מבית לוי אמר:
לכאו' אכתי כל זמן שעדיין לא אכל כזית מהפת לא קיים המצוה מה"ת של ישבת סוכה, על אף שיקבע מקומו ושינתו ושאר אכילות שם. (שאינם פת)
ונכון שהמצוה היא ישיבת סוכה והאכילה היא כהיכ"ת לקיום זה, מ"מ קבעה התורה בליל ראשון צורת הקביעות שיהא בפת, והרי החיוב בליל ראשון הוא הפת, וא"כ כל שעדיין לא אכל לא קיים הדאורייתא, ונמצא שהפסיק.
לא מדוייק
נכון שבלילה ראשון יש כזית חובה
אבל כל ישיבות של לילה הראשון הם ג"כ חובה מן התורה
אלא שאין חייב לעשותן, אך אם רוצה לטייל חייב לטייל בסוכה
משא"כ פת - שיש חיוב לאכול כזית פת, גם אם אינו רוצה
הגע עצמך
לשיטת הראשונים שמברכין על כל ישיבה וישיבה ולא רק על אכילה
האם אדם שנכנס בלילה הראשון - קודם קידוש לטייל בסוכה, ובירך על כך,
ואחר כך נמלך לקדש ולאכול כזית פת
וכי יצטרך ברכה נוספת?
היינו - אף שיש חיוב אכילת כזית בסוכה
בכל זאת לא מצינו שתקנו לו ברכה בפני עצמו
ומדברי הראשונים נלמד לשיטת ר"ת - שהוא פסק השו"ע
שאין מברכין אלא על אכילה
לא שרק על אכילה זו מצוה
אלא כל הישיבות המחוייבות הן מצוה
אלא שאין מברכין אלא על עיקר המצוה, והיא פוטרתן.
ומבואר בתוס' שהיו מברכים גם על שינה, אלא שמא לא ירדם
וממילא - אם בירך על שינה (לו יצוייר) ואח"כ ניעור ונמלך לאכול - האם יצטרך ברכה נוספת?
לענ"ד ברור שלא,
וכן בקידוש הראשון
אמנם הברכה היא על האכילה שהיא עיקר המצוה
אלא שהיא פוטרת כל הישיבות
וע"כ ה'עובר לעשייתן' כבר נעשה מיד אחר הברכה