מי שמקיים מצוות כדי לקיים מצוות בוראו שציוונו כך בתורה - האם זה נקרא 'לשמה'?

יושב אוהלים

משתמש ותיק
______________________________________________________________________________
העברתי את האשכול הזה ממחלקת 'בית המוסר' ומי שיש לו להגיב מתבקש להגיב כאן, ולא שם:
______________________________________________________________________________

בפירוש המשניות להרמב"ם על המשנה במכות (פ"ג משנה טז - דף כג:)- ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר (ישעיהו מב) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: מפרש וזה לשונו: מעיקרי האמונה בתורה, כי כשיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים, אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שבארתי לך, הנה זכה בה לחיי העולם הבא.
ועל זה אמר רבי חנינא, כי המצוות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה, ובעשותו אותה המצווה תחיה נפשו באותו מעשה. עכ"ל.
לכאורה מלשון הרמב"ם משמע שקיום מצוה 'לשמה' הוא דווקא כשמקיימו "מאהבה" - (דהיינו מאהבתו את השי"ת).
ונפשי בשאלתי, מה אם מישהו מקיים את המצוות כי כך ציוה לנו הקב"ה בתורה, וכלשון הגמ' "למה תוקעין - רחמנא אמר תקעו" - ותו לא - והוא יודע [מחינוכו מאז שנולד] שיהודי צריך לעשות את רצון ה', והוא אומר לפני קיום המצוה "הריני מכוון במצוה זו לקיים מצוות בוראי שציווני בתורתו..." אבל אינו עושה המצוות משום אהבתו להקב"ה, [יתכן שהוא מקיים גם מצוות אהבת השם, אבל אינו מקיים את שאר המצוות מחמת אהבה זו], האם זה לא נקרא שיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם, וכי אין זה נקרא "מצוה לשמה"? אתמהה.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
תגובה מאת הרב @משיב דבר :
משיב דבר אמר:
נפש החיים שער ד פרק ג
אבל האמת כי ענין לשמה פירש לשם התורה. והענין כמו שפירש הרא"ש ז"ל על מאמר ר"א בר' צדוק (נדרים נ"א א') עשה דברים לשם פעלן ודבר בהן לשמן.
ז"ל: עשה דברים לשם פעלן. לשמו של הקדוש ברוך הוא שפעל הכל למענהו. ודבר בהן לשמן. כל דבורך ומשאך בד"ת יהיה לשם התורה כגון לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופלפול ולא לקנטר ולהתגאות עכ"ל.
דקדק לבאר שינוי לשונו דר"א ב"צ שבעשיה אמר לשם פעלן. ובדבור אמר לשמן. לכן בענין העשיה פירש לשמו של הקדוש ברוך הוא שפעל הכל למענהו. ובענין הלמוד פירש לשם התורה כו'. 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
נפש החיים שער ד פרק ג
אבל האמת כי ענין לשמה פירש לשם התורה. והענין כמו שפירש הרא"ש ז"ל על מאמר ר"א בר' צדוק (נדרים נ"א א') עשה דברים לשם פעלן ודבר בהן לשמן.
ז"ל: עשה דברים לשם פעלן. לשמו של הקדוש ברוך הוא שפעל הכל למענהו. ודבר בהן לשמן. כל דבורך ומשאך בד"ת יהיה לשם התורה כגון לידע ולהבין ולהוסיף לקח ופלפול ולא לקנטר ולהתגאות עכ"ל.
דקדק לבאר שינוי לשונו דר"א ב"צ שבעשיה אמר לשם פעלן. ובדבור אמר לשמן. לכן בענין העשיה פירש לשמו של הקדוש ברוך הוא שפעל הכל למענהו. ובענין הלמוד פירש לשם התורה כו'. 
אין הוכחה מלשון הנפה"ח אם דעתו כהרמב"ם או לא.
שהרי הוא לא כתב אלא שלשמה היינו שעושה המצוות "לשם השם" ואפשר לפרש דבריו או בגלל שאוהב את השי"ת, וכהרמב"ם, או בגלל שהשם ציווה לנו לעשות את זה.
 

שינובה

משתמש ותיק
רמבם ה תשובה
 אל יאמר אדם הריני עושה מצות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא אכרת מחיי העולם הבא אין ראוי לעבוד את ה' על הדרך הזה שהעובד על דרך זה הוא עובד מיראה ואינה מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים ואין עובדים ה' על דרך זה אלא עמי הארץ והנשים והקטנים שמחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה.


הלכה ה
כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה וכל העוסק בה לא ליראה ולא לקבל שכר אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שצוה בה הרי זה עוסק בה לשמה ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לענין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה.

הלכה ו
דבר ידוע וברור שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה כמו שצוה ואמר בכל לבבך ובכל נפשך אינו אוהב הקדוש ברוך הוא אלא בדעת שידעהו ועל פי הדעה תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג כמו שבארנו בהלכות יסודי התורה

"הלכה ב """""""""""""העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבא בגללה ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לה והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה והיא המעלה שצונו בה הקדוש ברוך הוא על ידי משה שנאמר ואהבת את ה' אלהיך ובזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראויה מיד יעשה כל המצות מאהבה."""""""""""""""""
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
שינובה אמר:
רמבם ה תשובה

הלכה ה
כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה וכל העוסק בה לא ליראה ולא לקבל שכר אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שצוה בה הרי זה עוסק בה לשמה ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לענין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה.

הלכה ו
דבר ידוע וברור שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה כמו שצוה ואמר בכל לבבך ובכל נפשך אינו אוהב הקדוש ברוך הוא אלא בדעת שידעהו ועל פי הדעה תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג כמו שבארנו בהלכות יסודי התורה

"הלכה ב """""""""""""העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבא בגללה ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לה והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה והיא המעלה שצונו בה הקדוש ברוך הוא על ידי משה שנאמר ואהבת את ה' אלהיך ובזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראויה מיד יעשה כל המצות מאהבה."""""""""""""""""
מה רוצה מע"כ להראות בזה, שאכן כן הוא דעת הרמב"ם שרק בעושה מאהב נקרא לשמה, זה הבאנו בתחילת האשכול, ועל זה אני שואל, 
מה אם מישהו מקיים את המצוות כי כך ציוה לנו הקב"ה בתורה, וכלשון הגמ' "למה תוקעין - רחמנא אמר תקעו" - ותו לא - והוא יודע [מחינוכו מאז שנולד] שיהודי צריך לעשות את רצון ה', והוא אומר לפני קיום המצוה "הריני מכוון במצוה זו לקיים מצוות בוראי שציווני בתורתו..." אבל אינו עושה המצוות משום אהבתו להקב"ה, [יתכן שהוא מקיים גם מצוות אהבת השם, אבל אינו מקיים את שאר המצוות מחמת אהבה זו], האם זה לא נקרא שיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם, וכי אין זה נקרא "מצוה לשמה"? אתמהה.
 
 

שינובה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
______________________________________________________________________________
העברתי את האשכול הזה ממחלקת 'בית המוסר' ומי שיש לו להגיב מתבקש להגיב כאן, ולא שם:
______________________________________________________________________________

בפירוש המשניות להרמב"ם על המשנה במכות (פ"ג משנה טז - דף כג:)- ר' חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות שנאמר (ישעיהו מב) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: מפרש וזה לשונו: מעיקרי האמונה בתורה, כי כשיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים, אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שבארתי לך, הנה זכה בה לחיי העולם הבא.
ועל זה אמר רבי חנינא, כי המצוות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה, ובעשותו אותה המצווה תחיה נפשו באותו מעשה. עכ"ל.
לכאורה מלשון הרמב"ם משמע שקיום מצוה 'לשמה' הוא דווקא כשמקיימו "מאהבה" - (דהיינו מאהבתו את השי"ת).
ונפשי בשאלתי, מה אם מישהו מקיים את המצוות כי כך ציוה לנו הקב"ה בתורה, וכלשון הגמ' "למה תוקעין - רחמנא אמר תקעו" - ותו לא - והוא יודע [מחינוכו מאז שנולד] שיהודי צריך לעשות את רצון ה', והוא אומר לפני קיום המצוה "הריני מכוון במצוה זו לקיים מצוות בוראי שציווני בתורתו..." אבל אינו עושה המצוות משום אהבתו להקב"ה, [יתכן שהוא מקיים גם מצוות אהבת השם, אבל אינו מקיים את שאר המצוות מחמת אהבה זו], האם זה לא נקרא שיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם, וכי אין זה נקרא "מצוה לשמה"? אתמהה.
 ,

עיין כאן הם צמודים ,בודאי המקיים מצוה מחמת שה' ציוה יש בזה או יראה או אהבה ,
אם לא מחמת אהבה הרי זה משום יראה וע"ז כתב הרמב"ם שאינו ראוי לעבוד ומשכל מקום כתב דלעבוד באהבה הוא דרגה גבוהה שקשה לזכות בו כאברהם אבינו וכו, 
הרי לך שבודאי מקיים מצוה אך אין זו השלימות וחסר בלשמה וזה מפורש בציטוטים
אל יאמר אדם הריני עושה מצות התורה ועוסק בחכמתה כדי שאקבל כל הברכות הכתובות בה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן כדי שאנצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא אכרת מחיי העולם הבא אין ראוי לעבוד את ה' על הדרך הזה שהעובד על דרך זה הוא עובד מיראה ואינה מעלת הנביאים ולא מעלת החכמים ואין עובדים ה' על דרך זה אלא עמי הארץ והנשים והקטנים שמחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה.
הלכה ב[עריכה]העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבא בגללה ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לה והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה והיא המעלה שצונו בה הקדוש ברוך הוא על ידי משה שנאמר ואהבת את ה' אלהיך ובזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראויה מיד יעשה כל המצות מאהבה.

 
 

שינובה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שינובה אמר:
רמבם ה תשובה

הלכה ה
כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר או כדי שלא תגיע עליו פורענות הרי זה עוסק שלא לשמה וכל העוסק בה לא ליראה ולא לקבל שכר אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שצוה בה הרי זה עוסק בה לשמה ואמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה לפיכך כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה וכדי לקבל שכר עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לענין זה בנחת עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה.

הלכה ו
דבר ידוע וברור שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה כמו שצוה ואמר בכל לבבך ובכל נפשך אינו אוהב הקדוש ברוך הוא אלא בדעת שידעהו ועל פי הדעה תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג כמו שבארנו בהלכות יסודי התורה

"הלכה ב """""""""""""העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבא בגללה ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לה והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה והיא המעלה שצונו בה הקדוש ברוך הוא על ידי משה שנאמר ואהבת את ה' אלהיך ובזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראויה מיד יעשה כל המצות מאהבה."""""""""""""""""
מה רוצה מע"כ להראות בזה, שאכן כן הוא דעת הרמב"ם שרק בעושה מאהב נקרא לשמה, זה הבאנו בתחילת האשכול, ועל זה אני שואל, 
מה אם מישהו מקיים את המצוות כי כך ציוה לנו הקב"ה בתורה, וכלשון הגמ' "למה תוקעין - רחמנא אמר תקעו" - ותו לא - והוא יודע [מחינוכו מאז שנולד] שיהודי צריך לעשות את רצון ה', והוא אומר לפני קיום המצוה "הריני מכוון במצוה זו לקיים מצוות בוראי שציווני בתורתו..." אבל אינו עושה המצוות משום אהבתו להקב"ה, [יתכן שהוא מקיים גם מצוות אהבת השם, אבל אינו מקיים את שאר המצוות מחמת אהבה זו], האם זה לא נקרא שיקיים אדם מצווה מתרי״ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם, וכי אין זה נקרא "מצוה לשמה"? אתמהה.
בטעות ציטטתי את הראשון הכונה לכאן ,
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
שינובה אמר:
בודאי המקיים מצוה מחמת שה' ציוה יש בזה או יראה או אהבה ,
אם לא מחמת אהבה הרי זה משום יראה
מהי"ת שזה תמיד או יראה או אהבה? ראה מה שכתבתי בפתיחת האשכול:
יושב אוהלים אמר:
מה אם מישהו מקיים את המצוות כי כך ציוה לנו הקב"ה בתורה, וכלשון הגמ' "למה תוקעין - רחמנא אמר תקעו" - ותו לא - והוא יודע [מחינוכו מאז שנולד] שיהודי צריך לעשות את רצון ה',
לכאורה זה לא מאהבה ולא מיראה.
 

שינובה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שינובה אמר:
בודאי המקיים מצוה מחמת שה' ציוה יש בזה או יראה או אהבה ,
אם לא מחמת אהבה הרי זה משום יראה
מהי"ת שזה תמיד או יראה או אהבה? ראה מה שכתבתי בפתיחת האשכול:
יושב אוהלים אמר:
מה אם מישהו מקיים את המצוות כי כך ציוה לנו הקב"ה בתורה, וכלשון הגמ' "למה תוקעין - רחמנא אמר תקעו" - ותו לא - והוא יודע [מחינוכו מאז שנולד] שיהודי צריך לעשות את רצון ה',
לכאורה זה לא מאהבה ולא מיראה.
תאר לי מצב ביניים ! אם מפני האמת בלבד הרי זו המעלה הכי גבוהה כמו אאע"ה עיין רם
 
 

שינובה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שינובה אמר:
תאר לי מצב ביניים !
תיארתי לך - תקרא מה שכתבתי
????? מה האינטרס 
3 אופציות , השם ציוה אני חייב לקיים אני מפחד = יראה 
השם ציוה חייב לקיים אני אוהב = אהבה 
השם ציוה וחייבים לקיים כי זוהי האמת = דרגת אאע"ה 

אם יש לכבודו עוד משהו בכבוד ............................
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
שינובה אמר:
יושב אוהלים אמר:
שינובה אמר:
תאר לי מצב ביניים !
תיארתי לך - תקרא מה שכתבתי
????? מה האינטרס 
3 אופציות ,
1. השם ציוה אני חייב לקיים אני מפחד = יראה 
2. השם ציוה חייב לקיים אני אוהב = אהבה 
3. השם ציוה וחייבים לקיים כי זוהי האמת = דרגת אאע"ה 

אם יש לכבודו עוד משהו בכבוד ............................
כי השם שהוא בורא כל עולמים וגם ברא אותי ציוה כך, ומאז שאני ילד קטן למדני אבי ואמי ומלמדי ורבותי שחייבים לקיים את רצון השי"ת את ולקיים את כל המצוות הכתובות בתורה, והריני מכוון במצות תפילין (ובכל שאר המצוות שאני עושה) לקיים מצוות בוראי שציווני בתורתו וקשרתם לאות...
 
 

שינובה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שינובה אמר:
יושב אוהלים אמר:
תיארתי לך - תקרא מה שכתבתי
????? מה האינטרס 
3 אופציות ,
1. השם ציוה אני חייב לקיים אני מפחד = יראה 
2. השם ציוה חייב לקיים אני אוהב = אהבה 
3. השם ציוה וחייבים לקיים כי זוהי האמת = דרגת אאע"ה 

אם יש לכבודו עוד משהו בכבוד ............................
כי השם שהוא בורא כל עולמים וגם ברא אותי ציוה כך, ומאז שאני ילד קטן למדני אבי ואמי ומלמדי ורבותי שחייבים לקיים את רצון השי"ת את ולקיים את כל המצוות הכתובות בתורה, והריני מכוון במצות תפילין (ובכל שאר המצוות שאני עושה) לקיים מצוות בוראי שציווני בתורתו וקשרתם לאות...
אותיות גדולות לא עושות רושם [אולי להיפך] ,במחילה ממע"כ ויש הרבה כבוד ,
תחשוב על המניעים לפעול או חלילה מה יקרה אם לא תפעול לפי החינוך הטהור שקבלת מהבית ושים אותה בקטגוריה ! אם זה כפי שכתבת שהינך מקיים רק כי השם ציוה ומשמעותה שזוהי האמת הרי לדעת הר"מ הוא מחמת אהבת ה' ,[כי לדעתו אדם אינו פועל למען האמת רק אם אוהב אמת ופשוט ] והינך בדרגת העבודה כא"א , לא זכיתי לכך מעולם 
עיין בלשונו ,העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבא בגללה ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לה והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה והיא המעלה שצונו בה הקדוש ברוך הוא על ידי משה שנאמר ואהבת את ה' אלהיך ובזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראויה מיד יעשה כל המצות מאהבה.

אם יש לכבודו מה לחדש בכבוד ,סתם ללעוס עצור כאן ,


 
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
שינובה אמר:
אותיות גדולות לא עושות רושם [אולי להיפך]
תחשוב על המניעים לפעול
אני רואה בבירור שאותיות גדולות לא עושים עליך רושם, כי למרות שכתבתי באותיות גדולות אתה מתעלם ממה שכתוב.
אני לא צריך לחשוב על המניעים לפעול, אני אמרתי בפירוש מה הם המניעים לפעול. [לכבודך אכתוב באותיות קטנות].
המניע הוא "רחמנא אמר תקעו" - ותו לא - והוא יודע [מחינוכו מאז שנולד] שיהודי צריך לעשות את רצון ה'."
 

שינובה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
שינובה אמר:
אותיות גדולות לא עושות רושם [אולי להיפך]
תחשוב על המניעים לפעול
אני רואה בבירור שאותיות גדולות לא עושים עליך רושם, כי למרות שכתבתי באותיות גדולות אתה מתעלם ממה שכתוב.
אני לא צריך לחשוב על המניעים לפעול, אני אמרתי בפירוש מה הם המניעים לפעול.
המניע הוא "רחמנא אמר תקעו" - ותו לא - והוא יודע [מחינוכו מאז שנולד] שיהודי צריך לעשות את רצון ה'."
ע"ז כתבתי אשריך !! שזכית לכך להיות כא"א לעבוד את ה' מפני האמת .
בכ"א ממליץ לכבוד תורתו לחשוב על מה שכתבתי ,כי הם דברים פשוטים ,
לא צריך לעומקא דליבא רק לעמוד מול האמת ולהסתכל בפניו .קצת לא נעים אך שמו וחותמו אמת.
בהצלחה !


 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
שינובה אמר:
ע"ז כתבתי אשריך !! שזכית לכך להיות כא"א לעבוד את ה' מפני האמת .
בכ"א ממליץ לכבוד תורתו לחשוב על מה שכתבתי ,כי הם דברים פשוטים ,
אני לא מכיר אותך, ואין לי שום מושג למה אתה מקיים מצוות, אבל אם לדעתך דרך שכתבתי זה המעלה הכי גדולה, לי נראה שרוב אנשים הפשוטים כמוני המניע שלהם לקיים את מצוות תפילין, ושאר מצוות התורה הוא בדיוק כמו שכתבתי, "כי כך כתוב בתורה וחייבים לעשות את רצון השי"ת מה שכתב בתורה".
 

פינת יקרת

משתמש ותיק
למה הוא עושה כי כך ה' ציוה???

אם מיראה הרי הוא עושה מיראה ואם מאהבה הרי הוא עושה מאהבה. ואם עושה כי כולם עושים וכדו' הרי הוא עושה כמצוות אנשים מלומדה.
וזה פשוט.

נ.ב. מודיע מראש שאין לי כח להכנס לויכוחים שלא נגמרים, אם זה מה שאתה הולך לעשות, אז בא נחסוך את זה.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינת יקרת אמר:
למה הוא עושה כי כך ה' ציוה???

אם מיראה הרי הוא עושה מיראה ואם מאהבה הרי הוא עושה מאהבה. ואם עושה כי כולם עושים וכדו' הרי הוא עושה כמצוות אנשים מלומדה.
וזה פשוט.
ואם הוא עושה כי כך לימדוהו מאז שהיה ילד שכך צריכים לעשות? ויותר מזה אם הוא בכלל לא נכנס ללמה הוא צריך לעשות מה שציוה ה', אלא עושה כן "בגלל שכך ציוה ה'" וזהו, אז מה?
ולענ"ד רוב האנשים הרגילים, גם אם אי פעם בחייהם למדו למה, אבל בודאי כשעושים את המצוות זה לא עולה בדעתם, אלא הם מכוונים לקיים מצוות ה' ותו לא.
 

הערשלה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
פינת יקרת אמר:
למה הוא עושה כי כך ה' ציוה???

אם מיראה הרי הוא עושה מיראה ואם מאהבה הרי הוא עושה מאהבה. ואם עושה כי כולם עושים וכדו' הרי הוא עושה כמצוות אנשים מלומדה.
וזה פשוט.
ואם הוא עושה כי כך לימדוהו מאז שהיה ילד שכך צריכים לעשות? ויותר מזה אם הוא בכלל לא נכנס ללמה הוא צריך לעשות מה שציוה ה', אלא עושה כן "בגלל שכך ציוה ה'" וזהו, אז מה?
ולענ"ד רוב האנשים הרגילים, גם אם אי פעם בחייהם למדו למה, אבל בודאי כשעושים את המצוות זה לא עולה בדעתם, אלא הם מכוונים לקיים מצוות ה' ותו לא.
לדעתי מי שמקיים את המצוות בלי להבין למה הוא עושה אותם, חסר לו גם באהבה וגם ביראה.
אף שבפנימיות של כל יהודי קיימים גם אהבה וגם היראה, אבל אם אין הבנה בעניין אין גם ביטוי לזה.

מזכיר לי את ההוא שנישק את בנו, כי ראה בספרים שזה מאוד חשוב לחיזוק הקשר...
נשיקה זו לא באה כתוצאה מאהבה וקשר, מסכן הילד...
 

שינובה

משתמש ותיק
פינת יקרת אמר:
למה הוא עושה כי כך ה' ציוה???

אם מיראה הרי הוא עושה מיראה ואם מאהבה הרי הוא עושה מאהבה. ואם עושה כי כולם עושים וכדו' הרי הוא עושה כמצוות אנשים מלומדה.
וזה פשוט.

נ.ב. מודיע מראש שאין לי כח להכנס לויכוחים שלא נגמרים, אם זה מה שאתה הולך לעשות, אז בא נחסוך את זה.
יופי הבנת את הפואנטה !!

קיצרת בעושה כי כולם עושים ,למה שיעשה [שאלת חידה ] ?

 
 

שינובה

משתמש ותיק
ובכן אמר:
הרב @יושב אוהלים, למה הוא עושה מה ש'חייבים' לעשות. שלא יעשה.

הרב @שינובה, למה שיעשה בגלל שזו האמת. איזה בעיה יש לו לעשות מה שהוא שקר.

שאלה א מצויינת 

שאלה ב איזה ערך יש בשקר ?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשלה אמר:
לדעתי מי שמקיים את המצוות בלי להבין למה הוא עושה אותם, חסר לו גם באהבה וגם ביראה.
אף שבפנימיות של כל יהודי קיימים גם אהבה וגם היראה, אבל אם אין הבנה בעניין אין גם ביטוי לזה.
ועל זה שאלתי, אם אינו מקיים משום אהבה (או יראה) אלא משום שכך ציוני הבורא יתברך שמו, האם אין זה נקרא לשמה?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
@יושב אהלים למה הוא עושה מה ש'חייבים' לעשות. שלא יעשה.
כי הוא יודע שאם עושים מה שחייבים לעשות זה דבר טוב, והוא רוצה לעשות טוב, ואם אין עושים מה שחייבים לעשות זה דבר רע, ואינו רוצה להיות רע.
 

הערשלה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
הערשלה אמר:
לדעתי מי שמקיים את המצוות בלי להבין למה הוא עושה אותם, חסר לו גם באהבה וגם ביראה.
אף שבפנימיות של כל יהודי קיימים גם אהבה וגם היראה, אבל אם אין הבנה בעניין אין גם ביטוי לזה.
ועל זה שאלתי, אם אינו מקיים משום אהבה (או יראה) אלא משום שכך ציוני הבורא יתברך שמו, האם אין זה נקרא לשמה?
אתה מערב את העניין.
יש עושה בלי להבין למה הוא עושה, הרי זה כמו ילד חסר דעת.
יש עושה כי הוא מבין שבזה הוא מקיים רצון בוראו, זאת עבודת ה' אמיתית. היא יכולה להיות גם מצד אהבה וגם מצד יראה וגם משניהם יחד.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
הערשלה אמר:
יושב אוהלים אמר:
הערשלה אמר:
לדעתי מי שמקיים את המצוות בלי להבין למה הוא עושה אותם, חסר לו גם באהבה וגם ביראה.
אף שבפנימיות של כל יהודי קיימים גם אהבה וגם היראה, אבל אם אין הבנה בעניין אין גם ביטוי לזה.
ועל זה שאלתי, אם אינו מקיים משום אהבה (או יראה) אלא משום שכך ציוני הבורא יתברך שמו, האם אין זה נקרא לשמה?
אתה מערב את העניין.
יש עושה בלי להבין למה הוא עושה, הרי זה כמו ילד חסר דעת.
יש עושה כי הוא מבין שבזה הוא מקיים רצון בוראו, זאת עבודת ה' אמיתית. היא יכולה להיות גם מצד אהבה וגם מצד יראה וגם משניהם יחד.
לגבי הראשון, קצת קשה לי להבין שמי שבא לעשות רצון הקב"ה, ומאמין באמונה שלימה שהתורה וכל מה שכתוב בו הוא אמת, ושכך צריכים לעשות, והוא מכוון לשם כך בעשותו את המצוות שנשלול את מעשיו ונקרא לו "ילד חסר דעת".
לגבי השני, אז על החלק השני של המשפט שלך אני חולק, כי זה לא מאהבה ולא מיראה, ואם לדעתך זה דרך אברהם אבינו אז רובנו אנו נוהגים כמו אברהם אבינו.
 
 

צ''ע

משתמש ותיק
למה הוא עושה מה שחייב,
אם כי הוא רוצה או שחושב שיהי' לו טוב אי''ז לשמה,
אם הוא מבין למה הוא חייב ועושה כי הוא חייב בלבד הר''ז לשמה,

לכא' הסוגיא של לעבוד ע''מ שלא לקבל פרס לא קשור לסוגיא של לימוד התורה לשמה שבנפש החיים ר''ל שעצם הלימוד בשביל התורה הר''ז לשמה,

וצ''ע,
 

צ''ע

משתמש ותיק
ברמב''ם כתוב שאלו דברים עמוקים ורק חכמים ומבינים גדולים עושים רק מאהבה,
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
ברמב''ם כתוב שאלו דברים עמוקים ורק חכמים ומבינים גדולים עושים רק מאהבה,

אבל הרמב"ם גם כותב שלעשות מאהבה הוא מה שנקרא לשמה, ועל זה אני שואל האם רק זה נקרא לשמה? והעושה את המצוות כי הקב"ה ציוה כן ומכוון לקיים בזה רצון הבורא יתברך אינו נחשב עושה לשמה?
 
חלק עליון תַחתִית