ממתי התחיל ענין אירוח האושפיזין בסוכות ישראל?

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שאלה: ממתי התחיל ענין אירוח האושפיזין בסוכות ישראל?

האם בסוכות שישבו בהם עם ישראל במדבר (אם אומרים שבמדבר קיימו מצוות סוכה) הגיעו משה ואהרן לסוכות בני ישראל?
האם בימי חייו של דוד המלך היה גם דוד המלך בין האושפיזין שהתארחו בסוכות ישראל?
 

מבולבל

משתמש ותיק
אושפיזין הם ההמחשה של ז"ס. ואור זה היה מאיר תמיד. כל יום ואור שלו.
איני מקובל ואיני מבין את מה שכתבתי אבל ככה נראה לי על סמך קצת שיטוט בספרים שמתעסקים בנושאי סוד ומנגישים אותם לאנשים פשוטים כמוני.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
מבולבל אמר:
אושפיזין הם ההמחשה של ז"ס. ואור זה היה מאיר תמיד. כל יום ואור שלו.
אכן ברור שנכונים דבריך כמבואר בכל הספרים שמדברים בענין זה, שענין האושפיזין הוא במקביל לבחינת מידת הספירה שאותו יום שבחג הסוכות מכוון כנגדו, ושהוא בחינת כל אחד מז' האושפיזין שכל אחד מהם מידתו הוא באחד מהז' ספירות של חג"ת נהי"ם.
אמנם אין זה כל משמעות בואם של האושפיזין, שהרי זהו רק ענין שהיום הוא היום שעניינו הוא במידתו של אברהם ולמחרתו הוא יומו של מידתו של יצחק וכו' וכו', אמנם יש עוד משהו שמתווסף בעניין ביאתם של ז' האושפיזין לתוך סוכתו של כל אחד מישראל ביומו.
(וכעין מה שאיתא בספרים שחג הפסח כנגד (מידתו של) אברהם אבינו, וחג השבועות הוא כנגד (מידתו של) יצחק אבינו וכו', ולא ראיתי שמישהו יכתוב שאברהם אבינו בא כאושפיזא בליל הסדר, ושיצחק אבינו בא כאושפיזא בסעודת חג השבועות, (ואף לא בביהמ"ד בשעת בדר לימוד הלילה).
הרי שנפרד ענין זה שכל יום מימי חג הסוכות מכוון והשפעתו הוא כנגד אחד ממידות הספירות של כל אחד מהאושפיזין מענין זה הנוסף שהם באים להיות עמנו בתוך הסוכה. 
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
כתוב בזוהר על מה שנאמר באברהם "וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים" שאלו אברהם יצחק ויעקב
ולכאורה קשה כיצד אברהם ראה את אברהם?
וברור שהכוונה למידות
והעניין (להבנתי הדלה) שכשהספירות מתארחות אצל האדם בסוכתו היינו שהוא כרגע מחובר לאותה הספירה
וכאשר ז' הרועים התעלו במדריגתם עד שהגיעו לדרגת מרכבה לספירתם, הרי שמכאן ואילך כל מקום ששורה אותה הספירה, הרי זה הולך ביחד גם עם נשמת אותו הרועה עצמו. ועל כן הם באים ביחד. ולכאורה זה קרה כשכל אחד השלים את עבודתו בעניין.
לגבי פסח ושבועות נאמר שהם כנגד מידותיהם, אך לא נאמר ששורה בימים אלו מידות החסד והגבורה וכו'
ובדברים אלו קשה לדמות מילתא למילתא
בכל אופן נאמר שבספירת העומר יש שבעה שבועות שכל שבוע נחשב כלפי ספירה המחולקת לשבע (חסד שבחסד וכו') עד יום החמישים, ואילו בסוכות כל יום מכווין לספירה שלימה כולל ז' חלקיה עד יום שמחת תורה, ועל כן בכל יום יש שלימות.
 

HaimL

משתמש ותיק
מבולבל אמר:
אושפיזין הם ההמחשה של ז"ס. ואור זה היה מאיר תמיד. כל יום ואור שלו.
איני מקובל ואיני מבין את מה שכתבתי אבל ככה נראה לי על סמך קצת שיטוט בספרים שמתעסקים בנושאי סוד ומנגישים אותם לאנשים פשוטים כמוני.
אז מה אתה אומר, בעצם. כאשר אברהם אבינו התפלל שחרית, הרבה לפני גיל מאה, שבו נולד יצחק, ולפני גיל 160, שבו נולד יעקב. האם הוא התפלל בא"י או"א א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב? או שהוא התפלל א-להי חג"ת?
 
 

מבולבל

משתמש ותיק
מי אמר שהוא התפלל בנוסחא של אנשי כנסת הגדולה? אולי הוא התפלל בנוסחתו. ויתכן שבכלל התפלל ןאמר מילים פנימיות. דהיינו שאמר את הכוונות האר"י ולא רק כיון אותם.
אולי.
 

חושב מבחוץ

משתמש ותיק
האם משהו גם יודע מקור למחלוקת הליטאים עם החסידים והספרדים (קבלת האר"י) על היום של יוסף?
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
עניין האושפיזין בא בלשונו בזהר, כדרשה על הפסוק תשבו שבעת ימים ולא כתוב תשבו בשבעת הימים, שהימים עצמם הם היושבים, והימים הם הנך אושפיזי.
זהר ח"ג קג:
ת"ח בשעתא דב"נ יתיב במדורא דא צלא דמהימנותא שכינתא פרסא גדפהא עליה מלעילא ואברהם וחמשא צדיקייא אחרנין שויין מדוריהון עמיה. אמר ר' אבא אברהם וחמשא צדיקייא ודוד מלכא שוין מדוריהון עמיה הה"ד בסכות תשבו שבעת ימים. שבעת ימים כתיב ולא בשבעת ימים. כגוונא דא כתיב כי ששת ימים עשה יי' את השמים וגו'.
ובעי ב"נ למחדי בכל יומא ויומא באנפין נהירין באושפיזין אלין דשריין עמיה. ואמר רבי אבא כתיב בסכות תשבו שבעת ימים לבתר ישבו בסכות, בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו. אלא קדמאה לאושפיזי, תניינא לבני עלמא.
קדמאה לאושפיזי, כי הא דרב המנונא סבא כד הוה עייל לסוכה הוה חדי וקאים על פתחא דסוכה מלגאו ואמר נזמן לאושפיזין, מסדר (נ"א נסדר) פתורא וקאים על רגלוהי ומברך, ואומר בסכות תשבו שבעת ימים, תיבו אושפיזין עלאין תיבו, תיבו אושפיזי מהימנותא תיבו. ארים (ס"א אסחי) ידוי וחדי ואמר זכאה חולקנא זכאה חולקהון דישראל דכתיב כי חלק יי' עמו וגו', והוה יתיב.
תניינא לבני עלמא. דמאן דאית ליה חולקא בעמא ובארעא קדישא יתיב בצלא דמהימנותא לקבלא אושפיזין למחדי בהאי עלמא ובעלמא דאתי. ובעי למחדי למסכני מ"ט בגין דחולקא דאינון אושפיזין דזמין דמסכני הוא. וההוא דיתיב בצלא דא דמהימנותא וזמין אושפיזין אלין עלאין אושפיזי מהימנותא ולא יהיב לון חולקהון כלהו קיימי מניה ואמרי אל תלחם את לחם רע עין וגו' אשתכח דההוא פתורא דתקין דיליה הוא ולאו דקב"ה עליה כתיב וזריתי פרש על פניכם וגו' פרש חגיכם ולא חגי. ווי ליה לההוא בר נש בשעתא דאלין אושפיזי מהימנותא קיימי מפתוריה, וכו',
 

דברי יושר

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מבולבל אמר:
אושפיזין הם ההמחשה של ז"ס. ואור זה היה מאיר תמיד. כל יום ואור שלו.
אכן ברור שנכונים דבריך כמבואר בכל הספרים שמדברים בענין זה, שענין האושפיזין הוא במקביל לבחינת מידת הספירה שאותו יום שבחג הסוכות מכוון כנגדו, ושהוא בחינת כל אחד מז' האושפיזין שכל אחד מהם מידתו הוא באחד מהז' ספירות של חג"ת נהי"ם.
אמנם אין זה כל משמעות בואם של האושפיזין, שהרי זהו רק ענין שהיום הוא היום שעניינו הוא במידתו של אברהם ולמחרתו הוא יומו של מידתו של יצחק וכו' וכו', אמנם יש עוד משהו שמתווסף בעניין ביאתם של ז' האושפיזין לתוך סוכתו של כל אחד מישראל ביומו.
(וכעין מה שאיתא בספרים שחג הפסח כנגד (מידתו של) אברהם אבינו, וחג השבועות הוא כנגד (מידתו של) יצחק אבינו וכו', ולא ראיתי שמישהו יכתוב שאברהם אבינו בא כאושפיזא בליל הסדר, ושיצחק אבינו בא כאושפיזא בסעודת חג השבועות, (ואף לא בביהמ"ד בשעת בדר לימוד הלילה).
הרי שנפרד ענין זה שכל יום מימי חג הסוכות מכוון והשפעתו הוא כנגד אחד ממידות הספירות של כל אחד מהאושפיזין מענין זה הנוסף שהם באים להיות עמנו בתוך הסוכה. 
האושפיזין הם כנגד ז"ס, שהם מידותיו והתגלותו של הקב"ה.
ההבדל בין סוכות לשאר הדברים, הוא שבסוכות אנו יושבים בצילא דמהימנותא, דהיינו שיושבים כביכול עם הקב"ה בסוכה, ולכן האושפיזין, שהם ההתגלות של המידות, באים אלינו לסוכה, ולא כבשאר הדברים שהם כנגד הז"ס, אבל אין בהם התגלות ממש של השכינה.
(הרב המבולבל, לא צריך להיות מקובל גדול כדי להבין את זה, הפשט הראשוני של זה יכול להיות מובן לכל בר דעת, אי כי איני יודע אם גם למבולבלים... כמובן שיש בזה עומק אין סופי כבכל התורה)
 

דברי יושר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מבולבל אמר:
אושפיזין הם ההמחשה של ז"ס. ואור זה היה מאיר תמיד. כל יום ואור שלו.
איני מקובל ואיני מבין את מה שכתבתי אבל ככה נראה לי על סמך קצת שיטוט בספרים שמתעסקים בנושאי סוד ומנגישים אותם לאנשים פשוטים כמוני.
אז מה אתה אומר, בעצם. כאשר אברהם אבינו התפלל שחרית, הרבה לפני גיל מאה, שבו נולד יצחק, ולפני גיל 160, שבו נולד יעקב. האם הוא התפלל בא"י או"א א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב? או שהוא התפלל א-להי חג"ת?
למה לפי דבריו צריך להיות שאברהם אבינו קרא לקב"ה בשם שעדיין לא היה קיים? האור היה קיים בפוטנציאל, אבל הוא עדיין לא התממש בשום אדם, ולכן הוא לא נקרא על שם אף אחד, ובוודאי שלא השתמשו בשם שלא היה עדיין קיים.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
HaimL אמר:
מבולבל אמר:
אושפיזין הם ההמחשה של ז"ס. ואור זה היה מאיר תמיד. כל יום ואור שלו.
איני מקובל ואיני מבין את מה שכתבתי אבל ככה נראה לי על סמך קצת שיטוט בספרים שמתעסקים בנושאי סוד ומנגישים אותם לאנשים פשוטים כמוני.
אז מה אתה אומר, בעצם. כאשר אברהם אבינו התפלל שחרית, הרבה לפני גיל מאה, שבו נולד יצחק, ולפני גיל 160, שבו נולד יעקב. האם הוא התפלל בא"י או"א א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב? או שהוא התפלל א-להי חג"ת?
למה לפי דבריו צריך להיות שאברהם אבינו קרא לקב"ה בשם שעדיין לא היה קיים? האור היה קיים בפוטנציאל, אבל הוא עדיין לא התממש בשום אדם, ולכן הוא לא נקרא על שם אף אחד, ובוודאי שלא השתמשו בשם שלא היה עדיין קיים.
טוב. אז מה הוא כן התפלל?
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מ.ה. אמר:
HaimL אמר:
אז מה אתה אומר, בעצם. כאשר אברהם אבינו התפלל שחרית, הרבה לפני גיל מאה, שבו נולד יצחק, ולפני גיל 160, שבו נולד יעקב. האם הוא התפלל בא"י או"א א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב? או שהוא התפלל א-להי חג"ת?
למה לפי דבריו צריך להיות שאברהם אבינו קרא לקב"ה בשם שעדיין לא היה קיים? האור היה קיים בפוטנציאל, אבל הוא עדיין לא התממש בשום אדם, ולכן הוא לא נקרא על שם אף אחד, ובוודאי שלא השתמשו בשם שלא היה עדיין קיים.
טוב. אז מה הוא כן התפלל?
אתה מעוניין שאני אנחש?
בשמחה!
הוא אמר כך: ברוך אתה יקוק אלוקי, אלוקי השמים והארץ, אדון כל העולמות וכו' (זה אחרי שהוא כרת ברית עם ה', כי קודם לכן הוא גם לא אמר אלוקַי, לפי שעדיין הקב"ה לא קרא שמו עליו)
אתה מוזמן להעלות גם ניחושים כיד הדמיון הטובה עליך.

וברצינות, לא הבנתי כוונתך, מה זאת אומרת מה הוא התפלל? כל מה שעלה בדעתו.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
HaimL אמר:
מ.ה. אמר:
למה לפי דבריו צריך להיות שאברהם אבינו קרא לקב"ה בשם שעדיין לא היה קיים? האור היה קיים בפוטנציאל, אבל הוא עדיין לא התממש בשום אדם, ולכן הוא לא נקרא על שם אף אחד, ובוודאי שלא השתמשו בשם שלא היה עדיין קיים.
טוב. אז מה הוא כן התפלל?
אתה מעוניין שאני אנחש?
בשמחה!
הוא אמר כך: ברוך אתה יקוק אלוקי, אלוקי השמים והארץ, אדון כל העולמות וכו' (זה אחרי שהוא כרת ברית עם ה', כי קודם לכן הוא גם לא אמר אלוקַי, לפי שעדיין הקב"ה לא קרא שמו עליו)
אתה מוזמן להעלות גם ניחושים כיד הדמיון הטובה עליך.

וברצינות, לא הבנתי כוונתך, מה זאת אומרת מה הוא התפלל? כל מה שעלה בדעתו.
לפי מה שכתבו פה, אושפיזין הם ההמחשה של ז"ס, ואם נסתפק בג"ס, אז יהיה לנו חג"ת, כנגד האבות הקדושים.

כלומר, מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה להתפלל ברכת האבות, הוא רק המחשה של החג"ת. עד כאן אני אומר נכון, או לא?
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מ.ה. אמר:
HaimL אמר:
טוב. אז מה הוא כן התפלל?
אתה מעוניין שאני אנחש?
בשמחה!
הוא אמר כך: ברוך אתה יקוק אלוקי, אלוקי השמים והארץ, אדון כל העולמות וכו' (זה אחרי שהוא כרת ברית עם ה', כי קודם לכן הוא גם לא אמר אלוקַי, לפי שעדיין הקב"ה לא קרא שמו עליו)
אתה מוזמן להעלות גם ניחושים כיד הדמיון הטובה עליך.

וברצינות, לא הבנתי כוונתך, מה זאת אומרת מה הוא התפלל? כל מה שעלה בדעתו.
לפי מה שכתבו פה, אושפיזין הם ההמחשה של ז"ס, ואם נסתפק בג"ס, אז יהיה לנו חג"ת, כנגד האבות הקדושים.

כלומר, מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה להתפלל ברכת האבות, הוא רק המחשה של החג"ת. עד כאן אני אומר נכון, או לא?
האבות הם הגילוי של חג"ת, אבל מה כוונתך שברכת אבות היא המחשה של חג"ת?
ברכת אבות היא הצורה שלנו לעמוד לפני הקב"ה, ולהזכיר לפניו שהוא אלוקי אברהם יצחק ויעקב, ואלוקי עם ישראל. זה הקשר שלנו אליו, ובזה אנחנו באים לעמוד לפניו.
האבות, כמובן עמדו לפניו בזכות עצמם, וכעין הנוסח שניחשתי קודם, או בדומה לזה.
 

HaimL

משתמש ותיק
חושב מבחוץ אמר:
האם משהו גם יודע מקור למחלוקת הליטאים עם החסידים והספרדים (קבלת האר"י) על היום של יוסף?
מקור,או סברא?

זאת מן הסתם השאלה אם מקומו של יוסף הוא לפי סדר כרונולוגי (4), או לפי סדר הספירות (יסוד, 6)
 
 

HaimL

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
HaimL אמר:
מ.ה. אמר:
אתה מעוניין שאני אנחש?
בשמחה!
הוא אמר כך: ברוך אתה יקוק אלוקי, אלוקי השמים והארץ, אדון כל העולמות וכו' (זה אחרי שהוא כרת ברית עם ה', כי קודם לכן הוא גם לא אמר אלוקַי, לפי שעדיין הקב"ה לא קרא שמו עליו)
אתה מוזמן להעלות גם ניחושים כיד הדמיון הטובה עליך.

וברצינות, לא הבנתי כוונתך, מה זאת אומרת מה הוא התפלל? כל מה שעלה בדעתו.
לפי מה שכתבו פה, אושפיזין הם ההמחשה של ז"ס, ואם נסתפק בג"ס, אז יהיה לנו חג"ת, כנגד האבות הקדושים.

כלומר, מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה להתפלל ברכת האבות, הוא רק המחשה של החג"ת. עד כאן אני אומר נכון, או לא?
האבות הם הגילוי של חג"ת, אבל מה כוונתך שברכת אבות היא המחשה של חג"ת?
ברכת אבות היא הצורה שלנו לעמוד לפני הקב"ה, ולהזכיר לפניו שהוא אלוקי אברהם יצחק ויעקב, ואלוקי עם ישראל. זה הקשר שלנו אליו, ובזה אנחנו באים לעמוד לפניו.
האבות, כמובן עמדו לפניו בזכות עצמם, וכעין הנוסח שניחשתי קודם, או בדומה לזה.
אני מנסה להבין את ההבדל שבין האושפיזין לבין ברכת האבות. אם הכל זאת רק המחשה של הספירות, ובזמן האבות הקדושים, היה אושפיזין בספירות עצמן, אז צריך לומר שגם בתפילה, כל כוונות המקובלים, והספירות וכו' נרמזו במילות התפילה באופן אחר (בלי השמות) בזמנם של האבות. האם זה נכון, או שטעיתי?
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מ.ה. אמר:
HaimL אמר:
לפי מה שכתבו פה, אושפיזין הם ההמחשה של ז"ס, ואם נסתפק בג"ס, אז יהיה לנו חג"ת, כנגד האבות הקדושים.

כלומר, מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה להתפלל ברכת האבות, הוא רק המחשה של החג"ת. עד כאן אני אומר נכון, או לא?
האבות הם הגילוי של חג"ת, אבל מה כוונתך שברכת אבות היא המחשה של חג"ת?
ברכת אבות היא הצורה שלנו לעמוד לפני הקב"ה, ולהזכיר לפניו שהוא אלוקי אברהם יצחק ויעקב, ואלוקי עם ישראל. זה הקשר שלנו אליו, ובזה אנחנו באים לעמוד לפניו.
האבות, כמובן עמדו לפניו בזכות עצמם, וכעין הנוסח שניחשתי קודם, או בדומה לזה.
אני מנסה להבין את ההבדל שבין האושפיזין לבין ברכת האבות. אם הכל זאת רק המחשה של הספירות, ובזמן האבות הקדושים, היה אושפיזין בספירות עצמן, אז צריך לומר שגם בתפילה, כל כוונות המקובלים, והספירות וכו' נרמזו במילות התפילה באופן אחר (בלי השמות) בזמנם של האבות. האם זה נכון, או שטעיתי?
אני לא מבין בכוונות התפילה ע"פ הקבלה, אני רק אומר שהאבות הם לא רק גילוי של מידות הקב"ה, הם קודם כל אבות, דהיינו מי שכרת ברית עם הקב"ה ויצר את הקשר בינו לבין עם ישראל (וזה מה שכנגד הספירות), והזכרתנו אותם בתפילה היא קודם כל על דרך זה.
לא יודע אם האבות כיוונו בתפילה כנגד הספירות או לא, והאם האבות כיוונו על ספירות שעדיין לא נתגלו או לא, זה קצת גדול עלי.
 

נבשר

משתמש ותיק
בחור צעיר אמר:
עניין האושפיזין בא בלשונו בזהר, כדרשה על הפסוק תשבו שבעת ימים ולא כתוב תשבו בשבעת הימים, שהימים עצמם הם היושבים, והימים הם הנך אושפיזי.
קראתי את זה בסוכות ולא הבנתי, מה הכוונה שהולך על הימים הרי בהדיא הוא אומר קודם שאברהם ועמה באים לסוכה כדכתיב "בסוכות תשבו שבעת ימים" והרי דיבר על האושפיזין ולא על הימים, והראיה מ"ששת ימים" נמי צ"ב.
לגבי "ששת ימים" חשבתי שהכוונה שהקב"ה ברא את ששת הימים עצמם והם נבראים והיינו "ששת ימים עשה ה'", אבל א"כ מה השייכות לאושפיזין. בדוחק אולי שהכוונה "בסוכות תשבו שבעת" היינו שבעת אושפיזין כאילו שמדבר על השבעה שהם ישבו בסוכות וזה דחוק. וצ"ב.
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
נבשר אמר:
בחור צעיר אמר:
עניין האושפיזין בא בלשונו בזהר, כדרשה על הפסוק תשבו שבעת ימים ולא כתוב תשבו בשבעת הימים, שהימים עצמם הם היושבים, והימים הם הנך אושפיזי.
קראתי את זה בסוכות ולא הבנתי, מה הכוונה שהולך על הימים הרי בהדיא הוא אומר קודם שאברהם ועמה באים לסוכה כדכתיב "בסוכות תשבו שבעת ימים" והרי דיבר על האושפיזין ולא על הימים, והראיה מ"ששת ימים" נמי צ"ב.
לגבי "ששת ימים" חשבתי שהכוונה שהקב"ה ברא את ששת הימים עצמם והם נבראים והיינו "ששת ימים עשה ה'", אבל א"כ מה השייכות לאושפיזין. בדוחק אולי שהכוונה "בסוכות תשבו שבעת" היינו שבעת אושפיזין כאילו שמדבר על השבעה שהם ישבו בסוכות וזה דחוק. וצ"ב.
המכוון למיעוט הבנתי, שלא נאמר לשבת בימים, אלא ששבעת הימים יושבים בסוכות, ושבעת הימים הם שבעה מהויות, שבעה תכנים, שבעה אידאלים שבהם מנהיג הבורא את עולמו, אשר המייצגים שלהם בעולמנו זה הם שבעת בחירי ומייסדי אומתנו הקדושה, עם בני ישראל.
וכן בששת ימי הבריאה, מבאר בעל הזהר שלא נבראו תחילה ימים, ובהם ברא ה' את עולמו, אלא בריאת הששה ימים היא שהולידה את הבריאה שבה, לשון אחר, ששת ימי הבריאה הם ששה מהויות אשר בריאת כל אחת היא בריאת מה שנברא בה.
 

חושב מבחוץ

משתמש ותיק
HaimL אמר:
חושב מבחוץ אמר:
האם משהו גם יודע מקור למחלוקת הליטאים עם החסידים והספרדים (קבלת האר"י) על היום של יוסף?
מקור,או סברא?

זאת מן הסתם השאלה אם מקומו של יוסף הוא לפי סדר כרונולוגי (4), או לפי סדר הספירות (יסוד, 6)

אני מחפש מקור. תודה רבה.
 
חלק עליון תַחתִית