צריך לזכור שלטעמי המקרא יש כללים שעל פיהם הם נקבעים, וגם אם יוצא בהרבה מקומות שהמנגינה מצלצלת טוב מסיבה כזו או אחרת, זו לא היתה הסיבה האמיתית למה הם נקבעו דווקא כך. כך לדוגמא הטעם הנדיר 'שלשלת', שהאריך שם פרק שלם על זה. הרי לאמיתו של דבר, הכלל הוא שפסוק שמתחלק לשלושה חלקים, אז החלק הראשון מסיים ב'סגול', והשני ב'אתנחתא'. ותמיד יוקדם לסגול - זרקא. אך כשהחלק הראשון של הפסוק הוא בן מילה אחת, וא"א להקדים לו זרקא, נהפך הסגול לשלשלת. זה הכל. (ולכן שלשלת הוא תמיד בתחילת פסוק). אולי אפשר לתת עוד טעמים לשלשלת ולמנגינתה על דרך הדרש, אבל צריך לדעת קודם את היסודות הללו.