חו"ר הפורום מוזמנים להעלות ממה שנתחדש להם בתפילות הימים הנוראים [כולל סליחות, או סתם פירוש שנתחדש בתפילה של חול בימים הללו שמעיינים כדבעי במילות התפילה]
סליחות לערב ראש השנה
פְּנֵה אָדוֹן בְּעִצְּבוֹן רוּחַ. צְפֵה בְּשִׁבְרוֹן לֵב. קָרוֹב אַתָּה לָרְחוֹקִים. רוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים:
'קרוב לרחוקים'? הלא הם רחוקים ממנו? וכי זה סתם משחק מילים?
ייראה לפרש עפ"י הנביא ישעיה - "שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי". ישעיה פרק לג, פסוק יג. ופירש שם רש"י: "רחוקים - המאמינים בי ועושים רצוני מנעוריהם. קרובים - בעלי תשובה שנתקרבו אלי מחדש".
מלמדנו רש"י, אלו שמקימים רצון בוראם מנעוריהם, במידה מסוימת כח ההרגל נמדד אצלם לחסרון, ומשום כך נקראים 'רחוקים'. לעומתם בעלי תשובה שמקיימים רצון הבורא מכח השגתם החדשה שהגיעו זה עתה, ומשום כך נקראים קרובים.
ובזה אפשר להסביר, הקב"ה קרוב לרחוקים - לרשעים, ז"א אמנם כל עוד הרשעים לא חזרו בתשובה, הם רחוקים, אבל במובן מסויים הם קרובים להקב"ה מאשר הצדיקים. [יש עמדי ביאור נוסף וכשהשלימו ב"ה אעלה בהמשך]
זכרנו לחיים וכו' למענך אלוקים חיים.
הטעם הנלווה לבקשת החיים מהבורא, הוא משום "למענך חיים".
כלומר: אף שאיננו ראויים עשה למענך, כדי שיתגלה גודל חסדך בעולם. ובזה מתקדש שמו יתברך.
מכאן, שכל יהודי שהולך לעולמו ודאי בקיצור ימים, יש בזה משום 'חילול השם'. לעומת חסד הבורא שמקיים חייו. ועל דא קא בכינא על הנפטר. וקצת נבין דברי חז"ל שדימו את נשמת ישראל שפרחה לספר תורה שנשרף.
'אתה גבור .. מחיה מתים'.
מה פשר הסמיכות?
ובהקדם ההסבר לשבח 'אתה גבור' שלא בא לבטא חלילה את כח האלוקות הבלתי מוגבל. אלא את הנהגותיו של הבורא ביצירת עולמו ובמעשיו הגלויים לעינינו, שמהם ניכר גבורתו. וגולת הכותרת של מעשה הבריאה זו בריאת האדם.
אלא שככל שעוברים הימים 'האדם' נחלש ומזדקן עד למותו, מה שחלילה יכול ללמד על 'גבורה נחלשת' מצד מעשה ידיו של הקב"ה.
ומכאן באה הסמיכות 'מחיה מתים'. להראות שגבורתו יתברך במעשה הבריאה אינה הולכת ונחלשת אלא אדרבה, מתגברת והולכת, וגם אדם שנחלש ומת, הקב"ה לבסוף מעמידו על רגליו.
מוזמנים לעלות פירושים קצרים, הארות הערות, ומכל מה שנתחדש לכם בתפילות הימים הנוראים וכיו"ב.
סליחות לערב ראש השנה
פְּנֵה אָדוֹן בְּעִצְּבוֹן רוּחַ. צְפֵה בְּשִׁבְרוֹן לֵב. קָרוֹב אַתָּה לָרְחוֹקִים. רוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים:
'קרוב לרחוקים'? הלא הם רחוקים ממנו? וכי זה סתם משחק מילים?
ייראה לפרש עפ"י הנביא ישעיה - "שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי". ישעיה פרק לג, פסוק יג. ופירש שם רש"י: "רחוקים - המאמינים בי ועושים רצוני מנעוריהם. קרובים - בעלי תשובה שנתקרבו אלי מחדש".
מלמדנו רש"י, אלו שמקימים רצון בוראם מנעוריהם, במידה מסוימת כח ההרגל נמדד אצלם לחסרון, ומשום כך נקראים 'רחוקים'. לעומתם בעלי תשובה שמקיימים רצון הבורא מכח השגתם החדשה שהגיעו זה עתה, ומשום כך נקראים קרובים.
ובזה אפשר להסביר, הקב"ה קרוב לרחוקים - לרשעים, ז"א אמנם כל עוד הרשעים לא חזרו בתשובה, הם רחוקים, אבל במובן מסויים הם קרובים להקב"ה מאשר הצדיקים. [יש עמדי ביאור נוסף וכשהשלימו ב"ה אעלה בהמשך]
זכרנו לחיים וכו' למענך אלוקים חיים.
הטעם הנלווה לבקשת החיים מהבורא, הוא משום "למענך חיים".
כלומר: אף שאיננו ראויים עשה למענך, כדי שיתגלה גודל חסדך בעולם. ובזה מתקדש שמו יתברך.
מכאן, שכל יהודי שהולך לעולמו ודאי בקיצור ימים, יש בזה משום 'חילול השם'. לעומת חסד הבורא שמקיים חייו. ועל דא קא בכינא על הנפטר. וקצת נבין דברי חז"ל שדימו את נשמת ישראל שפרחה לספר תורה שנשרף.
'אתה גבור .. מחיה מתים'.
מה פשר הסמיכות?
ובהקדם ההסבר לשבח 'אתה גבור' שלא בא לבטא חלילה את כח האלוקות הבלתי מוגבל. אלא את הנהגותיו של הבורא ביצירת עולמו ובמעשיו הגלויים לעינינו, שמהם ניכר גבורתו. וגולת הכותרת של מעשה הבריאה זו בריאת האדם.
אלא שככל שעוברים הימים 'האדם' נחלש ומזדקן עד למותו, מה שחלילה יכול ללמד על 'גבורה נחלשת' מצד מעשה ידיו של הקב"ה.
ומכאן באה הסמיכות 'מחיה מתים'. להראות שגבורתו יתברך במעשה הבריאה אינה הולכת ונחלשת אלא אדרבה, מתגברת והולכת, וגם אדם שנחלש ומת, הקב"ה לבסוף מעמידו על רגליו.
מוזמנים לעלות פירושים קצרים, הארות הערות, ומכל מה שנתחדש לכם בתפילות הימים הנוראים וכיו"ב.