אמירת 'ותערב' במוסף של הושענא רבה

האם בבית הכנסת שלכם אומרים 'ותערב' במוסף של הושענא רבה?

  • כן

    קולות: 14 35.9%
  • לא

    קולות: 25 64.1%

  • סה"כ בוחרים
    39

אברך

משתמש ותיק
לא נמצא בפוסקים האם אומרים 'ותערב' בהושענא רבה.
מה שמצאתי הוא, שהגריש"א הורה לומר (ישא יוסף סי' ל' ועו"ס), וכן נהג הגרמ"א פרינד (מרא שמעתא עמ' קסח).
ומאידך הגרח"ק הורה שלא לומר (מחזור 'שער התפלה' ע"פ הוראותיו). וכן הורה הגר"ש דבילצקי (הר"י שוב בשמו הובא בעלון עומקא דפרשה סוכות תשע"ד).
ובשלמי תודה (סוכות עמ' תתקכט) דן בזה, וכ' דבלוח א"י משמע שאין אומרים, ומאידך יש מקומות שאומרים, וכתב טעמים לכאן ולכאן, והביא בשם הגרנ"ק שלמעשה הכל כפי המנהג ומקום שאין נוהגים לומר אי"צ להנהיג לומר (כן משמע לכאו' דג"ז מדברי הגרנ"ק, ואולי הוא מדברי הגרב"צ פלמן).
 
 

הכהן

משתמש ותיק
לכאורה 'ותערב' קשור לנ"כ בחו"ל, וכיון שלא נ"כ בהו"ר לא אמרו 'ותערב'.
 
במהלך הדורות התקבע קשר בין הוספת "ותערב" לאמירת ברכת כהנים. הקשר הוסבר בכך שברכת כהנים היא השריד האחרון של עבודת בית המקדש שמתקיים גם לאחר חורבנו, ועל כן אנו מבקשים במיוחד על חזרת העבודה כאשר מברכים ברכת כהנים, ואף חותמים בברכה בנוסח שמקורו בעבודת המקדש.[8]
 
בשל כך, מועד אמירת "ותערב" נקבע על פי התפילות בהן אמרו ברכת כהנים. בנוסח אשכנז נהוג שאין אומרים ברכת כהנים אלא ביום טוב, וברוב הקהילות רק בתפילת מוסף בו,[9] וגם "ותערב" נאמר בתפילות אלה. כאשר ישנם חריגים לכלל זה, המנהגים נחלקו אם אומרים ותערב בהתאם לברכת כהנים או לא. למשל, בשמחת תורה, נהוג במקומות רבים שאין אומרים ברכת כהנים במוסף אף על פי שמדובר ביום טוב,[10] ובחלקם אומרים ברכת כהנים בשחרית במקום במוסף. מנהג זה יצר דיון האם אומרים ותערב במוסף או בשחרית או שכלל לא אומרים.[11] ומן הכיוון ההפוך, בנוסח אשכנז המערבי נוהגים לישא כפים בכל הימים הטובים גם בשחרית וגם במוסף,[12] ובמנהג פפד"מ אומרים ותערב ביום כיפור בשחרית (וכן בנעילה, שאף בה נושאים כפיים), אך לא בשחרית של שאר ימים טובים.[13]
 
ישנו מנהג, המופיע במקצת מחזורים, שאין אומרים ותערב אפילו במוסף יום טוב, אם חל יום טוב בשבת. דבר זה נובע ככל הנראה ממנהג אחר המוזכר בפוסקים שלא לשאת כפיים ביו"ט שחל בשבת,[14] והוא ביטוי נוסף לקשר בין ברכת כהנים לאמירת ותערב.[15]
 
דין נוסף הנובע מכך הוא פסק מהר"ם לובלין שלא אומרים ותערב אפילו בתפילה בה עקרונית ישנה ברכת כהנים, אם אין כהנים בבית הכנסת בפועל.[16]

 

[8] בדומה למנהג שהיה קיים בעבר לומר את כל נוסח ברכת רצה רק כאשר יש ברכת כהנים, ראה ברכת העבודה#נוסח ספרדי, ובארבעה טורים,אורח חייםסימן ק"כ.
[9] שולחן ערוךאורח חייםסימן קכחסעיף מד . בנוסח אשכנז בארץ ישראל בוטל מנהג זה ונושאים כפים ברוב המקומות בכל יום.
[10] אייזיק טירנא, ספר המנהגים, ווארשא תרכ"ט, דף ל ע"א.
[11] בקיצור שולחן ערוך סי' קלח ס"ח, פסק שאין אומרים ותערב בשחרית, אולם יש חולקים.
[12] מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 11.
[13] מחזור ליום כיפור, לבני אשכנז, רעדלהיים תקצ"ב, דף ט ע"ב בתפילת שחרית. ועיין גם במנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תשע"ט, בתוך ירושתנו כרך י (תשע"ט), שמזכיר ותערב בשחרית רק ביום כיפור ולא בשאר מועדים.
[14] ראה משנה ברורהסימן קכ"חסעיף קטן קס"ה .
[15] כולל ארץ חמדהשו"ת במראה הבזק, חלק א', סימן ו'.
[16] מובא במגן אברהם סי' קכ"ח ס"ק עד, ובפוסקים שאחריו עד משנה ברורהסימן קכ"חסעיף קטן קע"ג .
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
באמונתו יחיה אמר:
כיון שלא נ"כ בשמיני עצרת
למה?
הכהן אמר:
ישנו מנהג, המופיע במקצת מחזורים, שאין אומרים ותערב אפילו במוסף יום טוב, אם חל יום טוב בשבת. דבר זה נובע ככל הנראה ממנהג אחר המוזכר בפוסקים שלא לשאת כפיים ביו"ט שחל בשבת,[14] והוא ביטוי נוסף לקשר בין ברכת כהנים לאמירת ותערב.[15]
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
אברך אמר:
לא נמצא בפוסקים האם אומרים 'ותערב' בהושענא רבה.
מה שמצאתי הוא, שהגריש"א הורה לומר (ישא יוסף סי' ל' ועו"ס), וכן נהג הגרמ"א פרינד (מרא שמעתא עמ' קסח).
ומאידך הגרח"ק הורה שלא לומר (מחזור 'שער התפלה' ע"פ הוראותיו). וכן הורה הגר"ש דבילצקי (הר"י שוב בשמו הובא בעלון עומקא דפרשה סוכות תשע"ד).
ובשלמי תודה (סוכות עמ' תתקכט) דן בזה, וכ' דבלוח א"י משמע שאין אומרים, ומאידך יש מקומות שאומרים, וכתב טעמים לכאן ולכאן, והביא בשם הגרנ"ק שלמעשה הכל כפי המנהג ומקום שאין נוהגים לומר אי"צ להנהיג לומר (כן משמע לכאו' דג"ז מדברי הגרנ"ק, ואולי הוא מדברי הגרב"צ פלמן).


התפללתי בהרבה בתי כנסת מילדותי עד היום, ואינני זוכר שאמרו
חוץ מפעם אחד שהחזן התחיל לומר, והגבאי גער בו בקולי קולות, 
וכל המקום נהיה חרדת אלוקים, ואחר התפילה נתלקח בית הכנסת כמדורת אש
זה אומר בכה וזה אומר בכה,
ואף שהיו כאלו שהיה ברור להם שאומרים - מעולם לא הייתי במקום שכזה
 
 

אברך

משתמש ותיק
פותח הנושא
התרשמות שלי מקופיא - ברוב המקומות אין אומרים, ורק בירושלים אומרים.
האם יש בתי כנסת בשאר אזורי הארץ (שאינם ע"פ מנהגי ירושלים בדוקא), שאומרים?

ובנוסף, האם יודעים על עוד מגדו"י שהורו לומר / שלא לומר ?
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
פעם התפללתי בביהח"ס של סטריקוב ושם אמרו (לא בירושלים)
במקומות חסידיים אחרים שהתפללתי במהלך השנים לא אמרו
 

בשלמא

משתמש ותיק
הכהן אמר:
לכאורה 'ותערב' קשור לנ"כ בחו"ל, וכיון שלא נ"כ בהו"ר לא אמרו 'ותערב'.
יש מקומות בחו"ל שנ"כ בהו"ר
אינני זוכר לע"ע היכן, אבל בוודאות שיש כאלו.
 
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
פשוט שלא אומרים
ועל הראשונים, המנהג לאומרו ביו"ט אנו תמהים
עד שאתם מוסיפים עלינו את האחרונים.

דוקא לא כל כך פשוט משום שנראה שגדר המנהג הוא להחשיב את המוסף כמוסף של יו"ט ולא של חול המועד( לא זוכר כרגע את המקור אבל כך ראיתי מובא) וכך נהגו גם לגבי ניגון התפילה להתחיל חזרת הש"ץ בניגון של שבת כמו ביו"ט ולא כבכל יום בחול המועד, מלבד הקדושה שיש נהגו לנגנו בניגון של ימים נוראים.
ממילא נוהגים בו כבכל יו"ט שאומרים ותערב ואפילו יש שנהגו לנגן בברכת כהנים והציבור אומר היהי רצון.
 

צפתי

משתמש רגיל
עת הזמיר אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
פשוט שלא אומרים
ועל הראשונים, המנהג לאומרו ביו"ט אנו תמהים
עד שאתם מוסיפים עלינו את האחרונים.

דוקא לא כל כך פשוט משום שנראה שגדר המנהג הוא להחשיב את המוסף כמוסף של יו"ט ולא של חול המועד( לא זוכר כרגע את המקור אבל כך ראיתי מובא) וכך נהגו גם לגבי ניגון התפילה להתחיל חזרת הש"ץ בניגון של שבת כמו ביו"ט ולא כבכל יום בחול המועד, מלבד הקדושה שיש נהגו לנגנו בניגון של ימים נוראים.
ממילא נוהגים בו כבכל יו"ט שאומרים ותערב ואפילו יש שנהגו לנגן בברכת כהנים והציבור אומר היהי רצון.
זה מאד נחמד, והציבור אכן אוהב את ה"קטע" ונהנה מכל הניגונים וההוספות.

השאלה מה המקור לכל הדברים האלה.

על פי מנהג אשכנז המערבי, אין שום שינוי בנוסח התפילה משאר ימי חול המועד, מלבד בהוצאת ספר תורה (שהוא בכל מקרה מנהג מאוחר ולא קדום). ומנגד, נהגו ככתוב בראשונים להיות נעורים בליל ערבה.

במנהגי פולין מצינו שינוים בנוסח, כגון להרבות במזמורים, ובמשנ"ב מוסיף שאומרים קדושת נעריצך. אולם ברמ"א כתוב שאין אומרים נשמת, ומבאר במשנה ברורה: "דסוף כל סוף אינו יו"ט".
אז לשנות בניגונים זה נחמד ומעורר, אבל מכאן עד לנהוג מנהגי יו"ט בלי מקור, וכנגד הרמ"א, יש מרחק גדול.
 
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
ראשית מנהגי ישראל יש להם הרבה תוכן ובסיס הלכתי והנח להם לישראל אם לא נביאים וכו', וגם בענין הניגון אם תחקור את הנושא תראה שיש הרבה תוכן פנימי לנוסח המקובל אפילו ברמה של שינוי סולמות כמו בקבלת שבת ובתפילת ימים נוראים.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
עת הזמיר אמר:
ממילא נוהגים בו כבכל יו"ט שאומרים ותערב ואפילו יש שנהגו לנגן בברכת כהנים והציבור אומר היהי רצון.
זה פשוט טעות שמראה על חוסר הבנה בכל ענין 'מנהג' ה'יהי רצון'.

אשמח אם תוסיף הסבר.
 
בגמרא כתוב שמי שחלם חלום יאמר 'יהי רצון'
בחו"ל אמרו ברכת כהנים לעיתים נדירות, אז הסיקו שכל הזמן שעבר בודאי חלמו חלום רע
כמובן שאין לזה טעם בארץ הקודש שנושאים כפים כל יום ועל החולם לומר את היהי רצון למחרת בבוקר ואל ידחה בקשת צרכין ליום טוב.
ראו הרבנים שכולם אומרים את ה'יהי רצון' ולא מאזינים ל'שים שלום' ואין מנין לחזן, התקינו שיהיו הכהנים מנגנים.
כמובן שאין לזה טעם בארץ ישראל בו מתפלל אחד או שנים אומרים יהי רצון והשאר לא חלמו.
עלו לארץ וגררו את המנהג המוזר של הניגון ורק ביום טוב.

נוסח א"י היה לומר 'ותערב', ונוסח חו"ל היה לומר 'ותחזנה'.
נפוץ באירופה לומר בחגים את נוסח א"י מכיון שהפיוטי הקליר, החביבים על האשכנזים, חוברו לפי נוסח א"י.
לכן 'עושה השלום' בעשי"ת, ולכן גם 'ותערב'. (יתכן שהיה פיוט מתאים לברכה זו, הפיוט נשמט והנוסח נשאר).
ואז, איכשהו, הוצמד 'ותערב' לברכת כהנים, אף שאין בינהם שום קשר, חוץ מהדין שעל הכהנים לעקור רגליהם ברצה.

ובאו בני א"י והפכו את מנהג 'ותערב' כשיש ברכת כהנים, למנהג 'ותערב במוסף של יום טוב, והנה נולד לו הספק מה לעשות בהושענא רבא.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
אבל בארץ ישראל לא נהגו לומר את היהי רצון של חלומות אלא בקשה אחרת?
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
כמדונמני שבמחזורים החדשים הליטאים מודפס רק היהי רצון. (כמו שהשמיטו את כל הפסוקים מלבד הריבונו של עולם שנאמר בהוצאת ס"ת)
 

דניאלי

משתמש ותיק
באמת שמעתי ממרן הגרישא שבא"י אין המנהג לנגן ולומר כלל היה"ר
 
חלק עליון תַחתִית