מדוע יש בחג שבעה ימים דוקא

מה אדבר

משתמש ותיק
מה שסוכות הוא ז' ימים, יל"פ ע"פ פשוטו בכדי שלא יהא יום בשבוע שאין בו חג. וביתר עומק, דשבע הוא שלימות, והטעם ע"פ הפשט [בלי להיכנס לספירות], דיש לעולם ד' כיוונים + למעלה ולמטה + הדבר עצמו הרי כאן שבע. [והיינו נמי יסוד המספר שבעים]. ושמיני עצרת הוא מעל הטבע, שהוא אהבה יוצאת מהנורמה והמקלקלת את השורה, כמו שאמרו אני ואתם נשמח ביחד.

ועפ"ז יל"ב ענין הנענועים, דהנה יש לתמוה בזה כמה תמיהות, א' דבכל התורה לא מצינו ענין מיוחד למספר שש, ותמיד שבע הוא הדבר השלם, וא"כ מ"ש כאן מנענעים רק לשש רוחות, ואין לומר משום שאי אפשר, דהא גופא קשיא מדוע יש לעולם שש רוחות, ומדוע יש ענין לנענע לרוחות, ב' מדוע עוצרים בהודו לה' כשאומרים תיבת ה', ומשנ"ת בפוסקים משום שצריך לכוון אינו ברור, והרי שפיר אפשר לכוון תוך כדי, דאטו יאמרו לאדם לנענע בשאר תיבות אם יש צד שיפריע לו בכוונה, ג' לא מובן סדר הנענועים.

וע"פ הנ"ל ית' היטב, דעצם האחיזה היא המספר השביעי, וכמו שנת' שלעולם השביעי הוא עצם הדבר, והקב"ה הוא עצם הדבר, וע"כ כשאומרים תיבת ה' בקרא דהודו לה' שיש בו ז' תיבות, עוצרים בתיבת ה'. ויבו' מדוע מנענעים ביאמר נא ישראל ואין מנענעים היאמרו נא בית אהרן דאין כאן ענין המספר שבע. והנה סדר הנענועים כבר ביאר האריז"ל שהוא ע"פ סדר הספירות, ונר' דעצם האחיזה בלולב היא אחיזה בקב"ה שהוא מקור החיים והוא כנגד הספירה השביעית.
 

HaimL

משתמש ותיק
אז מדוע אין בחג המצות יום שמיני? ומדוע חג השבועות יום א'
?
 

דברי יושר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אז מדוע אין בחג המצות יום שמיני? ומדוע חג השבועות יום א'
?
שתי השאלות מתורצות זו בזו,
הרמב"ן עה"ת כתב ששבועות הוא העצרת של פסח, שהרי סופרים מפסח ועד העצרת.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
HaimL אמר:
אז מדוע אין בחג המצות יום שמיני? ומדוע חג השבועות יום א'
?
שתי השאלות מתורצות זו בזו,
הרמב"ן עה"ת כתב ששבועות הוא העצרת של פסח, שהרי סופרים מפסח ועד העצרת.
ויו"ט של ר"ה?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מ.ה. אמר:
HaimL אמר:
אז מדוע אין בחג המצות יום שמיני? ומדוע חג השבועות יום א'
?
שתי השאלות מתורצות זו בזו,
הרמב"ן עה"ת כתב ששבועות הוא העצרת של פסח, שהרי סופרים מפסח ועד העצרת.
ויו"ט של ר"ה?
שמעתי פעם מהגר"ש פינקוס זצ"ל 2 ימים של ראש חודש אלול, 2 ימים של ר"ה, יום 1 של יו"כ, יו"ט ראשון של סוכות, ובשיא של כולם שמיני עצרת, זה מערכת מיוחדת של שבעה ימים של --- (אינני זוכר בודאות אבל כמדומני) -- גילוי מלכות ה' בבריאה. (על החלק של מערכת של 7 ימים אני בטוח).
ולפי"ז ראש השנה הוא גם חלק ממערכת של שבעה ימים.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מ.ה. אמר:
HaimL אמר:
אז מדוע אין בחג המצות יום שמיני? ומדוע חג השבועות יום א'
?
שתי השאלות מתורצות זו בזו,
הרמב"ן עה"ת כתב ששבועות הוא העצרת של פסח, שהרי סופרים מפסח ועד העצרת.
ויו"ט של ר"ה?
שמעתי פעם מהגר"ש פינקוס זצ"ל ש-2 ימים של ראש חודש אלול, 2 ימים של ר"ה, יום 1 של יו"כ, יו"ט ראשון של סוכות, ובשיא של כולם שמיני עצרת, זה מערכת מיוחדת של שבעה ימים של --- (אינני זוכר בודאות אבל כמדומני) -- גילוי מלכות ה' בבריאה. (על החלק של מערכת של 7 ימים אני בטוח).
ולפי"ז ראש השנה הוא גם חלק ממערכת של שבעה ימים.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מ.ה. אמר:
HaimL אמר:
אז מדוע אין בחג המצות יום שמיני? ומדוע חג השבועות יום א'
?
שתי השאלות מתורצות זו בזו,
הרמב"ן עה"ת כתב ששבועות הוא העצרת של פסח, שהרי סופרים מפסח ועד העצרת.
ויו"ט של ר"ה?
ר"ה אינו רגל,
הוא אינו מהזמנים הקבועים להתוועדות עם הקב"ה, ואינו נכלל במש"כ שלוש פעמים בשנה וכו',
יש משהו מיוחד בראשון לחודש השביעי, שבו הקב"ה מתגלה בעולם, ולכן אותו היום בלבד הוא מועד, ותו לא.
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
מ.ה. אמר:
שתי השאלות מתורצות זו בזו,
הרמב"ן עה"ת כתב ששבועות הוא העצרת של פסח, שהרי סופרים מפסח ועד העצרת.
ויו"ט של ר"ה?
שמעתי פעם מהגר"ש פינקוס זצ"ל ש-2 ימים של ראש חודש אלול, 2 ימים של ר"ה, יום 1 של יו"כ, יו"ט ראשון של סוכות, ובשיא של כולם שמיני עצרת, זה מערכת מיוחדת של שבעה ימים של --- (אינני זוכר בודאות אבל כמדומני) -- גילוי מלכות ה' בבריאה. (על החלק של מערכת של 7 ימים אני בטוח).
ולפי"ז ראש השנה הוא גם חלק ממערכת של שבעה ימים.
שני ימים, זה יפה. אבל אז זה קצת מסבך את הדרוש (כי זה הלא מדרבנן).
 
 

HaimL

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
HaimL אמר:
מ.ה. אמר:
שתי השאלות מתורצות זו בזו,
הרמב"ן עה"ת כתב ששבועות הוא העצרת של פסח, שהרי סופרים מפסח ועד העצרת.
ויו"ט של ר"ה?
ר"ה אינו רגל,
הוא אינו מהזמנים הקבועים להתוועדות עם הקב"ה, ואינו נכלל במש"כ שלוש פעמים בשנה וכו',
יש משהו מיוחד בראשון לחודש השביעי, שבו הקב"ה מתגלה בעולם, ולכן אותו היום בלבד הוא מועד, ותו לא.
אבל אז זה כבר הופך את העניין למורכב ועמום יותר. מדוע דווקא ג' רגלים? מדוע לא ר"ה? אם תגיד "כי כך כתוב בתורה", אז חזרנו לנקודת ההתחלה.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
אבל אז זה כבר הופך את העניין למורכב ועמום יותר. מדוע דווקא ג' רגלים? מדוע לא ר"ה? אם תגיד "כי כך כתוב בתורה", אז חזרנו לנקודת ההתחלה.
זה לא בגלל ש"כך כתוב בתורה" אלא בגלל ההבדל המשמעותי בהגדרת "רגל" שלא קיים בר"ה, ורק בזה יש צורך הענין של שבעה ימי רגל.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
שני ימים, זה יפה. אבל אז זה קצת מסבך את הדרוש (כי זה הלא מדרבנן).
שמעתי פעם מהגר"מ שפירא זצוק"ל אריכות ב"עומק הסוגיא" של שני ימים טובים של ר"ה, (ואין כוונתי ל"רייד" ההלכתי והלמדני), והיוצא הוא שאין הבדל כמעט בין העצם של היום אחד מן התורה, לשני ימים דרבנן, וזה "אחד שהם שנים ושנים שהם אחד" - (כך לשונו).
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
אבל אז זה כבר הופך את העניין למורכב ועמום יותר. מדוע דווקא ג' רגלים? מדוע לא ר"ה? אם תגיד "כי כך כתוב בתורה", אז חזרנו לנקודת ההתחלה.
זה לא בגלל ש"כך כתוב בתורה" אלא בגלל ההבדל המשמעותי בהגדרת "רגל" שלא קיים בר"ה, ורק בזה יש צורך הענין של שבעה ימי רגל.
אוקיי. אז מדוע זה נכון דווקא ברגל, ולא נכון גם ביום טוב
?
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
אבל אז זה כבר הופך את העניין למורכב ועמום יותר. מדוע דווקא ג' רגלים? מדוע לא ר"ה? אם תגיד "כי כך כתוב בתורה", אז חזרנו לנקודת ההתחלה.
זה לא בגלל ש"כך כתוב בתורה" אלא בגלל ההבדל המשמעותי בהגדרת "רגל" שלא קיים בר"ה, ורק בזה יש צורך הענין של שבעה ימי רגל.
אוקיי. אז מדוע זה נכון דווקא ברגל, ולא נכון גם ביום טוב
?
לזה צריך להבין מה זה "רגל" ולא באתי לזה.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
HaimL אמר:
יושב אוהלים אמר:
זה לא בגלל ש"כך כתוב בתורה" אלא בגלל ההבדל המשמעותי בהגדרת "רגל" שלא קיים בר"ה, ורק בזה יש צורך הענין של שבעה ימי רגל.
אוקיי. אז מדוע זה נכון דווקא ברגל, ולא נכון גם ביום טוב
?
לזה צריך להבין מה זה "רגל" ולא באתי לזה.
אוקיי. פותח הדיון (או כל מגיב אחר) מוזמן להסביר לי, אם רצונו בכך.
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מ.ה. אמר:
HaimL אמר:
ויו"ט של ר"ה?
ר"ה אינו רגל,
הוא אינו מהזמנים הקבועים להתוועדות עם הקב"ה, ואינו נכלל במש"כ שלוש פעמים בשנה וכו',
יש משהו מיוחד בראשון לחודש השביעי, שבו הקב"ה מתגלה בעולם, ולכן אותו היום בלבד הוא מועד, ותו לא.
אבל אז זה כבר הופך את העניין למורכב ועמום יותר. מדוע דווקא ג' רגלים? מדוע לא ר"ה? אם תגיד "כי כך כתוב בתורה", אז חזרנו לנקודת ההתחלה.
למה ג' רגלים, זה לא כ"כ קשה להבין,
מצאנו הרבה פעמים שלתהליכים יש דווקא שלש שלבים, כמו ג' אבות ג' מקדשות וכדו', וגם חזקה נעשית בג' פעמים,
והיסוד לכל זה שהרבה זה שלש, כמו שדרשו חז"ל ימים - שניים, רבים - שלשה,
ולכן לא מופקע להבין שעבד צריך להתראות לאדוניו לפחות ג' פעמים בשנה.
כל זה, מלבד המבואר בתורה שיש את זמן הקציר, זמן הביכורים וזמן האסיף.
ראש השנה אינו שייך ישירות למערכת הזו, אלא הוא פשוט נובע בהכרח מהתחלת החודש השביעי, שבו מתגלה הקב"ה, והזמן הוא הגורם אותו.
 
חלק עליון תַחתִית