מצוות שאינם ידועות כ"כ ומקיימים אותם לרוב

כותר

משתמש ותיק
במקביל לאשכול על הלכות שנכשלים בהם לרוב, אציע למע"כ חברי הפורום, להעלות כאן באשכול מצוות קלות שאדם מקיימם לרוב ואינו יודע \ זוכר שמקיים בזה מצווה.
והנפ"מ, לחיזוק ושמחה בעבודת ה'. וזה מביא לרצון וחשק לקיים עוד מצוות.
ועוד נפ"מ שאמר הח"ח לרוקח בעיירתו, שאם יכוון בזה לשם מצוה, יצא ידי חובה גם למ"ד מצוות צריכות כוונה.

וזה החלי בעז"ה:

א. לעשות למען פרנסתו, יש בזה מצווה, שנפסק בשו"ע שלצורך מצווה זו מותר לצאת מארץ ישראל.
ב. לפרנס ילדיו מעל גיל שש, שמקיים בזה מצוות צדקה. ובוודאי כל מה שנותנים כדי לחתן ילדים ממון רב, כולו מצוות צדקה.
ג. לפגוש חבר ולהתרועע עמו בידידות, שנפסק בשו"ע שלצורך מצווה זו מותר לצאת מארץ ישראל.
ד. לשיר שיר שמעורר את הנשמה להתקרב לבוראה, אמר לי על זה אחד מגדולי הדור שמקיימים בזה מצוות דביקות בה', (ונראה לפרש זאת עפ"י היסוד העבודה שהמצווה בכל חובות הלבבות שאינם ביד האדם, המצווה היא להשתדל להגיע לכך).
ה. מילה אחת של תלמוד תורה היא מצווה.
ו. בקשה מהרבש"ע היא מצוות תפילה מן התורה (זכור לי לפי הרמב"ם), "ולעבדו בכל לבבכם".
ז. אתמול ראיתי בחור שהתגבר על עצמו ולא נכשל בחשש גזל, אם איזה קומבינה בחנות.
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ח. בשו"ע סימן רלא שכל כוונתיו יהיו לשם שמים יש רשימה ארוכה של מעשים טובים.
ובין הדברים כתב "וכן אפילו לישב בסוד ישרים ולעמוד במקום צדיקים ולילך בעצת תמימים, אם עשה להנאת עצמו – להשלים חפצו ותאותו – אינו משובח, אלא אם כן עשה לשם שמיים".
אני מבין שמדובר על מי שמתוועד עם חברים כדי להתחזק בעבודת ה' (אולי אפילו כאן בפורום הדיגיטלי), ועל מי שמכבד את חכמי ישראל ומסתופף בצילם, ושומע לעצתם.
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ט. פרעון חוב בזמן.
י. תשלום שכר שכיר בזמן.
יא. מצוות הלוואה. (אדם נותן לקרובו בגלל הידידות ולא תמיד זוכר שקיים מצוה)
יב. לשמח חתן וכלה.
יג. לנחם אבלים.
יד. כיבוד אב ואם, כבוד רבו, כבוד חכם.
טו. ואהבת לרעך כמוך - להצטער בצער של יהודי, לשמוח בשמחתו, לכבד אותו בכל צורה שהיא. לספר בשבח יהודי, לתת לו הרגשה טובה.
טז. לשבת בבית הכנסת - רמב"ם פי"א מהלכות תפילה ה"ט "שהישיבה שם מעסקי המצות היא שנאמר אשרי יושבי ביתך וגו'".
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יז. מי שהחזיק ותמך בבנו \ חתנו שלומדים תורה. או שנותן סוכריה לילד שלמד וקיים מצוה.
יח. מצוות חינוך. שלום בית.
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ט"ז באבן העזר כה:
מצינו שכתב הרמב"ם על פסוק בכל דרכיך דעהו דהיינו מי שאוכל ושותה ומעדן נפשו כדי שיהיה ברי וחזק לעבודת השי"ת יש לו שכר כמו שמתענה. ודברים אלו אסמכת' אקר' שוא לכם משכימי קום כולי, דהיינו שיש ת"ח מנדרין שינה מעיניהם ועוסקים בתורה הרבה ויש ת"ח שישינים הרבה כדי שיהיה להם כח החזק וזריזות לב לעסוק בתורה. ובאמת יכול ללמוד בשעה א' מה שזה מצטער ועוסק בשני שעות.
ובודאי שניהם יש לכם שכר בשוה, ע"כ אמר שוא לכם דהיינו בחנם לכם שאתם מצטערים ומשכימים בבוקר ומאחרי שבת בליל' וממעטים שנתם זה בחנם, כי כן יתן ה' לידידו שינה דהיינו מי שישן הרבה כדי שיחזק מוחו בתורה נותן לו הקב"ה חלקו בתורה כמו אותו שממעט בשינה ומצטער עצמו כי הכל הולך אחר המחשבה.
 

אח שלך

משתמש ותיק
ההולך ברחוב בלבוש חרדי מכריז בזה שה' הוא המלך.

ונקדשתי = המצוה הגדולה מכל המצוות.

אם הוא גם עושה לאחרים חשק להיות כאלו = עוד עומק וגובה במצוה זו.
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
הנזהר בבריאות גופו מקיים מצוות ונשמרתם.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
במקביל לאשכול על הלכות שנכשלים בהם לרוב, אציע למע"כ חברי הפורום, להעלות כאן באשכול מצוות קלות שאדם מקיימם לרוב ואינו יודע \ זוכר שמקיים בזה מצווה.
והנפ"מ, לחיזוק ושמחה בעבודת ה'. וזה מביא לרצון וחשק לקיים עוד מצוות.
ועוד נפ"מ שאמר הח"ח לרוקח בעיירתו, שאם יכוון בזה לשם מצוה, יצא ידי חובה גם למ"ד מצוות צריכות כוונה.
הגאון רבי יעקב קמינצקי זצוק"ל ביאר מה דאיתא (מתני' מכות כג:) ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות...שישהרבה דברים שגם לולא שהיו בהם מצוה היה האדם עושהו מעצמו מטבעו או ממנהג העולם וכו', ועל זה נאמר שרצה הקב"ה לזכות את ישראל ועשה מדברים אלה מצוה כדי לזכות את ישראל.
ונתן לזה דוגמא כגון ללבוש יד ימין קודם בלבישת בגדים או לנעול נעל ימין קודם או להחזיק דבר מצוה ביד ימינו, שמטבע האדם אם הוא 'ימני' אז הוא לובש או נועל ימין קודם לשמאל, וכן מחזיק דברים ביד ימינו, וא"כ גם לולא המצוה היה עושה כן, ורצה הקב"ה לזכות את ישראל שכל פעם שיקייים דין זה יקבל עליו שכר, לכן הפך את זה למצוה.


ובדרך אגב רואים מזה שכל דבר שהאדם עושה כדי לקיים איזה דין בשו"ע, זה ג"כ נקרא שעושה מצוה.
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
לאכול סעודת שבת, זוהי מצווה.
וסופגניה שאוכל בחנוכה, אם זה עם דברי תורה \ שירות ותשבחות זוהי גם סעודת מצווה.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
* ואהבת את השם. גם כשיש צרות רגילים לומר זה לטובה (דבר שבטח היה לחידוש עבור כל הדורות ואצלנו רגיל אפומה)
* ואהבתם את הגר, כשרואים איזה גר לחבב אותו.
* ואהבת לרעך כמוך. כשמפרגנים לשני ונותנים לו בשמחה ובהארת פנים.
* כשעני מבקש צדקה, אם יש נותנים בשמחה. וגם אם אין, מתיחסים, מסתכלים, ומתנצלים "אין לי" .. ומקיימים "אל ישוב דך נכלם".
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלי מאירי אמר:
* וגם אם אין, מתיחסים, מסתכלים, ומתנצלים "אין לי" .. ומקיימים "אל ישוב דך נכלם".
או מה שאני כן יכול לתת לו:
1. לחייך, להלבין שיניים.
2. להקשיב לו, להזדהות באמפתיה, לומר לו מילה טובה של עידוד.
3. לעזור לו באיסוף - גדול המעשה יותר מהעושה.

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
זוזו אמר:
תשלום בסוף הנסיעה לקיים ביומו תתן שכרו
אם כוונתך בדווקא ל"סוף הנסיעה" יש בזה נידון בין הפוסקים, אם משלמים לפני הזמן אם זה נקרא להפקיע את עצמו מהמצוה או לא..
יש פוסקים שסוברים שאכן בסוף יש חיוב אבל המצוה מקיימים כל שדאג שיהיה לו תשלום בזמן ולא משנה אם נתנו קודם או בסוף.

ואם נאמר שגם לפני כן מקיים המצוה אז יש עוד נידון אם יש בזה מעלה של זריזין מקדימין למצוות. די"ל שלמעשה אין מקיים המצוה אלא לבסוף לא משנה מתי הוא עושה את מעשה המצוה. (שמעתי פעם נידון אם יש עניין זריזין מקדימין בפדיון שבויים שקבעו זמן לשחרורו אם יפדו אותו, אם בין כך לא יצא עד זמן מסויים ולא משנה מתי נותן את הכסף האם שייך בזה זריזין מקדימין, וה"ה הכא).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אם חושב על כל מעשה שעושה שעושה לשם מצוה אז מקיים "בכל דרכיך דעהו" - וגם אם חושב על זה עצמו מקיים עוד מצוה וכן הלאה וכן הלאה.
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
זוזו אמר:
תשלום בסוף הנסיעה לקיים ביומו תתן שכרו
באוטובוס, לענ"ד צריך לחשוש מחילול השם, שיסברו שאינו מתכוון לשלם.
 
 

הכהן

משתמש ותיק
לכאורה באוטובוס זה לא 'שכרו' כי זה לא שכר הנהג (אולי מדין שכירות כלים)
 

הכהן

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הגאון רבי יעקב קמינצקי זצוק"ל ביאר מה דאיתא (מתני' מכות כג:) ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות...שישהרבה דברים שגם לולא שהיו בהם מצוה היה האדם עושהו מעצמו מטבעו או ממנהג העולם וכו', ועל זה נאמר שרצה הקב"ה לזכות את ישראל ועשה מדברים אלה מצוה כדי לזכות את ישראל.
ונתן לזה דוגמא כגון ללבוש יד ימין קודם בלבישת בגדים או לנעול נעל ימין קודם או להחזיק דבר מצוה ביד ימינו, שמטבע האדם אם הוא 'ימני' אז הוא לובש או נועל ימין קודם לשמאל, וכן מחזיק דברים ביד ימינו, וא"כ גם לולא המצוה היה עושה כן, ורצה הקב"ה לזכות את ישראל שכל פעם שיקייים דין זה יקבל עליו שכר, לכן הפך את זה למצוה.
ר' יחיאל יעקבזון מצטט את זה מפי הגרש"ז
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מצאתי בספר 'דרך ישרה' - הנהגות ודקדוקי הלכה של רבנו הגה"ח רבי שריה דבליצקי זצוק"ל - (פרק א אות יא בהגהה מס' 14) וז"ל וכן העיר רבנו בחיבורו 'דיני מרחץ ודרך ארץ' (עדיין בכת"י) וז"ל "אם רוחץ, בפרט בחמין או שיורד למקוה חמה יש לו לכוין שרוצה לקיים מצוות רחיצה, כדאיתא בשבת (דף נ:) דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו שנאמר "כל פעל ה' למענהו" ונפסק דבר זה להלכה בספר ההשלמה על שבת (פ"ד אות ד) עכ"ד.

הרי שכשמתרחץ אדם במרחץ או במקלחת או במקוה, יכוין לקיים דין זה לרחוץ לכבוד קונו דכתיב כל פעל ה' למענהו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הכהן אמר:
יושב אוהלים אמר:
הגאון רבי יעקב קמינצקי זצוק"ל ביאר מה דאיתא (מתני' מכות כג:) ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות...שישהרבה דברים שגם לולא שהיו בהם מצוה היה האדם עושהו מעצמו מטבעו או ממנהג העולם וכו', ועל זה נאמר שרצה הקב"ה לזכות את ישראל ועשה מדברים אלה מצוה כדי לזכות את ישראל.
ונתן לזה דוגמא כגון ללבוש יד ימין קודם בלבישת בגדים או לנעול נעל ימין קודם או להחזיק דבר מצוה ביד ימינו, שמטבע האדם אם הוא 'ימני' אז הוא לובש או נועל ימין קודם לשמאל, וכן מחזיק דברים ביד ימינו, וא"כ גם לולא המצוה היה עושה כן, ורצה הקב"ה לזכות את ישראל שכל פעם שיקייים דין זה יקבל עליו שכר, לכן הפך את זה למצוה.
ר' יחיאל יעקבזון מצטט את זה מפי הגרש"ז
כבר אמרו שאף דגבי נביאים אמרינן (סנהדרין פט.)שאין שני נביאים מתנבאין בסגנון אחד, אבל יש שני חכמים מחדשים בסגנון אחד. 
 
 

יהודה בן יעקב

משתמש ותיק
הכהן אמר:
יושב אוהלים אמר:
הגאון רבי יעקב קמינצקי זצוק"ל ביאר מה דאיתא (מתני' מכות כג:) ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות...שישהרבה דברים שגם לולא שהיו בהם מצוה היה האדם עושהו מעצמו מטבעו או ממנהג העולם וכו', ועל זה נאמר שרצה הקב"ה לזכות את ישראל ועשה מדברים אלה מצוה כדי לזכות את ישראל.
ונתן לזה דוגמא כגון ללבוש יד ימין קודם בלבישת בגדים או לנעול נעל ימין קודם או להחזיק דבר מצוה ביד ימינו, שמטבע האדם אם הוא 'ימני' אז הוא לובש או נועל ימין קודם לשמאל, וכן מחזיק דברים ביד ימינו, וא"כ גם לולא המצוה היה עושה כן, ורצה הקב"ה לזכות את ישראל שכל פעם שיקייים דין זה יקבל עליו שכר, לכן הפך את זה למצוה.
ר' יחיאל יעקבזון מצטט את זה מפי הגרש"ז
וכן שמעתי מהמשגיח בישי"ק, שכן ענה לו הגרש"ז על שאלתו: למה זה נחשב שהוא זיכה אותנו, הרי בכל מצוה מי שאינו מקיימה עובר עבירה, וא"כ כנגד המצות יש גם עבירות. והשיב לו: שבכל הנ"ל מי שמקיים הוא עושה מצוה, אך מי שאינו מקיים לא עובר עבירה.
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
אלי מאירי אמר:
* וגם אם אין, מתיחסים, מסתכלים, ומתנצלים "אין לי" .. ומקיימים "אל ישוב דך נכלם".
או מה שאני כן יכול לתת לו:
1. לחייך, להלבין שיניים.
2. להקשיב לו, להזדהות באמפתיה, לומר לו מילה טובה של עידוד.
3. לעזור לו באיסוף - גדול המעשה יותר מהעושה.

לעזור באיסוף לפעמים קשה לנו, לא הורגלנו לפשוט יד. אבל חיוך והקשבה הינם כלים עצומים להחיות בני אדם!
רוב האנשים שאוספים מרגישים בושה בכך, גם אם כבר התרגלו זה קשה להם, והם מרגישים נחותים כלפי האחרים.
כשאני או אתה משוחחים איתם, אפילו בשביל לומר יפה שפשוט אין לי כסף כרגע, זה נותן להם תחושה שהם שווים אל האחרים.

ואגב אציין הנהגה יפה שלימדני אאמו''ר:
לבקש מהעני ברכה אחרי הנתינה. עדיף עם שם האמא... זה נותן לו תחושה שהוא גם נתן לך ולא רק קיבל.
מנסיון רב שנים - יש בכח הנהגה זו להסיר הרבה מהכיסופא של הנהמא שנתת לו.
ולא משנה אם המקבל הוא קבצן ספרדי זקן או חתן חסידי צעיר (עם ליטאים לא בדקתי עדיין).
בפרט היום שזה פופולרי כל העניין של הישועות ממילא העניים משתפים פעולה.

אני חושב שזה פשט מדהים בנותן סלע לעני בעבור שיחיה בני.
 

זוטרא

משתמש ותיק
שמעתי מגאון אחד שבשירת זמירות שבת, מקיים זכור את יום השבת לקדשו,
 

זוזו

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מצאתי בספר 'דרך ישרה' - הנהגות ודקדוקי הלכה של רבנו הגה"ח רבי שריה דבליצקי זצוק"ל - (פרק א אות יא בהגהה מס' 14) וז"ל וכן העיר רבנו בחיבורו 'דיני מרחץ ודרך ארץ' (עדיין בכת"י) וז"ל "אם רוחץ, בפרט בחמין או שיורד למקוה חמה יש לו לכוין שרוצה לקיים מצוות רחיצה, כדאיתא בשבת (דף נ:) דתניא רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו שנאמר "כל פעל ה' למענהו" ונפסק דבר זה להלכה בספר ההשלמה על שבת (פ"ד אות ד) עכ"ד.

הרי שכשמתרחץ אדם במרחץ או במקלחת או במקוה, יכוין לקיים כונה זו שהוא רוחץ לכבוד קונו דכתיב כל פעל ה' למענהו.
מי שיכוון כך יוכל גם להתרחץ לפני התפלה ויהיה נחשב צורכי מצוה? ובלי זה אסור מצד בית המרחץ לפני התפילה (שו"ע רלב) אם נימא שמרחץ היום זה כמו פעם והמרחץ אסור. או שנימא שסתם אסור לא מצד שמא יתעלף אלא מצד עוסק בעסקיו לפני התפילה כמו כמ"ב סי' פט סקכ"ב ("ומלבד זה רגיל להסתעף מזה איסור אחר דהלא כתב הרשב"א והובא בב"י דלכך אסור לו לאדם לעסוק בחפציו קודם שיתפלל כדי שלא יפנה לבו לשום דבר עד שיתפלל וכ"כ בש"ע סוף סעיף ב' שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל עד שיתפלל")
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הכהן אמר:
יושב אוהלים אמר:
הגאון רבי יעקב קמינצקי זצוק"ל ביאר מה דאיתא (מתני' מכות כג:) ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות...שישהרבה דברים שגם לולא שהיו בהם מצוה היה האדם עושהו מעצמו מטבעו או ממנהג העולם וכו', ועל זה נאמר שרצה הקב"ה לזכות את ישראל ועשה מדברים אלה מצוה כדי לזכות את ישראל.
ונתן לזה דוגמא כגון ללבוש יד ימין קודם בלבישת בגדים או לנעול נעל ימין קודם או להחזיק דבר מצוה ביד ימינו, שמטבע האדם אם הוא 'ימני' אז הוא לובש או נועל ימין קודם לשמאל, וכן מחזיק דברים ביד ימינו, וא"כ גם לולא המצוה היה עושה כן, ורצה הקב"ה לזכות את ישראל שכל פעם שיקייים דין זה יקבל עליו שכר, לכן הפך את זה למצוה.
ר' יחיאל יעקבזון מצטט את זה מפי הגרש"ז
כבר אמרו שאף דגבי נביאים אמרינן (סנהדרין פט.)שאין שני נביאים מתנבאין בסגנון אחד, אבל יש שני חכמים מחדשים בסגנון אחד. 
אולי אכן טעיתי, והוא באמת מהגרש"ז זצ"ל.  שמעתי את זה לפני הרבה מאוד שנים, ויתכן שטעיתי.
 
 

יוספזון

משתמש ותיק
ישב ולא עבר עבירה (כשנזדמנה לידו) נותנים לו שכר כאילו עשה מצוה...
ובכלל זה אפשר לקיים כל רגע בפרט ברחוב 'עוצם עיניו מראות ברע' וכדו'
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
ישב ולא עבר עבירה (כשנזדמנה לידו) נותנים לו שכר כאילו עשה מצוה...
ובכלל זה אפשר לקיים כל רגע בפרט ברחוב 'עוצם עיניו מראות ברע' וכדו'
זה לא בדיוק נכנס לקטגוריה זו, שהרי אם בא לידו העברה, לדוגמא מראות אסורות ברחוב, ובמכוון הוא אינו עובר, אז הוא עושה כן משום שיודע דכך צריך לעשות ע"פ תורה, וא"כ הוא כן כיוון לשם מצוה, (פשוט שאין צריכים לכוון את המילים של הגמרא, או של הפסוק כדי שיהא נחשב כמכוון למצוה), ואם סתם לא עשה את העבירה, זה לא נחשב שבא לידו, ופשוט וברור שאין ראוי לאדם להביא עצמו לנסיונות כאלה, כדי לקיים ה"ישב ולא עבר עבירה".
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
ישב ולא עבר עבירה (כשנזדמנה לידו) נותנים לו שכר כאילו עשה מצוה...
ובכלל זה אפשר לקיים כל רגע בפרט ברחוב 'עוצם עיניו מראות ברע' וכדו'


זה לא בדיוק נכנס לקטגוריה זו, שהרי אם בא לידו העברה, לדוגמא מראות אסורות ברחוב, ובמכוון הוא אינו עובר, אז הוא עושה כן משום שיודע דכך צריך לעשות ע"פ תורה, וא"כ הוא כן כיוון לשם מצוה, (פשוט שאין צריכים לכוון את המילים של הגמרא, או של הפסוק כדי שיהא נחשב כמכוון למצוה), ואם סתם לא עשה את העבירה, זה לא נחשב שבא לידו, ופשוט וברור שאין ראוי לאדם להביא עצמו לנסיונות כאלה, כדי לקיים ה"ישב ולא עבר עבירה".
 
 

יוספזון

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יוספזון אמר:
ישב ולא עבר עבירה (כשנזדמנה לידו) נותנים לו שכר כאילו עשה מצוה...
ובכלל זה אפשר לקיים כל רגע בפרט ברחוב 'עוצם עיניו מראות ברע' וכדו'


זה לא בדיוק נכנס לקטגוריה זו, שהרי אם בא לידו העברה, לדוגמא מראות אסורות ברחוב, ובמכוון הוא אינו עובר, אז הוא עושה כן משום שיודע דכך צריך לעשות ע"פ תורה, וא"כ הוא כן כיוון לשם מצוה, (פשוט שאין צריכים לכוון את המילים של הגמרא, או של הפסוק כדי שיהא נחשב כמכוון למצוה), ואם סתם לא עשה את העבירה, זה לא נחשב שבא לידו, ופשוט וברור שאין ראוי לאדם להביא עצמו לנסיונות כאלה, כדי לקיים ה"ישב ולא עבר עבירה".
אם לפי דבריך, פשוט וברור שקיים מצוה, ולמה לשון הגמ' נותנים לו שכר 'כאילו' עשה מצוה?

 
 
חלק עליון תַחתִית