אסרו חג לראש השנה
- Thread starter מה אדבר
- תאריך התחלה
קדמא ואזלא
משתמש ותיק
שו"ת ויקרא אברהם חלק אורח חיים סימן יט
והדעת נותן מ"ש בספר משחא דרבותא ח"א סי' תר"א שנשאל במי שלא הבדיל במוצאי ר"ה לא בתפלה ולא על הכוס שכתב דלא יבדיל כלל שאלו טעה בשלש רגלים היה יכול להבדיל ביום לפי שהוא אסרו חג שיש לו שייכות לרגל אבל ר"ה אינו נקרא חג וכן י"הך דקרא כתיב אסרו חג בעבותים
והדעת נותן מ"ש בספר משחא דרבותא ח"א סי' תר"א שנשאל במי שלא הבדיל במוצאי ר"ה לא בתפלה ולא על הכוס שכתב דלא יבדיל כלל שאלו טעה בשלש רגלים היה יכול להבדיל ביום לפי שהוא אסרו חג שיש לו שייכות לרגל אבל ר"ה אינו נקרא חג וכן י"הך דקרא כתיב אסרו חג בעבותים
בלדד השוחי
משתמש ותיק
דעת הנצי"ב שלפי פשוטו של מקרא 'חגנו' הכוונה לסוכות.הכהן אמר:
העמק דבר ויקרא פרק כג
וכל זה תליא בשופר דר"ה שקודם לו, כפשטא דקרא תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו (תהלים פא), ומשמעות חגנו אינו אלא סכות שהוא סתם חג, משא"כ ר"ה לא מיקרי בלשון תורה חג כלל, והא שדרשו חז"ל רה"ש ד' ח' ע"ז המקרא איזה חג שהחודש מתכסה בו הוי אומר זה ר"ה, אינו אלא מדיוק לשון בכסה בה"א דמשמע לשון כסוי, והכי מבואר בזוה"ק, אבל מכ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו שר"ה והשופר הכנה ליום החג של סוכות, ופי' בכסה לשון הכנה כמו [משלי ז' כ'] ליום הכסא יבוא ביתו, והכי מבואר בסנהדרין דף צ"ו ב' אין כסא אלא זמן כמש"כ בכסה ליום חגינו. ופי' שמשפט זה היום הוא הכנה לחג הסכות שאז נידונין על המים שבזה תלוי פרנסת כל השנה. וזה דבר הנביא (הושע ט') לא יסכו לה' יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים וגו' ומה תעשו ליום מועד וליום חג ה', פי' אחר שהקרבנות אינם באים לרצון מה תעשו ליום מועד זה ר"ה, וליום חג, זה סוכות, שבאלו הימים תלוי פרנסת ישראל,
