אסרו חג לראש השנה

מה אדבר

משתמש ותיק
יש לדון אם יש אסרו חג לראש השנה, ורק דאין מרבין באכילה ושתיה משום שהוא יום צום גדליה, או דאין בזה אסרו חג.
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
שו"ת ויקרא אברהם חלק אורח חיים סימן יט
והדעת נותן מ"ש בספר משחא דרבותא ח"א סי' תר"א שנשאל במי שלא הבדיל במוצאי ר"ה לא בתפלה ולא על הכוס שכתב דלא יבדיל כלל שאלו טעה בשלש רגלים היה יכול להבדיל ביום לפי שהוא אסרו חג שיש לו שייכות לרגל אבל ר"ה אינו נקרא חג וכן י"הך דקרא כתיב אסרו חג בעבותים
 

מה אדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
מה אדבר אמר:
יעקב שלם אמר:
כמדומני שחג זה רק ג רגלים שמקריבים קרבן חגיגה

למה?


חג זה מלשן חגיגה 

יותר נראה להיפך. חג הוא מלשון סיבוב, שכל שנה מסתובב ציר הזמן ומגיע לחג. וחגיגה היא קרבן המוקרב בחג.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
יעקב שלם אמר:
כמדומני שחג זה רק ג רגלים שמקריבים קרבן חגיגה

בכסה ליום חגנו
דעת הנצי"ב שלפי פשוטו של מקרא 'חגנו' הכוונה לסוכות.

העמק דבר ויקרא פרק כג
וכל זה תליא בשופר דר"ה שקודם לו, כפשטא דקרא תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו (תהלים פא), ומשמעות חגנו אינו אלא סכות שהוא סתם חג, משא"כ ר"ה לא מיקרי בלשון תורה חג כלל, והא שדרשו חז"ל רה"ש ד' ח' ע"ז המקרא איזה חג שהחודש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה, אינו אלא מדיוק לשון בכסה בה"א דמשמע לשון כסוי, והכי מבואר בזוה"ק, אבל מכ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו שר"ה והשופר הכנה ליום החג של סוכות, ופי' בכסה לשון הכנה כמו [משלי ז' כ'] ליום הכסא יבוא ביתו, והכי מבואר בסנהדרין דף צ"ו ב' אין כסא אלא זמן כמש"כ בכסה ליום חגינו. ופי' שמשפט זה היום הוא הכנה לחג הסכות שאז נידונין על המים שבזה תלוי פרנסת כל השנה. וזה דבר הנביא (הושע ט') לא יסכו לה' יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים וגו' ומה תעשו ליום מועד וליום חג ה', פי' אחר שהקרבנות אינם באים לרצון מה תעשו ליום מועד זה ר"ה, וליום חג, זה סוכות, שבאלו הימים תלוי פרנסת ישראל,
 
חלק עליון תַחתִית