, ממקרא מפורש בנחמיה (ט' - י"ח י"ט) שכתוב לאמר: אף כי עשו להם עגל מסכה ואמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדולות, ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחותם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה. הרי שהכתוב מעיד במפורש שגם אחר שעשו את העגל, בכל זאת לא נסתלקו העננים מעליהם, והיא לכאורה פליאה עצומה על הגר"א ז"ל.
וכתבתי דצריכים ליישב ולומר דענני כבוד בכללותם לחוד ועמודי הענן והאש לחוד, וזה שהכתוב מעיד הוא רק זאת שעמוד הענן יומם ועמוד האש לילה שנועדו להנחותם בדרך המה לבדם לא הסתלקו גם לאחר חטא העגל, אבל ענני הכבוד שחופפו עליהם מכל צדיהם ומעלה מטה כן הסתלקו לאחר החטא, ואף על גב דבילקו"ש סו"פ פקודי כלולים כולם יחדו וכתוב בלשון: כיון שהיו ישראל חונין היה עמוד הענן מתמר ועולה ונמשך על גבי בני יהודה כמין סוכה וכו' וזה היה אחד מענני הכבוד ששימשו את ישראל במדבר ארבעים שנה אחד בימינם ואחד בשמאלם אחד לפניהם ואחד מאחריהם ואחד למעלה מהם וענן שכינה ביניהם ועמוד ענן נוסע לפניהם משפיל לפניהם את הגבוה ומגביה להם את השפל והורג נחשים ועקרבים ושרף קוצים וברקנים ומדריכם בדרך ישרה וענן שכינה שורה באהל הרי דגם עמוד הענן נמנה בין ענני הכבוד, אשר הגר"א ז"ל כותב שנסתלקו אחרי חטא העגל, מכל מקום יש ליישב ולומר דאע"פ שנמנה ביניהם, מכל מקום עמודים אלה שנסעו לפניהם להנחותם ולהאיר להם את הדרך יצאו מן הכלל ולא נסתלקו, ונסתלקו רק יתר העננים שחיפו והקיפו אותם לשם יוקר וכבוד.
שו"ת ציץ אליעזר חלק טז סימן כ
אודות דברי רבינו הגר"א בנוגע למ"ש שלאחר חטא העגל נסתלקו ענני הכבוד, שתמהתי וכתבתי ע"ז בהקדמת ספרי שו"ת צ"א ח"ט, ובחלק ט"ו סי' ס"ד יעו"ש. הסב את תשומת לבי נכדי היקר ח"ב הרה"ג מוה"ר זלמן דוד צוקרמן שליט"א כי בפי' עבודת הגרשוני על שה"ש ג - ד' מבן אחיו של הגר"א ז"ל מביא מה שמע בזה מפי הגר"א, והוא באופן אחר ממ"ש בשמו בספרים שהבאתי וכן ממ"ש בפי' שה"ש להגר"א ז"ל, והמציא לידי הפי' הנז' על שיר השירים, ואעתיק לשון דבריו בזה: ושמעתי מדודי הגאון החסיד מווילנא הטעם מה שמצות סוכה הוא בט"ו לחדש השביעי וכו', ואמר דודי הגאון הנ"ל ששורש הטעם של מצות סוכה הוא על מה שחזר הקדוש ברוך הוא ונתרצה לשכון בתוך בנ"י ולא למסור אותם למלאך כמו שאמר בתחילה הנה אנכי שולח מלאך לפניך, רק שהשכינה תהיה תמיד בתוכם ולישב בצילו, והתחלת חזרת השכינה לישראל הי' בט"ו תשרי כי ביום הכפורים ירד משה מן ההר להגיד לישראל שצוה הקדוש ברוך הוא לעשות משכן ולשכון בתוך בנ"י לעולם ולא יסורו מהם לעולם כמו שכתוב השוכן אתם בתוך טומאותם, וביום מחרת יום הכפורים צוה להביא נדבות המשכן הרי י"א, וביום י"ב וי"ג הביאו נדבות דכתיב והם הביאו אליו נדבות בבקר בבקר כדאיתא במדרש ר' יהודה ור' נחמיה אומרים שני ימים היו מביאים נדבות שנא' בבקר בבקר, וביום י"ד הכריזו שלא יביאו עוד, וביום ט"ו התחילו לבנות המשכן וחזרה השכינה על ישראל, וע"ז צוה לנו השם לעשות את חג הסוכות בט"ו לחדש השביעי ע"ש שזכינו לישב תחת כנפי השכינה עכ"ל, ולפי"ז יוצא שלא אמר בזה הגר"א ז"ל כלל בנוגע לענני הכבוד כי אם על חזרת השכינה בישראל ולא למסור אותם למלאך, וא"כ יורדת כל הקושיא מנחמיה מעיקרה, אמנם בפי' עבודת הגרשוני שם ממשיך לאחר מיכן וכותב עוד וז"ל: וזה פירש הכתוב כי בסוכות הושבתי את בנ"י וזה הוא ענן הכבוד שחזרה שכינה על ישראל וזה הוא מה שאמר דוד המע"ה ויהי נועם ה' אלהינו עלינו ומעשה ידינו זה מעשה המשכן כוננה עליו פי' להיות לכן למקום השכינה ומעשי ידינו כוננהו פי' על ידינו תהי' הכן, ומיד נתקיים יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן אפילו לינת לילה דהיינו יום אחד ויומים ג"כ לא סר מהם וזה הי' בט"ו בתשרי ונתכפר להם חטא העגל עכ"ל, הרי שמוזכר בדבריו ג"כ מענן הכבוד, אבל כפי הנראה זה כבר לא מהגר"א ז"ל כי אם הוספת הסבר מבעל עבודת הגרשוני מעצמו, ועוד כפי הנראה ההשתמשות בזה בלשון "ענן הכבוד" הוא לכינוי כבוד השכינה שחזרה על ישראל, אבל אין לזה שייכות למה שהלכו לפניהם עמודי הענן יומם ולילה שזה שפיר לא הסיר מעליהם גם כשאמר למסור אותם למלאך, וא"ש.
