"למען נחדל מעושק ידינו" - גזל?

יוסף יצחק

משתמש ותיק
כידוע האחרונים מבארים את הנאמר בתפילת נעילה "למען נחדל מעושק ידינו" דקאי על עוון גזל וכל אחד מבאר לפי דרכו.
הסתפקתי האם אכן זהו הביאור (לפי פשוטו).
האבודרהם כ' (סדר תפלת יום הכפורים) "ותתן לנו ה' אלהינו באהבה את יום הכפורים הזה וכו'. למען נחדל מעושק ידינו וכו' כלומר אינו דן אותנו בכל שנה שאנו חוטאים אלא הוא ממתין לנו עד יום הכפורים אולי נשוב בינתיים"
נראה שמבאר באופן כללי כמשל שהעבירות הם כעושק בידינו והקב"ה ממתין לפרעון עד יום כיפור.
ובחינוך מ' תכ"א (תפילין של יד) כ' "וציוונו להעמיד שומרים גבורים סביב לה, והם שנצטוינו לבל נפסיק דברי תורה מפינו יומם ולילה, ושניתן ארבע ציציות בארבע כנפות כסותנו ומזוזה בפתחינו והתפילין בידינו ובראשינו, והכל להזכירנו למען נחדל מעושק ידינו ולא נתור אחרי עינינו ואחרי יצר מחשבות לבנו"
האם גם בזה נאמר שהציצית המזוזה והתפילין מצילים מאיסור גזל?
 

אליעזר ג

משתמש ותיק
רוצה לדעת אמר:
עי' נדרים ט ע"ב "למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך" ואיירי שם על עריות
ועי' זבחים קיח: שיוסף לא זנו עיניו מדבר שאינו שלו [אשת אדוניו, רש"י]

אכן צודק ,הקב"ה הוא בעלים על העולם כיוצרו לרבות האדם , ממילא כל שימוש שהבעלים אסר ברכושו אסור מדין גזל, מעבר לגזל בין אדם לחברו. 

הקב"ה אכן נתן את נקודת האני של האדם במתנה לאדם  בבריאתו , אבל גם אותו שיעבדנו בנעשה ונשמע ,וזה שוב חוב ממוני לעשות כל אשר יצווה , שעבוד גברא. ולכן היחס לישראל כעבדי השם ,כי זה המצב בעבד כנעני שעבוד גברא גמור לאדון . ולכן גם לא חלה עבדות על בני ישראל כי כבר חלה עבדות השם .
והיוצא שיש שיעבוד ממוני לגבי קיום כל המצוות עשה ולא תעשה ,כאשר בלא תעשה יש גם גזל רכוש הבורא בשימוש אסור.
 
חלק עליון תַחתִית