כמה הערות על נוסח תפילת יום הכיפורים

[תיובתא]

א. בתפילת הכהן הגדול כשהיה יוצא מקה"ק בלי פגע מופיעות המילים הבאות

...שנה שתוליכנו קוממיות לארצנו... ...שנה שתעלנו שמחים לארצנו...

והשאלה הזועקת היא, הרי מדובר בזמן שהיו בארץ ישראל, וא"כ מה מקום לתפילה זו?
על החלק הראשון חשבתי שאולי נתקן בתחילת בית שני, וא"כ התפללו שחוץ מזה שיש ביהמ"ק שיהיה גם שלטון יהודי, וזו לשון "קוממיות", אך עדיין קשה לשון "שתוליכנו". עוד חשבתי שאולי יש עניין שכל היהודים יהיו בארץ ישראל ולכן התפלל על אותם קהילות שמשום מה היו מחוץ לא"י. או שמא לשון זו השתרבבה (אולי במכוון) בדורות מאוחרים יותר (כמו "המחזיר שכינתו לציון" ונוסחאות נוספות שהשתנו ממטבע אנשי כנה"ג אחרי החורבן).

ב. כולם שרים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" - מהמחזורים שאני בדקתי המילה "הבנויה" אינה מופיעה.

ג. בשמע קולינו נוסח אשכנז מופיעים פסוקים שהחזן קורא בקול אבל מדלגים על חלקם (כמו אמרינו האזינה וכו'). ידוע לי שבנוסח ספרד החזן קורא אותם בקול, מה עומד מאחורי מנהג זה או זה?

[אריך]

השאלה הזועקת שבתחילת הדברים סותרת את השאלה ב'. שהרי כמו ששאלת איך יהודים שגרו בא"י ביקשו לעלות קוממיות לא"י, כך בזה"ז מאות אלפי יהודים דרים בירושלים, ועוד רבים עושים שם את הימים הנוראים, אז למה אתה מקיש מהמחזורים הישנים שנדפסו בהיות ישראל שרויים באירופה, למציאות שלנו היום?

יהודי הזועק בישיבת מיר "לשנה הבאה בירושלים", הדבר מגוחך קצת. אא"כ מדברים על כל כלל ישראל, או שמתכוונים לירושלים המקודשת. ואיך שיהיה, מי שרוצה שהדברים יהיו מבוארים גם בלי תירוצים ודחוקים, הגיוני שישנה לירושלים הבנויה, מפאת השינוי האדיר שחל לעומת מחזורי ורשא וסלאויטא.

[תיובתא]

השאלה הזועקת שבתחילת הדברים סותרת את השאלה ב'. שהרי כמו ששאלת איך יהודים שגרו בא"י ביקשו לעלות קוממיות לא"י, כך בזה"ז מאות אלפי יהודים דרים בירושלים, ועוד רבים עושים שם את הימים הנוראים, אז למה אתה מקיש מהמחזורים הישנים שנדפסו בהיות ישראל שרויים באירופה, למציאות שלנו היום?

יהודי הזועק בישיבת מיר "לשנה הבאה בירושלים", הדבר מגוחך קצת. אא"כ מדברים על כל כלל ישראל, או שמתכוונים לירושלים המקודשת. ואיך שיהיה, מי שרוצה שהדברים יהיו מבוארים גם בלי תירוצים ודחוקים, הגיוני שישנה לירושלים הבנויה, מפאת השינוי האדיר שחל לעומת מחזורי ורשא וסלאויטא.

אתה טוען שכל ההוספות הם של מחזורים מאוחרים יותר?

[דרומאי]

השאלה הזועקת שבתחילת הדברים סותרת את השאלה ב'. שהרי כמו ששאלת איך יהודים שגרו בא"י ביקשו לעלות קוממיות לא"י, כך בזה"ז מאות אלפי יהודים דרים בירושלים, ועוד רבים עושים שם את הימים הנוראים, אז למה אתה מקיש מהמחזורים הישנים שנדפסו בהיות ישראל שרויים באירופה, למציאות שלנו היום?

יהודי הזועק בישיבת מיר "לשנה הבאה בירושלים", הדבר מגוחך קצת. אא"כ מדברים על כל כלל ישראל, או שמתכוונים לירושלים המקודשת. ואיך שיהיה, מי שרוצה שהדברים יהיו מבוארים גם בלי תירוצים ודחוקים, הגיוני שישנה לירושלים הבנויה, מפאת השינוי האדיר שחל לעומת מחזורי ורשא וסלאויטא.

הגרי''ז מבריסק הקפיד מאד- אף בהיותו בירושלם- שלא לומר 'הבנויה', כי ראה בזה שינוי מהמקור, ורפורמה ציונית (דוקא לאחרונה שמעתי את הניגון הוולוז'ינאי על 'לשנה הבאה בירושלים', ושם כן שרים 'הבנויה').
והפשט הוא שמתכוונים לאו דוקא שאנחנו נהיה בירושלים, אלא שכל תפארת עם ישראל וקדושתו יחזרו לירושלים. כי הרי אין שום ענין ליחיד להיות בירושלים ביוה''כ, וע''כ הכוונה כנ''ל.

[דרומאי]

ג. בשמע קולינו הנוסח אשכנז מופיעים פסוקים שהחזן קורא בקול אבל מדלגים על חלקם (כמו אמרינו האזינה וכו'). ידוע לי שבנוסח ספרד החזן קורא אותם בקול, מה עומד מאחורי מנהג זה או זה?

זה תלוי בנוסח פולין וליטא בסליחות, ומשם השתרבב לחילוק היום בין 'ספרד' ל'אשכנז'.

[סבא]

באמת הקושיה זועקת, ולא היה בידי לתרץ, אבל חפשתי ומצאתי שעמודי העולם כבר דברו מזה, ולא במקומות נסתרים אלא במקומו בשו"ע, וחלשה דעתי על מיעוט ידיעותי.
הנה ז"ל הט"ז בסי' תרכ"א סעיף ד'-

ע"כ אין קפידא במה שאנו אומרים שם אדנ"י דעכ"פ אינו לבטלה דעי"ז אנו מתעוררים ומתפללים ומכוונים למה שאנו צריכים ג"כ בזמנינו כמו שמצינו שיש בנוסח תפלת כ"ג שנה שתעלנו בשמחה לארצינו דזה לא אמר הכ"ג שהרי ישב בא"י אלא שאנו מכניסים זה למה ששייך לנו

וכן הוא במג"א שם

ומכ"ש ביהי רצון וכו' שאף הכ"ג לא היה אומר השם ככתבו ועוד שאנו אומרים בו כמה בקשות בשבילנו שלא היה כ"ג אומר

[סבא]

כעת ראיתי גם ששאלה זו מיוחסת ל"ישאלו התינוקות"
וז"ל התשובה מאהבה חלק א סימן א אות י"ט

אגב אודיעך דבר מה (הגם שאין תכלית תשובה זאת לתקן הטעיות או לברר איזה נוסחה נכוחה אשר רוח חכמים הימנה נוחה או חלילה לשנות דבר מנוסחות האשכנזים לספרדים כ"א כוונת תשובה זו לידע ולהודיע מה מאד נפלאת אהבת הקדושים אשר בארץ החיים ואיך היו נחמדים וערבים עליהם דברי הפייטנים הקדמונים אלא אחרי שאני קאי בהאי ענינא אימא מלתא) הנה כך נוסחת כה"ג ביה"כ במחזורים כמנהג אשכנז ופולין וכך היתה תפלתו של כה"ג ביה"כ /בצאתו/ כבצאתו מבית ק"ק כו' יה"ר מלפניך כו' שנה נבואה בגזרה טובה לבית מקדשינו כו' שנה שתוליכנו קוממיות לארצינו כו' שנה שתעלנו שמחים לארצינו כו' כאן ישאלו התינוקות אפשר שבית המקדש הי' קיים וישראל היו שרויין על אדמתן וכהן הגדול הי' עומד ומתפלל שתוליכנו לארצנו ותטענו בגבולנו

[סבא]

יהודי הזועק בישיבת מיר "לשנה הבאה בירושלים", הדבר מגוחך קצת. אא"כ מדברים על כל כלל ישראל, או שמתכוונים לירושלים המקודשת. ואיך שיהיה, מי שרוצה שהדברים יהיו מבוארים גם בלי תירוצים ודחוקים, הגיוני שישנה לירושלים הבנויה, מפאת השינוי האדיר שחל לעומת מחזורי ורשא וסלאויטא.

מעניין לציין מה שכתב בספר "עלי תמר" [והוא חיבור נחמד מאוד על הירושלמי, שהיה בלתי ידוע, עד שפרויקט השו"ת גילה אותו לעולם בהבאתו בין הפירושים של הירושלמי] וז"ל

יה"ר וכו'. ובסדר העבודה אמיץ כח בנוסח תפילת כה"ג, שנה שתוליכנו קוממיות לארצינו, שנת תעלינו בשמחה לארצינו, שנת נבוא לבית מקדשינו. ונ"ל שמכאן המקור למה שאנו אומרים בסוף נעילה, לשנה הבאה בירושלים זכר לתפילת כה"ג ביוה"כ. והנה פה בא"י נוהגים לומר לשנה הבאה בירושלים הבנויה. ברם נראה שאין תוספת מלת בנויה דווקא כי תפילה זו נאמרת על כלל ישראל בא"י ובגולה, וכמו תפילת כה"ג הנ"ל.

[אריך]

השאלה הזועקת שבתחילת הדברים סותרת את השאלה ב'. שהרי כמו ששאלת איך יהודים שגרו בא"י ביקשו לעלות קוממיות לא"י, כך בזה"ז מאות אלפי יהודים דרים בירושלים, ועוד רבים עושים שם את הימים הנוראים, אז למה אתה מקיש מהמחזורים הישנים שנדפסו בהיות ישראל שרויים באירופה, למציאות שלנו היום?

יהודי הזועק בישיבת מיר "לשנה הבאה בירושלים", הדבר מגוחך קצת. אא"כ מדברים על כל כלל ישראל, או שמתכוונים לירושלים המקודשת. ואיך שיהיה, מי שרוצה שהדברים יהיו מבוארים גם בלי תירוצים ודחוקים, הגיוני שישנה לירושלים הבנויה, מפאת השינוי האדיר שחל לעומת מחזורי ורשא וסלאויטא.

הגרי''ז מבריסק הקפיד מאד- אף בהיותו בירושלם- שלא לומר 'הבנויה', כי ראה בזה שינוי מהמקור, ורפורמה ציונית (דוקא לאחרונה שמעתי את הניגון הוולוז'ינאי על 'לשנה הבאה בירושלים', ושם כן שרים 'הבנויה').

אכן ידוע, וכן יש האוחזים בעקבי מעשה זה ובשעה ששרים והציבור מוסיף הבנויה, הם מאריכים בנגינת ירושלים כדי לאפוקי מהבנויה. שיזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

וכל אחד יחליט על מה הוא נאבק, ואלו נושאים דרושים חיזוק בדורו, ומתי ממשיכים מלחמות ישנות.

[אריך]

הנושא הזה נוגע בעוד דוגמאות. כגון: לרישי כלה ולרישי גלותא די בארעא דישראל ודי בבבל. ועוד.

אלא שבנידו"ד ההוספה של הבנויה כבר נכנסה, ומי שעכשיו מתעקש להוריד את זה, הוא משנה מהמנהג של רוב המקומות בפועל. והנח להם לישראל.

[דרומאי]

הנושא הזה נוגע בעוד דוגמאות. כגון: לרישי כלה ולרישי גלותא די בארעא דישראל ודי בבבל. ועוד.
אלא שבנידו"ד ההוספה של הבנויה כבר נכנסה, ומי שעכשיו מתעקש להוריד את זה, הוא משנה מהמנהג של רוב המקומות בפועל. והנח להם לישראל.

ברגע שמתברר מקור ה'מנהג', ושהוא רפורמה ציונית- ולדעת הרב מבריסק אכן כן הוא, שוב אין בו תורת 'מנהג', ו'הנח להם לישראל', שזה לא נאמר אלא במה שנראה כמו שיבוש, אבל לא במה שמקורו ברפורמה.
בענין מנהג רוב המקומות בפועל- הרי בכל המקומות השמרניים כחברון פוניבז' מיר וכו'- אין אומרים הבנויה.
מש''כ לעיל על מלחמות ישנות וכו', אכן אף אחד לא קידש על זה מלחמה, אפילו לא הרב מבריסק בעצמו, אבל האמת מוכרחה להיאמר.

[אריך]

הנושא הזה נוגע בעוד דוגמאות. כגון: לרישי כלה ולרישי גלותא די בארעא דישראל ודי בבבל. ועוד.
אלא שבנידו"ד ההוספה של הבנויה כבר נכנסה, ומי שעכשיו מתעקש להוריד את זה, הוא משנה מהמנהג של רוב המקומות בפועל. והנח להם לישראל.

ברגע שמתברר מקור ה'מנהג', ושהוא רפורמה ציונית- ולדעת הרב מבריסק אכן כן הוא, שוב אין בו תורת 'מנהג', ו'הנח להם לישראל', שזה לא נאמר אלא במה שנראה כמו שיבוש, אבל לא במה שמקורו ברפורמה.
בענין מנהג רוב המקומות בפועל- הרי בכל המקומות השמרניים כחברון פוניבז' מיר וכו'- אין אומרים הבנויה.
מש''כ לעיל על מלחמות ישנות וכו', אכן אף אחד לא קידש על זה מלחמה, אפילו לא הרב מבריסק בעצמו, אבל האמת מוכרחה להיאמר.

בא נשאיר את המילה רפורמה לדברים קצת יותר משמעותיים הנוגעים בשינוי הלכה.

מה שעושים בישיבות שימשיכו, ומה שעושים הרבה מעמך ישראל הטובים והישרים ששרים 'הבנויה' ולא עולה בדעתם שום ציונות ושום קרירות ח"ו, גם אפשר להמשיך, והכל בסדר. ואפשר להתקדם לוהוא רחום של מעריב.

[דרומאי]

הנושא הזה נוגע בעוד דוגמאות. כגון: לרישי כלה ולרישי גלותא די בארעא דישראל ודי בבבל. ועוד.
אלא שבנידו"ד ההוספה של הבנויה כבר נכנסה, ומי שעכשיו מתעקש להוריד את זה, הוא משנה מהמנהג של רוב המקומות בפועל. והנח להם לישראל.

ברגע שמתברר מקור ה'מנהג', ושהוא רפורמה ציונית- ולדעת הרב מבריסק אכן כן הוא, שוב אין בו תורת 'מנהג', ו'הנח להם לישראל', שזה לא נאמר אלא במה שנראה כמו שיבוש, אבל לא במה שמקורו ברפורמה.
בענין מנהג רוב המקומות בפועל- הרי בכל המקומות השמרניים כחברון פוניבז' מיר וכו'- אין אומרים הבנויה.
מש''כ לעיל על מלחמות ישנות וכו', אכן אף אחד לא קידש על זה מלחמה, אפילו לא הרב מבריסק בעצמו, אבל האמת מוכרחה להיאמר.

בא נשאיר את המילה רפורמה לדברים קצת יותר משמעותיים הנוגעים בשינוי הלכה.

מה שעושים בישיבות שימשיכו, ומה שעושים הרבה מעמך ישראל הטובים והישרים ששרים 'הבנויה' ולא עולה בדעתם שום ציונות ושום קרירות ח"ו, גם אפשר להמשיך, והכל בסדר. ואפשר להתקדם לוהוא רחום של מעריב.

את המילה רפורמה בהקשר הזה שמעתי מר' אברהם יהושע סולובייצ'יק בשם סבו הרב מבריסק. כפי הנראה אין הכוונה ל'רפורמים' ימח שמם, שהרי הם מחקו לגמרי את ענין ירושלים מסידוריהם, אלא לחדשנות ציונית. ודאי שרבים מעמך ישראל הטובים והישרים ששרים הבנויה לא עולה בדעתם שום ציונות ושום קרירות, אולם האמת בדבר מקור השינוי הזה מוכרחה להיאמר.
אכן לכו''ע אפשר להתקדם לוהוא רחום, כי 'הבנויה' לאו לעיכובא.

[הכהן]

viewtopic.php?t=598