ההוא טייעא
משתמש ותיק
לגבי רבי יוסף כתוב שיצא מן הסוכה בגלל הגשם ואיך יתכן שצדיקים בדורות האחרונים חיבבו את הסוכה יותר ממנו?! האם אין ראיה מכך שאין ענין כמו הפשטות ומיקרי הדיוט?
מה אדבר אמר:הרבי מחב"ד אמר שבשבילו הוי מצטער לצאת מן הסוכה, וממילא התשבו כעין תדורו שלא הוא לא להצטער ואכן להישאר בסוכה.
אפשר לשאול את @חייל של הרבי
ההוא טייעא אמר:לגבי רבי יוסף כתוב שיצא מן הסוכה בגלל הגשם ואיך יתכן שצדיקים בדורות האחרונים חיבבו את הסוכה יותר ממנו?! האם אין ראיה מכך שאין ענין כמו הפשטות ומיקרי הדיוט?
משבט הכהונא אמר:הנה מקור דין זה שכתב הרמ"א הוא מהגהות מיימוני שכתב בפ"ו ה"ג בהל' סוכה לגבי חתן ושאר שושבינים שפטורים מן הסוכה כתב וז"ל כתב ר' שמחה סבורני כל שפטור מן הסוכה ואינו יוצא אינו מקבל שכר אלא הדיוט הוא כדאיתא בירושלמי שכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט ע"כ עכ"ל וז"ל ירושלמי ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. והירושלמי מדבר לענין קריא"ש וכמדומה שיש דין ודברים בזה
א"א לדמות שום ענין לענין כי מקור ההלכה הוא לגבי חתן והרמ"א מביא זאת באופן 'כללי' אבל בענין הגשם גם מצאנו בהרבא מקומות המחמיר תבוא עליו ברכה גם שמקבל שכר כאינו מצוה ועושה וכו' וצריך לרדת לעומקא של סוגיאחושב מבחוץ אמר:משבט הכהונא אמר:הנה מקור דין זה שכתב הרמ"א הוא מהגהות מיימוני שכתב בפ"ו ה"ג בהל' סוכה לגבי חתן ושאר שושבינים שפטורים מן הסוכה כתב וז"ל כתב ר' שמחה סבורני כל שפטור מן הסוכה ואינו יוצא אינו מקבל שכר אלא הדיוט הוא כדאיתא בירושלמי שכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט ע"כ עכ"ל וז"ל ירושלמי ותני חזקיה כל מי שהוא פטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט. והירושלמי מדבר לענין קריא"ש וכמדומה שיש דין ודברים בזה
לפי זה אין שום עניין להישאר בסוכה במקום מצטער (וכגון היום שחם מאוד) ויש עניין לא להישאר?
איפה הרמ"א?
עכ"פ אגם שלא ירדתי לסוגיא זו מדברי הביאור הלכה נראה שזה ענין שסותר מצוה אחרת כמו כאן שסותר המצוה דושמחת וז"ל הביאור הלכה שםהיה ישן וירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית ופסקו הגשמים אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותו הלילה אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר: הגה וינעור משנתו (טור) מי שהוא ישן בסוכה וירדו גשמים אין צריך לשער בכדי שיתקלקל התבשיל דבגשמים מועטים הוי צער לישן שם ויוכל לצאת [מהרי"ו] וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל עליו שכר ואינו אלא הדיוטות [הגהות מיימוני פ"ו] וכשיוצא מן הסוכה מכח גשמים אל יבעט ויצא אלא יצא כנכנע כעבד שמוזג כוס לרבו ושופכו על פניו (מהרי"ל):
וכל הפטור מן הסוכה וכו׳ – זה הכלל הוא דוקא במקום שיש בו צד איסור כמו במצטער דהוי חילול יו״ט ואפילו בחוה״מ חייב לכבדו אבל אם אינו מצטער רשאי להחמיר כמו ר״ג שהחמיר על עצמו בדלי של מים ואמר העלום לסוכה [פ״ת בשם עולת שמואל סי׳ צ״ח]: