מה פשר מנהגינו בדילוגי התפילות בימים נוראים

איש ווילנא

משתמש ותיק
מי הכניס את מנהג הישיבות [וכך נהוג בכל בתי המדרש של בני ליטא] שבתפילה בראש השנה ויום הכיפורים אומרים את הכותרות של כל הפיוטים
ולא אומרים את כל אריכות הפיוט [לפעמים זה גם בצורה שמעוררת תימה]

רק למען הידיעה
ידוע שהגר"א מנע את אמירת הפיוטים בתוך התפילה בארבע פרשיות ושלוש רגלים ושאר שבתות השנה
ואף על פי כן בראש השנה ויום הכיפורים אמר את הפיוטים בתוך התפילה כמבואר כל זה במעשה רב [ובטעם הדבר ביאר הבנין שלמה טעם נכון]
ועל פי זה נהגו בני ליטא
אמנם לא אדע מה המקור לקצר ולומר רק את הפתיחות והכותרות של הפיוטים ולא את כל הפיוט.
[ובקהילת הרב זילברמן [בבית הכנסת החורבה] נמנעים לגמרי להגיד פיוטים בראש השנה בתוך התפילה ולא אדע מפני מה]


ואם כבר מדברים
לא אדע מהיכן המנהג של הישיבות
שלא לומר תפילת טל ותפילת גשם בתוך התפילה
בעוד שהגר"א נהג לאומרם בתוך התפילה כמבואר במעשה רב.
ואכן יש מקומות של בני ליטא שנהגו לאומרם בתוך התפילה.

ועוד הערה אחת
הגר"א גם כשנמנע מלומר פיוטים בד' פרשיות
היה אומרם בציבור לאחר חזרת הש"ץ ומשום מה נמנעו מזה לגמרי.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
מי הכניס את מנהג הישיבות [וכך נהוג בכל בתי המדרש של בני ליטא] שבתפילה בראש השנה ויום הכיפורים אומרים את הכותרות של כל הפיוטים
ולא אומרים את כל אריכות הפיוט [לפעמים זה גם בצורה שמעוררת תימה]

רק למען הידיעה
ידוע שהגר"א מנע את אמירת הפיוטים בתוך התפילה בארבע פרשיות ושלוש רגלים ושאר שבתות השנה
ואף על פי כן בראש השנה ויום הכיפורים אמר את הפיוטים בתוך התפילה כמבואר כל זה במעשה רב [ובטעם הדבר ביאר הבנין שלמה טעם נכון]
ועל פי זה נהגו בני ליטא
אמנם לא אדע מה המקור לקצר ולומר רק את הפתיחות והכותרות של הפיוטים ולא את כל הפיוט.
[ובקהילת הרב זילברמן [בבית הכנסת החורבה] נמנעים לגמרי להגיד פיוטים בראש השנה בתוך התפילה ולא אדע מפני מה]


ואם כבר מדברים
לא אדע מהיכן המנהג של הישיבות
שלא לומר תפילת טל ותפילת גשם בתוך התפילה
בעוד שהגר"א נהג לאומרם בתוך התפילה כמבואר במעשה רב.
ואכן יש מקומות של בני ליטא שנהגו לאומרם בתוך התפילה.

ועוד הערה אחת
הגר"א גם כשנמנע מלומר פיוטים בד' פרשיות
היה אומרם בציבור לאחר חזרת הש"ץ ומשום מה נמנעו מזה לגמרי.

אכן בעבר הייתי מתפלל בישיבתו של מו"ר הגרמ"ד הלוי סולובייציק, שם נהגו לומר הכל ולא לדלג (חוץ מהפיוטים באמצע הקדושה),
בשנים האחרונות עברתי דירה ושוב נמנע ממני להתפלל בישיבה שם התחלתי להתפלל ליד ביתי ושם נהגו לדלג חוץ מהכותרות בתחילה ובסוף, ואני כל שנה מחדש לא מסוגל להתרגל לזה משני טעמים א' מה שהזכרת שיש הרבה פעמים שזה פשוט חצי משפט, ב' זה נותן לי הרגשה כאילו בראש השנה אני נמצא בקונצרט חזנות, שאומרים רק מה שיש על זה קטע חזנות, אך להתפלל בלי נוסח וחזנות מדלגים,
 

שניאור

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
מי הכניס את מנהג הישיבות [וכך נהוג בכל בתי המדרש של בני ליטא] שבתפילה בראש השנה ויום הכיפורים אומרים את הכותרות של כל הפיוטים
ולא אומרים את כל אריכות הפיוט [לפעמים זה גם בצורה שמעוררת תימה]
כחסידי אינני יודע לאיזה פיוטים בדיוק אתה מתכוון, אך עצם הדבר לומר רק הכותרות ולא הפיוטים עצמם הוא מנהג כללי שנהוג ברבה מאוד מקומות, ויש פיוטים שמדלגים בכל המקומות כמעט (חוץ מאלו שמקפידים לומר את כל הפיוטים כמו בעלזא וויזניץ ועוד קצת), ויש פיוטים שרק חלק מהמקומות מדלגים, אבל כאמור המנהג הוא מנהג כללי ולא קשור לבני הישיבות, [עכשיו אני חושב אולי במקורו זה מנהג ירושלמי שלא רצו להאריך את התפילה וגם לא לומר פיוטים המירות, ולכן אמרו רק את הכותרת ע"י החזן כדי לעורר את הציבור].
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אצל החסידים עפ"י רוב הדילוג נוצר כדי שיספיקו לקדש ולסעוד לפני שקיעת החמה
 

שניאור

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אצל החסידים עפ"י רוב הדילוג נוצר כדי שיספיקו לקדש ולסעוד לפני שקיעת החמה
לא יודע מאיפה אתה לוקח את הנתון הזה, לך תבדוק אצל הפולנים (גור אלכסנדר וכו') ותראה שהם מדלגים הכי הרבה וגומרים מוקדם יחסית.
מקור המנהג וודאי לא מגיע מזה גם אם כהיום יש לכמה מקומות את הרווח הזה.
 

בבא קמא

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
מי הכניס את מנהג הישיבות [וכך נהוג בכל בתי המדרש של בני ליטא] שבתפילה בראש השנה ויום הכיפורים אומרים את הכותרות של כל הפיוטים
ולא אומרים את כל אריכות הפיוט [לפעמים זה גם בצורה שמעוררת תימה]

רק למען הידיעה
ידוע שהגר"א מנע את אמירת הפיוטים בתוך התפילה בארבע פרשיות ושלוש רגלים ושאר שבתות השנה
ואף על פי כן בראש השנה ויום הכיפורים אמר את הפיוטים בתוך התפילה כמבואר כל זה במעשה רב [ובטעם הדבר ביאר הבנין שלמה טעם נכון]
ועל פי זה נהגו בני ליטא
אמנם לא אדע מה המקור לקצר ולומר רק את הפתיחות והכותרות של הפיוטים ולא את כל הפיוט.
[ובקהילת הרב זילברמן [בבית הכנסת החורבה] נמנעים לגמרי להגיד פיוטים בראש השנה בתוך התפילה ולא אדע מפני מה]


ואם כבר מדברים
לא אדע מהיכן המנהג של הישיבות
שלא לומר תפילת טל ותפילת גשם בתוך התפילה
בעוד שהגר"א נהג לאומרם בתוך התפילה כמבואר במעשה רב.
ואכן יש מקומות של בני ליטא שנהגו לאומרם בתוך התפילה.

ועוד הערה אחת
הגר"א גם כשנמנע מלומר פיוטים בד' פרשיות
היה אומרם בציבור לאחר חזרת הש"ץ ומשום מה נמנעו מזה לגמרי
.
ומרן בעל הדרכי שמואל זיע"א הנהיג כן בישיבתו לאומרם לאחר התפילה.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
שניאור אמר:
אמונת אומן אמר:
אצל החסידים עפ"י רוב הדילוג נוצר כדי שיספיקו לקדש ולסעוד לפני שקיעת החמה
לא יודע מאיפה אתה לוקח את הנתון הזה, לך תבדוק אצל הפולנים (גור אלכסנדר וכו') ותראה שהם מדלגים הכי הרבה וגומרים מוקדם יחסית.
מקור המנהג וודאי לא מגיע מזה גם אם כהיום יש לכמה מקומות את הרווח הזה.
אכן, לא התכוונתי לחסידי פולין, שם כמדינות היו 'אומרים' כמה שפחות
 
 

שניאור

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אכן, לא התכוונתי לחסידי פולין, שם כמדינות היו 'אומרים' כמה שפחות
אבל גם החסידים ברוסיה לא גמרו (עכ"פ פעם) כ"כ מאוחר למיטב ידיעתי.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
רוב החסידים ברוסיה אומרים תשליך ביום יג מידות ולא בר''ה, כי היו מתפללים שחרית עד קרוב לשקיעה
 

שניאור

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
רוב החסידים ברוסיה אומרים תשליך ביום יג מידות ולא בר''ה, כי היו מתפללים שחרית עד קרוב לשקיעה
נכון שלא אומרים תשליך בר"ה, אבל אני לא בטוח שזאת הסיבה [היחידה].
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
גם רע"א כ׳ בזמן המחלה בעירו שיקצרו ויגמרו ב5 את התפילה...
ובעצם העניין, יכול להיות שזה כמו בסליחות שהעיקר זה הפסוקים שלפני ולכך תמיד כשקיצרו השאירו אותם וכן כל ההקדמות השאירו גם כשמדלגים על הפיוט
 

יעבץ

משתמש ותיק
המקור למנהג הישיבות הם הישיבות עצמם, ובכו"כ דברים שינו ממנהגי ליטא.
אולי שאלתך היא מבחינה הסטורית באיזו ישיבה החלו לקצר וכיצד התפשט וכו', זה באמת עניין לחוקרי תולדות הישיבות.
מה שמפריע לי במנהג זה, א. מה שהשאירו את הכותרות, יש בזה קצת הגיון, אבל בכמה מקומות בתפילה אומרים גם את השורה האחרונה של הפיוט וזה ממש בלא טעם רק שלא רצו להפסיד את החזנות שהיה לבעל תפילה בשורה זו...
ב. המבינים בצורת הקרובה יודעים שכל תפילה מתחילה בהזכרת ג' אבות, אברהם במגן, יצחק באתה גבור ויעקב בקדושה (ובאחת התפילות בר"ה מזכירים האמהות, אבל על אותו דרך). והנה המנהג המקובל שאומרים את הפיוט במגן ואתה גבור, אבל מיד אחר מחייה המתים מדלגים לפיוט ומשכיחים זכר יעקב. ובכל פעם יש לי עגמ"נ גדולה בזה, הלוואי ויכלתי לתקן מעוות זה שנגרם לדעתי אך ורק מחוסר הבנה ושימת לב (מדובר בקטע קצר מאד 3-4 שורות).
אבל כל אחד יכול לתקן לעצמו בקלות, היות ומדובר בקטע קצר ניתן 'להכניס' אותו בתוך סלסול תפילת החזן, ולהשלים זכות אבות.
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
רק למען הידיעה
ידוע שהגר"א מנע את אמירת הפיוטים בתוך התפילה בארבע פרשיות ושלוש רגלים ושאר שבתות השנה
ואף על פי כן בראש השנה ויום הכיפורים אמר את הפיוטים בתוך התפילה כמבואר כל זה במעשה רב [ובטעם הדבר ביאר הבנין שלמה טעם נכון]
ועל פי זה נהגו בני ליטא
אמנם לא אדע מה המקור לקצר ולומר רק את הפתיחות והכותרות של הפיוטים ולא את כל הפיוט.
[ובקהילת הרב זילברמן [בבית הכנסת החורבה] נמנעים לגמרי להגיד פיוטים בראש השנה בתוך התפילה ולא אדע מפני מה]
מעודי תמהתי מה הטעם בזה שהגר"א היה נוהג לומר אחרי התפילה תמיד ורק בימים נוראים אמר בתפילה (הטעם שהזכרת לא כ"כ מתיישב לי עם שי' הגר"א שגם בר"ה אסור לבכות ולומר בקשות פרטיות)
וכמו"כ תמהתי על מנהג הקהילה הנ"ל למה לא נוהגים כגר"א
מא' מבני הקהילה קיבלתי תשובה ש"אנחנו לא חסידים של הגר"א ואם יצא לנו שלא צריך לומר אז לא אומרים"
אמנם שו"ר בפנקס קהילת וילנא שמבואר שם שהיה לגר"א רשות לקיים מנין עצמאי רק בשבתות וימים טובים אך לא בימים נוראים (בביתו היה מותר רק בשבתות ולו עצמו היה מותר גם ביו"ט) וא"כ הכל א"ש שהרי במע"ר מובא שיטתו שלא לפרוש בזה מן הציבור א"כ בשויו"ט שהיה לו מנין בפנ"ע יכל לשנות כרצונו אך בימים נוראים נאלץ להצטרף לציבור
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם העברי אמר:
איש ווילנא אמר:
רק למען הידיעה
ידוע שהגר"א מנע את אמירת הפיוטים בתוך התפילה בארבע פרשיות ושלוש רגלים ושאר שבתות השנה
ואף על פי כן בראש השנה ויום הכיפורים אמר את הפיוטים בתוך התפילה כמבואר כל זה במעשה רב [ובטעם הדבר ביאר הבנין שלמה טעם נכון]
ועל פי זה נהגו בני ליטא
אמנם לא אדע מה המקור לקצר ולומר רק את הפתיחות והכותרות של הפיוטים ולא את כל הפיוט.
[ובקהילת הרב זילברמן [בבית הכנסת החורבה] נמנעים לגמרי להגיד פיוטים בראש השנה בתוך התפילה ולא אדע מפני מה]
מעודי תמהתי מה הטעם בזה שהגר"א היה נוהג לומר אחרי התפילה תמיד ורק בימים נוראים אמר בתפילה (הטעם שהזכרת לא כ"כ מתיישב לי עם שי' הגר"א שגם בר"ה אסור לבכות ולומר בקשות פרטיות)
וכמו"כ תמהתי על מנהג הקהילה הנ"ל למה לא נוהגים כגר"א
מא' מבני הקהילה קיבלתי תשובה ש"אנחנו לא חסידים של הגר"א ואם יצא לנו שלא צריך לומר אז לא אומרים"
אמנם שו"ר בפנקס קהילת וילנא שמבואר שם שהיה לגר"א רשות לקיים מנין עצמאי רק בשבתות וימים טובים אך לא בימים נוראים (בביתו היה מותר רק בשבתות ולו עצמו היה מותר גם ביו"ט) וא"כ הכל א"ש שהרי במע"ר מובא שיטתו שלא לפרוש בזה מן הציבור א"כ בשויו"ט שהיה לו מנין בפנ"ע יכל לשנות כרצונו אך בימים נוראים נאלץ להצטרף לציבור

אכן יפה תמהת

תשובתך עדיין אינה משיבה מדוע תפילת טל ותפילת גשם אמר בתוך התפילה הגם שהיא תוספת
יתירה מזו הרי בברכות קריאת שמע לא אמר את התוספות גם בימים נוראים. [הגם שלדבריך התפלל בבית הכנסת עם הציבור הרחב]

אבל מצאתי שכבר עמדו על שאלה זו שנים מגדולי ליטא הנצי"ב ורבי שלמה הכהן מוילנא
ולרבי שלמה הכהן יש תשובה נאה ולכאורה נראת נכונה מצד עצמה.

שהטעם שהגר"א נמנע מלומר פיוטים אינו משום שאין אנו רשאים להוסיף בתפילה
שוודאי רשאים להוסיף בתוכן התפילה
אלא שבדרך כלל הפיוטים אין להם שייכות לתוכן הברכה
וזה אין אנו רשאים להוסיף כי כל ברכה יש לה את ענינה אבל אי אפשר להוסיף בשלוש ברכות הראשונות מענין פסח וכו'
אבל פיוטים ששייכים לתוכן הברכה ומאותו הענין אין בעיה להוסיף
ודו"ק ותשכח שהתוספות בימים נוראים בעיקר בברכה השלישית כולם שייכים לקדושת ה'
וכן תפילת טל ותפילת גשם מובן ששייכים לברכה השניה
מה שאין כן הפיוטים במועדים ושאר שבתות השנה
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
אצטט ואגיב לראשון ראשון ולאחרון אחרון
איש ווילנא אמר:
אכן יפה תמהת

תשובתך עדיין אינה משיבה מדוע תפילת טל ותפילת גשם אמר בתוך התפילה הגם שהיא תוספת
יתירה מזו הרי בברכות קריאת שמע לא אמר את התוספות גם בימים נוראים. [הגם שלדבריך התפלל בבית הכנסת עם הציבור הרחב]
לגבי תפילת טל וגשם לדעתי התשובה היא שכך נתקן להתחיל את אמירת הגשם והטל (דאל"כ למה בלחש אין אומרים אחרי שהוא במוסף כבר ופשוט שנתקן להתחיל לומר רק ע"י הכרזה של הש"ץ)
ולגבי הפיוטים בברכות קרי"ש ציפיתי ש"איש וילנא" ידע שדוו' אחר חזרת הש"ץ כתב הגר"א שלא לפרוש אבל בשאר מקומות שמוסיפים ס"ל שזה הפסק וצריך לפרוש
להלן הציטוט
"שלא לפרוש מן הצבור בפיוטים או סליחות כשאומרים אחר חזרת הש"ץ ואין הפסק בברכות ק"ש ותפלה"
מע"ר סי' נ"ז
איש ווילנא אמר:
אבל מצאתי שכבר עמדו על שאלה זו שנים מגדולי ליטא הנצי"ב ורבי שלמה הכהן מוילנא
ולרבי שלמה הכהן יש תשובה נאה ולכאורה נראת נכונה מצד עצמה.

שהטעם שהגר"א נמנע מלומר פיוטים אינו משום שאין אנו רשאים להוסיף בתפילה
שוודאי רשאים להוסיף בתוכן התפילה
אלא שבדרך כלל הפיוטים אין להם שייכות לתוכן הברכה
וזה אין אנו רשאים להוסיף כי כל ברכה יש לה את ענינה אבל אי אפשר להוסיף בשלוש ברכות הראשונות מענין פסח וכו'
אבל פיוטים ששייכים לתוכן הברכה ומאותו הענין אין בעיה להוסיף
ודו"ק ותשכח שהתוספות בימים נוראים בעיקר בברכה השלישית כולם שייכים לקדושת ה'
וכן תפילת טל ותפילת גשם מובן ששייכים לברכה השניה
מה שאין כן הפיוטים במועדים ושאר שבתות השנה
לא הבנתי איך פיוט כמו ובכן וה' פקד את שרה כאשר אמר קשור לברכה שניה וכן הרבה שם וע"כ לא הבנתי את התירוץ
עד כמה שידוע לי התירוץ הוא שבימים נוראים כל בקשה היא מענין התפילה וע"כ כתבתי
אברהם העברי אמר:
הטעם שהזכרת לא כ"כ מתיישב לי עם שי' הגר"א שגם בר"ה אסור לבכות ולומר בקשות פרטיות
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אברהם העברי אמר:
לגבי תפילת טל וגשם לדעתי התשובה היא שכך נתקן להתחיל את אמירת הגשם והטל (דאל"כ למה בלחש אין אומרים אחרי שהוא במוסף כבר ופשוט שנתקן להתחיל לומר רק ע"י הכרזה של הש"ץ)
ו

גם אם הורשינו מחז"ל להכריז האם בכלל זה כל הפיוט
אבל לגבי תפילת טל וגשם וודאי תשובתו של הבנין שלמה היא תשובה טובה שהוא מענין הברכה

לגבי שאר דבריך הערות על ההקשר של וד' פקד את שרה וכו'
אכן הערה במקומה
אבל בכל זאת זה בולט שבאופן כללי זה לא מתרחק מהענין
וזה גם מסיים קדוש. ומדבר על מלכות ד' ועל הדין
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
מנהג הישיבות לדלג
הוא מנהג מבורך מאד
משום שבימינו כמעט לאף אחד אין מוחין לומר את כל הפיוטים
וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה
 

אברך

משתמש ותיק
שמחה מנתניה אמר:
מנהג הישיבות לדלג
הוא מנהג מבורך מאד
משום שבימינו כמעט לאף אחד אין מוחין לומר את כל הפיוטים
וטוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה
גם אני סבור שזה טעם נוסח הישיבות בתפילות ר"ה ויוהכ"פ. וכן בסליחות.
 
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
אולי זה התחיל פה.

זה היה בסנהדרין של נפוליון בגירסה הגרמנית שלה, שם תיקנו להוריד את כל הפיוטים מלבד אלו של ר"ה ויוה"כ והפיוט של "הכל יודוך" הנאמר בשבת.

התקנות שלא היו בדווקא ברוח המסורת מקדמת דנא, אלא כפשרה מתוך ויכוח ארוך מול המשכילים והריפורמים של אותה תקופה, נשאל הרה"ג ר' מנדל שטיינהרט זצ"ל (שכמדומני היה ראש הסהנדרין הזו) והוא השיב עליהן אחת אחת, ומתוך הדברים ניתן לדעת מה תיקנו
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
בבית מדרשו של מרן הגרי"ש אלישיב זי"ע לא היו מדלגים כלל על הפיוטים וכן היו אומרים את כל הסליחות ובמתינות, ובער"ה החלו באמירת הסליחות לערך בשעה שלוש.
 

מיכה

משתמש ותיק
לגבי החילוק בין פיוטי ר"ה ויו"כ לשאר י"ט יש מקור בירושלמי, 'אלו ברכות שמאריכין בהם ברכות ר"ה ויוה"כ. בשאר ימות השנה רשאי, והמאריך ה"ז מגונה'.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יתירה מזו הרי בברכות קריאת שמע לא אמר את התוספות גם בימים נוראים.
איני יודע מניין לך דבר זה. אדרבה מכך שנאמר במעשה רב שאת ה"אופן" "ברוך שם כבוד מלכותו" הגר"א לא אמר במקומו אלא עם פיוטי הקדושה משמע להדיא שאת היוצר (ובראש השנה גם את האופן) הוא אמר בתוך ברכת יוצר.
(וכן בארבע פרשיות ובשבת הגדול וברגלים שהגר"א אמר את הפיוטים אחר התפילה הוא אמר גם יוצר ואופן וזולת כמוכח מהמע"ר, ולא כפי שכתב בסידור אזור אליהו שמשמע במעשה רב שהוא לא אמר זאת.)
איש ווילנא אמר:
ודו"ק ותשכח שהתוספות בימים נוראים בעיקר בברכה השלישית כולם שייכים לקדושת ה'
וכן תפילת טל ותפילת גשם מובן ששייכים לברכה השניה
מה שאין כן הפיוטים במועדים ושאר שבתות השנה
דו"ק ותשכח שאין זה נכון כלל, והקשר בין פיוטים אלו לברכות אינו יותר מהקשר ברוב שאר הפיוטים.
(ואל תשכחו בתפילת גשם וטל אמרו גם את הפיוט של ברכת מגן בתוך הברכה.)
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
דו"ק ותשכח שאין זה נכון כלל, והקשר בין פיוטים אלו לברכות אינו יותר מהקשר ברוב שאר הפיוטים.

אגב זה לא לשון שלי אלא של רבי שלמה מווילנא
לגופו של ענין זה יותר קשור מפיוטי ארבעת פרשיות שמפרטים בהם הלכות שונות ופרטי ממעשה שהיה
מה שאין כן כאן שרוב הפיוטים עוסקים בענין מלכות ד' ועשיית המשפט שהוא שייך קצת לענין הברכה שהרי בלאו הכי מוסיפים בברכה את ענין המשפט וכנראה הוא שייך לגדלות ד'
אמנם זה נכון שלא אדע תשובה לכל הפיוטים כגון מה ששאל אברהם העברי ובכן וד' פקד את שרה וכו'
אבל זה נכון בגדול וכן לגבי מש"כ לשאול מברכת מגן לא אדע תשובה
 

דבש לפי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
מה שאין כן כאן שרוב הפיוטים עוסקים בענין מלכות ד' ועשיית המשפט שהוא שייך קצת לענין הברכה שהרי בלאו הכי מוסיפים בברכה את ענין המשפט וכנראה הוא שייך לגדלות ד'
כלל זה שייך רק בברכת קדושת השם, בשתי הברכות הראשונות איני רואה שהקשר לעניין הברכה ברור יותר מבארבע פרשיות.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
איני יודע מניין לך דבר זה. אדרבה מכך שנאמר במעשה רב שאת ה"אופן" "ברוך שם כבוד מלכותו" הגר"א לא אמר במקומו אלא עם פיוטי הקדושה משמע להדיא שאת היוצר (ובראש השנה גם את האופן) הוא אמר בתוך ברכת יוצר.

אכן התבוננתי בזה שוב
והנה כדברי נראה שהיה ברור לר"ש מוילנא שמן הסתם הכיר את מנהג הגר"א
אמנם הנצי"ב במשיב דבר סי' יד מספר על מנהג וואלזין עפ"י הגר"א ונראה כדבריך

ב מנהגי הפיוטים יש ג מנהגים שונים בכלל קהלות ישראל יצ"ו יש נהגו לומר גם יוצרות גם קרובץ במקומם ויש שנהגו שלא לומר יוצרות שלפני ש"ע רק קרובץ שבתוך התפלה ומכ"מ בר"ה ויוכ"פ אומרים הכל והגר"א הנהיג שלא לומר אף קרובץ שבתוך התפלה זולת בר"ה ויו"כ אומרים גם יוצרות וכן טל וגשם וכן המנהג בישיבה דפיק וולאזין וגם בפורים אומרים הקרובץ

אגב יש בדבריו חידוש שאמרו גם קרובץ בפורים וזה לא מוזכר במע"ר
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אגב זה שבוולאזין נהגו כך על פי הגר"א
זה קצת סתירה לתאוריה שמה שהגר"א אמר בר"ה ויוהכ"פ
זה משום שהיה משועבד לציבור
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
יעבץ אמר:
המקור למנהג הישיבות הם הישיבות עצמם, ובכו"כ דברים שינו ממנהגי ליטא.
אולי שאלתך היא מבחינה הסטורית באיזו ישיבה החלו לקצר וכיצד התפשט וכו', זה באמת עניין לחוקרי תולדות הישיבות.
מה שמפריע לי במנהג זה, א. מה שהשאירו את הכותרות, יש בזה קצת הגיון, אבל בכמה מקומות בתפילה אומרים גם את השורה האחרונה של הפיוט וזה ממש בלא טעם רק שלא רצו להפסיד את החזנות שהיה לבעל תפילה בשורה זו...
ב. המבינים בצורת הקרובה יודעים שכל תפילה מתחילה בהזכרת ג' אבות, אברהם במגן, יצחק באתה גבור ויעקב בקדושה (ובאחת התפילות בר"ה מזכירים האמהות, אבל על אותו דרך). והנה המנהג המקובל שאומרים את הפיוט במגן ואתה גבור, אבל מיד אחר מחייה המתים מדלגים לפיוט ומשכיחים זכר יעקב. ובכל פעם יש לי עגמ"נ גדולה בזה, הלוואי ויכלתי לתקן מעוות זה שנגרם לדעתי אך ורק מחוסר הבנה ושימת לב (מדובר בקטע קצר מאד 3-4 שורות).
אבל כל אחד יכול לתקן לעצמו בקלות, היות ומדובר בקטע קצר ניתן 'להכניס' אותו בתוך סלסול תפילת החזן, ולהשלים זכות אבות.
ראשית כל, מי שלא ניגש ברצינות כדי להבין את גדולי העולם שקבעו כך, יהיה לו מאוד קשה להבין.

צריך לדעת שבעבר (ובאופן טבעי) היו מתפללים מאוד במהירות (אומרים מאוד מהר), ולכן (ורק לכן) היו מספיקים להגיד את כל הפיוטים.

בקלם שינו את הגישה והורו להתפלל לאט כדי שתהיה אפשרות להתבונן.
וכאן הגיעו למצב, שהיה צריך להחליט, מה עדיף על מה. (משא"כ אלו שאינם מושפעים מתנועת המוסר).

(אח"כ נוספה החלטה בחלק מעולם הישיבות שייכללו ניגונים יפים למשוך את ליבם של הזקוקים לכך).

ואידך זיל גמור.
 
 
חלק עליון תַחתִית