בנה סוכתו במקום שיש שם נבלה ולא הבחין בכך, והועמד על טעותו ואח”כ סולקה הנבלה, האם יש כאן ”תעשה ולא מן העשוי“?

בס”ד

עובדא הוה, באחד שבנה סוכתו במקום שהייתה שם נבלה, ולא חלי ולא מרגיש. באה נוות ביתו תליט”א ועיקמה את אפה כדבעי למיהוי, ושאלה את בעלה כיצד לא הבחין בכך. התנשם הלה עמוקות, והבחין גם הבחין בריח הרע. והסכים כי הסוכה אינה ראויה למגורים. 

אדהכי והכי, סולקה הנבלה מן המקום. אלא שעתה נסתפק אותו אחד, האם צריך להרים את הסכך כדי שלא יהיה ”תעשה ולא מן העשוי“, אחר והסוכה בבנייתה לא הייתה ראויה לדור בה. שאל את הגרי”א דינר שליט”א, והורה לו שאכן יש בכך משום תעשה ולא מן העשוי.

מהו המקור לדבריו?
 
בברכת התורה.​
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כעי”ז יש לדון בבונה סוכתו קודם החג במקום שיש ריח רע, וחלה בקורונה ואיבד חוש הריח ושוב הבריא. ודוק.
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
מקורו סימן תרכו במשנ"ב ס"ק יח. לגבי סוכה תחת הגגון.

הלא כאן הנידון כיון שהפסול משום מצטער, ודוק מהא דסוכה יב סוע''ב דלאביי לא מסככינן בשווצרי דכיון דסרי ריחייהו שביק להו ונפיק.
 

חימקו

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
חימקו אמר:
מקורו סימן תרכו במשנ"ב ס"ק יח. לגבי סוכה תחת הגגון.

הלא כאן הנידון כיון שהפסול משום מצטער, ודוק מהא דסוכה יב סוע''ב דלאביי לא מסככינן בשווצרי דכיון דסרי ריחייהו שביק להו ונפיק.



נכון, אבל כשהוא בנה את הסוכה היא היתה פסולה, וצריך מעשה חשוב להכשיר אותה, והוזזת הנבלה, כנראה לפי הרב דינר לא נחשב מעשה חשוב.
 

חימקו

משתמש ותיק
מה שיש לשאול למה לא דימה זאת להעושה סוכתו תחת הגג, שאם מסירו, הסוכה כשרה ואין כאן תעשה ולא מן העשוי כמו שכתב הרמ"א בסעיף ב' שם.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
איני בר פלוגתא דהגאון הרב דינר דרב גובריה, אך לול"ד הו"א דל"ש בזה תולמ"ה מאחר דאינו פסול בהסכך עצמו [ואי היה ריח רע מהסכך א"ש], רק הוי חסרון בהמקום אך הסוכה מצ"ע סוכה גמורה וכשירה הוא ול"ש פסול זה משום תולמ"ה, [ול"ד לסיכך תחת גגון דהיה חסר בהלשם צל ול"ה שם סוכה עליה]

ואני כותב כל זה כשהוא ריח רע ממש דאינו ראוי כלל לסוכה, אך בגוונא שנראה שהבינו כאן שהוא עצמו מצטער ואילו אדם אחר שלא ירגיש יוכל לשבת כאן [כגון הוא ולא אשתו] בודאי של"ש תולמ"ה מאחר שהסוכה ראויה ורק להיושב בתוכה יש בעיה וזה אי"צ לפנים, ועובדא שהיה מסתמא בריח שאסור לשבת שם כנ"ל
 

זאב בודד

משתמש ותיק
ויש לדמות זאת לאדם שמחק בשבת את הגג של הח' כך שיצאו שתי זייני''ם.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
זאב בודד אמר:
ויש לדמות זאת לאדם שמחק בשבת את הגג של הח' כך שיצאו שתי זייני''ם, שלפי פסיקת הרב הנ''ל יהיה חייב מיתה...
עי' שבת קד ע"ב ולא הבנתי בעניותי מה זה שייך לכאן
 

למה זה תשאל לשמי

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבוקה כנגדו אמר:
זאב בודד אמר:
ויש לדמות זאת לאדם שמחק בשבת את הגג של הח' כך שיצאו שתי זייני''ם, שלפי פסיקת הרב הנ''ל יהיה חייב מיתה...
עי' שבת קד ע"ב ולא הבנתי בעניותי מה זה שייך לכאן
נראה איפכא, שהרי לדעת הרב הנ”ל סילוק המניעה אינו מעשה חדש בעצם.
 
 

זאב בודד

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
אבוקה כנגדו אמר:
זאב בודד אמר:
ויש לדמות זאת לאדם שמחק בשבת את הגג של הח' כך שיצאו שתי זייני''ם, שלפי פסיקת הרב הנ''ל יהיה חייב מיתה...
עי' שבת קד ע"ב ולא הבנתי בעניותי מה זה שייך לכאן
נראה איפכא, שהרי לדעת הרב הנ”ל סילוק המניעה אינו מעשה חדש בעצם.


אמת, ועוד קודם להודעתך תיקנתי.
 
 

זאב בודד

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
נראה איפכא, שהרי לדעת הרב הנ”ל סילוק המניעה אינו מעשה חדש בעצם.
איני מבין בכלל מה שייך לכאן הנושא של חק תוכות?
אם בשבת הבאה לכך שסימן מסויים יוגדר כשתי אותיות מחייבת, כיון ששינוי ההגדרה חשוב כעשיה עצמה, כאן אי נימא שקודם לכן לא היה חשוב סוכה, והוצאת הנבלה הפכתו לסוכה, חשיב כאילו העמיד הסוכה עצמה.
 
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
זאב בודד אמר:
אם בשבת הבאה לכך שסימן מסויים יוגדר כשתי אותיות מחייבת, כיון ששינוי ההגדרה חשוב כעשיה עצמה, כאן אי נימא שקודם לכן לא היה חשוב סוכה, והוצאת הנבלה הפכתו לסוכה, חשיב כאילו העמיד הסוכה עצמה.
מה שייך? לגבי שבת ליכא פטור של תולמ"ה, וחק תוכות מחלקו שם הרשב"א והר"ן אי חייב דהוי כתיבה והביאו ד' הירושלמי וכו', ולא הבנתי כלום בעניותי מה שייך לכאן ומה חידש לך הרב דינר
 

זאב בודד

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
זאב בודד אמר:
אם בשבת הבאה לכך שסימן מסויים יוגדר כשתי אותיות מחייבת, כיון ששינוי ההגדרה חשוב כעשיה עצמה, כאן אי נימא שקודם לכן לא היה חשוב סוכה, והוצאת הנבלה הפכתו לסוכה, חשיב כאילו העמיד הסוכה עצמה.
מה שייך? לגבי שבת ליכא פטור של תולמ"ה, וחק תוכות מחלקו שם הרשב"א והר"ן אי חייב דהוי כתיבה והביאו ד' הירושלמי וכו', ולא הבנתי כלום בעניותי מה שייך לכאן ומה חידש לך הרב דינר
בשבת יש איסור לכתוב שתי אותיות. לכתוב.
בא אדם, ולא כותב כלום אלא רק הופך סימן קיים לשתי אותיות.
הבה ונדון: לכאורה מה שייך לחייבו, הרי לא כתב כלום? אלא שנדון הגדרה מחדש של דבר כעשייתו, והיינו שעשיה שהתורה מדברת עליה בכל מקום היא, הבאה לכך שיתקיים מצב מסויים ובנידון דידן- שתי אותיות.
נחזור לסוכה. אם אנו דנים הבאה לקיום של דבר כעשיה, גם כאן בסוכה ההוצאה של הנבלה שהביאה לכך שתהיה כאן סוכה, חשובה עשיה ושוב לא יהיה כאן הפסול של תעשה ולא מן העשוי.
 
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
זאב בודד אמר:
חשובה עשיה ושוב לא יהיה כאן הפסול של תעשה ולא מן העשוי.
עדיין אני חושב שיש כאן סלט של שתי נושאים, אך אין בי כח להתוכח, אולי מן התלמידי חכמים שבפה יסכימו לדברי או לדבריך
 

חימקו

משתמש ותיק
אם סילק הנבלה בשבת, הוא לא בנה סוכה הוא הכשיר אותה, אולי דומה לטבילת כלי,
 

חפר

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
בס”ד

עובדא הוה, באחד שבנה סוכתו במקום שהייתה שם נבלה, ולא חלי ולא מרגיש. באה נוות ביתו תליט”א ועיקמה את אפה כדבעי למיהוי, ושאלה את בעלה כיצד לא הבחין בכך. התנשם הלה עמוקות, והבחין גם הבחין בריח הרע. והסכים כי הסוכה אינה ראויה למגורים. 

אדהכי והכי, סולקה הנבלה מן המקום. אלא שעתה נסתפק אותו אחד, האם צריך להרים את הסכך כדי שלא יהיה ”תעשה ולא מן העשוי“, אחר והסוכה בבנייתה לא הייתה ראויה לדור בה. שאל את הגרי”א דינר שליט”א, והורה לו שאכן יש בכך משום תעשה ולא מן העשוי.

מהו המקור לדבריו?
 
בברכת התורה.​
פסק תמוה, הרי הפסול הוא לא מצד הסוכה רק מדבר אחר.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
חפר אמר:
חימקו אמר:
חפר אמר:
פסק תמוה, הרי הפסול הוא לא מצד הסוכה רק מדבר אחר.
גם גג נפתח, הפסול הוא לא מצד הסוכה. ויש תולמ"ה.

סכך העליונה מבטל התחתונה, לכן התחתונה לא מקרי סכך
הרי אתה רואה שהרמ"א מיקל בזה.
והמחמירים סוברים שצריך מעשה חשוב.
ויותר מזה, כולם מודים לרמ"א סעיף ב בבונה סוכה תחת הבית שאין פסול תולמ"ה.
 
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
סוכה נעולה ופתחתי אותה האם זה תעשה ולא מן העשוי ומה קורה אם יש ערווה בדרך לסוכה ואין אפשרות להגיע אליה ולאחר מכן סרה הערווה האם יש פה תעשה ולא מן העשוי?
לפעמים מרוב התחכמות לא רואים את האמת הפשוטה
 

חימקו

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
סוכה נעולה ופתחתי אותה האם זה תעשה ולא מן העשוי ומה קורה אם יש ערווה בדרך לסוכה ואין אפשרות להגיע אליה ולאחר מכן סרה הערווה האם יש פה תעשה ולא מן העשוי?
לפעמים מרוב התחכמות לא רואים את האמת הפשוטה

שם אתה לא יכול להגיע לסוכה, איזה פסול זה. 
כאן הסוכה פסולה.
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
חימקו אמר:
דרבמדיקר אמר:
סוכה נעולה ופתחתי אותה האם זה תעשה ולא מן העשוי ומה קורה אם יש ערווה בדרך לסוכה ואין אפשרות להגיע אליה ולאחר מכן סרה הערווה האם יש פה תעשה ולא מן העשוי?
לפעמים מרוב התחכמות לא רואים את האמת הפשוטה

שם אתה לא יכול להגיע לסוכה, איזה פסול זה. 
כאן הסוכה פסולה.
מניין לך שהסוכה פסולה יש לך מקור? דומה הדבר לסוכה בעשתרות קרניים 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
דרבמדיקר אמר:
חימקו אמר:
דרבמדיקר אמר:
סוכה נעולה ופתחתי אותה האם זה תעשה ולא מן העשוי ומה קורה אם יש ערווה בדרך לסוכה ואין אפשרות להגיע אליה ולאחר מכן סרה הערווה האם יש פה תעשה ולא מן העשוי?
לפעמים מרוב התחכמות לא רואים את האמת הפשוטה

שם אתה לא יכול להגיע לסוכה, איזה פסול זה. 
כאן הסוכה פסולה.
מניין לך שהסוכה פסולה יש לך מקור? דומה הדבר לסוכה בעשתרות קרניים 

כתבתי למעלה שלפי הב"ח ומג"א סוכה שעושים תחת גג נפתח, פסולה.
 

חוזר ומגיד

משתמש ותיק
חימקו אמר:
דרבמדיקר אמר:
חימקו אמר:
שם אתה לא יכול להגיע לסוכה, איזה פסול זה. 
כאן הסוכה פסולה.
מניין לך שהסוכה פסולה יש לך מקור? דומה הדבר לסוכה בעשתרות קרניים 

כתבתי למעלה שלפי הב"ח ומג"א סוכה שעושים תחת גג נפתח פסולה.
לא מדוייק עיין בשעה''צ תרכו יז
 
 
חלק עליון תַחתִית