אינו נזהר בכבוד אישתו, ופרנסתו מצויה לו בשפע, הכיצד?

אשדת לעמו

משתמש ותיק
קי"ל בגמ' בב"מ (נט.):
לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו,
שנאמר "ולאברם טוב בעבורה".
והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא: אוקירו לנשייכו, כי היכי דתתעתרו.
ודיברתי היום אם איש יקר שחווה קשיים בפרנסתו, והבאתי לפניו גמ' זו,
והקשה לפניי מאיש אחד ששנינו מכירים, ושנינו יודעים כמה חוסר כבוד שורר בינו לבין אשתו,
ואותו אחד הוא מיליונר במלוא מובן המילה.

ולא ידעתי מה להשיב לו, ע"כ אשמח אם יועיל נא אי מי מחו"ר הפורום, לבאר הדברים.


(עכ"פ היום פחות אנו יודעים מה קורה בניהם, אך גם אז כשכן הכרנום יותר, זה היה המצב בניהם,
וזה היה המצב הפיננסי).
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אשדת לעמו אמר:
אין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו,
אוקירו לנשייכו, כי היכי דתתעתרו.
זה דבר ידוע שלא כל מי שעשיר בממון ה"ברכה מצויה בביתו" - וגם יש הרבה אנשים ש"הברכה מצויה בביתם" שרחוקים מלהיות עשירים בממון.
ורישא של המימרא מוכיח שמה שכתוב בסיפא "כי היכי דתתעתרו" אין הכוונה בדווקא לעשירות בממון.
וכידוע שכשאלו את מרן שה"ת הגרח"ק זצוק"ל על מה שנאמר שסנדקאות הוא סגולה לעשירות, והוא היה לו הרבה מאוד סנדקאות ולא ראו עשירות של ממון אצלו, והשיב שעשירות אינו בדווקא בממון (והצביע על הספרים שלו ושאל "וכי אינני עשיר?").
וא"כ למרות שיודעים על מישהו שהוא "מליונר במלא מובן המילה" אבל הוא לאו דווקא "עשיר" במלא מובן המילה, (האם הוא שמח בחלקו?), ובודאי לא ברור ש"הברכה מצויה בביתו".
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
רשע וטוב לו.
זה נאמר רק בדבר שאין סתירה בין הטוב לבין רשעותו, אעל הכא הרי אמרו חז"ל להדיה ש"אין ברכה מצויה" אלא בשביל אשתו" - והיינו שאי אפשר שיהיה ברכה בתוך ביתו אם אינו מכבד אשתו, וכמו שמשמע לכאורה מסוף המימרא, וא"כ לכאורה זה סתירה, (לולא מה שתירצתי לעיל)
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
איש תלמודי אמר:
רשע וטוב לו.
זה נאמר רק בדבר שאין סתירה בין הטוב לבין רשעותו, אעל הכא הרי אמרו חז"ל להדיה ש"אין ברכה מצויה" אלא בשביל אשתו" - והיינו שאי אפשר שיהיה ברכנה בתוך ביתו אם אינו מכבד אשתו,, וכמו שמשמע לכאורה מסוף המימרא, וא"כ לכאורה זה סתירה, (לולא מה שתירצתי לעיל)
יש רמח"ל שאומר שגם דברים הלויים בנסיבות ויש בהם יוצא מן הכלל
כתוב בלשון חז"ל כדבר מוחלט שאין בו יוצא מן הכלל.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
איש תלמודי אמר:
יושב אוהלים אמר:
איש תלמודי אמר:
רשע וטוב לו.
זה נאמר רק בדבר שאין סתירה בין הטוב לבין רשעותו, אעל הכא הרי אמרו חז"ל להדיה ש"אין ברכה מצויה" אלא בשביל אשתו" - והיינו שאי אפשר שיהיה ברכנה בתוך ביתו אם אינו מכבד אשתו,, וכמו שמשמע לכאורה מסוף המימרא, וא"כ לכאורה זה סתירה, (לולא מה שתירצתי לעיל)
יש רמח"ל שאומר שגם דברים הלויים בנסיבות ויש בהם יוצא מן הכלל
כתוב בלשון חז"ל כדבר מוחלט שאין בו יוצא מן הכלל.
 
א. אינני מכיר את דברי הרמח"ל שהבאת, רק עדיין י"ל שיש הבדל בין דבר שנכתב ככלל מוחלט, שבזה יש יוצאים מן הכלל, לבין דבר שכתבו להדיא שאין מצב שזה יהיה אחרת.

ב. לכאורה אין אומרים שדבר הוא יוצא מן הכלל אא"כ יש הכרח לומר כן, ואין דרך אחרת ליישבו, ורק אז אומרים שדברי חז"ל אינם מוחלטים לגמרי, אבל לפי מה שכתבתי אין צריכים לומר כן לגבי נידון דידן.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
איש תלמודי אמר:
יושב אוהלים אמר:
זה נאמר רק בדבר שאין סתירה בין הטוב לבין רשעותו, אעל הכא הרי אמרו חז"ל להדיה ש"אין ברכה מצויה" אלא בשביל אשתו" - והיינו שאי אפשר שיהיה ברכנה בתוך ביתו אם אינו מכבד אשתו,, וכמו שמשמע לכאורה מסוף המימרא, וא"כ לכאורה זה סתירה, (לולא מה שתירצתי לעיל)
יש רמח"ל שאומר שגם דברים הלויים בנסיבות ויש בהם יוצא מן הכלל
כתוב בלשון חז"ל כדבר מוחלט שאין בו יוצא מן הכלל.
א. אינני מכיר את דברי הרמח"ל שהבאת, רק עדיין י"ל שיש הבדל בין דבר שנכתב ככלל מוחלט, שבזה יש יוצאים מן הכלל, לבין דבר שכתבו להדיא שאין מצב שזה יהיה אחרת.

ב. לכאורה אין אומרים שדבר הוא יוצא מן הכלל אא"כ יש הכרח לומר כן, ואין דרך אחרת ליישבו, ורק אז אומרים שדברי חז"ל אינם מוחלטים לגמרי, אבל לפי מה שכתבתי אין צריכים לומר כן לגבי נידון דידן.

א. יתכן, כשאמצא את דבריו נוכל לדייק בלשונו.
ב. נכון.
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
גם היה אשה שדרכה על ציפורניים ולא הפילה.
וכן עוד כהנה.
חז"ל אומרים שדבר מסויים מסוגל זה לא שחור או לבן, מי שנגזר עליו עשירות יהיה עשיר אך יתכן שאם היה זהיר היה מצליח עוד יותר.
וכן על זה הדרך.
 

יהודיפשוט1

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יהודיפשוט1 אמר:
אם היה נזהר היה לו בכפליים
אבל השאלה היתה ממה שאמרו "אין הברכה מצויה אלא..." - ולא שעכשיו זה גם מצוי, ואם יכבד את אשתו זה יהיה מצוי יותר, וא"כ אין תשובתך מיישב את הקושיא.

הכל יחסי
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
וכידוע שכשאלו את מרן שה"ת הגרח"ק זצוק"ל על מה שנאמר שסנדקאות הוא סגולה לעשירות, והוא היה לו הרבה מאוד סנדקאות ולא ראו עשירות של ממון אצלו, והשיב שעשירות אינו בדווקא בממון (והצביע על הספרים שלו ושאל "וכי אינני עשיר?")
כמדומה שהיה זה אצל אביו הסטייפלער
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יחיד ורבים אמר:
יושב אוהלים אמר:
וכידוע שכשאלו את מרן שה"ת הגרח"ק זצוק"ל על מה שנאמר שסנדקאות הוא סגולה לעשירות, והוא היה לו הרבה מאוד סנדקאות ולא ראו עשירות של ממון אצלו, והשיב שעשירות אינו בדווקא בממון (והצביע על הספרים שלו ושאל "וכי אינני עשיר?")
כמדומה שהיה אצל אביו הסטייפלער
השאלה נשאלה להגרח"ק והשיב את התשובה בשם אביו הסטיפלר, (וגם מה שספרים הם עשירות שלו, אמר שגם הסטיפלר אמר כן על עצמו)
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
לא כל עשירות היא ברכה, אם הוא לא מכבד את אשתו הכסף שיש לו זה לא מצד ברכה. (זה יכול להיות תשלום על מצוה שעשה, או נסיון וכיוצ"ב). אין זה ברכה ששרויה במעשי ידיו
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ונחנו מה אמר:
לא כל עשירות היא ברכה, אם הוא לא מכבד את אשתו הכסף שיש לו זה לא מצד ברכה. (זה יכול להיות תשלום על מצוה שעשה, או נסיון וכיוצ"ב). אין זה ברכה ששרויה במעשי ידיו
אם זה לא ברכה, אז למה נותנים לו דבר שאינו ברכה כשכר על מצוה? אתמהה
 

E. W

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יחיד ורבים אמר:
יושב אוהלים אמר:
וכידוע שכשאלו את מרן שה"ת הגרח"ק זצוק"ל על מה שנאמר שסנדקאות הוא סגולה לעשירות, והוא היה לו הרבה מאוד סנדקאות ולא ראו עשירות של ממון אצלו, והשיב שעשירות אינו בדווקא בממון (והצביע על הספרים שלו ושאל "וכי אינני עשיר?")
כמדומה שהיה אצל אביו הסטייפלער
השאלה נשאלה להגרח"ק והשיב את התשובה בשם אביו הסטיפלר, (וגם מה שספרים הם עשירות שלו, אמר שגם הסטיפלר אמר כן על עצמו)
משם ראיה.... הרי בסוף ימיו היה עשיר גדול.....(או עכ”פ לא היה חסר לו שום דבר מחמת חיסרון כסף...) 
 
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ונחנו מה אמר:
לא כל עשירות היא ברכה, אם הוא לא מכבד את אשתו הכסף שיש לו זה לא מצד ברכה. (זה יכול להיות תשלום על מצוה שעשה, או נסיון וכיוצ"ב). אין זה ברכה ששרויה במעשי ידיו
אם זה לא ברכה, אז למה נותנים לו דבר שאינו ברכה כשכר על מצוה? אתמהה
רשע שעושה מצוות יש הנהגה של "משלם לשונאיו אל פניו להאבידו", וזו שאלה שכבר הקדמונים דברו איך יתכן לשלם שכר מצוה בעוה"ז.
 
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ונחנו מה אמר:
לא כל עשירות היא ברכה, אם הוא לא מכבד את אשתו הכסף שיש לו זה לא מצד ברכה. (זה יכול להיות תשלום על מצוה שעשה, או נסיון וכיוצ"ב). אין זה ברכה ששרויה במעשי ידיו
אם זה לא ברכה, אז למה נותנים לו דבר שאינו ברכה כשכר על מצוה? אתמהה

יש מידה שנקראת ברכה, שהברכה שרויה בבית, ומזה נובע עשירות וכו', כשאומרים תשרה ברכה במעשי ידינו, הכוונה שהם יהיו מבורכים, לפעמים נותנים לאדם ממון, וזו זכייה פרטית שנותנים לו ממון, אבל אין זה מצד שיש לו ברכה
ברכה בבית תלויה באשה
 

עם הארץ חסיד

משתמש ותיק
אשדת לעמו אמר:
קי"ל בגמ' בב"מ (נט.):
לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו,
שנאמר "ולאברם טוב בעבורה".
והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא: אוקירו לנשייכו, כי היכי דתתעתרו.
ודיברתי היום אם איש יקר שחווה קשיים בפרנסתו, והבאתי לפניו גמ' זו,
והקשה לפניי מאיש אחד ששנינו מכירים, ושנינו יודעים כמה חוסר כבוד שורר בינו לבין אשתו,
ואותו אחד הוא מיליונר במלוא מובן המילה.

ולא ידעתי מה להשיב לו, ע"כ אשמח אם יועיל נא אי מי מחו"ר הפורום, לבאר הדברים.


(עכ"פ היום פחות אנו יודעים מה קורה בניהם, אך גם אז כשכן הכרנום יותר, זה היה המצב בניהם,
וזה היה המצב הפיננסי).
"טוב פת חרבה ושלווה בה מבית מלא זבחי ריב"

ובכ"א מי שפותר שאלה זו שיפתור גם את ההבטחה לפרנסה בהרחבה לאלו שאינם משיחים בשעת התפילה, שגם בזה רואים הרבה פעמים להיפך.
 
 
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יחיד ורבים אמר:
יושב אוהלים אמר:
וכידוע שכשאלו את מרן שה"ת הגרח"ק זצוק"ל על מה שנאמר שסנדקאות הוא סגולה לעשירות, והוא היה לו הרבה מאוד סנדקאות ולא ראו עשירות של ממון אצלו, והשיב שעשירות אינו בדווקא בממון (והצביע על הספרים שלו ושאל "וכי אינני עשיר?")
כמדומה שהיה אצל אביו הסטייפלער
השאלה נשאלה להגרח"ק והשיב את התשובה בשם אביו הסטיפלר, (וגם מה שספרים הם עשירות שלו, אמר שגם הסטיפלר אמר כן על עצמו)
ע"ע בדרך אמונה (שמיטה ויובל פי"ג ס"ק סד)
 
יהודיפשוט1 אמר:
אם היה נזהר היה לו בכפליים
יהודיפשוט1 אמר:
א"כ איבדנו את כל ההבטחות מרז"ל,
"מובטח לו" שהוא בן עולם", או "שלא יחטא כל ימיו" וכו' 
אולי הכל יחסי ?

ויותר הדעת נוטה
מוסיף אמר:
לכל כלל יש יוצאים מן הכלל.
 

יהודיפשוט1

משתמש ותיק
התורה היא חיינו אמר:
יהודיפשוט1 אמר:
אם היה נזהר היה לו בכפליים
יהודיפשוט1 אמר:
א"כ איבדנו את כל ההבטחות מרז"ל,
"מובטח לו" שהוא בן עולם", או "שלא יחטא כל ימיו" וכו' 
אולי הכל יחסי ?

ויותר הדעת נוטה
מוסיף אמר:
לכל כלל יש יוצאים מן הכלל.
לא הבנתי שאלתך
אם יש לו 2 מליון בבנק, היה יכול להיות לו 5 מליון או 10
וכי למה איבדנו?
 
 
יהודיפשוט1 אמר:
לא הבנתי שאלתך
אם יש לו 2 מליון בבנק, היה יכול להיות לו 5 מליון או 10
וכי למה איבדנו?
אני לתומי סברתי שמובטח פירושו בטוח/ביטוח. כעין 
מֻבְטָח אֲנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם שָׂכָר לַצַּדִּיקִים
ואם בסוף זה תלוי בדברים יחסיים, אין זה ביטחון.
 

יהודיפשוט1

משתמש ותיק
התורה היא חיינו אמר:
יהודיפשוט1 אמר:
לא הבנתי שאלתך
אם יש לו 2 מליון בבנק, היה יכול להיות לו 5 מליון או 10
וכי למה איבדנו?
אני לתומי סברתי שמובטח פירושו בטוח/ביטוח. כעין 
מֻבְטָח אֲנִי בְּךָ שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם שָׂכָר לַצַּדִּיקִים
ואם בסוף זה תלוי בדברים יחסיים, אין זה ביטחון.
טענו בחיטים...
אני רק אומר שאם היה מקיים דברי חזל היה לו יותר ממה שיש לו היום 
מה לא מובן?
 
 

משה בער

משתמש ותיק
אין שום קושיא, כיון שהברכה בזכות אשתו אז כיבוד האשה הוא ססגולה לעשירות, אבל זה לא אומר שבלי כיבוד האשה לא משפיע ברכה
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
אשדת לעמו אמר:
קי"ל בגמ' בב"מ (נט.):
לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו,
שנאמר "ולאברם טוב בעבורה".
והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא: .
ודיברתי היום אם איש יקר שחווה קשיים בפרנסתו, והבאתי לפניו גמ' זו,
והקשה לפניי מאיש אחד ששנינו מכירים, ושנינו יודעים כמה חוסר כבוד שורר בינו לבין אשתו,
ואותו אחד הוא מיליונר במלוא מובן המילה.

ולא ידעתי מה להשיב לו, ע"כ אשמח אם יועיל נא אי מי מחו"ר הפורום, לבאר הדברים.


(עכ"פ היום פחות אנו יודעים מה קורה בניהם, אך גם אז כשכן הכרנום יותר, זה היה המצב בניהם,
וזה היה המצב הפיננסי).

ותירץ הרב משה בער:
משה בער אמר:
אין שום קושיא, כיון שהברכה בזכות אשתו אז כיבוד האשה הוא סגולה לעשירות, אבל זה לא אומר שבלי כיבוד האשה לא משפיע ברכה
הנה בפשטות, מה שהגמרא אומרת "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו" אינו משום שבשכר הזהירות יזכה לברכה, אלא ההיפך, היות שהברכה הוא בזכותה (וכדברי הגמ' ביבמות סב: "השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה" - וציין לו התורת חיים כאן) על כן יש לו לכבדה.
לפי זה אין שום שייכות בין הכבוד לבין הברכה. יתכן שאינו מכבדה כלל, ואעפ"כ יש לו ברכה מרובה. אלא שמשום מידת הכרת הטוב יש לו להוקירה ולכבדה, שהרי הברכה הוא בזכותה, אך לא שהברכה הוא כתוצאה מהכיבוד.
אלא שמדברי רבא בהמשך "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" נראה שהברכה הוא בזכות הכיבוד, ויל"ע [ובפרט שהגמ' אומרת "והיינו דאמר רבא" ומפורש שגם דברי ר' חלבו הם בתורת "תוצאה"].
גם יש לעיין בדברי ה'תורת חיים', דאם הגמ' בב"מ הוא משום הגמ' ביבמות - למה נקטה בב"מ קרא ד"ולאברם הטיב בעבורה" ולא נקטה קרא דיבמות "להניח ברכה אל תוך ביתך".
אך גם אם נימא דדברי ר' חלבו הם בתורת "תוצאה", עדיין קשה היכי משמע בתיבת "בעבורה" דהוא משום שכיבדו אותה, דלמא הכוונה שהשפע נמשך בזכותה אך אינו תלוי בכיבודה, ויל"ע בכל זה.
 
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
אשדת לעמו אמר:
קי"ל בגמ' בב"מ (נט.):
לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו,
שנאמר "ולאברם טוב בעבורה".
והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא: אוקירו לנשייכו, כי היכי דתתעתרו.
ודיברתי היום אם איש יקר שחווה קשיים בפרנסתו, והבאתי לפניו גמ' זו,
והקשה לפניי מאיש אחד ששנינו מכירים, ושנינו יודעים כמה חוסר כבוד שורר בינו לבין אשתו,
ואותו אחד הוא מיליונר במלוא מובן המילה.

ולא ידעתי מה להשיב לו, ע"כ אשמח אם יועיל נא אי מי מחו"ר הפורום, לבאר הדברים.


(עכ"פ היום פחות אנו יודעים מה קורה בניהם, אך גם אז כשכן הכרנום יותר, זה היה המצב בניהם,
וזה היה המצב הפיננסי).
פשוט מאוד . אם היה שומר על כבוד אישתו היה מיליארדר 
 
 

יחיד ורבים

משתמש ותיק
אלף בית גימל אמר:
אשדת לעמו אמר:
קי"ל בגמ' בב"מ (נט.):
לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו,
שנאמר "ולאברם טוב בעבורה".
והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא: אוקירו לנשייכו, כי היכי דתתעתרו.
ודיברתי היום אם איש יקר שחווה קשיים בפרנסתו, והבאתי לפניו גמ' זו,
והקשה לפניי מאיש אחד ששנינו מכירים, ושנינו יודעים כמה חוסר כבוד שורר בינו לבין אשתו,
ואותו אחד הוא מיליונר במלוא מובן המילה.

ולא ידעתי מה להשיב לו, ע"כ אשמח אם יועיל נא אי מי מחו"ר הפורום, לבאר הדברים.


(עכ"פ היום פחות אנו יודעים מה קורה בניהם, אך גם אז כשכן הכרנום יותר, זה היה המצב בניהם,
וזה היה המצב הפיננסי).
פשוט מאוד . אם היה שומר על כבוד אישתו היה מיליארדר 
כבר כתבו כאן, וכבר העירו על כך בהמשך
 
 
חלק עליון תַחתִית