נסיון הסבר מדוע אליעזר עבד אברהם ביקש מרבקה להשקותו

במבי

משתמש ותיק
הבוקר פתחתי מדרש רבה ועיינתי בהקדמות, ובהקדמת ידי משה (שכתבה ר' אברהם ב"ר יעקב העלין) ראיתי, ששאל מהיכן אנו יודעים שאליעזר בגיע ביום שיצא?

ואמר שיצחק  נעקד ביום כיפור ולאחר ג' ימים מהלך שחזרו לביתם התבשר שששרה נפטרה ונולדה בת זוגו, ובמסכת סופרים כתוב שביום שהגיע אליעזר רבקה הייתה בת ג' שנים וג' ימים וא"כ זה היה בחג הסוכות, ואיך יצא אליעזר מחוץ לתחום ? אלא שקפצה לו הארץ !

ועפ"ז יש לתרץ גם את הקושיא העתיקה, שהרי איך ישאב מים מהבאר ויוציא מרה"ר לרשות היחיד ? וכן אולי גם החמיר לא לשתות מחוץ לסוכה, ובמקרה שרבקה מוזגת ישר לתוך פיו אולי זה לא מעשה שתיה בידיים.
 

HaimL

משתמש ותיק
לשון הרמב"ם בהלכות יו"ט

ומזה הטעם עצמו לא אסרו ההוצאה ביום טוב ואע"פ שכל ההוצאה היא מלאכה שאפשר לעשותה מערב יום טוב ולמה לא אסרוה כדי להרבות בשמחת יום טוב ויוליך ויביא כל מה שירצה וישלים חפציו ולא יהיה כמי שידיו אסורות. אבל שאר מלאכות שאפשר לעשותן מערב יום טוב הואיל ויש בהן עסק אין עושין אותן ביום טוב.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ייתכן באותה שנה חל סוכות בשבת

(אף שלפי לוחות דידן בשנת ב' אלפים פח' - חל סוכות ביום ב')
 

סתם איש

משתמש ותיק
במבי אמר:
ואיך יצא אליעזר מחוץ לתחום ? אלא שקפצה לו הארץ !

ואכתי קשה איך היה מותר לו להמשיך ללכת ולצאת מחוץ לד' אמותיו [הקושיא היא רק לחלק מהראשונים שיש איסור כל שיצא אף שלא הלך בעצמו].
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
סתם איש אמר:
במבי אמר:
ואיך יצא אליעזר מחוץ לתחום ? אלא שקפצה לו הארץ !

ואכתי קשה איך היה מותר לו להמשיך ללכת ולצאת מחוץ לד' אמותיו [הקושיא היא רק לחלק מהראשונים שיש איסור כל שיצא אף שלא הלך בעצמו].

אוצר החכמה_200316.jpg
 

chagold

משתמש ותיק
במבי אמר:
סתם איש אמר:
במבי אמר:
ואיך יצא אליעזר מחוץ לתחום ? אלא שקפצה לו הארץ !

ואכתי קשה איך היה מותר לו להמשיך ללכת ולצאת מחוץ לד' אמותיו [הקושיא היא רק לחלק מהראשונים שיש איסור כל שיצא אף שלא הלך בעצמו].

אוצר החכמה_200316.jpg

על מש"כ דהוי מעל י"ט ק' דמ"מ אח"כ ירד מהקפיצה לתוך י"ט?
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
chagold אמר:
במבי אמר:
סתם איש אמר:
ואכתי קשה איך היה מותר לו להמשיך ללכת ולצאת מחוץ לד' אמותיו [הקושיא היא רק לחלק מהראשונים שיש איסור כל שיצא אף שלא הלך בעצמו].

אוצר החכמה_200316.jpg

על מש"כ דהוי מעל י"ט ק' דמ"מ אח"כ ירד מהקפיצה לתוך י"ט?

צריך להבין מהו קפיצת הדרך !

רש"י בחולין צא: כותב:

קפצה - קצרה, לשון לא תקפוץ את ידך, נתקצרה ונקמצה לו.

וא"כ כמו שמכופפים את היד, היד מגיע אליך, וא"כ אליעזר לא עבר 2000 אמה כלל !
 

סתם איש

משתמש ותיק
במבי אמר:
chagold אמר:
במבי אמר:
אוצר החכמה_200316.jpg

על מש"כ דהוי מעל י"ט ק' דמ"מ אח"כ ירד מהקפיצה לתוך י"ט?

צריך להבין מהו קפיצת הדרך !

רש"י בחולין צא: כותב:

קפצה - קצרה, לשון לא תקפוץ את ידך, נתקצרה ונקמצה לו.

וא"כ כמו שמכופפים את היד, היד מגיע אליך, וא"כ אליעזר לא עבר 2000 אמה כלל !
אבל כרגע הוא נמצא מחוץ לאלפיים אמה ששבת בהם בע"ש.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
לשון הרמב"ם בהלכות יו"ט

ומזה הטעם עצמו לא אסרו ההוצאה ביום טוב ואע"פ שכל ההוצאה היא מלאכה שאפשר לעשותה מערב יום טוב ולמה לא אסרוה כדי להרבות בשמחת יום טוב ויוליך ויביא כל מה שירצה וישלים חפציו ולא יהיה כמי שידיו אסורות. אבל שאר מלאכות שאפשר לעשותן מערב יום טוב הואיל ויש בהן עסק אין עושין אותן ביום טוב.

לשון הזוהר:

אָמַר רַבִּי אַבָּא לְעֵת עֶרֶב זֶהוּ יוֹם שִׁשִּׁי שֶׁהוּא עֶרֶב הַשַּׁבָּת שֶׁאָז הַזְּמַן לְקָיְימָא מֵתַיָּיא, מַאי מַשְׁמַע דִּתְנַן שִׁיתָּא אַלְפֵי שְׁנִין הֲוִי עַלְמָא, והוּא אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי שֶׁהוּא סִיּוּם הַכֹּל, וְהַיְינוּ לְעֵת עֶרֶב, זְמַן סִיּוּם הַכֹּל. לְעֵת צֵּאת הַשּׁוֹאֲבוֹת, אֵלּוּ הֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַשּׁוֹאֲבִים מֵימֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהוּא עֵת לָצֵּאת וּלְהִתְנַעֵר מִן הֶעָפָר.  

וא"כ אותה שנה חל חג בסוכות בשבת !
 

chagold

משתמש ותיק
במבי אמר:
chagold אמר:
במבי אמר:
אוצר החכמה_200316.jpg

על מש"כ דהוי מעל י"ט ק' דמ"מ אח"כ ירד מהקפיצה לתוך י"ט?

צריך להבין מהו קפיצת הדרך !

רש"י בחולין צא: כותב:

קפצה - קצרה, לשון לא תקפוץ את ידך, נתקצרה ונקמצה לו.

וא"כ כמו שמכופפים את היד, היד מגיע אליך, וא"כ אליעזר לא עבר 2000 אמה כלל !

אני עדיין לא מבין את קפיצת הדרך, אבל בכ"א אם הוא לא יצא ממקומו אז גם לא צריך להעמיד שהוא הגיע דרך למעלה מי'.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
chagold אמר:
במבי אמר:
chagold אמר:
על מש"כ דהוי מעל י"ט ק' דמ"מ אח"כ ירד מהקפיצה לתוך י"ט?

צריך להבין מהו קפיצת הדרך !

רש"י בחולין צא: כותב:

קפצה - קצרה, לשון לא תקפוץ את ידך, נתקצרה ונקמצה לו.

וא"כ כמו שמכופפים את היד, היד מגיע אליך, וא"כ אליעזר לא עבר 2000 אמה כלל !

אני עדיין לא מבין את קפיצת הדרך, אבל בכ"א אם הוא לא יצא ממקומו אז גם לא צריך להעמיד שהוא הגיע דרך למעלה מי'.

נכון גם אני התפלאתי אתמול, שהרי אין צורך כלל להגיע לנידון של י' טפחים, אבל החישוב שלו לגבי התאריך והראיה שהיתה קפיצת הדרך יפה מאד.


וכותב הבן יהוידע בחולין צא:

אֶפְשָׁר עָבַרְתִּי עַל מָקוֹם שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בּוֹ אֲבוֹתַי, וַאֲנִי לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי בּוֹ? (בראשית כח, י). כתב הרב פתח עינים ז"ל בשם אחד קדוש דקיימא לן על לשון 'אֶפְשָׁר' מה מסתפק בכך, והלא ודאי כי מטא לחרן עבר על מקום אבותיו ולא התפלל? ותרץ דבקפיצה זו שבא לחרן אפשר אחת משתים והיינו שבא מלאך ונשאו והביאו לחרן מהלך שמונה־עשרה יום בשעה אחת או חרן נעקר ממקומו ובא אצלו עיין שם.
ואחר המחילה רבה זה דוחק עצום מאד איך סלקא דעתיה להסתפק שמא חרן נעקר ובא אצלו, דלמה יעשה הקדוש ברוך הוא נס כפול על מגן? כי ודאי אין רצונו יתברך שתשאר חרן בבאר שבע אלא מוכרח שתחזור חרן למקומה גם כן בנס, ומוכרח לומר שהוא הלך בשעה אחת בדרך נס.
ונראה לי בס"ד הספק שלו היה בכך כי מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער מאמרי רבותינו ז"ל במאמר פסיעותיו של אברהם אבינו שלשה מילין שיש מין קפיצה שהאדם רוכב על ענן ומוליכו למקום שירצה וכאשר היה עושה שלמה המלך ע"ה כשהיה הולך להרי חושך וזה הוא פורח באויר למעלה למעלה לכך כאשר היה הולך היה מחשיך אור השמש על הארץ וכנזכר בזוהר הקדוש ויש מין קפיצה שהיא ברגליו של אדם שהולך בהם על הארץ ומתרחבים פסיעותיו וקפיצה זו נזכרה בתיקונים (דף קו) עובדא הוה בחד מאינון בעלי קבין דחמו ליה דהוה רהיט כמו כוכבא דשרביטא עד כאן דבריו עיין שם.
ולכן נסתפק יעקב אבינו ע"ה אם הקפיצה שנעשה לו בנס היה לו שנשאו הענן למעלה למעלה אם כן לא דרכו רגליו על מקום אבותיו כי היה נשוי באויר העליון או שמא דרסו רגליו על מקום אבותיו דהוה ליה כמו קפיצה השנית של בעלי קבין והוא מחמת שהיה טרוד בכונות ויחודים לא ידע ולא הרגיש איך היה לו.
אי נמי נסתפק אם הקפיצה היתה בעברו על ההר שהתפללו בו אבותיו דנמצא עובר על אותו מקום או היתה בדרך אחר במקום אחר מצדדי ההר ולא עבר על ההר שהתפללו בו אבותיו ממש.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
HaimL אמר:
לשון הרמב"ם בהלכות יו"ט

ומזה הטעם עצמו לא אסרו ההוצאה ביום טוב ואע"פ שכל ההוצאה היא מלאכה שאפשר לעשותה מערב יום טוב ולמה לא אסרוה כדי להרבות בשמחת יום טוב ויוליך ויביא כל מה שירצה וישלים חפציו ולא יהיה כמי שידיו אסורות. אבל שאר מלאכות שאפשר לעשותן מערב יום טוב הואיל ויש בהן עסק אין עושין אותן ביום טוב.

לשון הזוהר:

אָמַר רַבִּי אַבָּא לְעֵת עֶרֶב זֶהוּ יוֹם שִׁשִּׁי שֶׁהוּא עֶרֶב הַשַּׁבָּת שֶׁאָז הַזְּמַן לְקָיְימָא מֵתַיָּיא, מַאי מַשְׁמַע דִּתְנַן שִׁיתָּא אַלְפֵי שְׁנִין הֲוִי עַלְמָא, והוּא אֶלֶף הַשִּׁשִּׁי שֶׁהוּא סִיּוּם הַכֹּל, וְהַיְינוּ לְעֵת עֶרֶב, זְמַן סִיּוּם הַכֹּל. לְעֵת צֵּאת הַשּׁוֹאֲבוֹת, אֵלּוּ הֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַשּׁוֹאֲבִים מֵימֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהוּא עֵת לָצֵּאת וּלְהִתְנַעֵר מִן הֶעָפָר.  

וא"כ אותה שנה חל חג בסוכות בשבת !

ואם לפי הזהר הזמן שהגיע אליעזר היה ערב שבת (אף שהזהר דורשו לעניין שונה) האם היה מותר לאליעזר לשאוב מים מהבאר ?
 
 
חלק עליון תַחתִית