האם מנשקים הציצית בלילה?

4568734

משתמש ותיק
שמעתי בשם גדול אחד זצ"ל שראה פעם אחד שנישק בליל שבת בק"ש את הציצית, כמו המנהג בק"ש בשחרית. וקראו ואמר לו שבלילה לא מנשקים הציצית, עכ"ד.

ולכאורה, הרי יש מחלוקת אם כסות יום חייב בציצית בלילה או לא, אז למה בוודאות לא לנשק את הציצית בלילה כמו המנהג ביון?
 

לביא

משתמש ותיק
לא הבנתי את השאלה. מה קשורה המחלוקת? עיקר מצוות ציצית ביום. זה שהרא״ש (כמדומני) ס״ל שכסות יום שנלבשת בלילה חייבת בציצית בכ״א, זה בא להשמיע את החיוב הטלה, לא חיוב התעטפות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
לביא אמר:
לא הבנתי את השאלה. מה קשורה המחלוקת? עיקר מצוות ציצית ביום. זה שהרא״ש (כמדומני) ס״ל שכסות יום שנלבשת בלילה חייבת בציצית בכ״א, זה בא להשמיע את החיוב הטלה, לא חיוב התעטפות.
גם ביום אין חיוב התעטפות, והחיוב הוא רק הטלה.
ומה שאתה מחלק אליבא דר"ת בין יום ללילה בכסות יום אין לו מקור.
 

לביא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
לביא אמר:
לא הבנתי את השאלה. מה קשורה המחלוקת? עיקר מצוות ציצית ביום. זה שהרא״ש (כמדומני) ס״ל שכסות יום שנלבשת בלילה חייבת בציצית בכ״א, זה בא להשמיע את החיוב הטלה, לא חיוב התעטפות.
גם ביום אין חיוב התעטפות, והחיוב הוא רק הטלה.
ומה שאתה מחלק אליבא דר"ת בין יום ללילה בכסות יום אין לו מקור.
צ״ל בדבריי:
זה בא להשמיע את החיוב הטלה, לא מצוות התעטפות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
לביא אמר:
דרומאי אמר:
לביא אמר:
לא הבנתי את השאלה. מה קשורה המחלוקת? עיקר מצוות ציצית ביום. זה שהרא״ש (כמדומני) ס״ל שכסות יום שנלבשת בלילה חייבת בציצית בכ״א, זה בא להשמיע את החיוב הטלה, לא חיוב התעטפות.
גם ביום אין חיוב התעטפות, והחיוב הוא רק הטלה.
ומה שאתה מחלק אליבא דר"ת בין יום ללילה בכסות יום אין לו מקור.
צ״ל בדבריי:
זה בא להשמיע את החיוב הטלה, לא מצוות התעטפות.
גם לזה אין מקור.
 
 

לביא

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
ומה שאתה מחלק אליבא דר"ת בין יום ללילה בכסות יום אין לו מקור.
שו״ע סי׳ יח:
לילה לאו זמן ציצית הוא דאמעיט מוראיתם אותו, להרמב"ם כל מה שלובש בלילה פטור אפילו הוא מיוחד ליום ומה שלובש ביום חייב אפילו מיוחד ללילה, ולהרא"ש כסות המיוחד ללילה פטור אפילו לובשו ביום וכסות המיוחד ליום ולילה חייב אפילו לובשו בלילה.

במילי אחרות יש כאן ב׳ נידונים - מתי מצוות ציצית, ומתי בגד המיוחד ליום חייב בציצית. ב׳ דיוקים:
א. זמן ציצית הוא לא בלילה. נקודה. במילים אחרות, מצוות ציצית לא מקוימת בלילה.
ב. כן הוא שאם זה כסות המיוחדת ליום וללילה לרא״ש, אע״פ שלובשה בלילה חייבת בציצית. זה לא בא לומר שמקיים מצוות ציצית בלילה.

כעת, לא משנה כמה תרצה לקיים מצוות ציצית בלילה. אתה פשוט לא מקיים אותה. יש חיוב על בגד שמיוחד ליום להטילו בציצית אע״פ שלובשו גם בלילה. אין זה אומר שאתה מקיים מצותו.
במילים אחרות: יש חיוב מצוות ציצית, ויש חיוב על איזה בגד חייב בציצית.
גם הרא״ש מודה לרמב״ם שאין חיוב הטלת ציצית בבגד המחויב ליום וללילה, אלא רק מחמת היום.

דברים ברורים לענ״ד.
 
יתכן שהביאור הוא שכיון בעבר לא היה מנהג נשיקת הציציות נחלת הכלל,
שכך משמעות דברי הרמ"א "וראיתי עוד נוהגים לנשק הציצית ולשום את עיניו בשעה שאומר 'וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם' והכל כדי לחבב המצוה"
התפשטות המנהג אצל כל כלל ישראל החל יחד עם התפשטות קבלת האריז"ל,
וכיון שעפ"י האר"י הטלית קטן מוחבאת מתחת לבגדים לכן רק בשחרית שלובשים טלית גדול היו אוחזים הציציות ומנשקים.
 

לביא

משתמש ותיק
מתיקות אינסופית אמר:
יתכן שהביאור הוא שכיון בעבר לא היה מנהג נשיקת הציציות נחלת הכלל,
שכך משמעות דברי הרמ"א "וראיתי עוד נוהגים לנשק הציצית ולשום את עיניו בשעה שאומר 'וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם' והכל כדי לחבב המצוה"
אדרבה, מהגמרא נלמד ״וראיתם אותו״ ש״מ שמצוות ציצית ביום ולא בלילה. כך שאין שום חיבוב מצווה לזה בלילה.

עריכה: וכעת עלה בדעתי שלכן גם במעשה שמובא בתחילת הנושא מחו בו על שנישק ציציות בלילה. שהרי עיקר עניין הנישוק והראייה הוא משום ״וראיתם אותו״, והרי מהפסוק גופא נדרש שמצוות ציצית רק בלילה. א״כ היכי דמי לקיים את החיבוב הנ״ל נגד התורה?
מתיקות אינסופית אמר:
וכיון שעפ"י האר"י הטלית קטן מוחבאת מתחת לבגדים לכן רק בשחרית שלובשים טלית גדול היו אוחזים הציציות ומנשקים.
ועכשיו יבואו לדון כאן אם נכון להסביר כן בדברי האריז״ל או לא, והמתנגדים להכנסת ציציות . . .

ולפי האריז״ל עיקר ״וראיתם אותו״ הוא בשעת העטיפה. עיין באחרונים הדנים בזה.
 
אני מנסה לפשט מה שאני הבנתי במה שכתב הרב @לביא

כתוב בציצית 'וראיתם אותו'
וכשרואים - מנשקים.

ואף שיש לימוד שכסות יום חייבת בציצית גם בלילה
סו"ס לא רואים אותה
ולכן לא מנשקים בלילה, אפילו אם חייבים להטיל ציצית
 
 

אבימי

משתמש ותיק
לביא אמר:
ב. כן הוא שאם זה כסות המיוחדת ליום וללילה לרא״ש, אע״פ שלובשה בלילה חייבת בציצית. זה לא בא לומר שמקיים מצוות ציצית בלילה.
לא הבנתי.
מותר ללבוש כסות זו בלילה בלא ציצית? לא. התורה מצוה עליו להטיל ציצית. למה א"כ תאמר שאינו מקיים מצוה בלבישתה?
 

לביא

משתמש ותיק
אבימי אמר:
לביא אמר:
ב. כן הוא שאם זה כסות המיוחדת ליום וללילה לרא״ש, אע״פ שלובשה בלילה חייבת בציצית. זה לא בא לומר שמקיים מצוות ציצית בלילה.
לא הבנתי.
מותר ללבוש כסות זו בלילה בלא ציצית? לא. התורה מצוה עליו להטיל ציצית. למה א"כ תאמר שאינו מקיים מצוה בלבישתה?
כי בלילה אין מצוות ציצית. נקודה.
כל העניין שאנו לובשים היום טלית קטן אף בשינה זה מחמת האריז״ל משום סגולה ומעלה.

יתירה מזו, לרמב״ם אם יש לך בגד (בעל ארבע כנפות) שמיוחד ליום ואתה לובש בלילה, אתה לא חייב לשים ציצית ואתה לא עובר על שום עשה או לאו.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
לביא אמר:
אבימי אמר:
לביא אמר:
ב. כן הוא שאם זה כסות המיוחדת ליום וללילה לרא״ש, אע״פ שלובשה בלילה חייבת בציצית. זה לא בא לומר שמקיים מצוות ציצית בלילה.
לא הבנתי.
מותר ללבוש כסות זו בלילה בלא ציצית? לא. התורה מצוה עליו להטיל ציצית. למה א"כ תאמר שאינו מקיים מצוה בלבישתה?
כי בלילה אין מצוות ציצית. נקודה.
כל העניין שאנו לובשים היום טלית קטן אף בשינה זה מחמת האריז״ל משום סגולה ומעלה.
יתירה מזו, לרמב״ם אם יש לך בגד (בעל ארבע כנפות) שמיוחד ליום ואתה לובש בלילה, אתה לא חייב לשים ציצית ואתה לא עובר על שום עשה או לאו.
אולי יבאר הרב, לדעת הרא"ש, שכסות יום ולילה חייבת בציצית בין ביום ובין בלילה, רק שאין חיוב להתעטף כלל, אלא המתעטף - חייב להטיל ציצית.
אז איך שייך לומר ביום מקיים ובלילה לא? [נא לא להוכיח מהרמב"ם, שחולק על הרא"ש בכסות הנ"ל]
 

לביא

משתמש ותיק
אבימי אמר:
למה ידבר אדוני כדברים האלה? והלא התורה צוותה עליו להטיל ציצית כנ"ל?
וכי דברי השו״ע שהבאתי נעלמים הם מעיני כבודו?
מרן השו״ע אמר:
לילה לאו זמן ציצית הוא דאמעיט מוראיתם אותו, להרמב"ם כל מה שלובש בלילה פטור אפילו הוא מיוחד ליום ומה שלובש ביום חייב אפילו מיוחד ללילה, ולהרא"ש כסות המיוחד ללילה פטור אפילו לובשו ביום וכסות המיוחד ליום ולילה חייב אפילו לובשו בלילה.
(חבל שאי אפשר להגדיל יותר מ120)

במילים אחרות:
אם יש לך בגד של ארבע כנפות המיוחד ללילה, אפילו אתה לובשו ביום אתה לא עובר על עשה או לאו. וזה לרא״ש אם זה מיוחד גם ליום אז זה חייב.

לא מבין מה יותר ברור מהשו״ע שכותב שחור על גבי אפור (תלוי עד כמה השו״ע שלך ישן) שאין מצוות ציצית בלילה.
ה' הוא האלוקים אמר:
אולי יבאר הרב, לדעת הרא"ש, שכסות יום ולילה חייבת בציצית בין ביום ובין בלילה, רק שאין חיוב להתעטף כלל, אלא המתעטף - חייב להטיל ציצית.
אז איך שייך לומר ביום מקיים ובלילה לא? [נא לא להוכיח מהרמב"ם, שחולק על הרא"ש בכסות הנ"ל]
כי מה שהכסות שמיוחדת ליום ולילה מחוייבת בציצית הוא מחמת היום לבד. ואדרבה לרא״ש אם זה מיוחד ללילה לבד, אפילו לובשו ביום, פטור מציצית.
כלומר, גם אם לובש את הבגד המיוחד ליום וללילה בלילה, הוא לא מקיים מצוות ציצית, לא מברך עליה, ואף לא עובר על עשה אם צריך להוריד את הציציות ולובשן אח״כ.
דייקתי דיוק אמיתי מהשו״ע שכותב תחילה ״לילה לאו זמן ציצית״ שחור על גבי אפור, וכי מה שמביא בהמשך מהרא״ש יסתור זאת? חס מלהגיד. כל מחלוקתם הוא בנידון הטלת הציצית. אין סברא לומר שהרא״ש יחלוק על הגמרא.

ועד״א אומר, כי הרא״ש והרמב״ם זה מחלוקת קלאסית של גברא וחפצא. דלרמב״ם תלוי בזמן שהאדם לובש, ולרא״ש תלוי אם הבגד מיוחד ליום או לא.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
לביא אמר:
אבימי אמר:
למה ידבר אדוני כדברים האלה? והלא התורה צוותה עליו להטיל ציצית כנ"ל?
וכי דברי השו״ע שהבאתי נעלמים הם מעיני כבודו?
מרן השו״ע אמר:
לילה לאו זמן ציצית הוא דאמעיט מוראיתם אותו, להרמב"ם כל מה שלובש בלילה פטור אפילו הוא מיוחד ליום ומה שלובש ביום חייב אפילו מיוחד ללילה, ולהרא"ש כסות המיוחד ללילה פטור אפילו לובשו ביום וכסות המיוחד ליום ולילה חייב אפילו לובשו בלילה.
(חבל שאי אפשר להגדיל יותר מ120)
במילים אחרות:
אם יש לך בגד של ארבע כנפות המיוחד ללילה, אפילו אתה לובשו ביום אתה לא עובר על עשה או לאו. וזה לרא״ש אם זה מיוחד גם ליום אז זה חייב.
לא מבין מה יותר ברור מהשו״ע שכותב שחור על גבי אפור (תלוי עד כמה השו״ע שלך ישן) שאין מצוות ציצית בלילה.
ה' הוא האלוקים אמר:
אולי יבאר הרב, לדעת הרא"ש, שכסות יום ולילה חייבת בציצית בין ביום ובין בלילה, רק שאין חיוב להתעטף כלל, אלא המתעטף - חייב להטיל ציצית.
אז איך שייך לומר ביום מקיים ובלילה לא? [נא לא להוכיח מהרמב"ם, שחולק על הרא"ש בכסות הנ"ל]
כי מה שהכסות שמיוחדת ליום ולילה מחוייבת בציצית הוא מחמת היום לבד. ואדרבה לרא״ש אם זה מיוחד ללילה לבד, אפילו לובשו ביום, פטור מציצית.
כלומר, גם אם לובש את הבגד המיוחד ליום וללילה בלילה, הוא לא מקיים מצוות ציצית, לא מברך עליה, ואף לא עובר על עשה אם צריך להוריד את הציציות ולובשן אח״כ.
דייקתי דיוק אמיתי מהשו״ע שכותב תחילה ״לילה לאו זמן ציצית״ שחור על גבי אפור, וכי מה שמביא בהמשך מהרא״ש יסתור זאת? חס מלהגיד. כל מחלוקתם הוא בנידון הטלת הציצית. אין סברא לומר שהרא״ש יחלוק על הגמרא.
ועד״א אומר, כי הרא״ש והרמב״ם זה מחלוקת קלאסית של גברא וחפצא. דלרמב״ם תלוי בזמן שהאדם לובש, ולרא״ש תלוי אם הבגד מיוחד ליום או לא.
סוב סוב סוב...
לילה לאו זמן ציצית זה לא המצאה של השו"ע, זה דברי הגמרא.
לרא"ש זה דין בחפצא - כלומר טלית של לילה פטורה, וטלית של יום חייבת אף בלילה.
משכך - ניתן לקיים מצוות ציצית בלילה - כאשר ילבש טלית יום ולילה.
הלובשה מקיים את מצוות הפסוק של 'וראיתם אותו', כי זה דין שצריך ציצית בטלית הנלבשת אף בזמן ראיה.
 

לביא

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
לביא אמר:
אבימי אמר:
למה ידבר אדוני כדברים האלה? והלא התורה צוותה עליו להטיל ציצית כנ"ל?
וכי דברי השו״ע שהבאתי נעלמים הם מעיני כבודו?
מרן השו״ע אמר:
לילה לאו זמן ציצית הוא דאמעיט מוראיתם אותו, להרמב"ם כל מה שלובש בלילה פטור אפילו הוא מיוחד ליום ומה שלובש ביום חייב אפילו מיוחד ללילה, ולהרא"ש כסות המיוחד ללילה פטור אפילו לובשו ביום וכסות המיוחד ליום ולילה חייב אפילו לובשו בלילה.
(חבל שאי אפשר להגדיל יותר מ120)
במילים אחרות:
אם יש לך בגד של ארבע כנפות המיוחד ללילה, אפילו אתה לובשו ביום אתה לא עובר על עשה או לאו. וזה לרא״ש אם זה מיוחד גם ליום אז זה חייב.
לא מבין מה יותר ברור מהשו״ע שכותב שחור על גבי אפור (תלוי עד כמה השו״ע שלך ישן) שאין מצוות ציצית בלילה.
ה' הוא האלוקים אמר:
אולי יבאר הרב, לדעת הרא"ש, שכסות יום ולילה חייבת בציצית בין ביום ובין בלילה, רק שאין חיוב להתעטף כלל, אלא המתעטף - חייב להטיל ציצית.
אז איך שייך לומר ביום מקיים ובלילה לא? [נא לא להוכיח מהרמב"ם, שחולק על הרא"ש בכסות הנ"ל]
כי מה שהכסות שמיוחדת ליום ולילה מחוייבת בציצית הוא מחמת היום לבד. ואדרבה לרא״ש אם זה מיוחד ללילה לבד, אפילו לובשו ביום, פטור מציצית.
כלומר, גם אם לובש את הבגד המיוחד ליום וללילה בלילה, הוא לא מקיים מצוות ציצית, לא מברך עליה, ואף לא עובר על עשה אם צריך להוריד את הציציות ולובשן אח״כ.
דייקתי דיוק אמיתי מהשו״ע שכותב תחילה ״לילה לאו זמן ציצית״ שחור על גבי אפור, וכי מה שמביא בהמשך מהרא״ש יסתור זאת? חס מלהגיד. כל מחלוקתם הוא בנידון הטלת הציצית. אין סברא לומר שהרא״ש יחלוק על הגמרא.
ועד״א אומר, כי הרא״ש והרמב״ם זה מחלוקת קלאסית של גברא וחפצא. דלרמב״ם תלוי בזמן שהאדם לובש, ולרא״ש תלוי אם הבגד מיוחד ליום או לא.
סוב סוב סוב...
לילה לאו זמן ציצית זה לא המצאה של השו"ע, זה דברי הגמרא.
לרא"ש זה דין בחפצא - כלומר טלית של לילה פטורה, וטלית של יום חייבת אף בלילה.
משכך - ניתן לקיים מצוות ציצית בלילה - כאשר ילבש טלית יום ולילה.
הלובשה מקיים את מצוות הפסוק של 'וראיתם אותו', כי זה דין שצריך ציצית בטלית הנלבשת אף בזמן ראיה.
מחילה, אך לא. זה דיוק מוכרח בשו״ע שמצוות ציצית לעולם לא מתקיימת בלילה.
ואדרבה אתה סותר את הגמרא שלומדת שמצוות ציצית ביום מ״וראיתם אותו״. ש״מ שאין ״וראיתם אותו״ בלילה לפי התורה.

ראה ברא״ש המובא בב״י שמקשה ג״כ כעין זאת.

ושוב, אתה צריך לחלק בין מתי זמן המצווה לבין חיוב הטלת ציצית בבגד, שני דברים שונים הם. דלרא״ש הרי אפילו כסות יום אם לובש בלילה חייב להטיל בו ציציות. וכי יש היכי תמצי שמקיים מצוות עשה בלילה מחמת הבגד?
ולכן צריך להבין כי לרא״ש זמן המצווה והטלת הציציות זה שני דברים נפרדים, דאפילו כשאתה לא מקיים את המצווה אתה צריך להטיל את הציציות. ולהבדיל, אם אתה לא חייב להטיל את הציציות כמו בלבוש המיוחד ללילה, אתה לא מבטל עשה כשאתה לובש אותו ביום.
הדברים הפוכים כמובן לרמב״ם שהכל תלוי מתי אתה לובש ולא לשם מה מיוחד.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
לביא אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
לביא אמר:
וכי דברי השו״ע שהבאתי נעלמים הם מעיני כבודו?
(חבל שאי אפשר להגדיל יותר מ120)
במילים אחרות:
אם יש לך בגד של ארבע כנפות המיוחד ללילה, אפילו אתה לובשו ביום אתה לא עובר על עשה או לאו. וזה לרא״ש אם זה מיוחד גם ליום אז זה חייב.
לא מבין מה יותר ברור מהשו״ע שכותב שחור על גבי אפור (תלוי עד כמה השו״ע שלך ישן) שאין מצוות ציצית בלילה.
כי מה שהכסות שמיוחדת ליום ולילה מחוייבת בציצית הוא מחמת היום לבד. ואדרבה לרא״ש אם זה מיוחד ללילה לבד, אפילו לובשו ביום, פטור מציצית.
כלומר, גם אם לובש את הבגד המיוחד ליום וללילה בלילה, הוא לא מקיים מצוות ציצית, לא מברך עליה, ואף לא עובר על עשה אם צריך להוריד את הציציות ולובשן אח״כ.
דייקתי דיוק אמיתי מהשו״ע שכותב תחילה ״לילה לאו זמן ציצית״ שחור על גבי אפור, וכי מה שמביא בהמשך מהרא״ש יסתור זאת? חס מלהגיד. כל מחלוקתם הוא בנידון הטלת הציצית. אין סברא לומר שהרא״ש יחלוק על הגמרא.
ועד״א אומר, כי הרא״ש והרמב״ם זה מחלוקת קלאסית של גברא וחפצא. דלרמב״ם תלוי בזמן שהאדם לובש, ולרא״ש תלוי אם הבגד מיוחד ליום או לא.
סוב סוב סוב...
לילה לאו זמן ציצית זה לא המצאה של השו"ע, זה דברי הגמרא.
לרא"ש זה דין בחפצא - כלומר טלית של לילה פטורה, וטלית של יום חייבת אף בלילה.
משכך - ניתן לקיים מצוות ציצית בלילה - כאשר ילבש טלית יום ולילה.
הלובשה מקיים את מצוות הפסוק של 'וראיתם אותו', כי זה דין שצריך ציצית בטלית הנלבשת אף בזמן ראיה.
מחילה, אך לא. זה דיוק מוכרח בשו״ע שמצוות ציצית לעולם לא מתקיימת בלילה.
ואדרבה אתה סותר את הגמרא שלומדת שמצוות ציצית ביום מ״וראיתם אותו״. ש״מ שאין ״וראיתם אותו״ בלילה לפי התורה.
ראה ברא״ש המובא בב״י שמקשה ג״כ כעין זאת.
מוחל וסולח, אבל עדיין ממליץ לך לעבור שוב על הב"י.
הרא"ש מביא את ר"ת, ופוסק כתירוץ הראשון - כלומר:
לילה לאו זמן ציצית משמעותו רק שכסות המיוחדת ללילה בלבד - פטורה.
כלומר ההולך בלילה עם כסות יום [או כסות יום ולילה] חייב בציצית, צריך לברך עליה, ומקיים את המצווה.
להמשיך לדייק שוב ושוב, ממשפט של השו"ע שמקורו בגמרא, ועליו הולך שיטת הרא"ש שזה הולך על כסות לילה - זה נשגב מבינתי.
 

לביא

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
מוחל וסולח, אבל עדיין ממליץ לך לעבור שוב על הב"י.
הרא"ש מביא את ר"ת, ופוסק כתירוץ הראשון - כלומר:
לילה לאו זמן ציצית משמעותו רק שכסות המיוחדת ללילה בלבד - פטורה.
כלומר ההולך בלילה עם כסות יום [או כסות יום ולילה] חייב בציצית, צריך לברך עליה, ומקיים את המצווה.
להמשיך לדייק שוב ושוב, ממשפט של השו"ע שמקורו בגמרא, ועליו הולך שיטת הרא"ש שזה הולך על כסות לילה - זה נשגב מבינתי.
שומע מה שאתה אומר.
כשלמדתי את הסימנים הללו זכור לי אחרת. שאף דלרא״ש צריך לברך בלילה אין זה מקיים ציצית. דהרי כל הלימוד של ר״ת והרא״ש הוא מהלימוד של ״פרט לכסות לילה״ ולא קאי אלימוד של ״וראיתם אותו״ ש״מ שב׳ לימודים שונים הם.
אך כעת כשהתעורר לי זה מחדש ראיתי בלשון שו״ע הרב שכתב:
שו״ע הרב אמר:
אבל כסות המיוחד ליום, או המיוחד ליום ולילה, חייב בציצית אף אם לובשו בלילה, ויברך עליו, כיון שנעשה ללובשו בעת שראוי לראיה.
ומשמע שהרא״ש ס״ל לגמרי שאזלינן בתר ייעוד הבגד ולא בתר הזמן.
ובאמת קשה לי הדבר, שהרי לפ״ז דרשת ״וראיתם אותו״ לא מתפרשת כפשוטו אף שדרשא אחריתא היא לכאורה.

ובכ״א לענ״ד למעשה נוהגים לחומרא הן את הרא״ש והן את הרמב״ם, ולכן לעולם לא מברכים על ציצית בלילה משום סב״ל. וכיוון שהיום הציציות עשויות לשם מצווה נטו א״כ אין לנו טלית המיוחד הן ליום והן ללילה שהרי עיקר מצוותה היא ביום. ולכן שפיר במעשה הנ״ל מחו בו שלא יעשה כן.
(גם בטלית של יוה״כ שמיוחדת גם ללילה, אין נפ״מ שהרי לא מברכים משום סב״ל)
וכ״כ הב״ח, מובאים דבריו במג״א.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
לביא אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
מוחל וסולח, אבל עדיין ממליץ לך לעבור שוב על הב"י.
הרא"ש מביא את ר"ת, ופוסק כתירוץ הראשון - כלומר:
לילה לאו זמן ציצית משמעותו רק שכסות המיוחדת ללילה בלבד - פטורה.
כלומר ההולך בלילה עם כסות יום [או כסות יום ולילה] חייב בציצית, צריך לברך עליה, ומקיים את המצווה.
להמשיך לדייק שוב ושוב, ממשפט של השו"ע שמקורו בגמרא, ועליו הולך שיטת הרא"ש שזה הולך על כסות לילה - זה נשגב מבינתי.
שומע מה שאתה אומר.
כשלמדתי את הסימנים הללו זכור לי אחרת. שאף דלרא״ש צריך לברך בלילה אין זה מקיים ציצית. דהרי כל הלימוד של ר״ת והרא״ש הוא מהלימוד של ״פרט לכסות לילה״ ולא קאי אלימוד של ״וראיתם אותו״ ש״מ שב׳ לימודים שונים הם.
אך כעת כשהתעורר לי זה מחדש ראיתי בלשון שו״ע הרב שכתב:
שו״ע הרב אמר:
אבל כסות המיוחד ליום, או המיוחד ליום ולילה, חייב בציצית אף אם לובשו בלילה, ויברך עליו, כיון שנעשה ללובשו בעת שראוי לראיה.
ומשמע שהרא״ש ס״ל לגמרי שאזלינן בתר ייעוד הבגד ולא בתר הזמן.
ובאמת קשה לי הדבר, שהרי לפ״ז דרשת ״וראיתם אותו״ לא מתפרשת כפשוטו אף שדרשא אחריתא היא לכאורה.

ובכ״א לענ״ד למעשה נוהגים לחומרא הן את הרא״ש והן את הרמב״ם, ולכן לעולם לא מברכים על ציצית בלילה משום סב״ל. וכיוון שהיום הציציות עשויות לשם מצווה נטו א״כ אין לנו טלית המיוחד הן ליום והן ללילה שהרי עיקר מצוותה היא ביום. ולכן שפיר במעשה הנ״ל מחו בו שלא יעשה כן.
(גם בטלית של יוה״כ שמיוחדת גם ללילה, אין נפ״מ שהרי לא מברכים משום סב״ל)
וכ״כ הב״ח, מובאים דבריו במג״א.
א. זה מה שיצא לי בזמנו, וכמדומני שאיך שמאיזה פסוק שרק לא ילמד הרא"ש, ייצא לו בסוף שבלילה ניתן לקיים, אחרת איך מברכים?
ב. ככה"נ מדובר על ט"ק, שנלבשת מהקימה עד השינה - שזה בעצם כסות יום ולילה.
ג. איך שלא יהיה, הוא נישק טלית, שלדברי הרא"ש מחוייבת כעת בציצית [אף אם זה רק כסות יום], ובהיות ואין דין של ספק נישוק לקולא, איני רואה סיבה למחות בו.
ד. הב"ח דיבר דוקא על טלית [שהולכים בה רק בשעת התפילה בד"כ], ולא ט"ק, כמוכח ברעק"א, עיי"ש שהיום שנהוג ט"ק אף בטלית אין בעיה.
ה. עדיין מקצת ראיה אולי יש מהב"ח, שצריך היכר שלילה לאו זמן ציצת, אבל יש לדחוק בקל.
כאדב, כמדומני שיש סרט ממעמד כל שהוא, ובו נראה הפני מנחם [לפני שנות הנהגתו] בעת קריאת שמע של ערבית, ובעת אומרו פרשת ציצית הסתכל בציצית [כפי שנהוג בשחרית].
 

לביא

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
א. זה מה שיצא לי בזמנו, וכמדומני שאיך שמאיזה פסוק שרק לא ילמד הרא"ש, ייצא לו בסוף שבלילה ניתן לקיים, אחרת איך מברכים?
ב. ככה"נ מדובר על ט"ק, שנלבשת מהקימה עד השינה - שזה בעצם כסות יום ולילה.
ג. איך שלא יהיה, הוא נישק טלית, שלדברי הרא"ש מחוייבת כעת בציצית [אף אם זה רק כסות יום], ובהיות ואין דין של ספק נישוק לקולא, איני רואה סיבה למחות בו.
ד. הב"ח דיבר דוקא על טלית [שהולכים בה רק בשעת התפילה בד"כ], ולא ט"ק, כמוכח ברעק"א, עיי"ש שהיום שנהוג ט"ק אף בטלית אין בעיה.
ה. עדיין מקצת ראיה אולי יש מהב"ח, שצריך היכר שלילה לאו זמן ציצת, אבל יש לדחוק בקל.
ו. כאדב, כמדומני שיש סרט ממעמד כל שהוא, ובו נראה הפני מנחם [לפני שנות הנהגתו] בעת קריאת שמע של ערבית, ובעת אומרו פרשת ציצית הסתכל בציצית [כפי שנהוג בשחרית].
א. הרא״ש מביא מהריב״צ שבירך בליל יוה״כ, לא שמברכים בעלמא. אין מזה ראיה מוחצת. מאיך ששו״ע הרב מסביר את הרא״ש אכן משמע אחרת מאיך שהבנתי ואכן מברכים. אבל מהרא״ש עצמו אין ראיה שאפשר לברך לכתחילה. גם מי שתופס כהרא״ש להלכה עדיף שלא יברך.
ב. במחילה מכת״ר אבל אין להגיד כן. במיוחד שהב״ח כותב שטליתות שלנו עשויות לשם מצווה. והרי כבודו שם ט״ק לשם קיום המצווה. וכיוון שעיקר המצווה זה ביום אף להרא״ש זה יהיה בגד מיוחד ליום. והרי כבודו לא לובש ט״ק שלא לשם מצווה. בגד שמיוחד ליום וללילה שמדבר הרא״ש הוא בגדים של פעם שהיה מנהג לשים ביום ובלילה. הסיבה היחידה שאנחנו לא מורידים את הט״ק בעת השינה הוא כי האריז״ל כתב לעשות כן. יש שרוצים לומר שיש בזה אפילו בזיון לטלית אלמלא דברי האריז״ל.
ג. ולפי הנ״ל יצא שמבואר שטליתות שלנו אף להרא״ש אינו מקיים מצוות ציצית בלילה. ומה שאנו לובשים אף בלילה הוא לשם הסגולה של האריז״ל ולא לשם מצוות ציצית. מעיקר הדין אתה יכול ללכת בלילה בלי ט״ק.
ד. שו״ע סי׳ כג ס״א: אבל אנו שאין מכוונים בהם אלא לשם מצוה וכו׳ ע״כ. שו״ע סי׳ כא ס״ג: מותר ליכנס בציצית לבית הכסא ע״כ וכותב עליה הט״ז: נראה היינו דוקא בבגד שעשוי למלבוש וכו׳ אבל בטליתות של מצוה שלנו שאינן רק להתפלל בהם וכו׳ ע״כ. אתה הראת לדעת מהט״ז שיש חילוק בין טלית שעשוי למלבוש בין טלית לשם מצווה. וע״ז גופא הב״ח מדבר. והרי אנחנו לא לובשים היום ט״ק לשם מלבוש בעלמא. אף שיש פוסקים שסוברים להקל בזה משום שזה כמו מלבוש היום, מלבד שיש לדון בדבריהם, הם רוצים לדון זאת רק לעניין כניסה לבית כסא. ובכ״א השתא דאתית להכי הרי כל טלית שנועדה לשם מצווה
ה. למה לדחוק כשאפשר להתרווח? הרעק״א מדבר מכיוון שכולם היו נהגו גם בלילה להתעטף ט״ק כקבלת האריז״ל ולכן לא יהיה בזה עדות שקר אם משאיר טלית גדול עליו. ויש להעיר כי ייתכן שהרעק״א מדבר על ההלכה היבשה בשו״ע בו הט״ק צריך להיות מעל הבגדים, ולכן אין צורך להוריד את הט״ג כיוון שבלאו הכי יש טלית מתחת. אך לאלו שנוהגים שהטלית עצמה מתחת לבגדים ואפילו אלו שמוציאים ציציות לבחוץ, לכאורה על כך הרעק״א לא דיבר.
ו. כל עיקר כחי הוא ליישב את המעשה שהביא פותח הנושא. ועל דרך אגב כתבתי שלענ״ד גם נראה כך. אם יש מעשה סותר אה״נ.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
לביא אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
א. זה מה שיצא לי בזמנו, וכמדומני שאיך שמאיזה פסוק שרק לא ילמד הרא"ש, ייצא לו בסוף שבלילה ניתן לקיים, אחרת איך מברכים?
ב. ככה"נ מדובר על ט"ק, שנלבשת מהקימה עד השינה - שזה בעצם כסות יום ולילה.
ג. איך שלא יהיה, הוא נישק טלית, שלדברי הרא"ש מחוייבת כעת בציצית [אף אם זה רק כסות יום], ובהיות ואין דין של ספק נישוק לקולא, איני רואה סיבה למחות בו.
ד. הב"ח דיבר דוקא על טלית [שהולכים בה רק בשעת התפילה בד"כ], ולא ט"ק, כמוכח ברעק"א, עיי"ש שהיום שנהוג ט"ק אף בטלית אין בעיה.
ה. עדיין מקצת ראיה אולי יש מהב"ח, שצריך היכר שלילה לאו זמן ציצת, אבל יש לדחוק בקל.
ו. כאדב, כמדומני שיש סרט ממעמד כל שהוא, ובו נראה הפני מנחם [לפני שנות הנהגתו] בעת קריאת שמע של ערבית, ובעת אומרו פרשת ציצית הסתכל בציצית [כפי שנהוג בשחרית].
א. הרא״ש מביא מהריב״צ שבירך בליל יוה״כ, לא שמברכים בעלמא. אין מזה ראיה מוחצת. מאיך ששו״ע הרב מסביר את הרא״ש אכן משמע אחרת מאיך שהבנתי ואכן מברכים. אבל מהרא״ש עצמו אין ראיה שאפשר לברך לכתחילה. גם מי שתופס כהרא״ש להלכה עדיף שלא יברך.
ב. במחילה מכת״ר אבל אין להגיד כן. במיוחד שהב״ח כותב שטליתות שלנו עשויות לשם מצווה. והרי כבודו שם ט״ק לשם קיום המצווה. וכיוון שעיקר המצווה זה ביום אף להרא״ש זה יהיה בגד מיוחד ליום. והרי כבודו לא לובש ט״ק שלא לשם מצווה. בגד שמיוחד ליום וללילה שמדבר הרא״ש הוא בגדים של פעם שהיה מנהג לשים ביום ובלילה. הסיבה היחידה שאנחנו לא מורידים את הט״ק בעת השינה הוא כי האריז״ל כתב לעשות כן. יש שרוצים לומר שיש בזה אפילו בזיון לטלית אלמלא דברי האריז״ל.
ג. ולפי הנ״ל יצא שמבואר שטליתות שלנו אף להרא״ש אינו מקיים מצוות ציצית בלילה. ומה שאנו לובשים אף בלילה הוא לשם הסגולה של האריז״ל ולא לשם מצוות ציצית. מעיקר הדין אתה יכול ללכת בלילה בלי ט״ק.
ד. שו״ע סי׳ כג ס״א: אבל אנו שאין מכוונים בהם אלא לשם מצוה וכו׳ ע״כ. שו״ע סי׳ כא ס״ג: מותר ליכנס בציצית לבית הכסא ע״כ וכותב עליה הט״ז: נראה היינו דוקא בבגד שעשוי למלבוש וכו׳ אבל בטליתות של מצוה שלנו שאינן רק להתפלל בהם וכו׳ ע״כ. אתה הראת לדעת מהט״ז שיש חילוק בין טלית שעשוי למלבוש בין טלית לשם מצווה. וע״ז גופא הב״ח מדבר. והרי אנחנו לא לובשים היום ט״ק לשם מלבוש בעלמא. אף שיש פוסקים שסוברים להקל בזה משום שזה כמו מלבוש היום, מלבד שיש לדון בדבריהם, הם רוצים לדון זאת רק לעניין כניסה לבית כסא. ובכ״א השתא דאתית להכי הרי כל טלית שנועדה לשם מצווה
ה. למה לדחוק כשאפשר להתרווח? הרעק״א מדבר מכיוון שכולם היו נהגו גם בלילה להתעטף ט״ק כקבלת האריז״ל ולכן לא יהיה בזה עדות שקר אם משאיר טלית גדול עליו. ויש להעיר כי ייתכן שהרעק״א מדבר על ההלכה היבשה בשו״ע בו הט״ק צריך להיות מעל הבגדים, ולכן אין צורך להוריד את הט״ג כיוון שבלאו הכי יש טלית מתחת. אך לאלו שנוהגים שהטלית עצמה מתחת לבגדים ואפילו אלו שמוציאים ציציות לבחוץ, לכאורה על כך הרעק״א לא דיבר.
ו. כל עיקר כחי הוא ליישב את המעשה שהביא פותח הנושא. ועל דרך אגב כתבתי שלענ״ד גם נראה כך. אם יש מעשה סותר אה״נ.
א. הסתכלת בפנים? תסתכל בבית יוסף, כותב במפורש שלדעת הרא"ש שמי שילבש בלילה - יברך.
ב. הסתכלת ברעק"א? מלבד זאת יש לך כאן איזה ערבוב, הנידון אם האר"י הוא לגבי לישון עם ט"ק, בעוד שאנו מדברים על כל מי שלובש טלית המחוייבת בציצית לאחר השקיעה, אף אם כשהולך לישון יסיר, עדיין יהיה מלבוש יום ולילה [בזמננו, שלובש זאת כמה שעות טובות עדיין לאחר בא הלילה].
ג. אני לא מבין מאיפה לקחת כזה דבר, הרי אף לדבריך - הטלית היא מלוש דיום, וע"ז שיטת הרא"ש שמוחייבת בציצית. מעיקר הדין ניתן ללכת אף ביום ללא טלית כלל.
ד. מי מוריד היום ט"ק לפני כניסתו לביה"כ? אנו סוברים שהט"ז מדבר דווקא על טלית גדול, שהולכים עימה רק בשעת התפילה.
ה. אין כל דחק, וכנ"ל. [מלבד שלא מביא כל חילוק בין בגד מעל בגדיו, לבגד תחת בגדיו]
ו. זה הבא כאגב, ולא כסיבה להכריע את הויכוח.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
4568734 אמר:
שמעתי בשם גדול אחד זצ"ל שראה פעם אחד שנישק בליל שבת בק"ש את הציצית, כמו המנהג בק"ש בשחרית. וקראו ואמר לו שבלילה לא מנשקים הציצית, עכ"ד.

ולכאורה, הרי יש מחלוקת אם כסות יום חייב בציצית בלילה או לא, אז למה בוודאות לא לנשק את הציצית בלילה כמו המנהג ביון?
מעיקר תקנת חז"ל לא אומרים פרשת ציצית בלילה, לשיטת רב לא צריך לאומרה בכלל ואם התחיל גומר, ולשיטת בני מערבא אומרים את תחילתה וסופה ומדלגים על עניין ציצית.
וממילא גם אחרי שכדי לצאת ידי שתי הדעות אנחנו אומרים את כל פרשת ציצית כדברי אביי בגמרא, מכל מקום זו אמירה של "אם התחיל גומר" ולא שיש לנו עניין להזכיר כעת את מצוות ציצית, ולכן אין מתייחסים לציצית בזמן קריאה זו.
והטעם שלא אמורים להזכיר את עניין ציצית בלילה למרות שמצוות ציצית קיימת גם בלילה [לשיטת הרא"ש] - זה מפני שאף על פי שהמצוה מתקיימת גם בלילה מכל מקום הלילה אינו זמנהּ (וכפי שזה מתבטא להלכה בכך שבגד המיוחד ללילה פטור מציצית).
 

לביא

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
א. הסתכלת בפנים? תסתכל בבית יוסף, כותב במפורש שלדעת הרא"ש שמי שילבש בלילה - יברך.
ב. הסתכלת ברעק"א? מלבד זאת יש לך כאן איזה ערבוב, הנידון אם האר"י הוא לגבי לישון עם ט"ק, בעוד שאנו מדברים על כל מי שלובש טלית המחוייבת בציצית לאחר השקיעה, אף אם כשהולך לישון יסיר, עדיין יהיה מלבוש יום ולילה [בזמננו, שלובש זאת כמה שעות טובות עדיין לאחר בא הלילה].
ג. אני לא מבין מאיפה לקחת כזה דבר, הרי אף לדבריך - הטלית היא מלוש דיום, וע"ז שיטת הרא"ש שמוחייבת בציצית. מעיקר הדין ניתן ללכת אף ביום ללא טלית כלל.
ד. מי מוריד היום ט"ק לפני כניסתו לביה"כ? אנו סוברים שהט"ז מדבר דווקא על טלית גדול, שהולכים עימה רק בשעת התפילה.
ה. אין כל דחק, וכנ"ל. [מלבד שלא מביא כל חילוק בין בגד מעל בגדיו, לבגד תחת בגדיו]
א. אכן הדיוק הפשוט ברא״ש: דלשינויא קמא, המתעטף בלילה בכסות יום – חייב לברך וכו׳ ונראה לי כשינויא קמא ע״כ. משמע שהרא״ש ס״ל שיש לברך. אך לענ״ד הרא״ש לא כותב ״יש לברך״ במסקנא, דשמא כשינויא בתרא ויש לומר סב״ל. (לא הייתי מביא את הרא״ש אם לא הייתי רואה אותו בפנים. למדתי את הסוגיות האלו) ולכן לענ״ד לא מוכרח לומר כן בדעת הרא״ש.

ב. ושוב אתה חושב שהייתי כותב בדעת מאן דהוא ללא הסתכלות בפנים, אבל בשביל שלא תטעה: הרעק״א מעיר על המג״א שמסביר בדעת הב״ח שיסיר את הטלית לפני ברכו של ערבית משום שמראה עצמו כאילו זמן ציצית היא בלילה, שהרי היום כולם עם ט״ק אף אחרי צאה״כ וא״כ אין כאן עדות שקר. ובכ״ז הערתי במקומה נשארת, שהרי ייתכן שהרעק״א דיבר על עיקר דעת השו״ע שהטלית צריכה להיות מעל הבגדים ולכן אין עדות שקר, אך מי שנוהג כהאריז״ל מתחת לבגדים (בין אם הציציות בחוץ או לא), אולי הרעק״א לא דיבר על כך . האריז״ל חידש ב׳ נידונים שונים: א. שאין להסיר ט״ק אלא״כ נכנס למקום שפטור ממנו (מרחץ, ים וכיו״ב) ב. שאף בשינה יקפיד על כך. הט״ק שלנו חשוב כבגד מצווה כפי שהבהרתי והסברא בזה מובנת שהרי אנו לובשים אותו בשביל לקיים את המצווה כל היום וכמ״ש השו״ע, ולכן הוא מיוחד לעיקר מצוותו והיינו ליום. זה שאנו לובשים אותו גם בלילה לא הופך אותו מיוחד אף ללילה. האריז״ל בא אחרי שהמנהג ללבוש את הט״ק לעיקר מצוותה. לולא היה הלכה לנהוג בכך, ייתכן שהאריז״ל לא היה מקפיד בזה. שהרי אין חובה להתעטף בציצית, כפי שאתה בעצמך הערת.

ג. כל הנידון שלנו הוא כיוון שהלכה שירא שמיים יחמיר בט״ק, ולכן אנו באנו לדון בכך. הגמרא והרא״ש מדברים בדרך לבוש ולא דרך מצווה. בדרך מצווה אף הרא״ש יודה, כמ״ש הב״ח.

ד. בכוונה הדגשתי:
לביא אמר:
וכותב עליה הט״ז: נראה היינו דוקא בבגד שעשוי למלבוש וכו׳ אבל בטליתות של מצוה שלנו שאינן רק להתפלל בהם וכו׳ ע״כ.
כמבואר הט״ז לא מדבר על טלית מצווה. שבזה ברור שי״ל בדעת השו״ע לאסור. יש מדייקים (הלכה ברורה) מהמשנ״ב להתיר אף ט״ק ורק ט״ג אסור. יעו״ש.

ה. לכן כתבתי בלשון לכאורה.

לפי מדד הזמן, לך לקח פחות מ-10 דק׳ להגיב, בעוד שאני כותב לך 17 דק׳. בעיקר בגלל שאני חוזר על מה שאני כותב פעמיים ומשתדל לא לטעות בדבר הלכה. בבקשה תשקיע במה שאני כותב כמו שאני משקיע בך.
 

לביא

משתמש ותיק
@דבש לפי. ייש״כ. שכחת רק להוסיף שֿפרשת ציצית בלילה היא תקנה מאוחרת, וגם היא משום זכירת יציא״מ ולא משום ציצית גופא.
ובכ״ז הרב @ה׳ הוא האלקים הביא רעק״א שאפשר להביא ממנו ראיה להיפך. ראה מה שכתבתי לו.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
לביא אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
א. הסתכלת בפנים? תסתכל בבית יוסף, כותב במפורש שלדעת הרא"ש שמי שילבש בלילה - יברך.
ב. הסתכלת ברעק"א? מלבד זאת יש לך כאן איזה ערבוב, הנידון אם האר"י הוא לגבי לישון עם ט"ק, בעוד שאנו מדברים על כל מי שלובש טלית המחוייבת בציצית לאחר השקיעה, אף אם כשהולך לישון יסיר, עדיין יהיה מלבוש יום ולילה [בזמננו, שלובש זאת כמה שעות טובות עדיין לאחר בא הלילה].
ג. אני לא מבין מאיפה לקחת כזה דבר, הרי אף לדבריך - הטלית היא מלוש דיום, וע"ז שיטת הרא"ש שמוחייבת בציצית. מעיקר הדין ניתן ללכת אף ביום ללא טלית כלל.
ד. מי מוריד היום ט"ק לפני כניסתו לביה"כ? אנו סוברים שהט"ז מדבר דווקא על טלית גדול, שהולכים עימה רק בשעת התפילה.
ה. אין כל דחק, וכנ"ל. [מלבד שלא מביא כל חילוק בין בגד מעל בגדיו, לבגד תחת בגדיו]
א. אכן הדיוק הפשוט ברא״ש: דלשינויא קמא, המתעטף בלילה בכסות יום – חייב לברך וכו׳ ונראה לי כשינויא קמא ע״כ. משמע שהרא״ש ס״ל שיש לברך. אך לענ״ד הרא״ש לא כותב ״יש לברך״ במסקנא, דשמא כשינויא בתרא ויש לומר סב״ל. (לא הייתי מביא את הרא״ש אם לא הייתי רואה אותו בפנים. למדתי את הסוגיות האלו) ולכן לענ״ד לא מוכרח לומר כן בדעת הרא״ש.

ב. ושוב אתה חושב שהייתי כותב בדעת מאן דהוא ללא הסתכלות בפנים, אבל בשביל שלא תטעה: הרעק״א מעיר על המג״א שמסביר בדעת הב״ח שיסיר את הטלית לפני ברכו של ערבית משום שמראה עצמו כאילו זמן ציצית היא בלילה, שהרי היום כולם עם ט״ק אף אחרי צאה״כ וא״כ אין כאן עדות שקר. ובכ״ז הערתי במקומה נשארת, שהרי ייתכן שהרעק״א דיבר על עיקר דעת השו״ע שהטלית צריכה להיות מעל הבגדים ולכן אין עדות שקר, אך מי שנוהג כהאריז״ל מתחת לבגדים (בין אם הציציות בחוץ או לא), אולי הרעק״א לא דיבר על כך . האריז״ל חידש ב׳ נידונים שונים: א. שאין להסיר ט״ק אלא״כ נכנס למקום שפטור ממנו (מרחץ, ים וכיו״ב) ב. שאף בשינה יקפיד על כך. הט״ק שלנו חשוב כבגד מצווה כפי שהבהרתי והסברא בזה מובנת שהרי אנו לובשים אותו בשביל לקיים את המצווה כל היום וכמ״ש השו״ע, ולכן הוא מיוחד לעיקר מצוותו והיינו ליום. זה שאנו לובשים אותו גם בלילה לא הופך אותו מיוחד אף ללילה. האריז״ל בא אחרי שהמנהג ללבוש את הט״ק לעיקר מצוותה. לולא היה הלכה לנהוג בכך, ייתכן שהאריז״ל לא היה מקפיד בזה. שהרי אין חובה להתעטף בציצית, כפי שאתה בעצמך הערת.

ג. כל הנידון שלנו הוא כיוון שהלכה שירא שמיים יחמיר בט״ק, ולכן אנו באנו לדון בכך. הגמרא והרא״ש מדברים בדרך לבוש ולא דרך מצווה. בדרך מצווה אף הרא״ש יודה, כמ״ש הב״ח.

ד. בכוונה הדגשתי:
לביא אמר:
וכותב עליה הט״ז: נראה היינו דוקא בבגד שעשוי למלבוש וכו׳ אבל בטליתות של מצוה שלנו שאינן רק להתפלל בהם וכו׳ ע״כ.
כמבואר הט״ז לא מדבר על טלית מצווה. שבזה ברור שי״ל בדעת השו״ע לאסור. יש מדייקים (הלכה ברורה) מהמשנ״ב להתיר אף ט״ק ורק ט״ג אסור. יעו״ש.
ה. לכן כתבתי בלשון לכאורה.
לפי מדד הזמן, לך לקח פחות מ-10 דק׳ להגיב, בעוד שאני כותב לך 17 דק׳. בעיקר בגלל שאני חוזר על מה שאני כותב פעמיים ומשתדל לא לטעות בדבר הלכה. בבקשה תשקיע במה שאני כותב כמו שאני משקיע בך.


א. אז כדאי להבהיר, אתה חולק על הב"י בהבנת הרא"ש. כן? [גם להבנתך, זה רק מפני סב"ל, אבל בעצם הרא"ש נוקט שבלילה יש חיוב ציצית]
ב. לענ"ד שנינו טעינו בהבנת רעק"א, וזה החלי:
הב"ח אחז שבהיות ולבעצם הדין לילה לאו זמן ציצית, ע"כ אין ראוי ללכת עם טלית, שנראה כסובר שלילה זמן ציצית. [-וכאן אנו יכולים לדון האם יש להביא ממנו ראיה או לא] רעק"א מעיר מלשון השו"ע שכל הקורא ק"ש ללא ציצית מעיד עדות שקר, {והשו"ע לא מחלק בין שחרית לערבית} ושולח לסי' ל', שם כתוב לגבי תפילין שהמתפלל מעריב מבעוד יום חולץ בק"ש לאחר ב' פרשיות {ולכא' כוונתו לתרץ בדוחק לשון השו"ע, שאף בערבית שייך, שישאיר עד לאחר ק"ש, ועדיין יוקשה שהרי הב"ח כתב 'ברכו'}, ולמעשה מתרץ שהיום שלובשים ט"ק, ממלא אי"ז מעיד עדות קשר, ואין כל בעיה שיוריד הטלית לפני מעריב, וכהב"ח.
מדוע לב"ח אין צורך להוריד הט"ק? אתה חידשת שבגלל שזה מתחת לבגדים, לענ"ד יש הבדל בין טלית הנהוג ללובשה רק בזמן תפילה, ולכן כשלובשה במעריב נראה כסובר שזמן ציצית, לבין ט"ק שנוהג ללכת בה כל היום, וניכר שמוגדרת כבגד יום ולילה, ואין את חשש הב"ח.
ג. לא מצליח להבין מהיכן לקחת שלשי' הב"ח, הלובש טלית של היום אי"צ לברך, הרי אף להבנתך שזה בגד לשם מצווה, הרי"ז מוגדר ככסות דיום, וחייב בציצית.
מהיכן אתה לוקח שמלבוש שמצוה אינו בכלל בכלל כסות דיום? נשגב מבינתי.
ד. נראה לי ההיפך לגמרי, הט"ז כותב שכל הדיון בשו"ע זה על בגד {וה"ה לט"ק}, ורוצה להחריג טלית שהולכים בה רק בשעת התפילה {שאינן רק, הכוונה שמיודעים רק לתפילה}, וכמו שמדמה את זה אח"כ לקיטל. {ועי' בבאר היטב}
אני חושב שזה עניין של סגנון, להשקיע אצלי 10 דקות בתשובה זה המון, לו היית שואל את חברי.
 

לביא

משתמש ותיק
ה' הוא האלוקים אמר:
א. אז כדאי להבהיר, אתה חולק על הב"י בהבנת הרא"ש. כן? [גם להבנתך, זה רק מפני סב"ל, אבל בעצם הרא"ש נוקט שבלילה יש חיוב ציצית]
ב. לענ"ד שנינו טעינו בהבנת רעק"א, וזה החלי:
הב"ח אחז שבהיות ולבעצם הדין לילה לאו זמן ציצית, ע"כ אין ראוי ללכת עם טלית, שנראה כסובר שלילה זמן ציצית. [-וכאן אנו יכולים לדון האם יש להביא ממנו ראיה או לא] רעק"א מעיר מלשון השו"ע שכל הקורא ק"ש ללא ציצית מעיד עדות שקר, {והשו"ע לא מחלק בין שחרית לערבית} ושולח לסי' ל', שם כתוב לגבי תפילין שהמתפלל מעריב מבעוד יום חולץ בק"ש לאחר ב' פרשיות {ולכא' כוונתו לתרץ בדוחק לשון השו"ע, שאף בערבית שייך, שישאיר עד לאחר ק"ש, ועדיין יוקשה שהרי הב"ח כתב 'ברכו'}, ולמעשה מתרץ שהיום שלובשים ט"ק, ממלא אי"ז מעיד עדות קשר, ואין כל בעיה שיוריד הטלית לפני מעריב, וכהב"ח.
מדוע לב"ח אין צורך להוריד הט"ק? אתה חידשת שבגלל שזה מתחת לבגדים, לענ"ד יש הבדל בין טלית הנהוג ללובשה רק בזמן תפילה, ולכן כשלובשה במעריב נראה כסובר שזמן ציצית, לבין ט"ק שנוהג ללכת בה כל היום, וניכר שמוגדרת כבגד יום ולילה, ואין את חשש הב"ח.
ג. לא מצליח להבין מהיכן לקחת שלשי' הב"ח, הלובש טלית של היום אי"צ לברך, הרי אף להבנתך שזה בגד לשם מצווה, הרי"ז מוגדר ככסות דיום, וחייב בציצית.
מהיכן אתה לוקח שמלבוש שמצוה אינו בכלל בכלל כסות דיום? נשגב מבינתי.
ד. נראה לי ההיפך לגמרי, הט"ז כותב שכל הדיון בשו"ע זה על בגד {וה"ה לט"ק}, ורוצה להחריג טלית שהולכים בה רק בשעת התפילה {שאינן רק, הכוונה שמיודעים רק לתפילה}, וכמו שמדמה את זה אח"כ לקיטל. {ועי' בבאר היטב}
ה. אני חושב שזה עניין של סגנון, להשקיע אצלי 10 דקות בתשובה זה המון, לו היית שואל את חברי.
א. אשמח שתכוון אותי במדויק לאיפה הב״י כותב זאת. עברתי עליו כמה פעמים בשעות האחרונות ולא ראיתי כותב זאת בדעת הרא״ש. יזכה ה׳ ויגלה עיני במאור תורתו, ואולי בשביל זה ה׳ שלח אותך אלי.

ב.1 גם אני חשבתי על המהלך הזה. אך זה קשה עד למאד דמה שייך ק״ש בלי ציצית לסי׳ יח כשאין זה מקומה? ולכן הבנתי הבריאה ברעק״א, דמה שהביא מהמג״א מסי׳ כד (?) וסי׳ ל, להקיש אהדדי, שכמו שהתם מעיד עדות שקר בלא ציצית, או שצריך להוריד תפילין מבעו״י, אף הכא ס״ל למג״א בדעת הב״ח שיהיה כאן עדות שקר. ומוכרח זה אף מסברא, שהרי אמירת פרשת ציצית בלילה כפי שהעיר לנכון @דבש לפי אינה עיקר תקנת חכמים. ומה שאנו אומרים שבק״ש של שחרית אנו אומרים שזה כמעיד עדות שקר, משום ששייך עשה דציצית בבוקר. ולא הייתי תולה בוקי סריקי ברעק״א שיבוא לטעות ולומר שיש בעיה של עדות שקר בציצית בלילה, שהרי לא שייך בלילה פרשת ציצית לולא תקנת חכמים מאוחרת משום יציא״מ.
מה שהערת שהשו״ע לא מחלק. והרי השו״ע לא דיבר על כך אלא המג״א הביא את הזוהר שאומר כן. וי״ל דהזוהר דיבר רק על ק״ש דיום.
אה״נ דמהרעק״א יש לתרץ גם לעניין שהקשית, אך עיקר דבריו לא מוסבים על המג״א שעליו הוא עומד.

ב.2-ג. הב״ח בבירור מדבר כמו שכתבת על ט״ג שהוא לשם מצווה. אני הקטן רוצה לומר שה״ה ט״ק שהרי גם היא לשם מצווה. לא הכנסתי את הסברא הנ״ל בדברי הב״ח ישירות.
ובכ״ז על דעתי אעמודה, שטלית קטן היא לשם מצווה נטו. וכפי שביארתי לענ״ד שחומרת האריז״ל באה אחר שאנחנו נוהגים להחמיר בט״ק. והרי עיקר המנהג להחמיר הוא רק ביום ולא בלילה. האריז״ל חידש שיש סגולה גם בלילה. כך שלא נהפך הט״ק לבגד מיוחד ללילה, שהרי עיקר הלבישה בה הוא עבור היום.
כשעסקתי בסוגיות הללו זכורני שראיתי שכותבים כן כמה פוסקים להדיא, אך לצערי אינני זוכר איפה ראיתים. זה היה לפני 3-4 שנים.
ומ״ש למה לב״ח אין להוריד ט״ק. חדא, דלא כמו תפילין או ט״ג אין זה ניכר. עוד שזה טרחא להורידנו, אפילו אם זה על בגדיו. ועוד, שהרי גם אם משאיר אותו עליו (כשהוא על בגדיו) אין פה ״הבדלה״ שהרי לדעת האריז״ל יש להשאיר את הט״ק אף בלילה, ורק ט״ג שהדבר בולט והוא מיוחד לתפילה הב״ח הקפיד, וכפי שחילקת בעצמך.
ובכ״א למעשה אנו לא מברכים משום סב״ל. (ייתכן שרבותיך יורו אחרת, כך מקובלני מרבותיי)
ואדרבה אני הסברתי שבגלל שזה מלבוש של מצווה והוא לעיקר היום, לכן הוא דווקא מלבוש דיום ולא מלבוש דלילה. דלרא״ש דווקא מלבוש מיוחד גם ליום וגם ללילה יש בו מצווה. והכא ליכא, כמבואר.

ד. מלבד שאתה יוצר סתירה ממ״ש הט״ז בסוף הסעיף: אבל מכל מקום הטלית קטן שלובשין תחת הבגד שאנו נוהגים בו, בזה ודאי מותר ליכנס לצרכיו, כיון שהוא מכוסה ע״כ, ש״מ שאם לא היה מכוסה יש בזה בעיה. ועוד דיכולתי להביא יותר ראיה מסוף דבריו. בכ״ז בחרתי לדייק מתחילת דבריו שהרי שם כתב עיקר הדיוק, והרי הוא כותב בהדיא ״נראה היינו דוקא בבגד שעשוי למלבוש ובו ד' כנפות, נתחייב בציצית. אבל בטליתות של מצוה שלנו שאינן רק להתפלל בהם״ משמע בהדיא שלא רק להתפלל בהם. והרי היא גופא היה לו לדבר בטליתות של התפילה? אלא בא להשמיע חידוש טפי, דכ״ש בטליתות של תפילה.
במשנ״ב לעומת זאת מבואר בהדיא כמו שאתה כותב: ודוקא בד' כנפות הקטן שלובשו כל היום אבל אלו טליתות של מצוה שמיוחדין רק להתפלל בהן, אין נכון שיכנס בהן לבהכ"ס. אך להשתין בהן מותר. גם ההולכים ביוה"כ לפנות ומלובשים בקיט"ל, צריך שיפשוט הקיט"ל, כיון שבגד זה מיוחד רק להתפלל עכ״ל.
אילו הט״ז היה כותב ברור כמו המשנ״ב לא הייתי מתעקש איתך על כך. וכמדומני שהט״ז כלל לא כותב לגבי קיט״ל.
מה שהרבה נוהגים להכנס עם הט״ק לביה״כ יכולים לסמוך על המשנ״ב בפשיטות לענ״ד. זכורני אמנם שהיבי״א פליג עליה אך איני זוכר במדויק היכן לצערי. ושם ביב״א גם הסביר בט״ז כדבריי ממש. והייתי מעתיק את דבריו לולא זיכרוני החלש בסימנים ודפים.

ה. רק בכתבי את התגובה הזו, חזרתי על הדברים וערכתי אותם לא פחות מכמה פעמים. וגם אחרי שאני שולח וקורא מחדש את הודעותיי אני שם לב לטעויות ומתקנן.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
לביא אמר:
@דבש לפי. ייש״כ. שכחת רק להוסיף שֿפרשת ציצית בלילה היא תקנה מאוחרת, וגם היא משום זכירת יציא״מ ולא משום ציצית גופא.
לא שכחתי להוסיף זאת, אלא לא סבירא לי כך.
בזמן רב כבר היתה ההלכה קבועה שצריך להזכיר יציאת מצרים בלילות, ואעפ"כ לדעת רב אין חובה לומר פרשת ציצית כלל, ולדעת בני מערבא אמרו רק את תחילתה וסופה (ובפשטות אמרו מסופה רק שלושה מילים ולא את כל הפסוק האחרון, אם כי יש חולקים בזה), ואת התקנה להזכיר יציאת מצרים קיימו בתוך הברכה שלאחר קריאת שמע כמפורש בתוספתא ובגמרא (וכנראה לדעת חכמים החולקים על ראב"ע לא אמרו בברכה זו בערב את הדברים שכתוב בתוספתא שצריך לומר, אלא לשיטת בני מערבא אמרו עד "זולתך" וחתמו, ולשיטת רב לכאורה צריך לומר שהיה נוסח אחר לגמרי לברכה זו [ואחד ממפרשי הירושלמי, כמדומני הפני משה, כתב מסברא נוסח לזה המזכיר את הנסים שהיו בלילה ולא מזכיר את עצם היציאה ממצרים]).
אלא טעם אמירת תחילת וסוף פרשת ציצית למנהג בני מערבא (שמזה הגיע מנהגינו כאביי לומר את כל פרשת ציצית) - נראה שהוא כדי להתחיל את הברכה שאחריה ב"אמת".
 

לביא

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
לביא אמר:
@דבש לפי. ייש״כ. שכחת רק להוסיף שֿפרשת ציצית בלילה היא תקנה מאוחרת, וגם היא משום זכירת יציא״מ ולא משום ציצית גופא.
לא שכחתי להוסיף זאת, אלא לא סבירא לי כך.
בזמן רב כבר היתה ההלכה קבועה שצריך להזכיר יציאת מצרים בלילות, ואעפ"כ לדעת רב אין חובה לומר פרשת יציאת מצרים כלל, ולדעת בני מערבא אמרו רק את תחילתה וסופה (ובפשטות אמרו מסופה רק שלושה מילים ולא את כל הפסוק האחרון, אם כי יש חולקים בזה), ואת התקנה להזכיר יציאת מצרים קיימו בתוך הברכה שלאחר קריאת שמע כמפורש בתוספתא ובגמרא (וכנראה לדעת חכמים החולקים על ראב"ע לא אמרו בברכה זו בערב את הדברים שכתוב בתוספתא שצריך לומר, אלא לשיטת בני מערבא אמרו עד "זולתך" וחתמו, ולשיטת רב לכאורה צריך לומר שהיה נוסח אחר לגמרי לברכה זו [ואחד ממפרשי הירושלמי, כמדומני הפני משה, כתב מסברא נוסח לזה המזכיר את הנסים שהיו בלילה ולא מזכיר את עצם היציאה ממצרים]).
אלא טעם אמירת תחילת וסוף פרשת ציצית למנהג בני מערבא (שמזה הגיע מנהגינו כאביי לומר את כל פרשת ציצית) - נראה שהוא כדי להתחיל את הברכה שאחריה ב"אמת".
אני לא מיושב כדבעי בסוגיות הגמרא בזה כעת. אך דבריך נראים נכונים ממבט ראשון. ייש״כ.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
לביא אמר:
ה' הוא האלוקים אמר:
א. אז כדאי להבהיר, אתה חולק על הב"י בהבנת הרא"ש. כן? [גם להבנתך, זה רק מפני סב"ל, אבל בעצם הרא"ש נוקט שבלילה יש חיוב ציצית]
ב. לענ"ד שנינו טעינו בהבנת רעק"א, וזה החלי:
הב"ח אחז שבהיות ולבעצם הדין לילה לאו זמן ציצית, ע"כ אין ראוי ללכת עם טלית, שנראה כסובר שלילה זמן ציצית. [-וכאן אנו יכולים לדון האם יש להביא ממנו ראיה או לא] רעק"א מעיר מלשון השו"ע שכל הקורא ק"ש ללא ציצית מעיד עדות שקר, {והשו"ע לא מחלק בין שחרית לערבית} ושולח לסי' ל', שם כתוב לגבי תפילין שהמתפלל מעריב מבעוד יום חולץ בק"ש לאחר ב' פרשיות {ולכא' כוונתו לתרץ בדוחק לשון השו"ע, שאף בערבית שייך, שישאיר עד לאחר ק"ש, ועדיין יוקשה שהרי הב"ח כתב 'ברכו'}, ולמעשה מתרץ שהיום שלובשים ט"ק, ממלא אי"ז מעיד עדות קשר, ואין כל בעיה שיוריד הטלית לפני מעריב, וכהב"ח.
מדוע לב"ח אין צורך להוריד הט"ק? אתה חידשת שבגלל שזה מתחת לבגדים, לענ"ד יש הבדל בין טלית הנהוג ללובשה רק בזמן תפילה, ולכן כשלובשה במעריב נראה כסובר שזמן ציצית, לבין ט"ק שנוהג ללכת בה כל היום, וניכר שמוגדרת כבגד יום ולילה, ואין את חשש הב"ח.
ג. לא מצליח להבין מהיכן לקחת שלשי' הב"ח, הלובש טלית של היום אי"צ לברך, הרי אף להבנתך שזה בגד לשם מצווה, הרי"ז מוגדר ככסות דיום, וחייב בציצית.
מהיכן אתה לוקח שמלבוש שמצוה אינו בכלל בכלל כסות דיום? נשגב מבינתי.
ד. נראה לי ההיפך לגמרי, הט"ז כותב שכל הדיון בשו"ע זה על בגד {וה"ה לט"ק}, ורוצה להחריג טלית שהולכים בה רק בשעת התפילה {שאינן רק, הכוונה שמיודעים רק לתפילה}, וכמו שמדמה את זה אח"כ לקיטל. {ועי' בבאר היטב}
ה. אני חושב שזה עניין של סגנון, להשקיע אצלי 10 דקות בתשובה זה המון, לו היית שואל את חברי.
א. אשמח שתכוון אותי במדויק לאיפה הב״י כותב זאת. עברתי עליו כמה פעמים בשעות האחרונות ולא ראיתי כותב זאת בדעת הרא״ש. יזכה ה׳ ויגלה עיני במאור תורתו, ואולי בשביל זה ה׳ שלח אותך אלי.
ב.1 גם אני חשבתי על המהלך הזה. אך זה קשה עד למאד דמה שייך ק״ש בלי ציצית לסי׳ יח כשאין זה מקומה? ולכן הבנתי הבריאה ברעק״א, דמה שהביא מהמג״א מסי׳ כד (?) וסי׳ ל, להקיש אהדדי, שכמו שהתם מעיד עדות שקר בלא ציצית, או שצריך להוריד תפילין מבעו״י, אף הכא ס״ל למג״א בדעת הב״ח שיהיה כאן עדות שקר. ומוכרח זה אף מסברא, שהרי אמירת פרשת ציצית בלילה כפי שהעיר לנכון @דבש לפי אינה עיקר תקנת חכמים. ומה שאנו אומרים שבק״ש של שחרית אנו אומרים שזה כמעיד עדות שקר, משום ששייך עשה דציצית בבוקר. ולא הייתי תולה בוקי סריקי ברעק״א שיבוא לטעות ולומר שיש בעיה של עדות שקר בציצית בלילה, שהרי לא שייך בלילה פרשת ציצית לולא תקנת חכמים מאוחרת משום יציא״מ.
מה שהערת שהשו״ע לא מחלק. והרי השו״ע לא דיבר על כך אלא המג״א הביא את הזוהר שאומר כן. וי״ל דהזוהר דיבר רק על ק״ש דיום.
אה״נ דמהרעק״א יש לתרץ גם לעניין שהקשית, אך עיקר דבריו לא מוסבים על המג״א שעליו הוא עומד.
ב.2-ג. הב״ח בבירור מדבר כמו שכתבת על ט״ג שהוא לשם מצווה. אני הקטן רוצה לומר שה״ה ט״ק שהרי גם היא לשם מצווה. לא הכנסתי את הסברא הנ״ל בדברי הב״ח ישירות.
ובכ״ז על דעתי אעמודה, שטלית קטן היא לשם מצווה נטו. וכפי שביארתי לענ״ד שחומרת האריז״ל באה אחר שאנחנו נוהגים להחמיר בט״ק. והרי עיקר המנהג להחמיר הוא רק ביום ולא בלילה. האריז״ל חידש שיש סגולה גם בלילה. כך שלא נהפך הט״ק לבגד מיוחד ללילה, שהרי עיקר הלבישה בה הוא עבור היום.
כשעסקתי בסוגיות הללו זכורני שראיתי שכותבים כן כמה פוסקים להדיא, אך לצערי אינני זוכר איפה ראיתים. זה היה לפני 3-4 שנים.
ומ״ש למה לב״ח אין להוריד ט״ק. חדא, דלא כמו תפילין או ט״ג אין זה ניכר. עוד שזה טרחא להורידנו, אפילו אם זה על בגדיו. ועוד, שהרי גם אם משאיר אותו עליו (כשהוא על בגדיו) אין פה ״הבדלה״ שהרי לדעת האריז״ל יש להשאיר את הט״ק אף בלילה, ורק ט״ג שהדבר בולט והוא מיוחד לתפילה הב״ח הקפיד, וכפי שחילקת בעצמך.
ובכ״א למעשה אנו לא מברכים משום סב״ל. (ייתכן שרבותיך יורו אחרת, כך מקובלני מרבותיי)
ואדרבה אני הסברתי שבגלל שזה מלבוש של מצווה והוא לעיקר היום, לכן הוא דווקא מלבוש דיום ולא מלבוש דלילה. דלרא״ש דווקא מלבוש מיוחד גם ליום וגם ללילה יש בו מצווה. והכא ליכא, כמבואר.
ד. מלבד שאתה יוצר סתירה ממ״ש הט״ז בסוף הסעיף: אבל מכל מקום הטלית קטן שלובשין תחת הבגד שאנו נוהגים בו, בזה ודאי מותר ליכנס לצרכיו, כיון שהוא מכוסה ע״כ, ש״מ שאם לא היה מכוסה יש בזה בעיה. ועוד דיכולתי להביא יותר ראיה מסוף דבריו. בכ״ז בחרתי לדייק מתחילת דבריו שהרי שם כתב עיקר הדיוק, והרי הוא כותב בהדיא ״נראה היינו דוקא בבגד שעשוי למלבוש ובו ד' כנפות, נתחייב בציצית. אבל בטליתות של מצוה שלנו שאינן רק להתפלל בהם״ משמע בהדיא שלא רק להתפלל בהם. והרי היא גופא היה לו לדבר בטליתות של התפילה? אלא בא להשמיע חידוש טפי, דכ״ש בטליתות של תפילה.
במשנ״ב לעומת זאת מבואר בהדיא כמו שאתה כותב: ודוקא בד' כנפות הקטן שלובשו כל היום אבל אלו טליתות של מצוה שמיוחדין רק להתפלל בהן, אין נכון שיכנס בהן לבהכ"ס. אך להשתין בהן מותר. גם ההולכים ביוה"כ לפנות ומלובשים בקיט"ל, צריך שיפשוט הקיט"ל, כיון שבגד זה מיוחד רק להתפלל עכ״ל.
אילו הט״ז היה כותב ברור כמו המשנ״ב לא הייתי מתעקש איתך על כך. וכמדומני שהט״ז כלל לא כותב לגבי קיט״ל.
מה שהרבה נוהגים להכנס עם הט״ק לביה״כ יכולים לסמוך על המשנ״ב בפשיטות לענ״ד. זכורני אמנם שהיבי״א פליג עליה אך איני זוכר במדויק היכן לצערי. ושם ביב״א גם הסביר בט״ז כדבריי ממש. והייתי מעתיק את דבריו לולא זיכרוני החלש בסימנים ודפים.
ה. רק בכתבי את התגובה הזו, חזרתי על הדברים וערכתי אותם לא פחות מכמה פעמים. וגם אחרי שאני שולח וקורא מחדש את הודעותיי אני שם לב לטעויות ומתקנן.
א. הטור פוסק בשם הרא"ש לברך (וז"ל: וכסות המיוחד ליום או ליום וללילה חייב אפי' לובשו בלילה ויש לברך עליו), והב"י מביא שמקורו מ"ש הרא"ש 'ונראה כשינוי קמא'. (וז"ל, לאחר שמצטט את דברי רא"ש, על ההבדל בדיני הברכה בין תי' א' לתי' ב': וזהו שכתב רבינו וא"א ז"ל פירש שאינו ממעט אלא כסות המיוחד ללילה וכו')
ב. למה אי"ז מקומו? הקושיא מתעוררת רק בגלל דברי הב"ח, שאין להשאיר הטלית מברכו והלאה. וע"ז באה הערת רעק"א. [כוונתי למג"א, ומ"ש שו"ע הוא ט"ס אגב שיטפי'] אין קשר למתי תוקן, סוכ"ס לאחר שתוקן לקרוא פרשה זו מסיבה כלשהיא, ומוזכר בו חיוב ציצית, הבין רעק"א שיש בזה בעיה של עדות שקר.
ג. לא כ"כ מבין מה אתה רוצה, אין כזה מושג כסות שהיא לא יום ולא לילה, רק מצוה. טלית הנלבשת רק עבור קיום המצוה, עדיין תחשב בד"כ ככסות יום, ובמקרה שלובשה אף בלילה, תהיה כסות יום ולילה. אה מכניס שוב ושוב את האר"י ללא קשר, האר"י לא חידש ללבוש ט"ק בשעות הלילה, אלא ללבוש אף בעת השינה.
כך שאף לפני תקנתו, מי שלבשה בקביעות אף בלילה [ללא שעות השינה] הרי"ז כסות לילה ויום. ברור שטלית גדול שלנו, שנלבשת בקביעות אך ביום [מלבד יו"כ] הרי זה כסות יום. מה שכתבת שלרא"ש כסום יום פטורה בלילה, הוא שיבוש, ואין כל חילוק, אלא כסות המחוייבת [ולא משנה האם מחמת היות כסות יום או כסות יום ולילה], חייבת אף בשעות הלילה, וזה די בררו בלשון הטור שהובא לעיל. למעשה גם אני לא מברך מחמת סב"ל לשיטת הרמב"ם. אבל כבר כתבתי שאין כל מקור לומר סנ"ל [-ספק נשיקה לקולא].
ד. ההערה מסוף הב"ח, יש אכן להתיישב בדבר, מה שכתבת מלשון הב"ח שאינן רק להתפלל, כבר כתבתי לך, שזה ניתן להתפרש לב' פנים, או כפ"ש, או ההיפך מכוונתך, שאינן [אלא] רק להתפלל, וכלשון זה מצוי רבות.
ה. מה כוונתך? איני מכיר אותך, ואת סגנונך, אני רגיל לענות ולזוז, ללא תיקונים חוזרים ונשנים, וזה שלוקח לי כמה דקות, זה רק בגלל שאני מעריך את תשובתך.
 

דרומאי

משתמש ותיק
לביא אמר:
דרומאי אמר:
ומה שאתה מחלק אליבא דר"ת בין יום ללילה בכסות יום אין לו מקור.
שו״ע סי׳ יח:
לילה לאו זמן ציצית הוא דאמעיט מוראיתם אותו, להרמב"ם כל מה שלובש בלילה פטור אפילו הוא מיוחד ליום ומה שלובש ביום חייב אפילו מיוחד ללילה, ולהרא"ש כסות המיוחד ללילה פטור אפילו לובשו ביום וכסות המיוחד ליום ולילה חייב אפילו לובשו בלילה.

במילי אחרות יש כאן ב׳ נידונים - מתי מצוות ציצית, ומתי בגד המיוחד ליום חייב בציצית. ב׳ דיוקים:
א. זמן ציצית הוא לא בלילה. נקודה. במילים אחרות, מצוות ציצית לא מקוימת בלילה.
ב. כן הוא שאם זה כסות המיוחדת ליום וללילה לרא״ש, אע״פ שלובשה בלילה חייבת בציצית. זה לא בא לומר שמקיים מצוות ציצית בלילה.

כעת, לא משנה כמה תרצה לקיים מצוות ציצית בלילה. אתה פשוט לא מקיים אותה. יש חיוב על בגד שמיוחד ליום להטילו בציצית אע״פ שלובשו גם בלילה. אין זה אומר שאתה מקיים מצותו.
במילים אחרות: יש חיוב מצוות ציצית, ויש חיוב על איזה בגד חייב בציצית.
גם הרא״ש מודה לרמב״ם שאין חיוב הטלת ציצית בבגד המחויב ליום וללילה, אלא רק מחמת היום.

דברים ברורים לענ״ד.
דברים שאינם ברורין כלל לענ"ד.
ופשוט הדבר שחייב להטיל ציצית בבגד המיוחד ליום גם אם לובשו בלילה. ומברך ע"ז [לדעת ר"ת והרא"ש] להתעטף בציצית.
 
 
חלק עליון תַחתִית