מחילה למי שמזיק '' ברשות התורה''

אמונת אומן

משתמש ותיק
שאלה שמציקה לי זמן רב, אולי חו"ר הפורום יעזרו בזה. 

יש לי שכן שגרם לי נזק ממוני כבר כמה פעמים. 
איכשהו הוא תמיד עושה את זה באופן שלא יתחייב בדין תורה. 
למשל, הוא התקין מזגן מעל הסוכה שלי, למרות שהיתה לו אפשרות אחרת. כשדרשתי שישנה את המיקום, הוא טען שלפי שיטה אחת מותר לישון מתחת למזגן, ואיני רשאי להחמיר על חשבונו. 

הוא משתמש במגבונים בשרותים וגורם לסתימות אינסטלציה בעלות של אלפים, אבל תמיד קשה להוכיח שזה רק בגללו וכדומה, 
בקיצור הוא אומר על כל טענה '' תתבע אותי לדין תורה '', 
האם הוא צריך מחילה, או שמא כיוון שהןא פטור בדין הרי הוא רשאי לנהוג כן, והאם אני חייב למחול על התנהגות כזו. 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
שאלה שמציקה לי זמן רב, אולי חו"ר הפורום יעזרו בזה. 

יש לי שכן שגרם לי נזק ממוני כבר כמה פעמים. 
איכשהו הוא תמיד עושה את זה באופן שלא יתחייב בדין תורה. 
למשל, הוא התקין מזגן מעל הסוכה שלי, למרות שהיתה לו אפשרות אחרת. כשדרשתי שישנה את המיקום, הוא טען שלפי שיטה אחת מותר לישון מתחת למזגן, ואיני רשאי להחמיר על חשבונו. 

הוא משתמש במגבונים בשרותים וגורם לסתימות אינסטלציה בעלות של אלפים, אבל תמיד קשה להוכיח שזה רק בגללו וכדומה, 
בקיצור הוא אומר על כל טענה '' תתבע אותי לדין תורה '', 
האם הוא צריך מחילה, או שמא כיוון שהןא פטור בדין הרי הוא רשאי לנהוג כן, והאם אני חייב למחול על התנהגות כזו. 

כמה צדקו דברי חז"ל הרחק משכן רע. בכ"מ משתתף בצערך.

על פניו אינך מחוייב, עפ"י מה שנתפרש בריש סימן תר"ו באופן שחבירו הלך לפייסו ג' פעמים ולא מחל, שכבר אינו זקוק לו, והמוחל נחשב בזה לאכזרי. אבל באופן שהחוטא לא ביקש את סליחתו לא מצינו שמחוייב בדין למחול. ואמנם כתבו האחרונים [א"ר שם ס"ק יא ובס' מטה אפרים שם ס"ג והמ"ב שם] שאם אין החוטא מתעורר לבקש מחילה מחבירו יש לו להמציא את עצמו אליו כדי שיבקש ממנו מחילה. אבל במקרה הזה, שהפוגע סבור שמתנהג כדין תורה ולא מוצא פגם בהתנהלותו, הרי שלא יועיל אם ימציא עצמו בפניו כדי לעוררו לכך. ואדרבה ייתכן והברנש יהפוך את הקערה על פיה ולא יהסס עוד לדרוש ממר שיתנצל ויבקש הוא את מחילתו.

בעצם ההתנהלות של השכן רע.. שגורם לו נזקים ממוניים ורוחניים [כשרות סוכה] ותולה זאת כשיתברר בדין תורה, ומנגד לך ברור שיש צד קרוב שהוא מזיק. לכאורה מה שלא יהיה אפילו אם א"א להוכיח ולחייבו ממון בדין אבל אי"ז סיבה מצד הנ"ל שלא לברר לעצמו את הדין עכ"פ בכדי לצאת יד"ש, ובכה"ג כתב המקור חיים שם סק"א שאין אדם חייב למחול לחבירו שהזיק אותו ע"י גרמא וכיו"ב כשחייב עכ"פ בידי שמים. [אמנם שם מיירי שברור שהזיקו ע"י גרמא, אבל אי"ז סיבה לחלק בין המקרים, שטעמו אחד הוא, שהנפגע לא מוחל משום שלא נתברר הדין, ויש צד שמחוייב לו השני, ומוטל עליו לברר הדין עכ"פ לצאת יד"ש.]

יתירה מכך אף אם בא לבקש את סליחתך, באופן שאינו מסכים לשנות מהרגלו, אתה לא חייב לקבל את סליחתו, לאור מש"כ בשו"ע בהגהה שם שכל שהנפגע לא מוחל למבקש 'כדי שיהא נכנע לבו הערל ולא ירגיל בכך' [מ"ב שם] אינו נחשב אכזרי במה שלא מוחל לו, וה"ה במקרה כזה, שהשכן המדובר הוא אדם אטום מח, וע"י שיקבל מחילתך זה רק יספק לו שנה שלימה לעשות נזקים בלי לשאת במחיר.

אמנם היה מקום לסייג את הדברים לאור מש"כ הא"ר בשם המקובלים, שמי שאינו מעביר שנאה ביום כיפור אין תפילתו נשמעת. אבל חדא, בשכן שמזיק אותו גם בעניני הרוח [הכשר סוכה] ייתכן ואינו בכלל זה וי"ל. ובכ"מ אינו מעיקר הדין.

בכ"מ גם אם החלטת למחול לו, ובעתיד אתה מבחין בשינוי לטובה בהתנהגות הנ"ל, כדאי להזכיר לו זאת שוב, לאור מש"כ האחרונים שכל שמחל אדם לחבירו מעצמו בלי שביקש ממנו הפוגע מחילה, אין במחילת הנפגע כדי להחשב כפרה גמורה, כ"כ הפלא יועץ בערך תשובה עפ"י הגמ' יומא פז. וכן דעת ר' יצחק בלאזר [הובא במועדי וזמנים ח"א סימן נד] וכן דעת החזו"א [הובא בחוט שני יוה"כ עמוד ק' ד"ה ושמעתי] ומהטעם שכל ענין הפיוס הוא שעי"ז שמניע את עצמו לבקש ממנו מחילה נחשב הדבר כתשובת המשקל על מה שחטא כנגדו.

אגב גם אם כבודו היה נוהג לומר 'תפילה זכה', נקטו הפוסקים [הגרנ"ק] שאין בזה כדי להחשיב מחילה במה שמצהיר שמוחל לכ"א.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:

למשל, הוא התקין מזגן מעל הסוכה שלי, 
בהקשר למזגן, אעתיק לכאן סיכום של דין תורה שמצאתי. אעתיק בקטן כיוון שאינו מעניין האשכול באופן ישיר, והרוצה לקראו יגדיל הגופן.
פסקי דין רבנייםבס"דמס. סידורי:445מזגן שבולט ומפריע לסוכת השכןשם בית דין:ארץ חמדה גזית שדרותדיינים:הרב בר-אלי אריאלתקציר:הנתבע התקין מזגן מעל המרפסת של התובע שכנו. זו המרפסת היחידה בבית ולכן תיתכן פגיעה באפשרותו לבנות סוכה.פסק הדין:בית הדין פסק כי על בעל המזגן להרחיקו רק אם גודלו עולה על 24 ס"מ ויוכח כי שבמפרט של בעל המרפסת נכתב כי זו מרפסת סוכה.נושאים הנידונים בפסק:תאריך: י' כסלו תשס"טתיק מס' 69010 תיאור המקרההנתבע התקין מזגן מעל המרפסת של התובע שכנו. זו המרפסת היחידה בבית ולכן ישנה פגיעה באפשרות לבנות סוכה במרפסת. בעלי הדין העבירו את המקרה בכתב לבית הדין. דיון הלכתיהפרעת המזגן לבניית סוכה כשרההיות ובעלי הדין לא לפנינו אין לנו אפשרות לתת תשובה החלטית למקרה זה. בייחוד כאשר ישנו וויכוח על העובדות האם המנוע של המזגן נמצא בולט בשיעור של 22 ס"מ או 31 ס"מ מעל המרפסת? וכן השאלה האם במפרט של הדירה הוזכר שזו מרפסת סוכה. לכן להלן נפרט את האפשרויות השונות וכיצד יש לנהוג בכל מקרה. נקדים שלענין רוחב המזגן יש השלכה ישירה להלכות סוכה. נבחין בין ג' מצבים: א. רוחב המזגן פחות מג' טפחים (פחות מ24 ס"מ) - ניתן לשבת גם תחת המזגן. (או"ח תרלב א). במצב זה אין שום תביעה כלפי השכן עם המזגן. ב. רוחב המזגן בין ג' לד' טפחים (24 - 32 ס"מ ולא עד בכלל) - במצב זה לדעת השו"ע (שם) ניתן לשבת תחת המזגן, אך המ"ב (סק"ג) כתב שיש חולקים ויש להחמיר לכתחילה, לפ"ז נמצא שלכתחילה אין לשבת תחת המזגן. במצב זה אין אפשרות לכפות על בעל המזגן להעביר אותו היות ולפי הדין המובא בשולחן ערוך מותר לשבת בסוכה. פסק זה תלוי בשאלה נוספת האם מראש המרפסת הוגדרה כמרפסת סוכה? נראה שאם יש לנתבע זכות ממונית למרפסת סוכה שנקנתה כחלק מתוכנית הבית אזי כוונתו למרפסת המאפשרת סוכה שכשרה לכתחילה. ממילא יש משקל גדול לדברי המשנה ברורה שאין לשבת תחת סכך פסול הגדול משלושה טפחים. אדם שקונה מרפסת סוכה מתכוון למה שנהוג להחשיבו כשר וכאן המנהג להחמיר לכתחילה כפסק המשנה ברורה [יעויין פסקי תשובות שם]. אם זה הוא המצב אזי בעל המזגן צריך להעביר אותו למקום אחר. לגבי העלות של העברת המזגן, בעלי הדין יגיעו לפשרה בניהם ואם אין הסכמה אזי עליהם לבוא לפנינו להכרעה.  ג. רוחב המזגן מד' טפחים ואילך (מ32 ס"מ ואילך) - במצב זה הסוכה אינה נפסלת אך היושב תחת המזגן לא יצא ידי חובתו (שם). אם יש לנתבע זכות ממונית למרפסת סוכה שנקנתה כחלק מתוכנית הבית אזי ודאי יש לו זכות לכפות על בעל המזגן להעביר אותו וההוצאות הכספיות מוטלות על בעל המזגן. כל זה אם בתוכנית הדירה, ברישומים של הקבלן, כתוב שהמרפסת נקראת מרפסת סוכה. אזי יש כאן זכות מוקנית לבעל המרפסת לסוכה ובכך הוא יכול למנוע פגיעה בסוכה שלו. נזקי שכניםבמידה ולא מצוין שזו מרפסת סוכה ברישומים, והמזגן אכן מעל 32 ס"מ יש לדון מצד נזקי שכנים. האם ניתן למנוע מאחד השכנים את הזכות להשתמש ברשות שלו ולהוציא מזגן? בהלכות נזקי שכנים נפסק "זה נוטע בתוך שלו וזה חופר בתוך שלו" (שולחן ערוך סימן קנ"ה סעיף לב). אכן אם אדם עושה בתוך שלו דבר שבעצמו מזיק לחבירו כגון שעוסק בפעולה שמרעידה את כל המבנה בצורה קבועה, חייב המזיק להרחיק את ההיזק משום שנחשב הדבר כאילו ירה חץ לרשותו של חבירו (שם סעיף ט"ז). רוב הדוגמאות המופיעות בהלכה הם דברים שמגיעים משכן אחד לשני כגון עשן או חום או רעידת הקרקע, כאן לא יוצא שום דבר לרשות השני אלא מבחינה הלכתית הוא פוסל כנגדו. האם בכל זאת ניתן להחשיב פסול הלכתי כ"חץ" שיוצא מרשות המזיק? בגמרא בבא בתרא (ב.) מובאת ברייתא "מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדור" רש"י פירש "שלא יאסרו גפניך את תבואת השדה משום כלאים" אם כן ישנה חובת הרחקה המוטלת על בעל הגפן כדי למנוע מבעל התבואה הפסד הלכתי, למרות שלא יוצא ממנו שום דבר לשדה חבירו. לכאורה זה הוא מקרה שדורשים מהמזיק שירחיק את שימושיו מפני גרימת הפסד הילכתי לחבירו. בחידושי הר"ן מובאת דעה שלהלכה אין צורך להרחיק משום שאין זה "גירי דיליה" ניתן לבאר כפי שהזכרנו לעיל כאשר אין דבר שמגיע מרשות המזיק לניזק אין חובת הרחקה. אף בעניננו נראה שאף שהמזגן פוסל סוכת חבירו אין בכך "גירי דיליה". הר"ן נוטה לחלוק על פירוש זה ולהלכה צריך להרחיק את הכרם משדה התבואה. לכאורה נחלק עם הפירוש הראשון בנקודת הדיון שלנו - לדעתו השפעה הלכתית מוגדרת כ"גירי דיליה". אולם דעה זו מנמקת את הדין בכך "שיש איסור בדבר, ובעל הכרם הוא שנכנס בגבולו של חבירו". לדעה זו יש פה שילוב של שני דברים יצירת איסור כלאים וכן זה שנכנס בגבול חבירו. אצלינו המזגן לא נכנס בגבול חבירו ממילא לא יחשב הדבר ל"גירי דיליה"[1]. אולם מדברי האחרונים משמע שהדבר כן נחשב ל"גירי דיליה". בספר שער המשפט (סימן קע"ד ס"ק ד) כתב שיש למנוע מגרושה להינשא לאדם המתגורר בסמוך לגרוש שלה משום שזה יאלץ את הגרוש לעבור דירה והדבר נחשב ל"גירי דיליה". בספר משכן שלום (סימן ב ס"ק י"א) הוכיח מדיני אבילות (שולחן ערוך יורה דעה סימן שע"א סעיף ד, ובספר ערך ש"י שם) כאשר שכן מכניס בידיים מת לתוך ביתו יכולים השכנים הכוהנים לכפות אותו להוציאו משום שמונע מהם להשתמש בביתם. אף אם נגדיר את הוצאת המזגן כהיזק ישיר ישנן שתי סברות הפוטרות אותו מחובת ההרחקה. א. קדימה - כל ההגדרה של מזיק זה רק אם הסוכה קיימת ואז בעל המזגן משפיע עליה אולם כאן התקנת המזגן קדמה לסוכה ודבר זה מאפשר לו להישאר גם בחג הסוכות[2]. ב. ניתן לומר שהסוכה אינה נחשבת לשימוש קבוע במרפסת, ולשאר שמושי המרפסת אין כאן היזק מחמת הוצאת המזגן לכן אין לראות את הוצאת המזגן כדבר המזיק למרפסת ולחייב הרחקה בשל כך. סברא זו עומדת בבסיס הלכות נזקי שכנים כפי שהאריך הרב קוטלר בספרו משנת אהרון (שם). לפיכך, נראה שמצד נזקי שכנים אין יכולת לכפות על בעל המזגן להרחיק. סיכוםעל בעל המזגן מוטלת חובת הרחקה[3] רק אם המזגן גודלו למעלה מ 24 ס"מ ויוכח שבמפרט של בעל המרפסת כתוב שזו מרפסת סוכה.   [1] ניתן לדחות ולבאר שהסבר הר"ן שבעל הכרם הוא הנכנס בגבול חבירו נועד לענות על השאלה מדוע האחריות היא רק על בעל הכרם בו בזמן שאיסור כלאים נוצר על ידי שניהם? אומנם בתוס' רי"ד ביאר שזו הלכה מחודשת ששיעור הכרם בהלכות כלאים מתמשך ארבע אמות מסוף הכרם ולכן בעל הכרם הוא המזיק. גם מדברי התוספות (שם) משמע שאין באיסור משום גירי דיליה משום שכתבו שחובת ההרחקה מוטלת על בעל הכרם היות ועבודת המחרישה תגרום לו להכנס לתוך שדה חבירו. משמע שללא טעם זה אין לחייב את בעל הכרם למרות שאוסר את תבואת חבירו. [2] אנו מוצאים שאסור לאדם לחפור בור סמוך לשדה של חברו, גם אם אין שם כרגע בור שעלול להינזק, הואיל והחפירה מזעזעת את הקרקע של השכן. דבר זה נכון רק בשדה העשויה לבורות (שולחן ערוך סימן קנ"ה סעיף י"ח). נראה שסתם מרפסת עשויה לשימוש של סוכה ובכך היא דומה לשדה העשויה לבורות. והנה נחלקו הראשונים האם רק בחפירת בור יש חיוב הרחקה בגלל הרעדת הקרקע או שהדבר אסור בכל מעשה שמונע שימוש של השכן בחצרו בעתיד הדבר אסור כיון שנחשב כאילו הדבר הניזוק כבר קיים (תוספות ד"ה מרחיקין בבא בתרא יז:, לעומת הרמב"ן ד"ה "הא" יח). הבית יוסף הכריע שרק בבור יש חיוב הרחקה וכן נראה מנתיבות המשפט [סימן קנ"ה ס"ק לה] וכן הסיק בשו"ת רעק"א המובא בפת"ש (שם). אין לטעון שיש חזקת תשמישין לבעל הסוכה כאשר השתמש בשנים קודמות משום שלבעל המזגן לא היתה סיבה למחות. הסוכה לא לקחה שום דבר משימושיו וכאשר אין חובת מחאה אין חזקה כמבואר לגבי חלון המצרי [בבא בתרא פרק שלישי משנה י]. [3] אם גודל המזגן פחות מ32 ס"מ יש לחזור אלינו על מנת לקבוע את החלוקה של עלות שינוי מקום המזגן.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
נדיב לב אמר:
אני כל פעם נדהם מסיכומי הסוגיות של כבודו, עם מקורות לעניין וסברות חזקות. 
לא פעם ולא פעמיים. ייש"כ

תלוי באילו סוגיות.. בהומור עם טיפ טיפה מרירות..:) בכ"מ הלייק ניתן על הפרגון פחות כאישור והזדהות עם הדברים שנכתבו עלי...
כל מי שנתקל בשכן רע רח"ל.. לא פלא שבירר לעצמו אי אלו פרטים בענין המחילה... ומנגד מכובדי @אמונת אומן מסתבר שחושש טובא מלהיכשל בהכרעה שלא כדין בדבר שנוגע לו עצמו, ומכאן מה שהעדיף למסור את ההכרעה בשאלה לידי החברים ולא להסתמך על בירור עצמי ..:)
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
שאלה שמציקה לי זמן רב, אולי חו"ר הפורום יעזרו בזה. 

יש לי שכן שגרם לי נזק ממוני כבר כמה פעמים. 
איכשהו הוא תמיד עושה את זה באופן שלא יתחייב בדין תורה. 
למשל, הוא התקין מזגן מעל הסוכה שלי, למרות שהיתה לו אפשרות אחרת. כשדרשתי שישנה את המיקום, הוא טען שלפי שיטה אחת מותר לישון מתחת למזגן, ואיני רשאי להחמיר על חשבונו. 

הוא משתמש במגבונים בשרותים וגורם לסתימות אינסטלציה בעלות של אלפים, אבל תמיד קשה להוכיח שזה רק בגללו וכדומה, 
בקיצור הוא אומר על כל טענה '' תתבע אותי לדין תורה '', 
האם הוא צריך מחילה, או שמא כיוון שהןא פטור בדין הרי הוא רשאי לנהוג כן, והאם אני חייב למחול על התנהגות כזו. 

הזכרתני את מאמרם ז"ל "לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דיניהם על דין תורה" (ב"מ ל,ב).
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
בעצם ההתנהלות של השכן רע.. שגורם לו נזקים ממוניים ורוחניים [כשרות סוכה] ותולה זאת כשיתברר בדין תורה, ומנגד לך ברור שיש צד קרוב שהוא מזיק. לכאורה מה שלא יהיה אפילו אם א"א להוכיח ולחייבו ממון בדין אבל אי"ז סיבה מצד הנ"ל שלא לברר לעצמו את הדין עכ"פ בכדי לצאת יד"ש, ובכה"ג כתב המקור חיים שם סק"א שאין אדם חייב למחול לחבירו שהזיק אותו ע"י גרמא וכיו"ב כשחייב עכ"פ בידי שמים. [אמנם שם מיירי שברור שהזיקו ע"י גרמא, אבל אי"ז סיבה לחלק בין המקרים, שטעמו אחד הוא, שהנפגע לא מוחל משום שלא נתברר הדין, ויש צד שמחוייב לו השני, ומוטל עליו לברר הדין עכ"פ לצאת יד"ש.]
באמת זו הנקודה שמפריעה לי ביותר ואני מבקש לבררה.
אם ברור שאיני יכול לתובעו בדין, דהיינו שבמקרה של תביעה הוא ייפטר, האם זה הופך את זה לראוי?
האם הוא יוצא מגדר מזיק?
הרי ברור שאם הוא יפזר דוקרנים על הכביש ויגרום למאה מכוניות לפנצ'ר 4 גלגלים, הוא יהיה פטור מדין כלים בבור... ומאידך ודאי נחשב מזיק וחייב בדיני שמים.
מה הגדר בזה.
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
גם אני נהנה תמיד מהסיכומים וההיקף בהבנה של מר אבל ברצוני להעיר פה על נקודה אחת - בלי להיכנס לעצם הסוגיא שמכעיסה ביותר

נדיב לב אמר:
[אמנם שם מיירי שברור שהזיקו ע"י גרמא, אבל אי"ז סיבה לחלק בין המקרים, שטעמו אחד הוא, שהנפגע לא מוחל משום שלא נתברר הדין, ויש צד שמחוייב לו השני, ומוטל עליו לברר הדין עכ"פ לצאת יד"ש.]
לכאורה יש הבדל גדול בין גרמא שמאוד ברור האחריות של המזיק להיזק למרות שהתורה לא חייבה על היזק כזה (לכאורה כך היה הדין בממון המזיק לולא חיוב התורה למשל) לבין מקום שזכות הנתבע להגיד קים לי (אם הוא אכן נוהג ככה כשזה לא לטובתו)
 

משה אמת

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
הוא טען שלפי שיטה אחת מותר לישון מתחת למזגן,
סתם מעניין למה רק שיטה אחת, זוהי עיקר הדין עד ד' טפחים, נ"ל שבד"כ מזגן אין לו שיעור של ד' טפחים (ודאי לא חזו"א, שאצלינו נקטו שיטה זו לעיקר), ויתכן מאוד שאחרי שהתקין בכה"ג, ואתה רוצה להחמיר בג', או ר"ח נאה, מן הדין להטיל עלויות עליך ולא על השכן. וצ"ע.

ובנוגע למגבונים, מאחר ואצלינו יש בעיה דומה, אשמח אם תואיל להאיר את עיניי, איך הדרך להשים עין על שכן ספציפי? לפי הכמות מגבונים שצורך במכולת?
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
פותח הנושא
משה אמת אמר:
ודאי לא חזו"א, שאצלינו נקטו שיטה זו לעיקר
עיקר?
זאת אומרת, נוקטים שהחידושי הרי''ם, השפת אמת, החפץ חיים וכמעט כל גדולי ישראל לדורותיהם בירכו רבבות ברכות לבטלה, וכולנו צאצאים של טבילה בפחות מכשיעור?
מישהו מעלה על דעתו להקל בדאורייתא כשיעור חזו"א?
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
פותח הנושא
אמונת אומן אמר:
למגבונים, מאחר ואצלינו יש בעיה דומה, אשמח אם תואיל להאיר את עיניי, איך הדרך להשים עין על שכן ספציפי? לפי הכמות מגבונים שצורך במכולת?
רואים בצנרת חבילות של מגבונים בסיטונאות, וילדיו סיפרו בפשטות שזה משלהם...
 

דברי יושר

משתמש ותיק
משה אמת אמר:
אמונת אומן אמר:
הוא טען שלפי שיטה אחת מותר לישון מתחת למזגן,
סתם מעניין למה רק שיטה אחת, זוהי עיקר הדין עד ד' טפחים, נ"ל שבד"כ מזגן אין לו שיעור של ד' טפחים (ודאי לא חזו"א, שאצלינו נקטו שיטה זו לעיקר), ויתכן מאוד שאחרי שהתקין בכה"ג, ואתה רוצה להחמיר בג', או ר"ח נאה, מן הדין להטיל עלויות עליך ולא על השכן. וצ"ע.

ובנוגע למגבונים, מאחר ואצלינו יש בעיה דומה, אשמח אם תואיל להאיר את עיניי, איך הדרך להשים עין על שכן ספציפי? לפי הכמות מגבונים שצורך במכולת?
גם אצלנו נקטו שיטה זו לעיקר, גם לקולא בשיעורי האורך,
אבל זה לא אומר שמי שנוהג כהגר"ח אזי העלויות עליו, זכותו לנקוט לעיקר כמו הדעה השנייה,
(ראוי לזכור שזכות הדעה של השני איננה רק כשאני מסתפק במשהו, אלא גם כשאני חושב שאני יודע את התשובה, עדיין מותר לו לחשוב אחרת, אמנם בוודאי ישנם דברים שבהם אין לתת מקום לצד שני, כמו עיקרי האמונה ועוד).

ומכאן לעיקר הנידון של פותח האשכול, האם זה שהוא יצא זכאי בדינו אומר שאין לו על מה לבקש מחילה,
לענ"ד פשוט שהתשובה היא ששייך שיצא אדם זכאי בדינו, ואעפ"כ טעון מחיל.
זה שאין כאן היזק ממוני, משום שאפשר לנקוט כדעה אחת, אינו אומר שאין כאן גרימת צער וטרחה, לשכן שנוהג או עכ"פ מחמיר כמו הדעה השנייה, וכי על צער שאינו מוגדר כנזק ממוני אין צריך מחילה?
 

בן אבנר

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
משה אמת אמר:
ודאי לא חזו"א, שאצלינו נקטו שיטה זו לעיקר
עיקר?
זאת אומרת, נוקטים שהחידושי הרי''ם, השפת אמת, החפץ חיים וכמעט כל גדולי ישראל לדורותיהם בירכו רבבות ברכות לבטלה, וכולנו צאצאים של טבילה בפחות מכשיעור?
מישהו מעלה על דעתו להקל בדאורייתא כשיעור חזו"א?
אי"ז מענין האשכול כ"כ,
אך האם החפץ חיים [ושאר הגדולים הנ"ל] נהגו כך בשיעורי אורך???
האם כבודו מכיר מקווה בעולם מה200 שנים האחרונות שאין בה שיעור חזו"א?? [הדבר היחיד שאף הגר"ח נאה כתב להחמיר בו שיעור חזו"א הוא במקווה].
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
יש לי שכן שגרם לי נזק ממוני כבר כמה פעמים. 
איכשהו הוא תמיד עושה את זה באופן שלא יתחייב בדין תורה.
יש הגדרה לאיש כזה בחז"ל.
קוראים לו "נבל ברשות התורה".
הכל גלאט, הכל לפי ההלכה, הכל לפי הדין, אבל זה השחתת המידות.
ויה"ר שיעשה תשובה במהרה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
משה אמת אמר:
ודאי לא חזו"א, שאצלינו נקטו שיטה זו לעיקר
עיקר?
זאת אומרת, נוקטים שהחידושי הרי''ם, השפת אמת, החפץ חיים וכמעט כל גדולי ישראל לדורותיהם בירכו רבבות ברכות לבטלה, וכולנו צאצאים של טבילה בפחות מכשיעור?
מישהו מעלה על דעתו להקל בדאורייתא כשיעור חזו"א?
יש חילוק גדול בין שיעורי אורך לשיעורי נפח 
וכך כנראה היה עיקר המנהג ברוב המקומות בכל הדורות 
שבשיעורי אורך הולכים אחרי השיעור הגדול 
ובשיעורי נפח אחר השיעור הקטן 

ובאמת בשיעורי נפח גם החזון איש עצמו מודה שעיקר הדין בשיעור הקטן [לפחות בכזית וכביצה] 
משום שכתב שמעיקר הדין שאזלינן בתר זיתים שבכל דור [אלא שמיראת ההוראה כתב שיש להחמיר בזה] 
[אבל לגבי שיעורי אורך יש אומרים שהחזו"א הלך אפילו לקולא בשיעור הגדול] 

 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אמונת אומן אמר:
משה אמת אמר:
ודאי לא חזו"א, שאצלינו נקטו שיטה זו לעיקר
עיקר?
זאת אומרת, נוקטים שהחידושי הרי''ם, השפת אמת, החפץ חיים וכמעט כל גדולי ישראל לדורותיהם בירכו רבבות ברכות לבטלה, וכולנו צאצאים של טבילה בפחות מכשיעור?
מישהו מעלה על דעתו להקל בדאורייתא כשיעור חזו"א?
יש חילוק גדול בין שיעורי אורך לשיעורי נפח 
וכך כנראה היה עיקר המנהג ברוב המקומות בכל הדורות 
שבשיעורי אורך הולכים אחרי השיעור הגדול 
ובשיעורי נפח אחר השיעור הקטן 

ובאמת בשיעורי נפח גם החזון איש עצמו מודה שעיקר הדין בשיעור הקטן [לפחות בכזית וכביצה
משום שכתב שמעיקר הדין שאזלינן בתר זיתים שבכל דור [אלא שמיראת ההוראה כתב שיש להחמיר בזה] 
[אבל לגבי שיעורי אורך יש אומרים שהחזו"א הלך אפילו לקולא בשיעור הגדול] 
בכזית, אבל לא בכביצה,
הביצה נמדדת לפי שיעורי הנפח הרגילים (לוג וכדו') לדעת החזו"א.

ולעצם העניין, בוודאי הפשטות היא ששיעורי הנפח נמדדים בקטן ושיעורי האורך בגדול, כי זו המציאות בפנינו, וכך נהגו תמיד, 
עד שמכוח קושיית הגמ' שמשווה ביניהם לגבי מקווה, חידשו האחרונים שחלק מן השיעורים התקטנו או גדלו, שזה דבר מחודש ביותר.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
דברי יושר אמר:
בכזית, אבל לא בכביצה,
הביצה נמדדת לפי שיעורי הנפח הרגילים (לוג וכדו') לדעת החזו"א.

מדוע שגם בכביצה לא ילכו אחרי הביצה שבכל דור
[אני מבין שלגבי רביעית ניתן להבין שלא משום שיש לומר שרביעית עיקר שיעורה אינו תלוי בביצים
אלא תלוי באצבעות אף שאינו מוכרח. אבל כביצה לכאורה וודאי שיעורה נקבע בביצים
אמנם מן הסתם עיקר כוונתך לומר שאין מקום לומר ששיעור הביצה הוא כשיעור שנים או שלוש זתים של ימינו
משום שהביצה אינה תלויה בזית אלא שיעורה תלוי בעצמה [ועוד שלדעת הרמב"ם אין שום קשר בין שיעור הזית לביצה]
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן אבנר אמר:
אמונת אומן אמר:
משה אמת אמר:
ודאי לא חזו"א, שאצלינו נקטו שיטה זו לעיקר
עיקר?
זאת אומרת, נוקטים שהחידושי הרי''ם, השפת אמת, החפץ חיים וכמעט כל גדולי ישראל לדורותיהם בירכו רבבות ברכות לבטלה, וכולנו צאצאים של טבילה בפחות מכשיעור?
מישהו מעלה על דעתו להקל בדאורייתא כשיעור חזו"א?
אי"ז מענין האשכול כ"כ,
אך האם החפץ חיים [ושאר הגדולים הנ"ל] נהגו כך בשיעורי אורך???
האם כבודו מכיר מקווה בעולם מה200 שנים האחרונות שאין בה שיעור חזו"א?? [הדבר היחיד שאף הגר"ח נאה כתב להחמיר בו שיעור חזו"א הוא במקווה].
במקווה איני יודע, 
הטלית קטן של החפץ חיים קיים ואין ספק בדבר כלל. 

זכיתי ללבוש ביוה''ק ט''ק של אחד מגדולי האדמורי"ם מהדור הקודם, בן דורו של החזו"א, והיה שיעור ר"ח נאה די בצמצום. 

עד לפני 50 שנה בקושי ניתן היה למצוא ייצור ט''ק בשיעור חזו"א 
 
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
שאלה שמציקה לי זמן רב, אולי חו"ר הפורום יעזרו בזה. 

....
הוא משתמש במגבונים בשרותים וגורם לסתימות אינסטלציה בעלות של אלפים, אבל תמיד קשה להוכיח שזה רק בגללו וכדומה, 
....
האם הוא צריך מחילה, או שמא כיוון שהןא פטור בדין הרי הוא רשאי לנהוג כן, והאם אני חייב למחול על התנהגות כזו. 
לענ"ד כאן זה לא פטור בעצם, [במידה והוא אכן ההוא שזורק] הוא חייב מדינא, רק אין לך דרך להוכיח ולגבות, כך שוודאי שאינך חייב למחול עד שישלם.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
בן אבנר אמר:
אמונת אומן אמר:
עיקר?
זאת אומרת, נוקטים שהחידושי הרי''ם, השפת אמת, החפץ חיים וכמעט כל גדולי ישראל לדורותיהם בירכו רבבות ברכות לבטלה, וכולנו צאצאים של טבילה בפחות מכשיעור?
מישהו מעלה על דעתו להקל בדאורייתא כשיעור חזו"א?
אי"ז מענין האשכול כ"כ,
אך האם החפץ חיים [ושאר הגדולים הנ"ל] נהגו כך בשיעורי אורך???
האם כבודו מכיר מקווה בעולם מה200 שנים האחרונות שאין בה שיעור חזו"א?? [הדבר היחיד שאף הגר"ח נאה כתב להחמיר בו שיעור חזו"א הוא במקווה].
במקווה איני יודע, 
הטלית קטן של החפץ חיים קיים ואין ספק בדבר כלל. 

זכיתי ללבוש ביוה''ק ט''ק של אחד מגדולי האדמורי"ם מהדור הקודם, בן דורו של החזו"א, והיה שיעור ר"ח נאה די בצמצום. 

עד לפני 50 שנה בקושי ניתן היה למצוא ייצור ט''ק בשיעור חזו"א 

הנידון של שיעור הטלית קטן  בעיקרו אינו קשור לעיקר הנידון על גודל השיעורים 
שכן אין לטלית שיעור מסויים בגמ' רק שהקטן מתכסה בו ושהגדול אין בוש לצאת בו 
כך שאין קשר בין הנידונים 

לגופו של ענין כבר בזמן הראשונים העירו על כך שאי אפשר לברך על הטלית קטן שלנו 
ואכן נהגו לפטור את הטלית קטן בטלית גדול 
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
אגב, אני בעניותי חושב, שאם לשיטה אחת זה פוסל הסוכה, א"כ הוא מוריד את ערך השטח שמתחתיו [במידה ושייך לבעל הסוכה], ואז יהיה חייב לכו"ע.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
אם יורשה לי אולי להרגיז, ועל אף שאיני כדאי וראוי לכך, אך לי היה בעבר שכן נורא והיום, שנתפייס עד מהרה עם מילים טובות וחיוך של שחרית...

אני כותב זאת לאו דווקא כשיקול הלכתי, אלא כאסטרטגי.
לא רלוונטי בנידון דידן,
אני חי אתו בשלום ומחייך אליו בין נזק לנזק. 
הוא לא מחפש לריב אלא עושה מה שנוח לו. 

מנטליות כזו. 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
דברי יושר אמר:
בכזית, אבל לא בכביצה,
הביצה נמדדת לפי שיעורי הנפח הרגילים (לוג וכדו') לדעת החזו"א.
מדוע שגם בכביצה לא ילכו אחרי הביצה שבכל דור
[אני מבין שלגבי רביעית ניתן להבין שלא משום שיש לומר שרביעית עיקר שיעורה אינו תלוי בביצים
אלא תלוי באצבעות אף שאינו מוכרח. אבל כביצה לכאורה וודאי שיעורה נקבע בביצים
אמנם מן הסתם עיקר כוונתך לומר שאין מקום לומר ששיעור הביצה הוא כשיעור שנים או שלוש זתים של ימינו
משום שהביצה אינה תלויה בזית אלא שיעורה תלוי בעצמה [ועוד שלדעת הרמב"ם אין שום קשר בין שיעור הזית לביצה]
לא, כוונתי לומר שהולכים לפי הביצה של חז"ל,
והטעם כמו שכתבתי, שדעת החזו"א בספרו ששיעור ביצה אינו שיעור בפנ"ע, שנקבע באמת ע"פ הביצה, אלא הוא יחס לכל שאר המידות כמו לוג קב סאה כור וכדו',
וכמדומני שבגמ' מבואר שכששינו את המידות ממדבריות לירושלמיות השתנתה גם הביצה, ואם כן הוא, מוכח כדברי החזו"א.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
אגב, אני בעניותי חושב, שאם לשיטה אחת זה פוסל הסוכה, א"כ הוא מוריד את ערך השטח שמתחתיו [במידה ושייך לבעל הסוכה], ואז יהיה חייב לכו"ע.
לענ"ד אינו נכון,
משום שאם אנחנו פוסקים שמותר לו לנקוט שאין באמת שום פסול, אם כן אין כאן שום שינוי והיזק בשטח של השכן,
ומה שגרם שהמחיר יורד על ידי מה שעושה בתוך שלו, אינו נחשב נזק,
כמו ששכן רע אינו נחשב מזיק על מה שמוריד את ערך הדירות בבניין, משום שהוא עושה בתוך שלו.

אם כי אפשר לחלק, ולטעון שבנידון דידן אע"פ שאינו עושה פסול בסוכה, מ"מ נחשב שעושה בה סיכוך או שום דבר מעין זה, ומכיון שבני אדם אינם חפצים בזה חשיב היזק, משא"כ בשכן רע וכדו'. ויל"ע.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
דברי יושר אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
בתוך שלו לא הוי, ודומה להוצאת זיז.
אם לא נאמר כהצד דלעיל שזה פועל משהו בסוכה של השני, בוודאי הוי בתוך שלו.
לא, הוא וודאי מוציא מזגן, השאלה אם הוא מזיק. [מישהו שירק לתוך השדה שלך הוא ודאי עשה בתוך שלך, השאלה אם זה הזיק]
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
דברי יושר אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
בתוך שלו לא הוי, ודומה להוצאת זיז.
אם לא נאמר כהצד דלעיל שזה פועל משהו בסוכה של השני, בוודאי הוי בתוך שלו.
לא, הוא וודאי מוציא מזגן, השאלה אם הוא מזיק. [מישהו שירק לתוך השדה שלך הוא ודאי עשה בתוך שלך, השאלה אם זה הזיק]
הוא מוציא מזגן, אבל המזגן הוא בשטח שלו ולא בשטח של השכן,
רק אם נאמר שהוצאת המזגן פועלת משהו בשטח שמתחתיו (גם בלא הפסול), אזי הוא פועל בשטח של השכן.
 
חלק עליון תַחתִית