שינה בסוכה

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

לבי במערב

משתמש ותיק
וכיון שעלה, אגיב על עוד תגובות נושנות מדלעיל - שנותרו ללא מענה:
דרומאי אמר:
מוכרחים שהפסק יהיה בר ביקורת. ובמקרה הזה, אצל החסידים זה לא נתון לביקורת או לשיפוטיות בכלל.
מגוחך להאשים בד"ז את חצה"ק חב"ד יצ"ו, שמדברים שנתייחדו בהם הוא פרסום גליונות הערות וביאורים תמידין כסדרם, בהם נכתבות קושיות והערות בכל נושא תורני - גם על דבריו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע (כמובן, לא באופן מזלזל ופסול...) - ופעמים רבות שנותרים בצ"ע. כך דרכה של תורה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מאור עינים אמר:
הרמ"א . . בודאי ישן בסוכה
א. איני יודע מנין לקוחה ודאות זו. באותה המדה ניתן הי' לטעון אודות פסקי הח"ח במשנתו הברורה, אלא שכבר נודע בין החיים כי לא כך היו פני הדברים.
 
מאור עינים אמר:
הרבי מתרץ ע"פ פלפולים שודאי שאף חסיד חב''ד רגיל לא חשב להצטער
ב. הבסיס הוא מנהג ישראל (ועיקר לימוד־הזכות ההלכתי הוא שאי"ז מעיקר מצות הסוכה).
 
מאור עינים אמר:
[ומה עם שאר קהילות ישראל,]
ג. הרמ"א הוא פוסק לכלל־ישראל (וליתר דיוק: לבני אשכנז, קהלתו־שלו. וכי טרח פעם ללמד זכות על מנהג קהלות ספרד?...), אך כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ראה עצמו מחויב לבאר רק את מנהגי חב"ד (ובנדו"ד, יותר מדויק הוא להגדירה כהנהגת כ"ק חותנו ורבו - אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע).
 
מאור עינים אמר:
ויש כעי''ז ד"ת מהרבי בענין סעודה שלישית שראיתי לפני הרבה שנים [אולי דנו בזה.] ונראה שיש בו את כל החסרונות דלעיל
ד. אכן כבר נדון מאז במק"א, ועכ"פ - גם שם קיימת הטעות הנפוצה: עיקר הטעם אינו ע"פ פנימיות!
 

שמואל092

משתמש רגיל
לבי במערב אמר:
כנראה נשכח ממר, אך אנו מצויים בשלהי חודש ניסן... אין תח"י כעת את אותם הפרסומים.
בכל מקרה, גם אם אכן כך נדפס שם - אבין זאת היטב: היהודים להם מחלקים עלונים אלו מגיעים לבית־‏חב"ד כדי לאכול כזית בסוכה וליטול את ארבעת המינים. בלתי־אפשרי לציין באזניהם את ענין השינה בסוכה, ולו מפני חוסר האפשרות הטכנית לקיומו.
אנשים השומרים תומ"צ בשלמות, שמקימים סוכה בביתם ובאים לברר אודות השינה בה אצל שליח חב"ד (או מבקשים ממנו עזרה בנושא) - יֵעָנוּ בנפש חפצה, ללא כל ספק.
באזני שמעתי נציג חבד בראיון ברדיו
שבסוכה אוכלים, ויש כאלו שנוהגים גם לישון
 
 

מאור עינים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מאור עינים אמר:
הרמ"א . . בודאי ישן בסוכה
א. איני יודע מנין לקוחה ודאות זו. באותה המדה ניתן הי' לטעון אודות פסקי הח"ח במשנתו הברורה, אלא שכבר נודע בין החיים כי לא כך היו פני הדברים.
 
מאור עינים אמר:
הרבי מתרץ ע"פ פלפולים שודאי שאף חסיד חב''ד רגיל לא חשב להצטער
ב. הבסיס הוא מנהג ישראל (ועיקר לימוד־הזכות ההלכתי הוא שאי"ז מעיקר מצות הסוכה).
 
מאור עינים אמר:
[ומה עם שאר קהילות ישראל,]
ג. הרמ"א הוא פוסק לכלל־ישראל (וליתר דיוק: לבני אשכנז, קהלתו־שלו. וכי טרח פעם ללמד זכות על מנהג קהלות ספרד?...), אך כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ראה עצמו מחויב לבאר רק את מנהגי חב"ד (ובנדו"ד, יותר מדויק הוא להגדירה כהנהגת כ"ק חותנו ורבו - אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע).
 
מאור עינים אמר:
ויש כעי''ז ד"ת מהרבי בענין סעודה שלישית שראיתי לפני הרבה שנים [אולי דנו בזה.] ונראה שיש בו את כל החסרונות דלעיל
ד. אכן כבר נדון מאז במק"א, ועכ"פ - גם שם קיימת הטעות הנפוצה: עיקר הטעם אינו ע"פ פנימיות!


א. ההנחה בנויה על תפיסה ש"כנראה" הרמ"א היה מהמדקדקין במצוות וכמש"כ בהגהותיו,
ב. כפי שהובהר מה שהורגלו רבותינו להגן על נוהג שנכנס לעם ישראל, עניינו ליתן טעם למה הם לא ממש עוקרים את ההלכה, ולא להסביר שזה מגיע ממקום הכי נכון וכמו שהרבי מנסה להטעים כמה שזהו הדבר הנכון,
ג. אני לא מבין מה הקשר אם הרמ"א ביאר את מנהגי אשכנז או מנהגים אחרים, האם לדוגמא היה מנהג שכל הראשונים היו נוהגים האם הרמ"א היה מבאר זאת ע"פ מנהג אחר באשכנז?, ולענינינו עם ישראל מאות שנים קודם לא ישנו בסוכה, עוד לפני שמישהו חלם שיהיה שיח על אור המקיף, זה לא נקרא להסביר את המנהג אלא למה "אתה" לא ישן בסוכה,  
 

לבי במערב

משתמש ותיק
א. וע"ז הבאתי ראי' מהח"ח.
ב. לא זכיתי להבין: אם יש ישוב ש'מסדר' את כל הסוגיא דבר על אפניו - 'אסור' לאמרו, רק מפני שלר' 'מאור עינים' נראה כי מוטב להותיר את המנהג כמוקשה?!
ג. גם כאן קשה להבין את ההקשר, גם האסוציאטיבי. עכ"פ: הרמ"א טרח לבאר רק את מנהגי אשכנז, זו עובדה. גם כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ביאר את מנהגי כ"ק חותנו ורבו, ולא אבין מדוע בעיניך עליו לבאר את הנהגות הגה"ק מהרש"א אלפאנדרי (כמשל).
 

מאור עינים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
א. וע"ז הבאתי ראי' מהח"ח.
ב. לא זכיתי להבין: אם יש ישוב ש'מסדר' את כל הסוגיא דבר על אפניו - 'אסור' לאמרו, רק מפני שלר' 'מאור עינים' נראה כי מוטב להותיר את המנהג כמוקשה?!
ג. גם כאן קשה להבין את ההקשר, גם האסוציאטיבי. עכ"פ: הרמ"א טרח לבאר רק את מנהגי אשכנז, זו עובדה. גם כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ביאר את מנהגי כ"ק חותנו ורבו, ולא אבין מדוע בעיניך עליו לבאר את הנהגות הגה"ק מהרש"א אלפאנדרי (כמשל).
א. לא יודע מה הסיפור עם הח''ח, אולי פספסתי, אשמח שתסביר לי,
ב. איני יודע מה אתה סח, מדובר במנהג שהרמ"א מתקשה בו, ולך זה מיושב דבר על אופנו, לחיי,
ג. אתה כתבת שהרבי בא לבאר את מנהג ישראל, עכשיו אתה כותב שהוא בא להסביר את מנהג חותנו,
וגם זה אינו מובן, וכי חותנו המציא את זה, עשה כן בעקבות אביו וזקניו, בקיצר כי כך היה המנהג, וללכת להסביר למה הוא דווקא עושה את זה זה מוזר בעיני ובעיני עוד כמה אנשים,
 

לבי במערב

משתמש ותיק
א. הח"ח פסק בספרו לחוש לכמה ענינים, שבפועל לא נהג כן - משום מנהג אבותיו (דוגמא: פ' 'שבורה' בתפילין).
ב. יעוי' בשיחה הנ"ל.
ג. זו לשוני בהודעה הקודמת: "כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ראה עצמו מחויב לבאר רק את מנהגי חב"ד (ובנדו"ד, יותר מדויק הוא להגדירה כהנהגת כ"ק חותנו ורבו - אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע)".
ד. כל ה'קושיא' אינה מתחילה לכל המעיין בשיחה הנ"ל - הלא היא מצוי' בעמוד הראשון שבאשכול דנן, יעו"ש.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
שמואל092 אמר:
לבי במערב אמר:
כנראה נשכח ממר, אך אנו מצויים בשלהי חודש ניסן... אין תח"י כעת את אותם הפרסומים.
בכל מקרה, גם אם אכן כך נדפס שם - אבין זאת היטב: היהודים להם מחלקים עלונים אלו מגיעים לבית־‏חב"ד כדי לאכול כזית בסוכה וליטול את ארבעת המינים. בלתי־אפשרי לציין באזניהם את ענין השינה בסוכה, ולו מפני חוסר האפשרות הטכנית לקיומו.
אנשים השומרים תומ"צ בשלמות, שמקימים סוכה בביתם ובאים לברר אודות השינה בה אצל שליח חב"ד (או מבקשים ממנו עזרה בנושא) - יֵעָנוּ בנפש חפצה, ללא כל ספק.
באזני שמעתי נציג חבד בראיון ברדיו
שבסוכה אוכלים, ויש כאלו שנוהגים גם לישון
לא שמעתי את הראיון הנ"ל, אך הגיוני לי שאינו יכול לומר שם שלא ישנים בסוכה דללעג וקלס יחשב, ולכן אמר יש הנוהגים לישון בסוכה=מי שאינו נוהג ע"פ פסקי חב"ד.

גם מה שכתב הרב @ליבי במערב לא ישר בעיני, אלא ע"פ הבנתי צריך לומר להם את ההלכה, ואם אינם יכולים לקיימה מאי איכא למעבד.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שוב: אדם שיבוא וישאל האם ישנים בסוכה יֵעָנה שאכן כן, אלא שבחב"ד אין נוהגים כך.
בפרסומים שנועדו עבור המגיעים לסוכות לנטילת ד' מינים אין סיבה לציין זאת, ולו מפני הבלבול שיִגָּרם (זו המציאות, נעימה או לאו).
 

מאור עינים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
א. הח"ח פסק בספרו לחוש לכמה ענינים, שבפועל לא נהג כן - משום מנהג אבותיו (דוגמא: פ' 'שבורה' בתפילין).
ב. יעוי' בשיחה הנ"ל.
ג. זו לשוני בהודעה הקודמת: "כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ראה עצמו מחויב לבאר רק את מנהגי חב"ד (ובנדו"ד, יותר מדויק הוא להגדירה כהנהגת כ"ק חותנו ורבו - אדמו"ר מהוריי"צ מליובאוויטש נ"ע)".
ד. כל ה'קושיא' אינה מתחילה לכל המעיין בשיחה הנ"ל - הלא היא מצוי' בעמוד הראשון שבאשכול דנן, יעו"ש.
א. גם אם הדברים נכונים, אפשר להבין שאדם יכול להורות להחמיר במשהו אף שהוא רואה את עצמו כמנוע מלעשות כן כי כ"ה מנהג אבות, אבל הרמ"א לא העמיד כאן מנהג מקודש, אלא אדרבה ביאר למה אי"ז מנוגד לגמרי להלכה והדגיש שהמדקדקים יושנים בסוכה, ואין טעם לחשוב שהוא לא היה בין המדקדקים,
ב. אני לא יודע מה אתה כתבת, אני כתבתי כן בעקבות שטענו שיש בהרבה מרבותינו שהמליצו על המנהגים וע"ז כתבתי לחלק, 
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
א. הרמ"א כתב ש"טוב להחמיר . . אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת". זו דעת הרמ"א.
ב. אם מר אינו מגיב לדברי, אלא זורק דברים בחלל האויר, אין בכחי לנהל דיון משונה שכזה. דברי נכתבו כתגובה להודעתו הראשונה (כמצוטט שם), וכך יש להתייחס אליהם.
 

מאור עינים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
א. הרמ"א כתב ש"טוב להחמיר . . אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת". זו דעת הרמ"א.
ב. אם מר אינו מגיב לדברי, אלא זורק דברים בחלל האויר, אין בכחי לנהל דיון משונה שכזה. דברי נכתבו כתגובה להודעתו הראשונה (כמצוטט שם), וכך יש להתייחס אליהם.

אני כתבתי את דברי כסיכום לביקורת על דברי הרבי, וכיון שהרב אמונת אומן ועוד [כפי שתעיין] כתבו שיש מקום להצדיק מנהג אף שהוא לכאו' סותר את ההלכה, כתבתי שכאן המקרה שונה, 
עכ"ד הנוגעים לענין והמעיין יבחר.
 

מאור עינים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
מאור עינים אמר:
כתבו שיש מקום להצדיק מנהג אף שהוא לכאו' סותר את ההלכה, כתבתי שכאן המקרה שונה
אמת, המקרה שונה. כי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע ביארו על־פי הלכה!

שוב, דברי התיחסו למי שמאמין שאין בדברי הרבי סברא ברמה הלכתית שהיה מישהו שהיה אוסר או מתיר במקרה אחר בכעי"ז, אלא יש כאן הצדקת מנהג וע''ז היו דברי. 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ראשית, אין כל צורך ב'אמונה'. ניתן לעיין בשיחה עצמה, שהובאה בראש האשכול.
ודאי שיש כאן סוכ"ס 'הצדקת מנהג', אך בזה גופא - הוא מהלך מיושב יותר מרוב תרוצי הפוסקים בכה"ג.
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
כפשוטו אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
יסלחו לי חברי הפורום החבדי''ם (אני אוהבכם יותר ממה שאתם אוהבים אותי ואם כל זאת האמת אהובה יותר), אבל אנו שאיננו בני חב''ד רק נותר לנו ללמוד מוסר השכל שיכול להיות שקהילה חשובה מאוד עם ת''ח גדולים יבטלו פסוק מפורש ופשוט שלא ערער בו אדם מעולם, ויאמרו אדרבה צריך לעשות ההיפך, וכך ינהגו, וזה מחריד עד כמה כח החינוך חזק, שאם יאמרו לילד מילדותו דבר עקום הוא יקבלנו כי כך הוא חונך. ובהקשר זה גם יש לראות את אלו הטוענים שהרבי חי, שזה פלא ממש איהך החי מכחיש את המת, אבל זה כח החינוך.
אכן ע"ז הלא נאמר "אהוב אריסטו, אהוב אפלטון, אך את האמת אהוב יותר מכל". לי גם היתה תמיהה זו בענינים רבים הכיצד נדחית הלכה מפורשת מכח תירוצים דחוקים. מצאתי ספר שע"י קושיות רבות תורצו לי עיי"ש ותמצא כט"ס. (העלתי את הקישור לספר בעבר אך כנראה שלא הבחינו בזה כ"כ.) 
אפשר לקבלו בפי די אף?
 
מצורף קישור מאמר מאת הרב חיים רפופורט, בו מתייחס לסוגיה האמורה.

ובהקשר זה יש להוסיף את הסיפור הבא: פעם נשא ר' יואליש מסאטמר דברים בפני בחורי ישיבה באמריקה, ועורר על דבר גידול בלורית וכו'.
קם כנגדו אחד מהקהל והתריס: והכיצד הרב נוהג בעצמו היפך פסק השו"ע באיחור זמן התפילה!?
והשיב מיד: אני משנה במה שקבלתי במסורת מאבותיי הקדושים.

אין לאיש רשות לשנות באות אחת מדיני השו"ע - אבל מאידך אין לנו לפקפק במסורת שנמסרה לנו בידי קדושי עליון שידעו היטב את הדין בשולחן ערוך, ומהטעמים שהיו גלויים להם [וודאי בפשיטות הכי גמורה שהיו] הורו אחרת.
http://www.shturem.net/images/blogs/1287663189.pdf?lang=hebrew
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אורך ימים אשביעהו אמר:
ובהקשר זה יש להוסיף את הסיפור הבא: פעם נשא ר' יואליש מסאטמר דברים בפני בחורי ישיבה באמריקה, ועורר על דבר גידול בלורית וכו'.
קם כנגדו אחד מהקהל והתריס: והכיצד הרב נוהג בעצמו היפך פסק השו"ע באיחור זמן התפילה!?
והשיב מיד: אני משנה במה שקבלתי במסורת מאבותיי הקדושים.

בציניות. יכל השואל להשיבו שאבותיו הקדושים שלו גדלו בלורית זה כמה דורות. [באמת יש אבות קדושים כאלו]
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אורך ימים אשביעהו אמר:
מצורף קישור מאמר מאת הרב חיים רפופורט, בו מתייחס לסוגיה האמורה.
http://www.shturem.net/images/blogs/1287663189.pdf?lang=hebrew

חשוב לדעת:
המאמר נכתב ע"י חסיד חב"ד ע"פ תורת חב"ד. 
כלומר- כמו שיש דרכי לימוד ע"פ תורת הסוד, יש צורת לימוד חסידית, וכדו'.
יש גם כן
תורת חב"ד- בלימוד ההלכה.
 

חפר

משתמש ותיק
דבר פשוט שבחב"ד לא ישנו בסוכה כי במקומותיהם היה מאוד קר, ודברי האדמו"ר הוא רק בדרך לימוד זכות על שלא ישנים גם במקומות החמים, אבל הטעם האמיתי הוא מנהג אבותינו בידינו, כמו שבבעלז לקח הרבה שנים עד שעיכלו שצריך לשנות את המנהג, החבדניקים יותר עקשנים במנהגהם, זה מאוד קשה לשנות מנהג אפילו כשברור שהמציאות השתנה.
 

חפר

משתמש ותיק
אורך ימים אשביעהו אמר:
מצורף קישור מאמר מאת הרב חיים רפופורט, בו מתייחס לסוגיה האמורה.

ובהקשר זה יש להוסיף את הסיפור הבא: פעם נשא ר' יואליש מסאטמר דברים בפני בחורי ישיבה באמריקה, ועורר על דבר גידול בלורית וכו'.
קם כנגדו אחד מהקהל והתריס: והכיצד הרב נוהג בעצמו היפך פסק השו"ע באיחור זמן התפילה!?
והשיב מיד: אני משנה במה שקבלתי במסורת מאבותיי הקדושים.

אין לאיש רשות לשנות באות אחת מדיני השו"ע - אבל מאידך אין לנו לפקפק במסורת שנמסרה לנו בידי קדושי עליון שידעו היטב את הדין בשולחן ערוך, ומהטעמים שהיו גלויים להם [וודאי בפשיטות הכי גמורה שהיו] הורו אחרת.
http://www.shturem.net/images/blogs/1287663189.pdf?lang=hebrew
אז למה כתוב הפוסקים שאין לנהוג כמנהג שהוא נגד ההלכה, ורק במקום ספק המנהג מכריע?
 
 

חפר

משתמש ותיק
אלו שאומרים שמצטערים כשלא נוהגים כרבותיהם, האם גם מצטערים כל פעם שאוכלים שלא אוכלים לשם שמים כמו רבותיהם?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חפר אמר:
האם גם מצטערים כל פעם שאוכלים שלא אוכלים לשם שמים כמו רבותיהם?
לא אדע מה מטרת שאלה קנטרנית זו. עכ"פ:
כל חסיד חב"ד משתדל, כמובן, לקיים יסודות החסידות ולקבען בנפשו; חלק עיקרי מדרישות אלו הלא הוא ענין ה'אתכפיא' (הקיים ונצרך, כנודע, אצל החסידים יותר מלכ"ק רבוה"ק...).
ודאי מצטער הוא כשאינו מצליח לעמוד נגד יצרו הרע ונכשל בעברה על מ"ע ד'והתקדשתם', ככל יהודי כשר שלבו דואב בקרבו על רחוקו מהשי"ת ונפילתו בשבי היצר. ופשוט.

--
ושוב: נושא האשכול הוא החזקה במנהג האבות מדורי־דורות, שגדולי־עולם הסכימו לו ונתנו בו טעמים מכמה פנים.
אין כאן איזו הנחי' גורפת להחלת דין 'מצטער' בכל מה שאינו קשור לנדון, ולכן קנטור בדברי־הבאי על נושא זה הוא תגובה דמגוגית בעליל. כט"ס.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חפר אמר:
אז למה כתוב הפוסקים שאין לנהוג כמנהג שהוא נגד ההלכה, ורק במקום ספק המנהג מכריע?
זהו דוקא כשאין ידוע אם גדולי־עולם הנהיגוהו (או הסכימו בעדו), ובפרט שהרי כבר נתנו טעם בדבר גם ע"פ הלכה.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
חפר אמר:
אז למה כתוב הפוסקים שאין לנהוג כמנהג שהוא נגד ההלכה, ורק במקום ספק המנהג מכריע?
זהו דוקא כשאין ידוע אם גדולי־עולם הנהיגוהו (או הסכימו בעדו), ובפרט שהרי כבר נתנו טעם בדבר גם ע"פ הלכה.

בזה הטענה לעיל 
"גם ע"פ הלכה" זה לשון שצריכה ביאור.
יש שאצלם הלימוד מתחיל מהלכה ממשיך למנהג ולקבלה.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית