אליעזר ג אמר:
לגבי האסלם לא זכור לי שמישהו סובר לגביהם שהם ע"ז , אולי יש רן שמשמע כך? אבל גם לא מובן למה וצריך לבדוק
היה ע"ז נידון בפורום, איני מוצאו כעת, ואעתיק מהמכלול (הניסוח והסדר לא משהו)
יחס היהדות לאסלאם
במאה השביעית נוסדה
במזרח התיכון במדבריות ערב דת נוספת, ה
אסלאם. תפיסת האלוקים באסלאם מופיעה ב
קוראן ב"סורת אל-אח'לאץ" האומרת באופן פולמוסי כלפי הנצרות, "האל אחד, האל נצחי, לא נולד ולא הוליד, ואין דומה לו". הלכך בתפיסתה המונותאיסטית המופשטת היא דומה ליהדות בכך שהאלוקים אחד, איננו מוגבל, אינו תופס מקום או גוף ואיננו נחלק. הגישה הקלאסית ביהדות אינה רואה באסלאם עבודת אלילים, אלא כדרך לגיטימית לֶגויים לעבוד את ה'. וכדברי הרמב"ם:
אלו הישמעאלים
אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם. והם מייחדים לאל יתעלה ייחוד כראוי...
— תשובות הרמב"ם,
פריימן, הוצאת
מקיצי נרדמים, התרצ"ד, סימן שסט
וכן כתב הריטב"א
[1] וכן בשולחן ערוך
[2].
הרמב"ם עוד מוסיף שאף שהמנהגים של
כריעה, זריקת אבנים, פריעת הראש ואי לבישת בגד תפור מקורם בהתאמה בעבודות אלילים של
בעל פעור,
מרקוליס ו
כמוש, מכיוון שכיום הם נותנים נימוקים אחרים לדבר, אין בהם עבודת אלילים, והדבר מסור לליבו ולכוונותיו של האדם, כאשר הוא מבצע מעשים אלו.
בעקבות דברי הרמב"ם והמאירי פסקו הרב חיים דוד הלוי
[3] ו
הרב עובדיה יוסף[4] שמותר ליהודי להיכנס למסגד, ואף מותר לו להתפלל שם תפילה יהודית.
מאידך, כתב הרן ועוד
[5] ועל פיו פוסק הרב
אליעזר ולדנברג בעל "ציץ אליעזר" שיש למסגד דין של בית עבודה זרה, וישנו איסור להיכנס אליו
[6]:
ולמדנו מכאן שהקדשים של כותים וגם המשוגע של הישמעאלים אע"פ שאין טועין אחריהם לעשותן אלהות הואיל ומשתחוים לפניהם השתחואה של אלוהות דין עא יש להן לכל דבר איסור של ע"א שלא בהדור לבד הם משתחוים פניהם שאין הדור למתים אלא כענין עבודה של אלוהות היא עבודתן
— ר"ן סנהדרין פ' ארבע מיתות סא ע"ב
וכתב עוד (הרי"ט) ז"ל והוי יודע שאמונת הישמעאלים אעפ"י שהם מייחדים, ע"ז גמורה חשיבא ליהרג ואל ישתמד, שהרי המודה באמונתם כופר בתורת משה שאינה אמת כמות שהיא בידינו, וכל כיוצא בו ע"ז היא, ולא אמרו בשאר מצות יעבור ואל יהרג במתכוין להעביר אלא כשאומרין לו חלל שבת במודה שאין תוך אמת ולא ציוה הקב"ה לשמור את השבת כך שמעתי, ומיהו בר מכל דין היכא דבפרהסיא יהרג ואל יעבור. ע"כ לשון הרי"ט ז"ל
— חידושי הריטב"א פסחים כה
- "ומיהו בענין הישמעאלים שאינם עובדין עבודה זרה כלל אפשר לדון להתיר מגעם בהנאה אבל יינם לעולם אסור בהנאה" עבודה זרה נז:
- ↑ "ישְׁמְעֵאלִים שֶׁאֵינָן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֵינָם יְכוֹלִים לְבַטֵּל -בַּיִת יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ם פ״ח. יורה דעה קמו ה
- ↑ שו"ת עשה לך רב חלק א' שאלה נ"ט
- ↑ שו"ת יביע אומר חלק ג', יו"ד סימן טו וכן בכף החיים יו"ד קי"ז ע"ט "עכ"פ נראה דלדינא נקטינן כפסק רמב"ם (פי"א מהמ"א ה"ז) ומרן בש"ע (סי' קכד ס"ו) דסתם יינם של ישמעאלים מותר בהנאה. כל שלא נתברר המנהג להיפך. ואף החיד"א ז"ל אין ולאו ורפיא בידיה. ולא שבקינן פשיטותא דהקו"א וסיעתו משום ספקו של החיד"א. וכן אנו רגילים להורות פעה"ק ירושת"ו. וגם במצרים נהגו כן. וכמ"ש בס' נהר מצרים (דפ"ב ע"ב). וכ"פ בשו"ת רב פעלים ח"א (חיו"ד ס"ס כח) ושכן רגילים להורות. ע"ש. וכ"כ בס' בן איש חי ש"ב (ר"פ בלק). וכן עיקר. וע' בשו"ת בית דינו של שלמה (חיו"ד סי' יב). ובשו"ת תפארת אדם (ס"ס לד). ובשו"ת ישכיל עבדי (חיו"ד סי' ד או' יד כב)."
- ↑ וכן ראה בספר האשכול (עמוד קנ) שהביא מתשו' הגאונים. דישמעאל האידנא עע"ז וכן וכן במאירי ע"ז (עמוד ריד). כ', "ישמעאלים הללו י"א עליהם שאינם עובדי ע"ז, כו', ומ"מ חכמי ספרד חולקים בה. שהרי מצינו בפ"ק (יא:) שמונה בכלל ע"ז גישרא שבערביא. עכ"ל.
- ↑ ציץ אליעזר חלק יד צא
להנ"ל יש להוסיף את דברי הרדב"ז שס"ל כהר"ן.