הסתייגות האר"י מפיוטי ימים נוראים של גדולי ספרד

עמנואל

משתמש ותיק
ידוע שהאר"י היה מעדיף בדרך כלל את הנוסח הספרדי, למעט ימים נוראים בהם מתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בשל הפיוטים הספרדיים שלטענתו הם בעלי שמקורם בחכמת הפילוסופיה.

מישהו יודע על מה מדובר?
 

בשלמא

משתמש ותיק
שעה"כ:
ועתה אכתוב נוסח התפלה שקבלתי ממורי ז"ל ובראשונה אכתוב ענין א' שא"ל מורי ז"ל בענין הפזמוני' והפיוטים שתקנו האחרוני' דע לך כי מורז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה בן גבירל וכיוצא לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים וטועים בס' דבורם בלי ידיעה כלל ובפרט פזמון יגדל אלהים חי כו' וכן ודוי אשמנו באומר ובפועל כו' וכן ביום הכפורים לא היה אומר ודוי של רבינו נסים ור' שם טוב ן' אדרוטל ור' יצחק בן ישראל שתקנו כל אחד ודוי בערבית ושחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה לא היה אומר אותם כלל אבל היה אומר התפלות והבקשות ופזמונים שתקנו הראשונים כמו תפלת ר"ע ע"ה ותפלת ר"א בן ערך ותפלת רבי נחוניא בן הקנה ע"ה וכן היה אומר כל הפיוטים ופזמונים שתיקן ר"א הקליר הלא המה במחזור האשכנזים לפי שכל אלו הראשונים תקנו דבריהם עפ"י חכמת האמת והיו יודעים מה שתקנו ואף גם אם הם באמצע ברכות יוצר היה אומרם לפי שהם היו תנאים והיו יודעים מה היו מתקנים וכל דבריהם היו מיוסדים על פי האמת. ושמעתי בשם מורי ז"ל כי הקליר שסדר קרוב"ץ במחזור האשכנזים הוא רבי אלעזר בר' שמעון כנז' במדרש ע"פ מכל אבקת רוכל זה ר"א בר"ש דהוה קראי ותנאי ופייטן וקרוב"ץ אבל אני לא שמעתי ממורי ז"ל:
 

בשלמא

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
ושמעתי בשם מורי ז"ל כי הקליר שסדר קרוב"ץ במחזור האשכנזים הוא רבי אלעזר בר' שמעון כנז' במדרש ע"פ מכל אבקת רוכל זה ר"א בר"ש דהוה קראי ותנאי ופייטן וקרוב"ץ אבל אני לא שמעתי ממורי ז"ל.
דבר זה ידוע מהתוס', וגם ידוע לכל משמיה דהאר"י ז"ל.
אלא שרק עתה אני שם לב שמהרח"ו מביא זאת רק כשמועה, ולא כדא"ח מפי מורו האריז"ל, ומפני שנתחדש לי ראיתי לשתפו עם חברים מקשיבים.
 
עמנואל אמר:
דוע שהאר"י היה מעדיף בדרך כלל את הנוסח הספרדי
האר"י גדל במצרים, והוא התפלל בנוסח שהורגל מנעוריו בו, בבית הכנסת המפורסם.
בימים נוראים הלך להתפלל אצל האשכנזים כי רצה לומר את פיוטי הקליר.
אין העדפה לנוסח זה או אחר.
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
עמנואל אמר:
דוע שהאר"י היה מעדיף בדרך כלל את הנוסח הספרדי
האר"י גדל במצרים, והוא התפלל בנוסח שהורגל מנעוריו בו, בבית הכנסת המפורסם.
בימים נוראים הלך להתפלל אצל האשכנזים כי רצה לומר את פיוטי הקליר.
אין העדפה לנוסח זה או אחר.
על איזה בית הכנסת מדובר?
כדבריך נראה מדברי שער הכוונות, ולפ"ז העדפתו של האר"י לא הייתה כמנהג אבותיו. לעומת זאת החיד"א כתב שלדברי האר"י נוסח הספרדים עולה בכל החלונות, אלא שדבריו אינם עולים בקנה אחד עם דברי מהרח"ו בשער הכוונות.
 

משולש

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
עמנואל אמר:
דוע שהאר"י היה מעדיף בדרך כלל את הנוסח הספרדי
האר"י גדל במצרים, והוא התפלל בנוסח שהורגל מנעוריו בו, בבית הכנסת המפורסם.
בימים נוראים הלך להתפלל אצל האשכנזים כי רצה לומר את פיוטי הקליר.
אין העדפה לנוסח זה או אחר.
בספר שרשי מ"א חלק ה' האריך לבאר שהאריז"ל היה "אשכנזי" בכל הליכותיו והתפלל בבית הכנסת האשכנזי בכל הימים טובים (ואולי גם שבתות איני זוכר כרגע)
ורק בימי חול הלך להתפלל עם הספרדים, וחברי קהילתו האשכנזים התרעמו עליו שהולך לשם ולא מתפלל אתם, והוא הסביר להם שהוא עושה זאת רק בגלל שהוא רוצה לומר אתם את המזמורים ועוד דברים שיש להם בסדר התפילה ואין אצל האשכנזים.
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
משולש אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
עמנואל אמר:
דוע שהאר"י היה מעדיף בדרך כלל את הנוסח הספרדי
האר"י גדל במצרים, והוא התפלל בנוסח שהורגל מנעוריו בו, בבית הכנסת המפורסם.
בימים נוראים הלך להתפלל אצל האשכנזים כי רצה לומר את פיוטי הקליר.
אין העדפה לנוסח זה או אחר.
בספר שרשי מ"א חלק ה' האריך לבאר שהאריז"ל היה "אשכנזי" בכל הליכותיו והתפלל בבית הכנסת האשכנזי בכל הימים טובים (ואולי גם שבתות איני זוכר כרגע)
ורק בימי חול הלך להתפלל עם הספרדים, וחברי קהילתו האשכנזים התרעמו עליו שהולך לשם ולא מתפלל אתם, והוא הסביר להם שהוא עושה זאת רק בגלל שהוא רוצה לומר אתם את המזמורים ועוד דברים שיש להם בסדר התפילה ואין אצל האשכנזים.
כנראה האר"י התפלל עם האשכנזים רק כשהם אמרו פיוטים קליריים (או פיוטים קדומים אחרים) כך שזה לא כל יום טוב, אבל זה רוב הימים טובים ומקצת השבתות (וכנראה גם פורים ותשעה באב).
 

משולש

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
משולש אמר:
בספר שרשי מ"א חלק ה' האריך
הוא ספר מחקר לכל דבר, מביא את כל הראיות בעדו, ומתעלם מאלה שנגדו.
ככה בערב יום כיפור להוציא שם רע על יהודי שהוא מצנזר את מה שלא נוח לו?
ולגופו של עניין טענה כזו ראוי שתגובה בדוגמא אחת לפחות. 
 
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
משולש אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
משולש אמר:
בספר שרשי מ"א חלק ה' האריך
הוא ספר מחקר לכל דבר, מביא את כל הראיות בעדו, ומתעלם מאלה שנגדו.
ככה בערב יום כיפור להוציא שם רע על יהודי שהוא מצנזר את מה שלא נוח לו?
ולגופו של עניין טענה כזו ראוי שתגובה בדוגמא אחת לפחות. 
 
לא ראיתי את דברי המבורגר, אבל מעניין אם וכיצד התייחס לנוסח האר"י כפי שהוא עולה משער הכוונות:
ואמנם בעיקרי המנהגים עצמם שיש הפרשים רבים ושנויים רבים בענין נוסח התפלות בעצמם חוץ מענין הפזמוני' והפיוטים הנוספים בתוך התפלות אלא בנוסח הברכות והתפלו' עצמם יש שנויים רבים בין סדורי התפלות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה הכה בענין הזה א"ל מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו וה"ס י"ב שערים הנז' בסוף יחזקאל. והנה אין ספק כ"א תפלות כל השבטים היו שוות לא היו צורך לי"ב חלונות ושערים וכל שער יש לו דרך בפני עצמו אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפלותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט כי כפי שרש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפלתו. ולכן ראוי לכל א' וא' להחזיק כמנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה. וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג ועתה בא לבטלו ואין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא. אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפל' וכיוצא בו כגון להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח"כ וכיוצא אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין המפורש בתלמוד זה הוא דבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים: וזה נוסח התפלה כאשר קבלתי ממורי ז"ל וכדי שלא אאריך אכתוב סדורו כפי דפוס הסדור של כל השנה ממנהג ספרד הנדפס בשנת רפ"ד ליצירה
 

משולש

משתמש ותיק
בגדול הוא לא מניח מסמרות אבל כותב שהגיוני שהאריז"ל ידע את הסודות בכל הנוסחאות, והוא מסר לתלמידו הספרדי את סודות הנוסח הספרדי. ולעצמו התפלל אשכנזי כיון שהיה אשכנזי ושורש נשמתו מחייב אותו להתפלל בנוסח אבותיו.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
משולש אמר:
בגדול הוא לא מניח מסמרות אבל כותב שהגיוני שהאריז"ל ידע את הסודות בכל הנוסחאות, והוא מסר לתלמידו הספרדי את סודות הנוסח הספרדי. ולעצמו התפלל אשכנזי כיון שהיה אשכנזי ושורש נשמתו מחייב אותו להתפלל בנוסח אבותיו.
לכאורה עדותו של מהרח"ו בכמה עניינים שמורו נהג בהם כנוסח הספרדים מלמדת שעכ"פ בעניינים אלו האר"י נהג בהם גם לעצמו כמנהג הספרדים (והיינו שלהבנת מהרח"ו האר"י היה נוהג כך גם בתפילה ביחידות ואולי גם כשהוא התפלל עם אשכנזים) - אך מהא גופא יש לכאורה מקום לדייק שיש שינוי בין דברים אלו לבין שאר התפילה, דהיינו או ששאר התפילה האר"י התפלל בעצמו בנוסח אשכנז והנוסח שפירט מהרח"ו זה הנוסח שהאר"י מסר למהרח"ו ולא הנוסח שהאר"י התפלל בעצמו, או עכ"פ ששאר התפילה האר"י התפלל בנוסח ספרדי רק בבית הכנסת הספרדי, אך יש לדחות.
 

יהודי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
שעה"כ:
ועתה אכתוב נוסח התפלה שקבלתי ממורי ז"ל ובראשונה אכתוב ענין א' שא"ל מורי ז"ל בענין הפזמוני' והפיוטים שתקנו האחרוני' דע לך כי מורז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה בן גבירל וכיוצא לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים וטועים בס' דבורם בלי ידיעה כלל ובפרט פזמון יגדל אלהים חי כו' וכן ודוי אשמנו באומר ובפועל כו' וכן ביום הכפורים לא היה אומר ודוי של רבינו נסים ור' שם טוב ן' אדרוטל ור' יצחק בן ישראל שתקנו כל אחד ודוי בערבית ושחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה לא היה אומר אותם כלל אבל היה אומר התפלות והבקשות ופזמונים שתקנו הראשונים כמו תפלת ר"ע ע"ה ותפלת ר"א בן ערך ותפלת רבי נחוניא בן הקנה ע"ה וכן היה אומר כל הפיוטים ופזמונים שתיקן ר"א הקליר הלא המה במחזור האשכנזים לפי שכל אלו הראשונים תקנו דבריהם עפ"י חכמת האמת והיו יודעים מה שתקנו ואף גם אם הם באמצע ברכות יוצר היה אומרם לפי שהם היו תנאים והיו יודעים מה היו מתקנים וכל דבריהם היו מיוסדים על פי האמת. ושמעתי בשם מורי ז"ל כי הקליר שסדר קרוב"ץ במחזור האשכנזים הוא רבי אלעזר בר' שמעון כנז' במדרש ע"פ מכל אבקת רוכל זה ר"א בר"ש דהוה קראי ותנאי ופייטן וקרוב"ץ אבל אני לא שמעתי ממורי ז"ל:
מעניין שהרי בנוסח הספרדים או' יג מידות בכל תפילות יו"כ, ואילו בנוסח אשכנז אומרים רק בלילו ובנעילה בלבד. וכנראה (לפמש"כ שהחליף מקום תפילתו) לא ראה בזה חשיבות גדולה כ"כ. 
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
משולש אמר:
בגדול הוא לא מניח מסמרות אבל כותב שהגיוני שהאריז"ל ידע את הסודות בכל הנוסחאות, והוא מסר לתלמידו הספרדי את סודות הנוסח הספרדי. ולעצמו התפלל אשכנזי כיון שהיה אשכנזי ושורש נשמתו מחייב אותו להתפלל בנוסח אבותיו.
זה נכון חלקית.
ברור שיש סודות וכוונות גם בנוסח אשכנז וגם בספרד, וכבר כתב כן מרנא החת"ס בתשובתו הידועה.
אבל לדוגמא: האריז"ל ממליץ למהרח"ו הספרדי לשנות את תפילת מוסף נוסח ספרדי "למשה ציות על הר סיני", לנוסח האשכנזי "תכנת שבת".
על הנוסח הספרדי הישן לא ראה לנכון למסור כוונות.
ענין תפילת מוסף בלחש דע כי צריך לומר כמנהג אשכנז שהוא סדר תכנת שבת כו' הנתקן על ס' אלפא ביתא דתשר"ק ובאחרונה מוסיפין ה' אותיות מנצפ"ך והם מסיני נצטוו צווי פעלי' כראוי. יהרמ"י או"א שתעלינו כו' והם סוד הארות כ"ב אתוון במוחא עילאה ממטה למעל' בסוד מ"ש באדרת נשא וז"ל תיו רשים רשימו לעת"י דלית דכוות' כמבואר אצלנו שם במקומו.

 
 

משולש

משתמש ותיק
סתם שאלה (לא נראה לי שנידונה שם)
אם האריז"ל התנגד לפיוטי הספרדים מדוע מהרח"ו אף פעם לא התפלל עם האריז"ל בחגים וימים נוראים כדי לומר את פיוטי האמת של הקליר?
 

בשלמא

משתמש ותיק
כשהוא היה בצלו בצפת הוא לא זז מתחת ידו כמעט, ותמיד התפלל עמו.
 

משולש

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
כשהוא היה בצלו בצפת הוא לא זז מתחת ידו כמעט, ותמיד התפלל עמו.
אין כאן דברים ברורים ומוחלטים, כי לא נכתב הרבה בעניין.
אבל בשער הכוונות (סוכות, דרוש ג' דף קד טור א) מספר על מנהג האריז"ל במוצאי שמחת תורה ומוסיף "אבל בעניין ההקפות שביום לא נמצאתי עמו ולא ראיתיו".
ודבר הלמד מעניינו שככל הנראה הסיבה היא בגלל שהוא התפלל עם הספרדים.
וכן כתב גם בפורים (דרוש א' דף קט עמוד א) "שמעתי ממהר"ר יצחק הכהן שראה למורינו ז"ל בבית הכנסת של אשכנזים ביום טו לאדר שהוא יום השני של פורים בהיותו בצפת תובב"א לא היה אומר על הניסים".
וגם כאן נראה שבשושן פורים האריז"ל התפלל עם האשכנזים והמהרח"ו לא היה שם והיה צריך לשמוע את זה מכלי שני.
 

בשלמא

משתמש ותיק
משולש אמר:
בשלמא אמר:
כשהוא היה בצלו בצפת הוא לא זז מתחת ידו כמעט, ותמיד התפלל עמו.
אין כאן דברים ברורים ומוחלטים, כי לא נכתב הרבה בעניין.
אבל בשער הכוונות (סוכות, דרוש ג' דף קד טור א) מספר על מנהג האריז"ל במוצאי שמחת תורה ומוסיף "אבל בעניין ההקפות שביום לא נמצאתי עמו ולא ראיתיו".
ודבר הלמד מעניינו שככל הנראה הסיבה היא בגלל שהוא התפלל עם הספרדים.
לכן כתבתי כמעט. אבל אין שום הכרח שהסיבה היא משום שהלך להתפלל במקום אחר.
הבית כנסת מחוץ לצפת היכן שהאריז"ל טלטל את החומש והטלית היה ספרדי או אשכנזי?
 
 

משולש

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
הבית כנסת מחוץ לצפת היכן שהאריז"ל טלטל את החומש והטלית היה ספרדי או אשכנזי?
אין לי מושג
אגב שים לב שערכתי את ההודעה והוספתי עוד משהו שלא ציטטת (על שושן פורים) לא יודע אם זה תוספת מידע ענקית, אבל תוספת יש כאן.
 

בשלמא

משתמש ותיק
משולש אמר:
וכן כתב גם בפורים (דרוש א' דף קט עמוד א) "שמעתי ממהר"ר יצחק הכהן שראה למורינו ז"ל בבית הכנסת של אשכנזים ביום טו לאדר שהוא יום השני של פורים בהיותו בצפת תובב"א לא היה אומר על הניסים".
וגם כאן נראה שבשושן פורים האריז"ל התפלל עם האשכנזים והמהרח"ו לא היה שם והיה צריך לשמוע את זה מכלי שני.
בדרך כלל כשהוא מצטט מהחברים הרי אלו עדויות משנים קודמות קודם שמהרח"ו הסתופף בצלו.
בשנים בהם המהרח"ו הסתופף הוא לא כיסה את הכל, לפעמים האריז"ל היה חולה ולא הלך לבית כנסת היו תקופות שהתפלל במנין בביתו ושם היו קצת שינוי סדרים.
כך שגם זה ראיה לא חותכת בנידון.
שו"ר שבוישב הים ח"א סי' י"ח בהע' כתב להוכיח מזה ובנה על כך תל תלפיות, ואם כי את דבריו של הרב הלל לא הייתי דוחה כ"כ מהר בגילא דחיטתא, עדיין צריך התבונות רבה, וייש"כ למר על מרכוז הנקודה. 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
יהודי אמר:
מעניין שהרי בנוסח הספרדים או' יג מידות בכל תפילות יו"כ, ואילו בנוסח אשכנז אומרים רק בלילו ובנעילה בלבד. וכנראה (לפמש"כ שהחליף מקום תפילתו) לא ראה בזה חשיבות גדולה כ"כ. 
שים לב שבמחזור רבא בשחרית מוסף ומנחה כתוב לפני "זכור רחמיך" ששם אומרים סליחות (איני זוכר אם זה כתוב בסתמא או שיש נוהגים), ואכן המנהג הקדום בכל קהילות האשכנזים היה לומר שם סליחות רבות מאוד (אלא שחילוקי המנהגים בסדר סליחות אלו היו יותר מבסדר התפילה ולכן יש שהדפיסו את הסליחות הללו עם שאר הסליחות [שהודפסו לפי החלוקה הפרטית של מנהגי הסליחות] והשמיטום במחזורים [שהודפס מחזור אחד לכל הארצות הנוהגות במנהג פולין אף שאינם שוים בסליחות], וכנראה זה גרם שכשהחלו להשמיט פיוטים זה היה מההשמטות הראשונות), וקרוב לודאי שגם בקהילת האשכנזים בצפת בזמן האר"י אמרו סליחות בתפילות אלו וממילא הרבו בהם באמירת י"ג מידות הרבה הרבה יותר מהספרדים.
 

משולש

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
יהודי אמר:
מעניין שהרי בנוסח הספרדים או' יג מידות בכל תפילות יו"כ, ואילו בנוסח אשכנז אומרים רק בלילו ובנעילה בלבד. וכנראה (לפמש"כ שהחליף מקום תפילתו) לא ראה בזה חשיבות גדולה כ"כ. 
שים לב שבמחזור רבא בשחרית מוסף ומנחה כתוב לפני "זכור רחמיך" ששם אומרים סליחות (איני זוכר אם זה כתוב בסתמא או שיש נוהגים), ואכן המנהג הקדום בכל קהילות האשכנזים היה לומר שם סליחות רבות מאוד (אלא שחילוקי המנהגים בסדר סליחות אלו היו יותר מבסדר התפילה ולכן יש שהדפיסו את הסליחות הללו עם שאר הסליחות [שהודפסו לפי החלוקה הפרטית של מנהגי הסליחות] והשמיטום במחזורים [שהודפס מחזור אחד לכל הארצות הנוהגות במנהג פולין אף שאינם שוים בסליחות], וכנראה זה גרם שכשהחלו להשמיט פיוטים זה היה מההשמטות הראשונות), וקרוב לודאי שגם בקהילת האשכנזים בצפת בזמן האר"י אמרו סליחות בתפילות אלו וממילא הרבו בהם באמירת י"ג מידות הרבה הרבה יותר מהספרדים.
באמת מעניין מאיזה תקופה התחילו לדלג, זה לא הנושא כאן, אבל יש לי בבית מחזור כל בו וילנא שנדפס בתשלו (צילום ממהדורה ישנה יותר) ויש בו את כל הסליחות לכל התפילות
ראה לדוגמא מחזור כל בו עם כל הסליחות:
https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=158068&width=-17&scroll=0&udid=0

 
 

בשלמא

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
שים לב שבמחזור רבא בשחרית מוסף ומנחה כתוב לפני "זכור רחמיך" ששם אומרים סליחות (איני זוכר אם זה כתוב בסתמא או שיש נוהגים), ואכן המנהג הקדום בכל קהילות האשכנזים היה לומר שם סליחות רבות מאוד (אלא שחילוקי המנהגים בסדר סליחות אלו היו יותר מבסדר התפילה ולכן יש שהדפיסו את הסליחות הללו עם שאר הסליחות [שהודפסו לפי החלוקה הפרטית של מנהגי הסליחות] והשמיטום במחזורים [שהודפס מחזור אחד לכל הארצות הנוהגות במנהג פולין אף שאינם שוים בסליחות], וכנראה זה גרם שכשהחלו להשמיט פיוטים זה היה מההשמטות הראשונות), וקרוב לודאי שגם בקהילת האשכנזים בצפת בזמן האר"י אמרו סליחות בתפילות אלו וממילא הרבו בהם באמירת י"ג מידות הרבה הרבה יותר מהספרדים.
דברים נכונים מאוד.
יצויין שבוויזניץ אומרים סליחות.
 
 
מעניין שהרי בנוסח הספרדים או' יג מידות בכל תפילות יו"כ, ואילו בנוסח אשכנז אומרים רק בלילו ובנעילה בלבד. וכנראה (לפמש"כ שהחליף מקום תפילתו) לא ראה בזה חשיבות גדולה כ"כ.
בזמן האר"י ז"ל ודאי אמרו האשכנזים סליחות בכל תפלות יום הכיפורים!! כנהוג עד היום בקהילות אשכנז ואושטרייך

עי' בקונטרס יום סליחה
 
חלק עליון תַחתִית