כיצד יתכן כפרה בלי תשובה???

הערשלה

משתמש ותיק
אני מעוניין להבין את המאמר הבא, אשמח למי מהת"ח שיעזור לי להבינו בפשט.

"רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, (חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר, שאם עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, ואם לאו - אין יום הכפורים מכפר)".

מה הפשט בזה?
כיצד יתכן מצב של כפרה בלי שום תשובה?
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
למה לא? מי שמחליט על הכפרה זהו הקב"ה. וכי אינו יכול להחליט שיוה"כ מכפר אף ללא תשובה?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מכתב מאליהו: (חלק א יום הכפורים, עמוד רסד, וראה שם עוד)

שיטת רבי יומא פ"ה: דיום הכפורים מכפר אפילו בלי תשובה, משום דעיצומו של יום מכפר, וצריך להבין מהו הגדר, ואפילו אליבא דידן דפסקינן דיום הכפורים בעי תשובה... והרמב"ם הלכות תשובה א' ד' הזכיר גדר "עצמו של יום מכפר", ועיין כסף משנה, דהיינו עם התשובה, דהרי לא פסקינן כרבי, (ובזמן הזה דאין שעיר המשתלח נצרכת תשובה אף על הקלות, עיין שם בלשון הרמב"ם). וצריך להבין, מהו גדר הכפרה בלי תשובה, הרי זה כטובל ושרץ בידו, ועוד מה נוסף בגדר עצמו של יום לאחר שכבר שב.

והנה שמעתי בשם הגרי"צ בלאזר זצ"ל, שאדם יכול לדעת אם זכה לסליחה ומחילה ביום הכפורים, הרי אמרו רז"ל (יומא ל"ט) עבירה מטמטמת לבו של אדם, ואם כן אם תסור העבירה, יסור גם טמטום הלב של העבירה, ולפי זה, הרי יראה האדם בעצמו לב זך בלי טמטום לאות שנמחלו עונותיו, ואם חס ושלום מצב כדאשתקד, הרי ברור שלא נמחלו לו עונותיו. ולפי זה צריך עיון, האם אליבא דרבי יסור לגמרי לאחר יום הכפורים טמטום הלב של כל אחד מישראל, אפילו לא הרהר בתשובה כלל, והרי נראה בחוש שאינו כן. ולעומת זה, גדולי הדורות ז"ל של החסידים למדו לכל לשמוח במוצאי יום הכפורים, וצריך עיון, מה שייך לשמוח על הכפרה, כשמרגישים עדיין את טמטום הלב?

לא כל התשובות שוות, ואין כל הסליחות דומות, וכן ברבינו יונה ז"ל שערי תשובה א' ט', יש שיצר הרע נשבר ונעקר בחינת ולבי חלל בקרבי, אז כשהעוון מתכפר מתבטל לגמרי גם טמטום הלב, אבל יש שרק מרדימים היצר הרע, עיצומו של יום הכפורים יש לו כח מיוחד, שהשי"ת הסיר את השטן ממנו, לא שביטל את יצר הרע לגמרי, אלא חסם בפני פעולותיו, הפיל עליו תרדמה, ואם האבן המטמטמת את הלב אין בה כח להשפיע, הרי השער פתוח, והתשובה קלה ביותר, ואם יתעורר האדם ויכנס למוצאי יום הכפורים לעבודת הקודש כדבעי, לא ישוב הטמטום להיות חוזר וניעור, ולאט לאט גם ימות ויתבטל.

עצומו של יום פעל רק את ההתחלה, וההתעוררות תפעול עד גמירה, זה לדברי רבי, וגם לחכמים יש כח לעצם היום, הוא מסייע בכפרה עם התשובה או עם השעיר, ולפי זה במוצאי יום הכפורים הדבר תלוי, ואם יקיצהו יהיה חוזר וניעור בכל תקפו, כאילו לא היה יום כפורים מעולם, ולזה מכוונים בשמחה במוצאי יום כפורים, להמשיך מתוך שמחה את הכפרה ההיא שזכו לה ביום הכפורים, ולקנות לה יציבות, שלא ישובו יצר הרע וטמטומו להיות חוזרים וניעורים.

ספר תפארת ישראל - פרק ט
ובפרק קמא דשבועות (י"ג ע"א) רבי אומר כל העבירות שבתורה בין עשה תשובה ובין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה ומפר בריתו של אברהם אבינו שאם עשה תשובה יום הכפורים מכפר ואם לא עשה תשובה אין יום הכפורים מכפר. והטעם באלו דוקא שהאדם יש לו חבור אל השם יתברך באמצעות התורה כמו שהתבאר, וכאשר המקבל אין מוכן לקבל החבור, או שאין לו אמצעי שעל ידו החבור, או אינו מודה בעלה שבו החבור הרי הוא נפרד מן העלה ואין לו קשור עם העלה. וכאשר הוא מפר בריתו של אברהם אבינו אין האדם מקבל בריתו של הקדוש ברוך הוא, וכאשר מגלה פנים בתורה שלא כהלכה הרי הוא כופר באמצעי שעל ידו החבור, וכאשר הוא פורק עול הוא כופר באותו אשר החבור בו הש"י שבו החבור ולכך אין יום הכפורים מכפר רק מי שלא נפרד בעצמו מן העלה, וכאשר הוא לא נפרד לגמרי רק שהוא נפרד במקצת על ידי יום הכפורים יש לו כפרה.

דרשות המהר"ל - דרוש לשבת תשובה
רבי אומר כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה ובין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפיר ברית בבשר שנאמר הכרת לפני יום הכפורים תכרת לאחר יום הכפורים יכול אפי' עשה תשובה ת"ל עונה בה ולא אמרתי אלא בזמן שעונה בה ע"כ. הרי לך שלשה דברים שאין יום הכפורים מכפר. ומה שאין יום הכפורים מכפר אלו שלש עבירות, כי יום הכפורים הוא מכפר בשביל שהחוטא הוא שב אל השם יתעלה אשר היה מתרחק ממנו כאשר חטא, וכל זמן שיש לאדם שום חבור ודביקות עם השם יתעלה יש לו השבה אל השם יתעלה. והאדם יש לו דביקות אל השם יתעלה ע"י שלשה דברים, האחד ע"י הקב"ה בעצמו, והשני ע"י האדם, והשלישי הוא האמצעי, שעל ידו החבור בין הקב"ה והאדם כי צריך אמצעי שעל ידו החבור והדבוק. ולכך אמר הפורק עול שאינו רוצה שיהיה השם יתעלה אליו לאלהים, וא"כ לא שייך בו שישוב אל השם יתעלה אחר שמסלק ממנו השם יתעלה. ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה הרי הוא מסלק האמצעי שהוא בין השם יתעלה ובין האדם. שהרי התורה היא האמצעי בין הש"י ובין האדם, שע"י התורה יש לאדם דביקות בו ולכך התורה היא אמצעי שעל ידה החבור, וכאשר אין אמצעי בין השם יתעלה ובין האדם אשר על ידו החבור והדביקות, לא שייך שישוב אל השם יתעלה. וכן כאשר מפיר ברית בבשר הוא מסלק שאין כאן מי שמקבל החבור והדביקות, כי המילה היא חותם בבשרנו שאנחנו עבדים אל השם יתעלה כמו שיש לכל עבד רושם וחותם עבדות, שהרי נאמר בברית המילה (בראשית י"ז) והקימותי את בריתי אתך להיות לך לאלהים כי ברית המילה היא חותם עבדות שהש"י לאלהים אליו. וכאשר הוא חוטא באחד משלשה חטאים אלו הרי הוא נפרד לגמרי מן השם יתעלה ואיך ישוב אליו כאשר נפרד ממנו ית', ואינו דומה לשאר חטאים שאין כאן פירוד לגמרי מן השם יתעלה.

מהר"ל - חידושי אגדות שבועות יג.
כבר התבאר במקומו ענין יום הכפורים, שכל החוטאים אשר נתרחקו מן השי"ת, שבים אל השי"ת שהוא עיקר הכל. וכל בני אדם שבים אל החזקתם הראשונה, כמו היובל שכל אשר נמכר שב לאחוזת אביו, ולכך באדם אשר נמכר אל המלך כסיל וזקן, הוא יצר הרע, שב אל השי"ת שהוא עיקר הכל. והנה אשר אין לו דבר שישוב אל העיקר ואינו שב עליו, אין יום הכפורים מכפר עליו, וזה כי הפורק עול, שהוא כופר בעיקר, אינו שב אל העיקר.

שם משמואל: (בראשית תולדות תרע"ח)
והנה בכל השנה ישראל מסתבכין בעוונות היפוך שלש המעלות הטובות הנ"ל, והשטן מקטרג, וביום הכפורים ישראל נוצחין דינא, והיינו על ידי שמופיעה אז מדת האמת, ועל ידי מדה זו מתברר, שכל העבירות לא מהם היו, אלא כמו שכתוב (תהלים ק"ו) ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, שמקלקלים את האויר, וכל נשימה הם שואבים לתוכם את האויר המושחת הזה, ועל כן באשר עשו הגורם, המדה שכל העוונות ישובו על ראשו...

שם משמואל: (יום הכפורים תרע"ח)
וזהו שיום הכפורים הוקבע למחילה ולסליחה ולכפרה, מאחר שהשי"ת מתקרב לישראל, ממילא כל העוונות והמשחיתים שנבראו מהם נעשו אפס ואין, כי לא יגורך רע (תהלים ה' ה'), ובמקום שיש שכינה שם אין מקום לאלו.

ספר דובר צדק - אות ו
ולכך אמר רבי בפרק יום הכפורים (יומא פ"ה ע"ב) דיום הכפורים מכפר גם לשאין שבים שיש מקום לכפרה גם שלא בתשובה כענין וחנותי את אשר אחון אף על פי שאינו כדאי (ברכות ז'.) דהוא אתר דלא קיימא לשאלה דהאי יומא דקא גרים לעורר אחדות הגמורה וגלויה על אופן הנזכר. דלכן היה כהן גדול הוגה השם בו ביום דהשם הוי"ה והגייתו מורה על היחוד הגמור כמו שנתבאר למעלה ראש. ומשום דלא חזיה לר' מאיר מקמיה רצה לומר השגה ברורה כל כך כמדריגת ר' מאיר לכן לא השיג לומר זה בכל יום על טמא וכו':
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
מכתב מאליהו: (חלק א יום הכפורים, עמוד רסד, וראה שם עוד)

שיטת רבי יומא פ"ה: דיום הכפורים מכפר אפילו בלי תשובה, משום דעיצומו של יום מכפר, וצריך להבין מהו הגדר, ואפילו אליבא דידן דפסקינן דיום הכפורים בעי 
ייש"כ גדול על הקיבוץ שעשית בעניין.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
למה לא? מי שמחליט על הכפרה זהו הקב"ה. וכי אינו יכול להחליט שיוה"כ מכפר אף ללא תשובה?
ברור. רק שחסרה לי ההבנה בעניין.
 
הערשלה אמר:
חייל של הרבי אמר:
למה לא? מי שמחליט על הכפרה זהו הקב"ה. וכי אינו יכול להחליט שיוה"כ מכפר אף ללא תשובה?
ברור. רק שחסרה לי ההבנה בעניין.

עיין היטב דרך ה’, שהכפרה היא ע”י הנהגת הייחוד. הנה:

דרך ה'.png
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
נדיב לב אמר:
מכתב מאליהו: (חלק א יום הכפורים, עמוד רסד, וראה שם עוד)

שיטת רבי יומא פ"ה: דיום הכפורים מכפר אפילו בלי תשובה, משום דעיצומו של יום מכפר, וצריך להבין מהו הגדר, ואפילו אליבא דידן דפסקינן דיום הכפורים בעי 
ייש"כ גדול על הקיבוץ שעשית בעניין.

יש"כ. עכ"פ סבורני שיש כמה הסברים טובים בקיבוץ.. הנ"ל.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
הערשלה אמר:
חייל של הרבי אמר:
למה לא? מי שמחליט על הכפרה זהו הקב"ה. וכי אינו יכול להחליט שיוה"כ מכפר אף ללא תשובה?
ברור. רק שחסרה לי ההבנה בעניין.

עיין היטב דרך ה’, שהכפרה היא ע”י הנהגת הייחוד. אם תרצה אצטטנו.
היכן מ"מ?
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
עי' גם כאן פרשת אחרי מות קדושים אות ג'.
ויש ליישב.
העירוני בפרטי שיש המתקשים לדפדף שם (בפרט עכשיו אחרי הצום...).

אז שם כתבו להקשות:
א. הרי חז"ל אמרו בב"ק נ' ע"א אמר רבי חנינא כל האומר הקב"ה ותרן הוא, יוותרו חייו. ואיך אפש"ל שהקב"ה מכפר בלי תשובה כלל.
ב. לפי רבי, אמאי נחרב ביהמ"ק (עכ"פ הראשון שהיה מצד בין אדם למקום), הרי יוה"כ מכפר גם לשאינם שבים, וא"כ יוה"כ כיפר להם על כל עבירותיהם. 
 

לביא

משתמש ותיק
אם לא להכנס לדרשות ושיחות מוסר, ע״פ הכפרה היא לעבירות שאדם לא מודע שעשה, או עבירות קטנות שאנו לא מחשיבים לחטא גדול.
כמו לצורך העניין אחד מהדברים שנמצא בוידוי דרבי ניסים גאון - כעסנו בחול ובשבת וטרפנו נפשנו וכו׳.
אך עבירות חמורות של קרבן מיתות בית דין וכריתות, פשיטא שלא מכפר; אך דילמא שכיוון שאדם צם יש פה ממילא מעין ״הרהור תשובה״ כי סופסוף מחשיבים את יוה״כ לחשיבות; ונפ״מ ל-80% מהמדינה שצמים כלומר החילונים.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
נתנאל_ב אמר:
עי' גם כאן פרשת אחרי מות קדושים אות ג'.
ויש ליישב.
העירוני בפרטי שיש המתקשים לדפדף שם (בפרט עכשיו אחרי הצום...).

אז שם כתבו להקשות:
א. הרי חז"ל אמרו בב"ק נ' ע"א אמר רבי חנינא כל האומר הקב"ה ותרן הוא, יוותרו חייו. ואיך אפש"ל שהקב"ה מכפר בלי תשובה כלל.
ב. לפי רבי, אמאי נחרב ביהמ"ק (עכ"פ הראשון שהיה מצד בין אדם למקום), הרי יוה"כ מכפר גם לשאינם שבים, וא"כ יוה"כ כיפר להם על כל עבירותיהם. 

יש"כ. אכן מר היקל ממני ומחברים נוספים את הדפדוף בקובץ הגדוש, "בעיצומה של התאוששות".
א. לפו"ר, אליבא דרבי מה שעיצומו של יום מכפר אינו בכלל ותרנות, שכן זו תוכנית קבועה שקבע הבורא למחול ביום זה, וכמו שלא נאמר לשיטת חכמים שתשובה תולה ויוה"כ מכפר שיש כאן ותרנות מסוימת [שכן מלבד מעשה התשובה, הכפרה היא בנוסף ליו"כ] או בכלל מעשה התשובה או הקרבת קרבן או זכות אבות או כל ענין אחר שאינו בכלל ותרנות.

ב. בגמ' ביומא פז. וכן בגמ' כריתות, מבואר מלבד ג' מילי. ואפשר לתלות שעיקר חטאם בזה.

בכל מקרה, התקשיתי בשיטת רבי מצד ענין אחר. ומשום מה נשתכח ממני לע"ע.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
הערשלה אמר:
חייל של הרבי אמר:
למה לא? מי שמחליט על הכפרה זהו הקב"ה. וכי אינו יכול להחליט שיוה"כ מכפר אף ללא תשובה?
ברור. רק שחסרה לי ההבנה בעניין.

עיין היטב דרך ה’, שהכפרה היא ע”י הנהגת הייחוד. הנה:

file.php

ראוי לשים לב, שמדבר שם בצירוף מעשה התשובה מצד המקבלים, כמו שמסיים שם בלשונו: "כשתתחבר עמה תשובתם של ישראל כראוי". כך שאינו מתייחס לשאלה הנ"ל.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
הערשלה אמר:
ברור. רק שחסרה לי ההבנה בעניין.

עיין היטב דרך ה’, שהכפרה היא ע”י הנהגת הייחוד. הנה:

file.php

ראוי לשים לב, שמדבר שם בצירוף מעשה התשובה מצד המקבלים, כמו שמסיים שם בלשונו: "כשתתחבר עמה תשובתם של ישראל כראוי". כך שאינו מתייחס לשאלה הנ"ל.
לענ"ד גם לחכמים הכפרה היא ע"י יוה"כ והתשובה רק באה להסיר המפריע לכפרת יוה"כ, כדי שלא יהיה טובל ושרץ בידו.
כך שבירור שיטת רבי, הוא בעצם גם בירור בשיטת חכמים.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
לביא אמר:
אם לא להכנס לדרשות ושיחות מוסר, ע״פ הכפרה היא לעבירות שאדם לא מודע שעשה, או עבירות קטנות שאנו לא מחשיבים לחטא גדול.
כמו לצורך העניין אחד מהדברים שנמצא בוידוי דרבי ניסים גאון - כעסנו בחול ובשבת וטרפנו נפשנו וכו׳.
אך עבירות חמורות של קרבן מיתות בית דין וכריתות, פשיטא שלא מכפר;
דרוש מקור...
 

לביא

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
בפשטות לשון רבי ממש לא כדבריך, "על כל עבירות שבתורה" בלי חלוקה לסוגי עבירות.
לביא אמר:
אך דילמא שכיוון שאדם צם יש פה ממילא מעין ״הרהור תשובה״ כי סופסוף מחשיבים את יוה״כ לחשיבות;
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
לביא אמר:
הערשלה אמר:
בפשטות לשון רבי ממש לא כדבריך, "על כל עבירות שבתורה" בלי חלוקה לסוגי עבירות.
לביא אמר:
אך דילמא שכיוון שאדם צם יש פה ממילא מעין ״הרהור תשובה״ כי סופסוף מחשיבים את יוה״כ לחשיבות;
אתה מביא אותי לשאלה אחרת.

מה יהיה לפי רבי באדם שאכל ביו"כ אבל לא היה פורק עול או מגלה פנים בתורה או מפר ברית בבשר, האם יוה"כ מכפר עליו?
בפשטות לשון רבי שעל כל עבירות שבתורה, ממילא גם איסור אכילה ביוה"כ יתכפר לו.
לדבריך זה עניין של צום והרהור תשובה, עוון זה לא יתכפר לו.
 

לביא

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
מה יהיה לפי רבי באדם שאכל ביו"כ אבל לא היה פורק עול או מגלה פנים בתורה או מפר ברית בבשר, האם יוה"כ מכפר עליו?
הוא חייב כרת, ויוהכ״פ יכפר לו???
והתכוונתי לאו דווקא ממש הרהור תשובה, אלא כיוון שמתענה אפילו לא חזר בתשובה, נחשב כעין הרהור תשובה.
(ודקדקתי בזה)
 

דברי יושר

משתמש ותיק
כמדומני שהיסוד לתשובת שאלה זו,
נעוץ בכך שעיקר עבודת יוהכ"פ היא לעם ישראל בכללותו.

שהרי מן התורה אין שום מצווה לאדם הפרטי ביוהכ"פ, ודי בכך שהכה"ג יתוודה ויכפר ויכנס לקה"ק בשביל שכל ישראל יתלבנו מעוונותיהם,
וכן עניין הלשון של זהורית, שברור שאינו תלוי בכל פרט ופרט מישראל, אלא הוא סימן האם הקב"ה נתרצה לעם ישראל בכללותו,
וכמבואר במשנה שעבודתם ביוהכ"פ הייתה לבוא ולראות את כפרת הכה"ג, ולהשתתף עמה בראייתה,
וכפרת האיש הפרטי אתיא ממילא בתוך שאר ישראל, ולכן שייך שיתכפר לו אף אם הוא עצמו אינו חוזר בתשובה בפועל, אלא הוא נכלל בתוך כל עם ישראל,
אך כמובן שככל שירבה גם האיש הפרטי בתשובה, כן ייטב לו ויתכפר לו יותר.

וככל שהתפרד עם ישראל, ובטלה המלכות ונחרב ביהמ"ק וכו', אזי נעשתה משמעות גדולה יותר לעבודת האיש הישראלי הפרטי.

נ.ב. יש הדרגה ברורה בשלושת החגים של החודש השביעי, שבהם התגלות הקב"ה בעולם הולכת ומתקרבת אל האיש הפרטי:
בראש השנה אין על האדם שום מצוה לעשות מעשה כלשהוא, אלא רק לשמוע את קול השופר של המלכת הקב"ה (כעין מה שיהיה ביום הדין הגדול והנורא, שהקב"ה יתקע בשופר גדול, ואנחנו רק נצטרך להקשיב לקול התרועה, ולא להמשיך בעניינינו ולהתעלם).
ביוהכ"פ יש מצווה על כלל ישראל לשוב אל הקב"ה, מאחר שהוא התגלה כבר בעולם, צריך להיטהר ולהתקדש לפניו. אך כמש"כ עיקר המצווה היא על הכלל ולא על הפרט, מכיוון שקדושת ישראל היא דבר שאינו מתגלה בכל אחד בפנ"ע, רק היכא שיש עשרה שהם קהל, אזי שריא שכינתא.
ובסוכות, שהקב"ה כבר איתנו, מוטלת חובת השמחה על כל אחד ואחד מישראל, בנטילת הד' מינים.
 
הערשלה אמר:
אתה מביא אותי לשאלה אחרת.

מה יהיה לפי רבי באדם שאכל ביו"כ אבל לא היה פורק עול או מגלה פנים בתורה או מפר ברית בבשר, האם יוה"כ מכפר עליו?
בפשטות לשון רבי שעל כל עבירות שבתורה, ממילא גם איסור אכילה ביוה"כ יתכפר לו.
לדבריך זה עניין של צום והרהור תשובה, עוון זה לא יתכפר לו.
תלמוד בבלי מסכת שבועות דף יג עמוד א
ומודה רבי בכרת דיומא, דאי לא תימא הכי, כרת דיום הכפורים לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה כגון דעבד בליליא ומית, דלא אתא יממא לכפורי ליה! אלא אימא כרת דיממא לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה דאכל אומצא וחנקיה ומית; אי נמי, דאכל סמוך לשקיעת החמה, דלא הוה שהות לכפורי ליה.
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
לביא אמר:
הערשלה אמר:
מה יהיה לפי רבי באדם שאכל ביו"כ אבל לא היה פורק עול או מגלה פנים בתורה או מפר ברית בבשר, האם יוה"כ מכפר עליו?
הוא חייב כרת, ויוהכ״פ יכפר לו???
והתכוונתי לאו דווקא ממש הרהור תשובה, אלא כיוון שמתענה אפילו לא חזר בתשובה, נחשב כעין הרהור תשובה.
(ודקדקתי בזה)
אני מבין את מה שמקפיץ אותך וזאת היתה שאלתי מלכתחילה.

זה בכ"א פשטות לשון רבי.
 
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב בשבת תחכמוני אמר:
הערשלה אמר:
אתה מביא אותי לשאלה אחרת.

מה יהיה לפי רבי באדם שאכל ביו"כ אבל לא היה פורק עול או מגלה פנים בתורה או מפר ברית בבשר, האם יוה"כ מכפר עליו?
בפשטות לשון רבי שעל כל עבירות שבתורה, ממילא גם איסור אכילה ביוה"כ יתכפר לו.
לדבריך זה עניין של צום והרהור תשובה, עוון זה לא יתכפר לו.
תלמוד בבלי מסכת שבועות דף יג עמוד א
ומודה רבי בכרת דיומא, דאי לא תימא הכי, כרת דיום הכפורים לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה כגון דעבד בליליא ומית, דלא אתא יממא לכפורי ליה! אלא אימא כרת דיממא לרבי לית ליה? אלמה לא? משכחת לה דאכל אומצא וחנקיה ומית; אי נמי, דאכל סמוך לשקיעת החמה, דלא הוה שהות לכפורי ליה.
ייש"כ, מדהים!!
 
 

לביא

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
אני מבין את מה שמקפיץ אותך וזאת היתה שאלתי מלכתחילה.
אתה שאלת:
הערשלה אמר:
"רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, (חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר, שאם עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, ואם לאו - אין יום הכפורים מכפר)".
ואם לא עשה תשובה למה יום הכיפורים מהני.
ולכאורה בפשטות רבי מדבר על אדם שהתענה יו״כ,
אלא עיקר החידוש שלו הוא על אדם שלא עשה תשובה - הוא לא התוודה לפני כיפור, לא הרהר בתשובה, ואע״פ שעיקר מצוות יוה״כ הוא התשובה ולא רק התענית, רבי מחדש שאפילו בלא התשובה יש קיום לכפרה ביוה״כ, ולזה צריך ליישב שכיוון שסופסוף קיים חלק ממצוות היום והוא התענית, יש כאן ״מעין״ הרהור תשובה.
(והגע בעצמך, איך יכול יוה״כ לכפר אם אותו אדם אכל ביוה״כ, העבירות שלו יתכפרו אך יתכרת? ומאי מהני האי כפרה? ועיקר השאלה שלך הוא למה שיהיה כפרה ללא תשובה)
כעין מה שמדייקים ״הרי את מקודשת לי על שאני צדיק גמור״ כיון שהרהר תשובה בלבו, והמפרשים עומדים על כך כיוון שהיה פה מעשה בדיבור לכן אנו אומרים שמא הרהר תשובה בלבו, וה״ה להכא, דאע״פ שלא עשה תשובה, המעשה מגלה לנו על מצפוני לבו.
כן נ״ל בס״ד.
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
בלת"ק

בגר"א על הפסוק ו\במגית אסתר כתוב על תמרוקי הנשים ששה חודשים מבואר שהמחילה של יוה"כ תלויה ועומדת לפי התנהגות השנה אח"כ

לפי זה יותר מובן לא?
 

הערשלה

משתמש ותיק
פותח הנושא
לביא אמר:
הערשלה אמר:
אני מבין את מה שמקפיץ אותך וזאת היתה שאלתי מלכתחילה.
אתה שאלת:
הערשלה אמר:
"רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, (חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר, שאם עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, ואם לאו - אין יום הכפורים מכפר)".
ואם לא עשה תשובה למה יום הכיפורים מהני.
ולכאורה בפשטות רבי מדבר על אדם שהתענה יו״כ,
אלא עיקר החידוש שלו הוא על אדם שלא עשה תשובה - הוא לא התוודה לפני כיפור, לא הרהר בתשובה, ואע״פ שעיקר מצוות יוה״כ הוא התשובה ולא רק התענית, רבי מחדש שאפילו בלא התשובה יש קיום לכפרה ביוה״כ, ולזה צריך ליישב שכיוון שסופסוף קיים חלק ממצוות היום והוא התענית, יש כאן ״מעין״ הרהור תשובה.
(והגע בעצמך, איך יכול יוה״כ לכפר אם אותו אדם אכל ביוה״כ, העבירות שלו יתכפרו אך יתכרת? ומאי מהני האי כפרה? ועיקר השאלה שלך הוא למה שיהיה כפרה ללא תשובה)
כעין מה שמדייקים ״הרי את מקודשת לי על שאני צדיק גמור״ כיון שהרהר תשובה בלבו, והמפרשים עומדים על כך כיוון שהיה פה מעשה בדיבור לכן אנו אומרים שמא הרהר תשובה בלבו, וה״ה להכא, דאע״פ שלא עשה תשובה, המעשה מגלה לנו על מצפוני לבו.
כן נ״ל בס״ד.
הבנתי אותך, אתה טוען שכשרבי אומר 'יום הכיפורים מכפר' הוא מתכוון לאדם שהתענה ביוה"כ שמצוות יום הכיפורים מכפרת עליו.
לדעתי הפשט שעיצומו של יום מכפר גם בלי מעשי האדם עצמו.
 

לביא

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
לדעתי הפשט שעיצומו של יום מכפר גם בלי מעשי האדם עצמו.
לכאורה, עצם התענית זה שב ואל תעשה, אז אה״נ האדם לא עשה כלום.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
לביא אמר:
הערשלה אמר:
אני מבין את מה שמקפיץ אותך וזאת היתה שאלתי מלכתחילה.
אתה שאלת:
הערשלה אמר:
"רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, (חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר, שאם עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, ואם לאו - אין יום הכפורים מכפר)".
ואם לא עשה תשובה למה יום הכיפורים מהני.
ולכאורה בפשטות רבי מדבר על אדם שהתענה יו״כ,
אלא עיקר החידוש שלו הוא על אדם שלא עשה תשובה - הוא לא התוודה לפני כיפור, לא הרהר בתשובה, ואע״פ שעיקר מצוות יוה״כ הוא התשובה ולא רק התענית, רבי מחדש שאפילו בלא התשובה יש קיום לכפרה ביוה״כ, ולזה צריך ליישב שכיוון שסופסוף קיים חלק ממצוות היום והוא התענית, יש כאן ״מעין״ הרהור תשובה.
(והגע בעצמך, איך יכול יוה״כ לכפר אם אותו אדם אכל ביוה״כ, העבירות שלו יתכפרו אך יתכרת? ומאי מהני האי כפרה? ועיקר השאלה שלך הוא למה שיהיה כפרה ללא תשובה)
כעין מה שמדייקים ״הרי את מקודשת לי על שאני צדיק גמור״ כיון שהרהר תשובה בלבו, והמפרשים עומדים על כך כיוון שהיה פה מעשה בדיבור לכן אנו אומרים שמא הרהר תשובה בלבו, וה״ה להכא, דאע״פ שלא עשה תשובה, המעשה מגלה לנו על מצפוני לבו.
כן נ״ל בס״ד.
הבנתי אותך, אתה טוען שכשרבי אומר 'יום הכיפורים מכפר' הוא מתכוון לאדם שהתענה ביוה"כ שמצוות יום הכיפורים מכפרת עליו.
לדעתי הפשט שעיצומו של יום מכפר גם בלי מעשי האדם עצמו.

כך מבואר בגמ' כריתות ז. וכעי"ז בשבועות יג. דמיירי אף בלא התענה, ועכ"פ אליבא דרבא בדעת רבי, מכפר על עבירות כל השנה מלבד עבירות דיום כיפור.
 

מרן המשגיח

משתמש רגיל
הערשלה אמר:
אני מעוניין להבין את המאמר הבא, אשמח למי מהת"ח שיעזור לי להבינו בפשט.

"רבי אומר: על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, (חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר, שאם עשה תשובה - יום הכפורים מכפר, ואם לאו - אין יום הכפורים מכפר)".

מה הפשט בזה?
כיצד יתכן מצב של כפרה בלי שום תשובה?
ברור שלמי שקבע את הכללים יש כוח להגדיר אותם כרצונו.
 
 
חלק עליון תַחתִית