טומאה דרבנן - האם גזרו טומאה ממש או דין הנהגה בעלמא?

עמנואל

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
אשמח לקבל ראיות או מקורות בעניין זה
אשמח אם תפרט מה ההבדל בין "גזרו טומאה ממש" לדין טומאה שהוא בגד הנהגה בעלמא. מה זו טומאה "ממש" ומה ה"הנהגה בעלמא" באה למעט?
 

HaimL

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
אשמח לקבל ראיות או מקורות בעניין זה
אתה מתכוון לטומאה מאבות הטומאות, או טומאה כגון שהצריכו נט"י שחרית וכדומה? 
 
 

לישועתך קויתי השם

משתמש ותיק
פותח הנושא
אולי כדאי באמת לפתוח אשכול בעניין מהות הטומאה, אבל זה לא 'דין הנהגה בעלמא', אלא יש כאן איזה משהו רוחני(?), והשאלה אם גם בטומאה דרבנן זה ככה?
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
לענין דין פסול חלל מדרבנן, ג"כ חקרו רבותינו האם זה פסול בעצם או רק הנהגה בעלמא:
ומצאתי שהגאון ר' שמואל רוזובסקי זצ"ל (במאמר המוסגר לחידושיו עמ"ס פסחים וכן עמ"ס ב"ב סי' כח אות ב) כתב דאפשר שאיסורי דרבנן יש בהם חלות איסור בחפצא, אך אינם כחלות איסור דאורייתא אלא כחלות איסור מדברי סופרים,(ועיי"ש מה שהאריך בזה).
 

יוספי

משתמש ותיק
לכאו' תליא בזה הנ"מ אי דבר המקבל טומאה מדרבנן חוצץ בפני הטומאה.
ונחלקו בזה האחרונים גבי נכרי.
 

יהודי אחד

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
אשמח לקבל ראיות או מקורות בעניין זה

אם טומאה ממש מהו שהתירו חכמים בקברי עכומ ושאר חילונים שמונה הרמבם בהקדמה לטהרות
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לישועתך קויתי השם אמר:
אשמח לקבל ראיות או מקורות בעניין זה
בפשטות תלוי אם טומאת דרבנן הינה איסור חפצא או גברא. ומ"מ אם נניח שהינה איסור על הגברא ע"כ אינה טומאה בעצם אלא הנהגה. ובספק זה עמד הגאון רבי יוסף אנגל בבית האוצר אות קכד אם מציאות טומאה דרבנן היא בעצם או רק איסור לבד.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20921&st=&pgnum=195

כמו כן רבי שמואל רוזובסקי ב"ב ח"ב עמוד כג כתב לחקור אם טומאת גוי כזב היינו שהגוי טמא כזב ממש או שרק כל הנוגע בו טמא כאילו נגע בזב.
 

מהרילניק

משתמש ותיק
טומאת כתבי הקודש לכאו' יש בזה ראי' שזה רק הנהגה אבל זה לא כ"כ נשמע לי
 

אבינועם

משתמש ותיק
חז"ל גזרו טומאה ממש, לא הנהגה.
אך גבי תרומה שנגע בה טמא מדרבנן, לא שורפים אותה- כי מדאורייתא היא טהורה, אך היא נאסרת באכילה.
איני זוכר את מקור הדברים, אך כך זכור לי.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אבינועם אמר:
חז"ל גזרו טומאה ממש, לא הנהגה.
אך גבי תרומה שנגע בה טמא מדרבנן, לא שורפים אותה- כי מדאורייתא היא טהורה, אך היא נאסרת באכילה.
איני זוכר את מקור הדברים, אך כך זכור לי.

לעיל הובא ספר בית האוצר [לרבי יוסף אנגל מח"ס אתוון דאורייתא] להוכיח מהגמ' פסחים טו. אם טומאה דרבנן זו מציאות של חידוש וקלקול בחפץ או ה"ה כאיסור דרבנן דהוי איסור גברא ולא בחפץ ממש.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=9895#p132239
 

מהרילניק

משתמש ותיק
אבינועם אמר:
חז"ל גזרו טומאה ממש, לא הנהגה.
אך גבי תרומה שנגע בה טמא מדרבנן, לא שורפים אותה- כי מדאורייתא היא טהורה, אך היא נאסרת באכילה.
איני זוכר את מקור הדברים, אך כך זכור לי.
מה עם הראי' מכתבי הקודש באשכול סמוך (מהות הטומאה) כתבתי כדבריך וכמעט נסקלתי
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=9901&start=30
 
 

אבינועם

משתמש ותיק
מהרילניק אמר:
מה עם הראי' מכתבי הקודש באשכול סמוך (מהות הטומאה) כתבתי כדבריך וכמעט נסקלתי
גזירת כתבי הקדש נימוקה עימה, [משום שהיו מצניעים עמם תרומה, ועי"כ בא נזק לכתבי הקדש] א"כ העניין של טומאת כתבי הקדש הינו רק 'פטנט' ע"מ להימנע מנזק לכה"ק.
בכל אופן, אין דעתי נוחה מחקירה זו של "הנהגה או מציאות", היות וזהו משחק מילים מיושן. כמו כן, אין כל נפק"מ אם ישנה מציאות ברורה בעולמנו זה לנוכחותה של טומאה.
אשאל כך: אם אדם טמא היה מזריח סביבו הילה שחורה, אז היה הספק בא על תיקונו?
לכאורה כן...
אלא שטומאה מטמאה מן התורה בין אם רואים אותה בין אם לאו, ע"כ אין בזה שום נפק"מ.
מה שכן ניתן להידרש, זה טעם האיסור של טומאה, מדוע גזרה תורה טומאה על כך וכך.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אבינועם אמר:
חז"ל גזרו טומאה ממש, לא הנהגה.
אך גבי תרומה שנגע בה טמא מדרבנן, לא שורפים אותה- כי מדאורייתא היא טהורה, אך היא נאסרת באכילה.
איני זוכר את מקור הדברים, אך כך זכור לי.
זו פלוגתא בפסחים יד. בין רבי מאיר לרבי יוסי. ואמנם הלכה כרבי יוסי שלא שורפים תרומה טהורה (מדאו') עם הטמאה, אבל לעיל מינה במתני' שם הכי ס"ל לרבי חנינא סגן הכהנים ולרבי עקיבא ורבי מאיר ביאר דעתם.
ומשמע שהטומאה היא בחפצא. והוי כטומאה גמורה מדרבנן.

ובטומאת מת מדרבנן אסור לאכול הפסח אף שהוא בכרת.
 
חלק עליון תַחתִית