האם יש הידור בערבות הגדלות על נחל?

משה8

משתמש רגיל
האם יש הידור בערבות הגדלות בפועל על נחל?
האם יש מקור ברור בראשונים להידור כזה?
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
רש"י מסכת סוכה דף לג עמוד ב
גמרא. ערבי נחל הגדילות על הנחל - נחלי מים מצוה בזו, ומיהו, של בעל כשרה
 
לפני כשש שנים הייתי בחוה"מ סוכות בבית הגרא"י סולובייצ'יק, והיה שם אחד שניסה לחלץ מפיו מילי דהשקפה ושאלו כמסל"ת אם יש לו <לרה"י> "מורביות", ואחר ששתק הגרא"י מעט ביאר טעמו שלא כל אחד הוא 'אדם הראשון קודם החטא' שיכול לבור לעצמו את דרכו, יש לנו מסורת ולא נולדנו היום ולא אתמול, וזקנינו גם הם ידעו שערבי נחל כתיב באורייתא, וכו' וכו', וסיים כלפי האברך השואל: "דאס דו האסט געמיינט..."
 

משה8

משתמש רגיל
פותח הנושא
huo yuc יום טוב אמר:
רש"י מסכת סוכה דף לג עמוד ב
גמרא. ערבי נחל הגדילות על הנחל - נחלי מים מצוה בזו, ומיהו, של בעל כשרה

כשלמדתי את הסוגיא שם עם רש"י, לא היה כל כך ברור לי האם אכן זו כוונת רש"י שלמעשה בפועל צריך ערבות מהנחל ממש למצוה
 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
רבי אברהם מן ההר מסכת סוכה דף לג עמוד ב
ורבינו שלמה פירש, מצוה בזו ומיהו של בעל נמי כשירה דכתיב ערבי לשון רבים. והר"ם ל[א כתב] שמצוה בזו
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
לפני כשש שנים הייתי בחוה"מ סוכות בבית הגרא"י סולובייצ'יק, והיה שם אחד שניסה לחלץ מפיו מילי דהשקפה ושאלו כמסל"ת אם יש לו <לרה"י> "מורביות", ואחר ששתק הגרא"י מעט ביאר טעמו שלא כל אחד הוא 'אדם הראשון קודם החטא' שיכול לבור לעצמו את דרכו, יש לנו מסורת ולא נולדנו היום ולא אתמול, וזקנינו גם הם ידעו שערבי נחל כתיב באורייתא, וכו' וכו', וסיים כלפי האברך השואל: "דאס דו האסט געמיינט..."


דיבורים קלאסיים של בריסק, גם בלי שיאמרו ידוע שזה דעתם. אך אצלם משה רבינו קיבל תורה לפני 4-5 דורות, ואלפיים שנות הלכה כמעט ומחוקות, וזה נושא לאשכול נפרד.
 
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
יפה כתב בספר עוז בהדר, שאין בזה שום ענין, היות ובוודאי אין כאן גזירת הכתוב של ערבות הגדלות על נחל
אלא כלשון הטור "הגדלות על המים", והיינו שמושקאות כראוי, ולא כערבות הגדלות ללא מים
שאת החילוק בין ערבה המושקית היטב לבין ערבות בר רואים היטב, ואילו בין ערבה המושקית לבין ערבת נחל אין שום חילוק
 

פחמי

משתמש רגיל
מנסיוני הערבות האלו מחזיקות יותר זמן
אם כי שבשנתיים האחרונות לא מצאתי אותם
הרבה מהערבות מגיעות מיישוב בית גמליאל, מצאתי במפות שליד זה עובר נחל, מעניין באיזה מרחק מהשדות [עיין בקונטרס הנפלא של @אברך ]
 
רבי @יראתי בפצותי, לא התבלבלת והתכוונת בעצם ל'זילברמן' או משהו דומה? למיטב היכרותי הערך שנראה מדבריך שחשוב לך - "אלפים שנות הלכה" - הוא מוטיב מאוד מרכזי במשנת בריסק, ומובע בצורה מפורשת בדברי הגרא"י שהבאתי לעיל. מה לא נוח לך עם זה?
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
רבי @יראתי בפצותי, לא התבלבלת והתכוונת בעצם ל'זילברמן' או משהו דומה? למיטב היכרותי הערך שנראה מדבריך שחשוב לך - "אלפים שנות הלכה" - הוא מוטיב מאוד מרכזי במשנת בריסק, ומובע בצורה מפורשת בדברי הגרא"י שהבאתי לעיל. מה לא נוח לך עם זה?
לא טעיתי, ומכיר את בריסק, ומקרוב.
התורה ניתנה בבריסק, ושטיקל ר"ח וסיפורים ממה שיצא להם מהרמב"ם, ומעשים תמוהים הלכתית שנהגו שם, הם קודמים לדברי הפוסקים. וככלל משקל הספרים המקובלים ביותר בהלכה, שונה אצלם לחלוטין, וחוששים בדברים שאין להם טעם וריח בדברי הפוסקים, ומחמירים, בדברים שחומרתם היא קולתם במבואר בפוסקים.
ולנו יש 2000 שנות הלכה, משקל שונה לפוסקים שונים, איננו פוסקים רמב"ם אלא שו"ע, והלכה שיסודה במג"א (לדוגמא) קודמת ל100 סיפורים, גם אם הסיפור הוא על הבית הלוי למשל.
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
פחמי אמר:
מנסיוני הערבות האלו מחזיקות יותר זמן
אם כי שבשנתיים האחרונות לא מצאתי אותם
הרבה מהערבות מגיעות מיישוב בית גמליאל, מצאתי במפות שליד זה עובר נחל, מעניין באיזה מרחק מהשדות [עיין בקונטרס הנפלא של @אברך ]

אני לא שמתי לב לזה
וייתכן שהכל תלוי בטריות וצורת האריזה והקירור
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
רבי @יראתי בפצותי, לא התבלבלת והתכוונת בעצם ל'זילברמן' או משהו דומה? למיטב היכרותי הערך שנראה מדבריך שחשוב לך - "אלפים שנות הלכה" - הוא מוטיב מאוד מרכזי במשנת בריסק, ומובע בצורה מפורשת בדברי הגרא"י שהבאתי לעיל. מה לא נוח לך עם זה?
לא טעיתי, ומכיר את בריסק, ומקרוב.
התורה ניתנה בבריסק, ושטיקל ר"ח וסיפורים ממה שיצא להם מהרמב"ם, ומעשים תמוהים הלכתית שנהגו שם, הם קודמים לדברי הפוסקים. וככלל משקל הספרים המקובלים ביותר בהלכה, שונה אצלם לחלוטין, וחוששים בדברים שאין להם טעם וריח בדברי הפוסקים, ומחמירים, בדברים שחומרתם היא קולתם במבואר בפוסקים.
ולנו יש 2000 שנות הלכה, משקל שונה לפוסקים שונים, איננו פוסקים רמב"ם אלא שו"ע, והלכה שיסודה במג"א (לדוגמא) קודמת ל100 סיפורים, גם אם הסיפור הוא על הבית הלוי למשל.
כל אחד וקבלת התורה שלו, אצל אחד זה הגר"ח, ואצל האחר זה חזו"א...
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
ב. זעירא אמר:
כל אחד וקבלת התורה שלו, אצל אחד זה הגר"ח, ואצל האחר זה חזו"א...
אם זה היה אמור להיטות עקיצה אלי, טעית, משקלו של החזו"א בהלכה עצום, אך אני רחוק מהיות חזונאישניק, כי הרבה מחידושי החזו"א וכ"ש תלמידיו, נגד המקובל בהלכה מדקדמא, ואין ראיות מכריחות לזה, ואכ"מ.
אך עיקר טעותך, חוסר הבנה בסיסי, אין טענתי על שפוסקים כבה"ל, הגר"ח והגרי"ז. טענתי שפוסקים כרמב"ם וכסיפורים מוזרים על הבית הלוי, הגר"ח וכו'.
ובעיקר, בהלכה דנים בדברי הקדמונים, גם אם לעיתים פוסקים לא כמותם. תורה חדשה טובה לשיעור כללי, לא להלכה למעשה.
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
ב. זעירא אמר:
כל אחד וקבלת התורה שלו, אצל אחד זה הגר"ח, ואצל האחר זה חזו"א...
אם זה היה אמור להיטות עקיצה אלי, טעית, משקלו של החזו"א בהלכה עצום, אך אני רחוק מהיות חזונאישניק, כי הרבה מחידושי החזו"א וכ"ש תלמידיו, נגד המקובל בהלכה מדקדמא, ואין ראיות מכריחות לזה, ואכ"מ.
אך עיקר טעותך, חוסר הבנה בסיסי, אין טענתי על שפוסקים כבה"ל, הגר"ח והגרי"ז. טענתי שפוסקים כרמב"ם וכסיפורים מוזרים על הבית הלוי, הגר"ח וכו'.
ובעיקר, בהלכה דנים בדברי הקדמונים, גם אם לעיתים פוסקים לא כמותם. תורה חדשה טובה לשיעור כללי, לא להלכה למעשה.
לא התכוונתי לעקוץ, ובוודאי לא אותך.
כוונתי הייתה למה שאתה בעצמך מודה, שישנם חידושים מחודשים מהחזו"א נגד המקובל מקדמת דנא, ולפעמים נגד ראשונים, ואצל ציבור מסוים אין אחר דבריו ולא כלום גם נגד ההלכה המסורה.
ובמידה מסוימת תופעה זו אינה נחלתם הבלעדית של החזונאישינקים, אלא של חלק גדול מהציבור הליטאי (לדוגמא בעלמא, ממה שעולה בראשי כעת: כולנו עדים בשנה האחרונה לקמפיין הנרחב על תספורות כהלכה (דבר מבורך כשלעצמו), אך מה מאוד התפלאתי לראות לכל אורך הקמפיין איך שהם מתייחסים לשיעור פאה שמתחיל מאמצע האוזן (המקום הגבוה באוזן), כשיטת החזו"א, ומתעלמים מכך ששיטתו מחודשת היא ו[לכה"פ]ברוב תפוצות ישראל במשך הדורות השיעור היה מתחילת האוזן כמבואר בספרי הפוסקים וכן נהגו בכל הדורות. אז לבא ולכתוב בטבעיות שהשיעור הוא מאמצע האוזן ללא שום הסתייגות שיש שיטה (מרכזית) אחרת (בתוספת התיאורים הצבעוניים על כמויות הלאוין שעוברים על כל שערה...) זו עדות להרגשה של קבלת התורה בבני ברק.

 
 

chaim

משתמש ותיק
ב. זעירא אמר:
אך מה מאוד התפלאתי לראות לכל אורך הקמפיין איך שהם מתייחסים לשיעור פאה שמתחיל מאמצע האוזן (המקום הגבוה באוזן), כשיטת החזו"א, ומתעלמים מכך ששיטתו מחודשת היא ו[לכה"פ]ברוב תפוצות ישראל במשך הדורות השיעור היה מתחילת האוזן כמבואר בספרי הפוסקים וכן נהגו בכל הדורות.
בספר פאות כהלכה כתב בשם כל תלמידי חזו"א שאין כזה דבר באמצע האוזן, אלא מסוף האוזן, וכן הוא בציור שכתוב בארחות רבינו שכתב הסטייפלר על אמצע האוזן שזה לא פאה, עיי"ש ותמצא נחת.
ומאוד התפלאתי על שיצאו הרבנים עם המהלך הזה של אמצע האוזן - דבר שמתחיל ונגמר בספר לשכנו תדרשו, והוא נגד כל הפוסקים.
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
chaim אמר:
ב. זעירא אמר:
אך מה מאוד התפלאתי לראות לכל אורך הקמפיין איך שהם מתייחסים לשיעור פאה שמתחיל מאמצע האוזן (המקום הגבוה באוזן), כשיטת החזו"א, ומתעלמים מכך ששיטתו מחודשת היא ו[לכה"פ]ברוב תפוצות ישראל במשך הדורות השיעור היה מתחילת האוזן כמבואר בספרי הפוסקים וכן נהגו בכל הדורות.
בספר פאות כהלכה כתב בשם כל תלמידי חזו"א שאין כזה דבר באמצע האוזן, אלא מסוף האוזן, וכן הוא בציור שכתוב בארחות רבינו שכתב הסטייפלר על אמצע האוזן שזה לא פאה, עיי"ש ותמצא נחת.
ומאוד התפלאתי על שיצאו הרבנים עם המהלך הזה של אמצע האוזן - דבר שמתחיל ונגמר בספר לשכנו תדרשו, והוא נגד כל הפוסקים.
ידעתי גם ידעתי שאין זה מוסכם על כולם שזוהי דעת חזו"א, ולא הזכרתי כי לא רציתי להסיט את תשומת הלב מטענתי העיקרית.
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
ב. זעירא אמר:
יראתי בפצותי אמר:
ב. זעירא אמר:
כל אחד וקבלת התורה שלו, אצל אחד זה הגר"ח, ואצל האחר זה חזו"א...
אם זה היה אמור להיטות עקיצה אלי, טעית, משקלו של החזו"א בהלכה עצום, אך אני רחוק מהיות חזונאישניק, כי הרבה מחידושי החזו"א וכ"ש תלמידיו, נגד המקובל בהלכה מדקדמא, ואין ראיות מכריחות לזה, ואכ"מ.
אך עיקר טעותך, חוסר הבנה בסיסי, אין טענתי על שפוסקים כבה"ל, הגר"ח והגרי"ז. טענתי שפוסקים כרמב"ם וכסיפורים מוזרים על הבית הלוי, הגר"ח וכו'.
ובעיקר, בהלכה דנים בדברי הקדמונים, גם אם לעיתים פוסקים לא כמותם. תורה חדשה טובה לשיעור כללי, לא להלכה למעשה.
לא התכוונתי לעקוץ, ובוודאי לא אותך.
כוונתי הייתה למה שאתה בעצמך מודה, שישנם חידושים מחודשים מהחזו"א נגד המקובל מקדמת דנא, ולפעמים נגד ראשונים, ואצל ציבור מסוים אין אחר דבריו ולא כלום גם נגד ההלכה המסורה.
ובמידה מסוימת תופעה זו אינה נחלתם הבלעדית של החזונאישינקים, אלא של חלק גדול מהציבור הליטאי (לדוגמא בעלמא, ממה שעולה בראשי כעת: כולנו עדים בשנה האחרונה לקמפיין הנרחב על תספורות כהלכה (דבר מבורך כשלעצמו), אך מה מאוד התפלאתי לראות לכל אורך הקמפיין איך שהם מתייחסים לשיעור פאה שמתחיל מאמצע האוזן (המקום הגבוה באוזן), כשיטת החזו"א, ומתעלמים מכך ששיטתו מחודשת היא ו[לכה"פ]ברוב תפוצות ישראל במשך הדורות השיעור היה מתחילת האוזן כמבואר בספרי הפוסקים וכן נהגו בכל הדורות. אז לבא ולכתוב בטבעיות שהשיעור הוא מאמצע האוזן ללא שום הסתייגות שיש שיטה (מרכזית) אחרת (בתוספת התיאורים הצבעוניים על כמויות הלאוין שעוברים על כל שערה...) זו עדות להרגשה של קבלת התורה בבני ברק.
יש הבדל גדול בין חזונאישניקים לבריסק.
דרך הפסק אצל החזו"א, היא לדון בסוגיות ובדברי הפוסקים ולהכריע, ואף אם פסקו כנגד המקובל זה מצוי, והרבה פוסקים היו מאוד מחודשים ונתקבלו, בהם המג"א, הש"ך, הגר"א והפמ"ג, כך שזה שהכרעותיהם מחודשות אינו טענה גדולה כנגדם. אמנם העלמת שיטות אחרות, דרך "מעניינת" ואופיינית להם.
בבריסק, פתאום חזרנו לרמב"ם, סיפורים מוזרים מכריעים הלכות מפורשות, חומרות כשיטות רחוקות אף על חשבון ההכרעות הברורות של הפוסקים, ושיטת לימוד מחודשת שהיא לחלוטין לא כמקובל בהלכה והכרעה על פיה, רק לדוגמא אפשר להכריע כדיוקים שאף אחד מהקדמונים לא נתן להם משקל, וכל זה בלא לדון בדברי הפוסקים כלל, כאילו אינם.
כך שבחזו"א זה שיטה הלכתית מהחשובות בדורות האחרונים, וכל השאלה עד כמה פוסקים כמוהו כנגד פוסקים אחרים, כנגד המקובל, ובמקומות ששיטתו נראית דחוקה, אבל ודאי שמשקלו ההלכתי גדול מאוד. בריסק אינה שיטה בהלכה, אלא שיש להם שיטה לעצמם עד כמה הם כפופים להלכה ולפוסקים.
 
 
חלק עליון תַחתִית