ביאור בדברי הראבי"ה - בגימטריה של אבינו מלכנו

אשרי העם

משתמש ותיק
הנה בראבי"ה (ח"ב סימן תקלז) הביא תקנת "אבינו מלכנו" שאומרים בעשרת ימי תשובה, שמקורו מתקנת רבי עקיבא בתענית (כה, ב), וז"ל: 

"ואף על גב דחג הוא, יומא דרחמי הוא ואמרינן [אבינו מלכנו]. ובפרק סדר תעניות גרסינן מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה וירד אחריו רבי עקיבא ואמר אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו רחם עלינו, והעם הוסיפו עליהם כמו שהוסיפו על שבעה עניות דמתניתין דהתם. ושמעתי בשם רבי שמואל החסיד אבינו מלכינו חטאנו לפניך עולה בגימטריא רבי עקיבא הוא יסדו, ואמר חד חסר היא הקריאה", עכ"ל.

אך הנה תיבות "אבינו מלכינו חטאנו לפניך" עולה 489, ותיבות "רבי עקיבא הוא יסדו" עולה רק 487. א"כ מה פתרון הדבר?

[ואולי זו כוונתו בסוף דבריו "ואמר חד חסר היא הקריאה"? אלא שלא הבנתי מה כוונת דבריו בזה].

אשמח לכל ביאור בדבר!
 

אשרי העם

משתמש ותיק
פותח הנושא
בס"ד מצאתי מביאים גימטריא שעולה בדקדוק נכון לפי החשבון, דתיבות "אבינו מלכינו חטאנו לפניך" בגימטריא מדוקדקת "רבי עקיבה יסדו" (479), וזה בלי תיבת "הוא" [וזה אולי כוונתו "חד חסר 'הוא' הקריאה", בלי תיבת 'הוא'].

וראיתי מביאים מהגהות רבי אייזיק טירנא זצ"ל (אות קטו) שהביא הגימטריא לתיבות הנ"ל: "אבינו מלכינו חטאנו לפניך", שהוא בגימטריא "עקיבא בן יוסף יסד זה". אך זה עולה למנין 477. ושו"ר במטה משה (סי' תתא) שהביא כן בזה"ל: "אבינו מלכינו חטאנו לפניך" בגימטריא "עקיבא בן יוסף יסדו בו", או "יסד בזה", עכ"ל.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
בסידור יעבץ נמצא אבינו מלכנו חטאנו לפניך (479) עולה עקיבא בן יוסף יסדהו (480).
וזה יותר הגיוני מאשר האפשרויות של 'רבי עקיבא יסדו' שיכנה עצמו בתואר רבי.
ואגב זה שחסר אחד, אינו חסרון כיון שעולה כך עם הכולל, וזה ידוע.
אבל יש בו גם יתרון, וזה למדתי בחנוכה הלזה, שכתב הרוקח סימן רכה שיוחנן כהן גדול תיקן נוסח על הניסים ויש בו קכ"ה תיבות כמנין 'כהנים'.
וכתב וז"ל: ומרוב ענותו של יוחנן כהן גדול הוסיף תיבה אחת יותר מן יוחנן שעולה קכ"ד עכ"ל.
והיינו כדי שלא יכירו בנקל שהוא המחבר על ידי שיש קכ"ד תיבות כמנין יוחנן, לכן הוסיף בו אחד להקשות על זיהויו.
וכן ר' עקיבא בענותו [עי' יבמות טז.] הוסיף אחד מזה הטעם.
 
חלק עליון תַחתִית