ליודעי ח"ן וחובבי גימטריה, כיצד "שם בן ארבע" חונה בלולב?

עמנואל

משתמש ותיק
הספרדים שבינינו בוודאי מכירים את הפיוט "סוכה ולולב", שחיבר רבי משה אדהאן (מגדולי התורה במקנס בדורו של בעל אור החיים). בתוך הפיוט נאמר כי: "שם בן ארבע בלולב חונה, במילוי ההי"ן בפרטיו תמנה".

ויש להתבונן כיצד שם ארבע חונה בלולב. הלוא אם נמנה את שם הוי"ה במילוי ההין נמצא לכאורה את החישוב הבא: יו"ד - 20 + הה 10 + וו 12 /ויו- 22 + הה - 10, נמצא או 52 או 62 ולולב זה 68? אולי כוונתו ל"ללב", בכתיב חסר שזה 62?

למישהו יש דרך משכנעת להסביר זאת?
 

HaimL

משתמש ותיק
סתם רעיון, למרות שמן הסתם, לא זאת הכוונה.

לולב אחד
אתרוג אחד
שלושה הדסים
שתי ערבות

1 + 1 + 3 + 2 = 7
נכפול ב 4, כדי לכלול את המניין הכולל בכל אחד מארבעת המינים, הרי לנו 7 × 4 = 28

שם ה-ו-י-ה, במילוי ה"א
י = 10
ה"א = 5 + 1 = 6
ו = 6
ה"א = 6

10 + 6 + 6 + 6 = 28
 

חזק

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
ועכשיו נראה לעניות דעתי שמונים את השם "עם האותיות" (ואלי זו הכוונה פרטיו תמנה) והאותיות הן עשר + 62 = 72, וכך לולב "עם האותיות" = 72.

נהוג שמוסיפים לחשבון הגימטריה את הכולל אבל להוסיף את כל מספר האותיות זה קצת מופרך 
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
חזק אמר:
עמנואל אמר:
ועכשיו נראה לעניות דעתי שמונים את השם "עם האותיות" (ואלי זו הכוונה פרטיו תמנה) והאותיות הן עשר + 62 = 72, וכך לולב "עם האותיות" = 72.

נהוג שמוסיפים לחשבון הגימטריה את הכולל אבל להוסיף את כל מספר האותיות זה קצת מופרך 
כבר רמזתי שהאשכול בראש ובראשונה ליודעי ח"ן ;-) לאלו שלא רמזתי בכך ששמתי גרשיים לצד המילים "עם האותיות", שיש מושג כזה. חפש בספרות התורנית "עם האותיות" ותראה חדשות מהאר"י ועוד ועוד.
 
הפשט הפשוט הוא כמו שמבואר בזוהר שארבעת המינים הם כנגד ארבע אותיות הוי"ה
וכל ארבעת המינים נקראים בסתם בשם לולב כנודע
ומ"ש במילוי ההי"ן אינו אלא לענין צורת הכוונה שיש לכוין בשעת הנטילה ולא קשור לגימטריא
וכן מצאתי בחמדת ימים (סוכות פ"ה) ויושפע עלינו שפע רוח טהרה וקדושה משמך הקדוש והטהור שם ב"ן המתייחד על ידי שלשה הדסים אות יו"ד שמך הקדוש, ועל ידי שני בדי ערבות מלוי ה"ה שמך הקדוש, ועל ידי הלולב מלוי ו"ו שמך הקדוש, ועל ידי האתרוג מלוי ה"ה אחרונה שמך הקדוש.

אמנם שמעתי לפרש בעוד שלושה אופנים ולא ידעתי איזה מהם דחוק יותר.

האופן הראשון הוא:
במילוי ההי"ן הוא כזה: יו"ד ה"ה וי"ו ה"ה = 62
ותוסיף לו על החשבון עוד 6 כמנין אותיות ודהיו"ה שיש רק במילוי לבדו כזה: = יו"ד ה וי"ו ה"ה,
וזהו שאמר: בפרטיו תמנה...

האופן השני הוא:
במילוי ההי"ן הוא כזה: יו"ד ה"ה וי"ו ה"ה = 62
בגימטריא ל(ו)לב חסר.

האופן השלישי הוא:
במילוי ההי"ן הוא כזה: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה = 52
ותוסיף לו על החשבון עוד 12 כפי הגימטריא של: ה"א ה"א
וזהו שאמר: בפרטיו תמנה, דהיינו מילוי ההי"ן יהיה דווקא בפרטים, כי מילוי ה' יכול להיות על ג' אופנים: ה"א ה"ה ה"י
אמנם ה"י אינו פרט כי י' הוא 10 והוא כלל של כל האחדים, ורק ה"א ה"ה הם פרטים
נמצא גימטריא של שם כזה: יו"ד ה"א ה"ה ו"ו ה"א ה"ה = 64
ותוסיף על זה עוד 4 אותיות שם הוי"ה
כמו שאמר בתחילה שם בן ארבע בלולה חונה
הרי הכל יחד 68 כמנין לולב
 

פראנק

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
הספרדים שבינינו בוודאי מכירים את הפיוט "סוכה ולולב", שחיבר רבי משה אדהאן (מגדולי התורה במקנס בדורו של בעל אור החיים). בתוך הפיוט נאמר כי: "שם בן ארבע בלולב חונה, במילוי ההי"ן בפרטיו תמנה".

ויש להתבונן כיצד שם ארבע חונה בלולב. הלוא אם נמנה את שם הוי"ה במילוי ההין נמצא לכאורה את החישוב הבא: יו"ד - 20 + הה 10 + וו 12 /ויו- 22 + הה - 10, נמצא או 52 או 62 ולולב זה 68? אולי כוונתו ל"ללב", בכתיב חסר שזה 62?

למישהו יש דרך משכנעת להסביר זאת?

ראיתי במחזור של הרב מרדכי אליהו לכתוב ללב =62 
 

פראנק

משתמש ותיק
אריה ענק משער האריות אמר:
פראנק אמר:
עמנואל אמר:

ראיתי במחזור של הרב מרדכי אליהו לכתוב ללב =62  
הבעיה בזה שהשם  יו"ד ה"ה וי"ו ה"ה אינו נקרא בסתם במילוי ההי"ן בכל כתבי האריז"ל
רואים שלא קראת הקראי מועד ......
 
 

פראנק

משתמש ותיק
ברקאי מועד של שירה חדשה יש שם הויה במילוי ההין שהם מסבירים ככה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
הספרדים שבינינו בוודאי מכירים את הפיוט "סוכה ולולב", שחיבר רבי משה אדהאן (מגדולי התורה במקנס בדורו של בעל אור החיים). בתוך הפיוט נאמר כי: "שם בן ארבע בלולב חונה, במילוי ההי"ן בפרטיו תמנה".

ויש להתבונן כיצד שם ארבע חונה בלולב. הלוא אם נמנה את שם הוי"ה במילוי ההין נמצא לכאורה את החישוב הבא: יו"ד - 20 + הה 10 + וו 12 /ויו- 22 + הה - 10, נמצא או 52 או 62 ולולב זה 68? אולי כוונתו ל"ללב", בכתיב חסר שזה 62?

למישהו יש דרך משכנעת להסביר זאת?
יוד הי וו הי- 62, לולב חסר ו'.
 
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
יוד הי וו הי
אי אפשר לפרש כך,
כי 'מילוי ההי"ן' אין הכוונה המילוי של הההי"ן
אלא המילוי (של הההי"ן אמנם) בההי"ן, דהיינו יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה
(מילוי יודי"ן - יו"ד ה"י וי"ו ה"י; מילוי אלפי"ן - יו"ד ה"א וא"ו ה"א)
 

במבי

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
הספרדים שבינינו בוודאי מכירים את הפיוט "סוכה ולולב", שחיבר רבי משה אדהאן (מגדולי התורה במקנס בדורו של בעל אור החיים). בתוך הפיוט נאמר כי: "שם בן ארבע בלולב חונה, במילוי ההי"ן בפרטיו תמנה".

ויש להתבונן כיצד שם ארבע חונה בלולב. הלוא אם נמנה את שם הוי"ה במילוי ההין נמצא לכאורה את החישוב הבא: יו"ד - 20 + הה 10 + וו 12 /ויו- 22 + הה - 10, נמצא או 52 או 62 ולולב זה 68? אולי כוונתו ל"ללב", בכתיב חסר שזה 62?

למישהו יש דרך משכנעת להסביר זאת?

רשמתי מספר פעמים שיצא לי שבחישובים מסתדר יותר שגי' שם ה' זה 26.66666 ולא 26


ומספר הפעמים שמופיע שם ה' בתורה הוא 1820 במדויק, ו1820 לחלק ל26.66666 זה 68.25

ולולב בגי' 68
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
יוד הי וו הי
אי אפשר לפרש כך,
כי 'מילוי ההי"ן' אין הכוונה המילוי של הההי"ן
אלא המילוי (של הההי"ן אמנם) בההי"ן, דהיינו יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה
(מילוי יודי"ן - יו"ד ה"י וי"ו ה"י; מילוי אלפי"ן - יו"ד ה"א וא"ו ה"א)
במילוי ההין בפרטיו תמנה, כמדומני זה עוד דבר בפני עצמו, ולא קאי ארישא.
 
 

במבי

משתמש ותיק
במבי אמר:
עמנואל אמר:
הספרדים שבינינו בוודאי מכירים את הפיוט "סוכה ולולב", שחיבר רבי משה אדהאן (מגדולי התורה במקנס בדורו של בעל אור החיים). בתוך הפיוט נאמר כי: "שם בן ארבע בלולב חונה, במילוי ההי"ן בפרטיו תמנה".

ויש להתבונן כיצד שם ארבע חונה בלולב. הלוא אם נמנה את שם הוי"ה במילוי ההין נמצא לכאורה את החישוב הבא: יו"ד - 20 + הה 10 + וו 12 /ויו- 22 + הה - 10, נמצא או 52 או 62 ולולב זה 68? אולי כוונתו ל"ללב", בכתיב חסר שזה 62?

למישהו יש דרך משכנעת להסביר זאת?

רשמתי מספר פעמים שיצא לי שבחישובים מסתדר יותר שגי' שם ה' זה 26.66666 ולא 26


ומספר הפעמים שמופיע שם ה' בתורה הוא 1820 במדויק, ו1820 לחלק ל26.66666 זה 68.25

ולולב בגי' 68

סתם שאלה

האם הסיבה ש273 לחלק ל4 יוצא 68.25 קשורה לעובדה ש68.25 לחלק ל0.25 שווה 273 ?


 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
שם של מילוי ההי"ו הוא 52, המחבר סלל דרך לעצמו?
הרי לא ידע על פורום לתורה שכ"א יכול להגיד מה שרוצה.
חיפוש מעלה שהרב מוצפי מפרשו בענין אחר
 

פראנק

משתמש ותיק
חיפוש באוצר החכמה מצא הרבה תוצאות (אמנם זה לא מילוי ההין הרגיל) מצורף אחד מהרב מאיר פפרש.
 

קבצים מצורפים

  • IMG-20231027-WA0214.jpg
    IMG-20231027-WA0214.jpg
    47.5 KB · צפיות: 7
  • IMG-20231027-WA0213.jpg
    IMG-20231027-WA0213.jpg
    128.3 KB · צפיות: 7

במבי

משתמש ותיק
הספרדים שבינינו בוודאי מכירים את הפיוט "סוכה ולולב", שחיבר רבי משה אדהאן (מגדולי התורה במקנס בדורו של בעל אור החיים). בתוך הפיוט נאמר כי: "שם בן ארבע בלולב חונה, במילוי ההי"ן בפרטיו תמנה".

ויש להתבונן כיצד שם ארבע חונה בלולב. הלוא אם נמנה את שם הוי"ה במילוי ההין נמצא לכאורה את החישוב הבא: יו"ד - 20 + הה 10 + וו 12 /ויו- 22 + הה - 10, נמצא או 52 או 62 ולולב זה 68? אולי כוונתו ל"ללב", בכתיב חסר שזה 62?

למישהו יש דרך משכנעת להסביר זאת?

הבן איש חי כותב

התוספת של נר"ן דבחינת לילה, כבר בארנו מקום קבלתם; ועתה נבאר מקום תוספת נפש רוח נשמה (נר"ן) של היום, שהם מעולים וגדולים מן הלילה, והוא: באמירת "נשמת כל חי" תכוון להכין עצמך לקבל עתה תוספת נפש של היום. גם צריך שתכוון בראשי תבות "נשמת כל חי" עולה מספר שלשה הויו"ת; וגם תכוון: "כל חי" עולה מספר אהי"ה יהו"ה אהי"ה, והם מספר "חיים"; וכוונות אלו הם תמורת התפילין, כי הם סוד התפילין הנקראים "חיי המלך" (שנה ב תולדות)

אהיה הויה אהיה = לולב

ואיתא בשער מאמרי רשב"י

ואמר עוד וכמה דדיוקנא דברית אזדרע במ"ב זווגין ההוא זרעא כו' בלשון הזה צריכין אנו למודעי עד יערה עלינו רוח ממרום ומכל מקום נפרש בו קצת בחזקת היד בע"ה דיוקנא דברית הוא סוד דעת עליון דיוקנא דיסוד הנזרע בסוד אהי"ה אשר אהי"ה העולים מ"ב ושם בן ארבע בסוד מילואו דאלפין עולה מ"ב בסוד המינוי ומילוי המלוי וארבע אותיותיו הרי אהי"ה אשר אהי"ה מ"ב מסטרא דאימא ושם בן ארבע מ"ב מסטרא דאבא הרי מ"ב זווגין בזיווג העליון וכו'

ואין לי שיג ושיח בנסתרות, אבל יתכן שזאת התשובה.
 
חלק עליון תַחתִית