אגידת הלולב

שאר לעמו

משתמש ותיק
כדי שיבלה מהר יותר?
ובפשוטו היו מסירים אגדו כל יום ליתנם במים ‎(סופ"ג דסוכה),
שהרי את הלולב בודאי לא היו נותנים בעציץ שהרי יתרקב).
 

שלום23

משתמש ותיק
הגר"מ גולדשטיין מרמב"ש פסק שעדיף למנוע מלעשות הקשירה בחוש"מ (כשאין צורך.)
 

אברך

משתמש ותיק
השנה שמעתי לראשונה שאולי יש לחוש שהלולב הוקצה למצוותו, היינו למצות נטילת לולב, וממילא אסור לאגוד בו, שזה אינו מכלל קיום המצוה עצמה.
משום מה אמרו את זה רק לגבי אגידת ההושענות להוש"ר. אך לכאו' אין כ"כ לחלק.
אבל לא מצאתי לכאו' בפוסקים שעוררו בזה. וצ"ע.
 

המכיר את מקומו

משתמש רגיל
פותח הנושא
אברך אמר:
השנה שמעתי לראשונה שאולי יש לחוש שהלולב הוקצה למצוותו, היינו למצות נטילת לולב, וממילא אסור לאגוד בו, שזה אינו מכלל קיום המצוה עצמה.
משום מה אמרו את זה רק לגבי אגידת ההושענות להוש"ר. אך לכאו' אין כ"כ לחלק.
אבל לא מצאתי לכאו' בפוסקים שעוררו בזה. וצ"ע.

בפשוטו הלולב אינו מוקצה עד שיטלנו (כי הזמנה לאו מילתא היא)
אם טעיתי אשמח שיתקנוני
 

אברך

משתמש ותיק
המכיר את מקומו אמר:
אברך אמר:
השנה שמעתי לראשונה שאולי יש לחוש שהלולב הוקצה למצוותו, היינו למצות נטילת לולב, וממילא אסור לאגוד בו, שזה אינו מכלל קיום המצוה עצמה.
משום מה אמרו את זה רק לגבי אגידת ההושענות להוש"ר. אך לכאו' אין כ"כ לחלק.
אבל לא מצאתי לכאו' בפוסקים שעוררו בזה. וצ"ע.

בפשוטו הלולב אינו מוקצה עד שיטלנו (כי הזמנה לאו מילתא היא)
אם טעיתי אשמח שיתקנוני

יל"ד בזה (עדיין לא עיינתי). אבל עדיין יהיה נפ"מ אחרי שנטל פ"א. ומצוי לפעמים שהטבעות מתייבשות במהלך החג ונעשות רפויות ורוצה להחליפן.
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
המכיר את מקומו אמר:
האם יש ענין לאגוד את הלולב בערב החג דוקא?
מקורות
שמעתי בשם האדמו"ר מגור שהורה שבני ירושלים צריכים גם השנה לאגוד את הלולב בעיו"ט, אולי והלוואי יבנה המקדש ויזכו ליטלנו ביומו הראשון של חג.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
ב. זעירא אמר:
המכיר את מקומו אמר:
האם יש ענין לאגוד את הלולב בערב החג דוקא?
מקורות
שמעתי בשם האדמו"ר מגור שהורה שבני ירושלים צריכים גם השנה לאגוד את הלולב בעיו"ט, אולי והלוואי יבנה המקדש ויזכו ליטלנו ביומו הראשון של חג.
כיון דקי"ל לולב אי"צ אגד, אלא דמצוה לאגדו לנוי, יל"ע אם עדיף הנוי על הצד שיבנה ביהמ"ק, משמירת טריות ההדסים.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ראה 'אוצר מנהגי חב"ד' ע' רפג. 'נטעי גבריאל' הל' ארבעת המינים ס"ע קסו.

אכן נדון האשכול הוא (כנראה) כשחל יו"ט ראשון בש"ק (כקביעות שנה העברה), וראה בזה ב'אוצר מנהגי חב"ד' שם (בסוף העמ') ובנטע"ג ע' קסח.
 

יהודי

משתמש ותיק
מעיקר הדין צריך קשר של קיימא, שאסור לאגדו ביו"ט. אא"כ מקילים בקוישקלך גם לא לקשור.
 

יהודי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
יהודי אמר:
מעיקר הדין צריך קשר של קיימא
לא אדע פירוש ד"ז מהו. וראה בנטע"ג ע' קס־קסא.
לא אדע מהו להביא לי ספר ליקוטים כאשר הבאתי דברי השלחן ערוך המפורשים בענין. 
שולחן ערוך אורח חיים הלכות לולב סימן תרנא ס"א:
ומצוה לאגדם בקשר גמור, דהיינו ב' קשרים זה על זה, משום נוי (א"ה ודאי שאינו חיוב כמו כל דין אגד).
ובמ"ב שם: 
בקשר גמור - ולא בעניבה דאין זה קשר הנאסר בשבת ויו"ט ולא מקרי אגד. ועיין בתשובת אגורה באהלך שמצדד דמה שנוהגין העולם שלא לעשות קשר אלא עושין מן עלי לולב כמין בית יד ותוחבין הלולב בו ג"ז בכלל קשר ע"ש:   
 

בן עזאי

משתמש ותיק
אברך אמר:
יל"ד בזה (עדיין לא עיינתי). אבל עדיין יהיה נפ"מ אחרי שנטל פ"א. ומצוי לפעמים שהטבעות מתייבשות במהלך החג ונעשות רפויות ורוצה להחליפן.
יל"ע דאולי מפני ששכיח הוי כמו שהתנה, והוי כדין הפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים, כל אחד יוצא בו ואוכלו למחר; אבל ביומו אסור, שהוקצה לכל אותו היום, [שולחן ערוך אורח חיים הלכות לולב סימן תרסה סעיף ב].

שו"מ
מותר לתלוש עלים מן הלולב לצורך איגוד לולב זה עצמו אף לאחר שכבר נטל את הלולב למצוה, אבל לא יתלוש ממנו לצורך לולב אחר (מהרש"ם בהגהותיו לספר ארחות חיים החדש תרנא אות ד).
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יהודי אמר:
(א"ה ודאי שאינו חיוב כמו כל דין אגד)
והיינו דאמרית. ציינתי לנטע"ג שם משום המנהג המעשי שנתפרש בו.

[הוספה לאח"ז: ראה גם בהשלמת הרר"נ מדובראוונא לשו"ע אדה"ז סי' תרנא (ס"ד־ה), וש"נ].
 

בשלמא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ראה 'אוצר מנהגי חב"ד' ע' רפג. 'נטעי גבריאל' הל' ארבעת המינים ס"ע קסו.

אכן נדון האשכול הוא (כנראה) כשחל יו"ט ראשון בש"ק (כקביעות שנה העברה), וראה בזה ב'אוצר מנהגי חב"ד' שם (בסוף העמ') ובנטע"ג ע' קסח.
כמדומה שגם בחקרי מנהגים יש לו מאמר ע"ז
 
 
חלק עליון תַחתִית