חידה

איש ווילנא

משתמש ותיק
א. הורדת הענבים מההדס בשבת שחל להיות בסוכות שנחשב למתקן מנא [במתכוון לכך]
ב. המוציא לרשות הרבים מרשות שיש לה שני מחיצות ושלישית אפילו טפח [מיגו דהוי דופן לסוכה הוי דופן לשבת]
 

נדיב לב

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
א. הורדת הענבים מההדס בשבת שחל להיות בסוכות שנחשב למתקן מנא [במתכוון לכך]
ב. המוציא לרשות הרבים מרשות שיש לה שני מחיצות ושלישית אפילו טפח [מיגו דהוי דופן לסוכה הוי דופן לשבת]

במזיד בלא התראה.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
המרדכי רפ"ג דסוכה, והרא"ש ר"פ הבונה, וההשלמה שבת ע"ה ע"א, והמאירי שבת כ"ט ע"א, ס"ל שתיקון ענביו הוא מתקן מנא דאורייתא.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
המרדכי רפ"ג דסוכה, והרא"ש ר"פ הבונה, וההשלמה שבת ע"ה ע"א, והמאירי שבת כ"ט ע"א, ס"ל שתיקון ענביו הוא מתקן מנא דאורייתא.
וכ"כ החת"ס בדעת רש"י בסוכה שם.

ויש להוסיף עוד דלכאו' הוא דאו' לטעם הכפו"ת דהאיסור מצד תולדת מחתך.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
איש ווילנא אמר:
הורדת הענבים מההדס בשבת שחל להיות בסוכות.
הס! אין זאת כי אם איסור דרבנן.

הס קטגור..
פלוגתת ראשונים. בכ"מ דעת המרדכי (סוכה פ"ג סי' תשמז) שמיעוט ענבים ביו"ט איסור מדאורייתא. ולא כדעת רש"י בסוגיא שם לג. ד"ה עבר.
ובשו"ע סימן תרמו סעיף ב'. כתב ואין ממעטין אותם ביו"ט לפי שהוא כמתקן. ועיין מש"כ שם הט"ז סק"ו דהוי ספיקא דאורייתא ומש"כ רעק"א שם בגליון עפ"י המרדכי.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
איש ווילנא אמר:
א. הורדת הענבים מההדס בשבת שחל להיות בסוכות שנחשב למתקן מנא [במתכוון לכך]
ב. המוציא לרשות הרבים מרשות שיש לה שני מחיצות ושלישית אפילו טפח [מיגו דהוי דופן לסוכה הוי דופן לשבת]

במזיד בלא התראה.
ועם התראה מה?
 

חימקו

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:
מה שברור שלא כרת..
לא הבנתי
עד שנסקל הוא חייב כרת
[בסקילתו יפטר]
זה נכון, רק שיש עברה שיש עליה מיתת ב"ד, אין אומרים חייב כרת, אלא סקילה.
לדוג' - אדם שיחלל שבת בזמננו, אין אומרים עבר על כרת, אלא עבר על איסור סקילה שהוא יותר חמור.
 
 

חוזר ומגיד

משתמש ותיק
משנה זבחים פרק יג ו
הזורק מקצת דמים בחוץ, חייב
רבי אלעזר אומר, אף המנסך מי חג בחג בחוץ, חייב.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אין חכמה אמר:
נדיב לב אמר:
מה שברור שלא כרת..
לא הבנתי
עד שנסקל הוא חייב כרת
[בסקילתו יפטר]
זה נכון, רק שיש עברה שיש עליה מיתת ב"ד, אין אומרים חייב כרת, אלא סקילה.
לדוג' - אדם שיחלל שבת בזמננו, אין אומרים עבר על כרת, אלא עבר על איסור סקילה שהוא יותר חמור.


מה יותר חמור בא על אחותו שהוא בכרת או מכה אביו שבחנק?
 
 
גבורות שמשון אמר:
משה יהושע אמר:
על איזה מעשה חייבים כרת רק בחג הסוכות?
אם הקריב בחוץ פרי החג, דבשאר ימות השנה אינם ראויים להקריב בפנים.
 
יש מקור מפורש שקרבן שלא הגיע זמן הקרבתו חשוב מחוס"ז שפטורין על הקרבתו בחוץ? מזכרון מעומעם זכור לי ש(הגם שכך די מקובל, ומפורש בס' חי' מרן רי"ז הלוי) אין הדבר מפורש, והסברא אולי נותנת שחסרון זמן בעלמא שעדיין לא הגיע הזמן לא משוה את הקרבן למחוס"ז, ולא מצאנו להדיא אלא בחסרון זמן בגופו או בבעליו.
 

חוזר ומגיד

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
גבורות שמשון אמר:
משה יהושע אמר:
על איזה מעשה חייבים כרת רק בחג הסוכות?
אם הקריב בחוץ פרי החג, דבשאר ימות השנה אינם ראויים להקריב בפנים.
יש מקור מפורש שקרבן שלא הגיע זמן הקרבתו חשוב מחוס"ז שפטורין על הקרבתו בחוץ? מזכרון מעומעם זכור לי ש(הגם שכך די מקובל, ומפורש בס' חי' מרן רי"ז הלוי) אין הדבר מפורש, והסברא אולי נותנת שחסרון זמן בעלמא שעדיין לא הגיע הזמן לא משוה את הקרבן למחוס"ז, ולא מצאנו להדיא אלא בחסרון זמן בגופו או בבעליו.
חוזר ומגיד אמר:
משנה זבחים פרק יג ו
הזורק מקצת דמים בחוץ, חייב
רבי אלעזר אומר, אף המנסך מי חג בחג בחוץ, חייב.
 
חוזר ומגיד אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
גבורות שמשון אמר:
אם הקריב בחוץ פרי החג, דבשאר ימות השנה אינם ראויים להקריב בפנים.
יש מקור מפורש שקרבן שלא הגיע זמן הקרבתו חשוב מחוס"ז שפטורין על הקרבתו בחוץ? מזכרון מעומעם זכור לי ש(הגם שכך די מקובל, ומפורש בס' חי' מרן רי"ז הלוי) אין הדבר מפורש, והסברא אולי נותנת שחסרון זמן בעלמא שעדיין לא הגיע הזמן לא משוה את הקרבן למחוס"ז, ולא מצאנו להדיא אלא בחסרון זמן בגופו או בבעליו.
חוזר ומגיד אמר:
משנה זבחים פרק יג ו
הזורק מקצת דמים בחוץ, חייב
רבי אלעזר אומר, אף המנסך מי חג בחג בחוץ, חייב.
לדעת כבודו מי החג קודם החג חשובים 'מחוסר זמן'?
מי החג הם קרבן? (מלבד מה שנתקדשו קדושת הגוף בכלי כדאיתא בסוכה נ., כמי כיור, אין בהם חלות של "מי ניסוך המים". מובן מאליו אם כן - כך לכאורה - שהחג דכאן לא משמש כזמן הכשר הקרבה אלא כנותן לניסוך זה תורת 'ניסוך המים').
 

גבורות שמשון

משתמש ותיק
מפורש הוא בגמ' יומא סב: דדוקא לבו ביום לא הוי מחוסר זמן, אבל אם עדיין לא הגיע יום הקרבתו, הוה מחוסר זמן ופטור על הקרבתו בחוץ.
 
גבורות שמשון אמר:
מפורש הוא בגמ' יומא סב: דדוקא לבו ביום לא הוי מחוסר זמן, אבל אם עדיין לא הגיע יום הקרבתו, הוה מחוסר זמן ופטור על הקרבתו בחוץ.
יכל לציין אף לזבחים יב. ועוד.

ואמנם כל זה רמוז כבר בשאלתי לעיל, האם אין לומר שדוקא שם שהשעיר מחוסר את עבודות היום חשוב מחוסר זמן, ולא בקרבן שאינו מחוסר כל מעשה שהוא, והתאריך בלבד הוא זה שעדיין לא הגיע?
(בניסוח שונה: שם מה ש'אין מחוסר זמן לבו ביום' מוציא מידי מחוסר הגרלה שהוא כמחוסר מעשה, ואין ללמוד משם מאומה לענין מחוסר תאריך שהוא יותר מבו ביום שזה בכלל מחוסר זמן).

עריכה: כתבתי לא מדויק ואני מתקן דבריי: שם מבואר שהשוחט שעיר משעירי יוהכ"פ קודם הגרלה בחוץ חייב, ולא משום שראוי ליקרב מתורת שעיר הפנימי שעלה עליו הגורל לה', לפי שמחוסר הגרלה וכמחוסר מעשה דמי (ועל זה לא מועיל מה שאין מחוס"ז לבו ביום כי זה מחוסר מעשה), אלא משום שראוי ליקרב כשעיר המוספין החיצון, ואע"פ שמחוסר עבודת היום - ששעיר החיצון קרב אחר עבודת יוהכ"פ - מ"מ אין מחוס"ז לבו ביום.
ועל זה טענתי, שאע"פ שהחסרון שלא נעשו עבודות היום חשוב מחוסר זמן (שמשום כך מועיל בו מה שאין מחוס"ז לבו ביום), מ"מ אי"ז דומה לפרי החג קודם החג ושעירי מוספין קודם הרגלים, שכאן עכ"פ הוא מחוסר דבר שיעשה קודם הקרבתו ולכן חשוב מחוסר זמן, אבל חסרון תאריך שלא הגיע בעלמא אולי לא חשוב אפילו מחוסר זמן.
 

גבורות שמשון

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
גבורות שמשון אמר:
מפורש הוא בגמ' יומא סב: דדוקא לבו ביום לא הוי מחוסר זמן, אבל אם עדיין לא הגיע יום הקרבתו, הוה מחוסר זמן ופטור על הקרבתו בחוץ.
יכל לציין אף לזבחים יב. ועוד.

ואמנם כל זה רמוז כבר בשאלתי לעיל, האם אין לומר שדוקא שם שהשעיר מחוסר את עבודות היום חשוב מחוסר זמן, ולא בקרבן שאינו מחוסר כל מעשה שהוא, והתאריך בלבד הוא זה שעדיין לא הגיע?
(בניסוח שונה: שם מה ש'אין מחוסר זמן לבו ביום' מוציא מידי מחוסר הגרלה שהוא כמחוסר מעשה, ואין ללמוד משם מאומה לענין מחוסר תאריך שהוא יותר מבו ביום שזה בכלל מחוסר זמן).
אתה צודק לא הבנתי אותך מקודם, ואתכם הסליחה.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
חימקו אמר:
אין חכמה אמר:
לא הבנתי
עד שנסקל הוא חייב כרת
[בסקילתו יפטר]
זה נכון, רק שיש עברה שיש עליה מיתת ב"ד, אין אומרים חייב כרת, אלא סקילה.
לדוג' - אדם שיחלל שבת בזמננו, אין אומרים עבר על כרת, אלא עבר על איסור סקילה שהוא יותר חמור.


מה יותר חמור בא על אחותו שהוא בכרת או מכה אביו שבחנק?

ברור שיותר חמור מכה אביו, אך לצערי לא מצאתי (לע"ע) מקור מפורש.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אין חכמה אמר:
חימקו אמר:
זה נכון, רק שיש עברה שיש עליה מיתת ב"ד, אין אומרים חייב כרת, אלא סקילה.
לדוג' - אדם שיחלל שבת בזמננו, אין אומרים עבר על כרת, אלא עבר על איסור סקילה שהוא יותר חמור.


מה יותר חמור בא על אחותו שהוא בכרת או מכה אביו שבחנק?

ברור שיותר חמור מכה אביו, אך לצערי לא מצאתי (לע"ע) מקור מפורש.
יתכן 
[עיין תוס' יבמות לג ב]
אבל מה שבאתי להמחיש שזה דבר לא פשוט כ"כ ויש ודאי איזה תוספת חומרא בעצם הכרת [גם אם בשקלול הכללי מיתת בי"ד יהיה חמור יותר]
וממילא הדבר אינו נכון לבא ולומר שאין משמעות לכרת דבכלל מאתים מנה
 
 

אופטימי

משתמש ותיק
עוד 2 אופציות: (אשמח לחו"ד חו"ר הפורום)
השותה מי החג בטומאה,
המנסך על המזבח בטומאה, שרק בחג חשיב עבודה
 
חלק עליון תַחתִית