מה הקשר בין חג השבועות למתן תורה

[נחמן הלוי]

הנה הרבה חושבים בצורה פשוטה שכמו שפסח על שיצאנו ממצרים וסוכות על ענני כבוד כך גם שבועת על מתן תורה.
אלא שבתורה הדבר לא נזכר ואף בחז"ל אין לזה זכר, מלבד מה שאומרים בתפילה זמן מתן תורתינו.

ואמנם דנו בזה, וודאי שיש גם את עניין מתן תורה אך וודאי שאין זה קשר ישיר לחג כמו יציאת מצריים גבי פסח וענני כבוד גבי סוכות.
וראו גם כאן
https://www.yeshiva.org.il/midrash/28220
וכאן 
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.p ... 7%A0%D7%95

זמן מתן תורתנו.pdf

[דרומאי]

הנה הרבה חושבים בצורה פשוטה שכמו שפסח על שיצאנו ממצרים וסוכות על ענני כבוד כך גם שבועת על מתן תורה.
אלא שבתורה הדבר לא נזכר ואף בחז"ל אין לזה זכר, מלבד מה שאומרים בתפילה זמן מתן תורתינו.

ואמנם דנו בזה, וודאי שיש גם את עניין מתן תורה אך וודאי שאין זה קשר ישיר לחג כמו יציאת מצריים גבי פסח וענני כבוד גבי סוכות.
וראו גם כאן
https://www.yeshiva.org.il/midrash/28220
וכאן 
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.p ... 7%A0%D7%95
זמן מתן תורתנו.pdf

שמעתי אתמול מנכדי ששמע בישיבה ליישב קושיית המגן אברהם שהרי ביום נ"א ניתנה תורה, ולדידן בז' סיון, ואיך אומרים זמן מתן תורתנו.
ותירץ, דהנה בגמרא איתא דהוסיף משה יום אחד מדעתו, ודרש היום כי מחר. והקשו התוס' כיון דדרש לאו היינו מדעתו.
ותירץ מהר"ל מפראג שכיון שלא ניתנה תורה אין כח במשה לדורשה ולכן שפיר הוי מדעתו.
וי"ל, דמה שלא ניתנה התורה בו' והסכים הקב"ה עם משה הוא משום שבאמת חל בו' סיון מתן תורה, אף שבפועל עדיין לא היה מעמד הר סיני עד למחר, אך כבר ניתנה לישראל לדורשה בי"ג מידות. וזהו זמן מתן תורתנו.
ונמצא לפי"ז דעיקר זמן מתן תורתנו הוא על לימוד התורה שביום זה ניתנה, אבל המצוות לא ניתנו אלא למחר.
וא"ש בזה דברי רב יוסף.
 

[מאור עינים]

יש נקודה מאד מענינת,
הגמ' אומרת דבעצרת הכל מודו דבעינן לכם [גם ר"א דס"ל דאפשר בשאר יו"ט כולו לה'] דיום שניתנה בו תורה, ובפשטות זה דין דאורייתא, ומבואר דאף שלא הוזכר בתורה שחוגגים את מתן תורה, זה קובע דין דאורייתא בחיוב היום, ולא ראיתי מי שהעיר מזה.

[יושב אוהלים]

מה הענין לפתוח אשכול כפול על אותו נושא בדיוק - הרי יש כבר אשכול על זה, ומי שירצה לראות יראה שם, ומה שירצה להגיב / להוסיף יגיב /יוסיף שם.
viewtopic.php?f=11&t=32403

[נחמן הלוי]

מה הענין לפתוח אשכול כפול על אותו נושא בדיוק - הרי יש כבר אשכול על זה, ומי שירצה לראות יראה שם, ומה שירצה להגיב / להוסיף יגיב /יוסיף שם.
viewtopic.php?f=11&t=32403

זה נושא שונה לגמרי.

[יושב אוהלים]

מה הענין לפתוח אשכול כפול על אותו נושא בדיוק - הרי יש כבר אשכול על זה, ומי שירצה לראות יראה שם, ומה שירצה להגיב / להוסיף יגיב /יוסיף שם.
viewtopic.php?f=11&t=32403

זה נושא שונה לגמרי.

נושא אשכול זה: 
מה הקשר בין חג השבועות ללימוד התורה ?

כותרת אשכול ההוא:
מה הקשר בין חג השבועות ללימוד התורה ?

זה נושא שונה לגמרי? אתמהה.
 

[נחמן הלוי]

מה הענין לפתוח אשכול כפול על אותו נושא בדיוק - הרי יש כבר אשכול על זה, ומי שירצה לראות יראה שם, ומה שירצה להגיב / להוסיף יגיב /יוסיף שם.
viewtopic.php?f=11&t=32403

זה נושא שונה לגמרי.

נושא אשכול זה: 
מה הקשר בין חג השבועות ללימוד התורה ?

כותרת אשכול ההוא:
מה הקשר בין חג השבועות ללימוד התורה ?

זה נושא שונה לגמרי? אתמהה.

כן כי הוא לקח כמובן מאליו את הקשר בין שבועות למתן תורה ולא על זה הוא דן, אלא על כך שמציינים את זה על ידי לימוד תורה, בעוד שזה לא הממעות היחידה של מתן תורה.
ואני דן בכלל על עצם הקשר בניהם.

[יושב אוהלים]

כן כי הוא לקח כמובן מאליו את הקשר בין שבועות למתן תורה ולא על זה הוא דן, אלא על כך שמציינים את זה על ידי לימוד תורה, בעוד שזה לא הממעות היחידה של מתן תורה.
ואני דן בכלל על עצם הקשר בניהם.

אבל אם תעבוד על התגובות שם תמצא תשובה גם לשאלתך.

[יושב אוהלים]

כן כי הוא לקח כמובן מאליו את הקשר בין שבועות למתן תורה ולא על זה הוא דן, אלא על כך שמציינים את זה על ידי לימוד תורה, בעוד שזה לא הממעות היחידה של מתן תורה.
ואני דן בכלל על עצם הקשר בניהם.

אבל אם תעבור על התגובות שם תמצא שבכללם כלול גם את הנושא הזה.

[חמדה בכוריה חמד]

שמעתי אתמול מנכדי ששמע בישיבה ליישב קושיית המגן אברהם שהרי ביום נ"א ניתנה תורה, ולדידן בז' סיון, ואיך אומרים זמן מתן תורתנו.
ותירץ, דהנה בגמרא איתא דהוסיף משה יום אחד מדעתו, ודרש היום כי מחר. והקשו התוס' כיון דדרש לאו היינו מדעתו.
ותירץ מהר"ל מפראג שכיון שלא ניתנה תורה אין כח במשה לדורשה ולכן שפיר הוי מדעתו.
וי"ל, דמה שלא ניתנה התורה בו' והסכים הקב"ה עם משה הוא משום שבאמת חל בו' סיון מתן תורה, אף שבפועל עדיין לא היה מעמד הר סיני עד למחר, אך כבר ניתנה לישראל לדורשה בי"ג מידות. וזהו זמן מתן תורתנו.
ונמצא לפי"ז דעיקר זמן מתן תורתנו הוא על לימוד התורה שביום זה ניתנה, אבל המצוות לא ניתנו אלא למחר.
וא"ש בזה דברי רב יוסף.

כל זה ועוד כתב רבינו בית הלוי זיע"א פ' יתרו קחנו משם

[ובכן]

יש נקודה מאד מענינת,
הגמ' אומרת דבעצרת הכל מודו דבעינן לכם [גם ר"א דס"ל דאפשר בשאר יו"ט כולו לה'] דיום שניתנה בו תורה, ובפשטות זה דין דאורייתא, ומבואר דאף שלא הוזכר בתורה שחוגגים את מתן תורה, זה קובע דין דאורייתא בחיוב היום, ולא ראיתי מי שהעיר מזה.

אכן.
ומכל הלין נראה לי בסברת חז"ל [בכל מקום, ואין שום מקום שבו חילקו את יום הביכורים מחג מתן תורה], שהוא סברא פשוטה.
והיינו, שצריך לשאול להיפך. ראינו שהתורה קבעה את היום שבו יצאנו ממצרים כיום טוב, לחגגו לדורות.
גם יום הכיפורים הבא בעשירי בתשרי, הרי סיום 120 יום שעשה משה בהר מסתיימים בו, [גם לפי פשטות הכתובים, ללא קבלת חז"ל, נגיע לתאריך הזה בערך. מהיכנשהו בתחילת החודש השלישי שניתנה תורה, 120 יום אחר כך הם היכנשהו בתחילת החודש השביעי].
והיינו, שהתורה קבעה את הכפרה לחטא ישראל במדבר, שיהיה נוהג בכל דור ודור [וכן איתא להדיא בפרקי דר"א].

נו, המסתבר הוא שהתורה לא תקבע שום זכר לעת בו ניתנה תורה לישראל, היסוד עליו עומדת כל אמונת ישראל בה' ובמשה עבדו, ובתורתו שמסרנו על ידי משה?

והנה אנו רואים שהתורה אכן קבעה שלשה רגלים, ולמרות ששני הרגלים האחרונים קבעה כחוגגים את תבואת הארץ, הקציר והאסיף, לא נמנעה במפורש לקבוע את האחרון גם כזכר ליציאת מצרים.
מסתבר הוא, שגם הרגל האמצעי, חג הקציר, הוא זו שבאה לחגוג את תכליתה וסופה של יציאת מצרים, 'תעבדון את הא'להים בהר הזה'.
והחג הזה אכן תמיד יבא בתחילת החודש השלישי, בדיוק כמו זמן מעמד הר סיני שחל להיות היכנשהו בתחילת החודש השלישי.

ואכן, לא נכנסה תורה לרזולוציות של תאריך מדוייק, בדיוק כמו שבפסוקי התורה לא נחתה לציין לנו תאריך מדוייק.

ומכל זה ראו חכמים, שהתורה קבעה יום החמישים לזכר מתן תורה שהיתה ביום החמישים [בערך].

ולכן גם אם יצא קביעות החג בה' סיוון, שפיר יאמרו בה זמן מתן תורתנו. שלענין מתן תורה - לא קבעה התורה זמנו ליום מסויים בחודש, אלא ליום חמישים ממחרת היציאה.

[אנו רגילים שכל זכר אמור לבוא בקביעות יום החודש, אבל בעצם - זה בכלל לא מחוייב והכרחי. ניתן להשוות לדברי הטור בשבת הגדול, שקבעו את השבת שקודם הפסח זכר לנס שנעשה בשבת שקודם הפסח בשנת יציאת מצרים].

וזה אחד מן התירוצים לקושיית המגן אברהם, איך אומרים זמן מתן תורתנו.
- שאכן, לא זמן מתן תורה ביום הזה בחודש דווקא, אלא זמן מתן תורה לפי חשבון היציאה, וגם זה לרבי יוסי - בערך. כי כך קבעה תורה.

[דרומאי]

יש נקודה מאד מענינת,
הגמ' אומרת דבעצרת הכל מודו דבעינן לכם [גם ר"א דס"ל דאפשר בשאר יו"ט כולו לה'] דיום שניתנה בו תורה, ובפשטות זה דין דאורייתא, ומבואר דאף שלא הוזכר בתורה שחוגגים את מתן תורה, זה קובע דין דאורייתא בחיוב היום, ולא ראיתי מי שהעיר מזה.

אכן.
ומכל הלין נראה לי בסברת חז"ל [בכל מקום, ואין שום מקום שבו חילקו את יום הביכורים מחג מתן תורה], שהוא סברא פשוטה.
והיינו, שצריך לשאול להיפך. ראינו שהתורה קבעה את היום שבו יצאנו ממצרים כיום טוב, לחגגו לדורות.
גם יום הכיפורים הבא בעשירי בתשרי, הרי סיום 120 יום שעשה משה בהר מסתיימים בו, [גם לפי פשטות הכתובים, ללא קבלת חז"ל, נגיע לתאריך הזה בערך. מהיכנשהו בתחילת החודש השלישי שניתנה תורה, 120 יום אחר כך הם היכנשהו בתחילת החודש השביעי].
והיינו, שהתורה קבעה את הכפרה לחטא ישראל במדבר, שיהיה נוהג בכל דור ודור [וכן איתא להדיא בפרקי דר"א].

נו, המסתבר הוא שהתורה לא תקבע שום זכר לעת בו ניתנה תורה לישראל, היסוד עליו עומדת כל אמונת ישראל בה' ובמשה עבדו, ובתורתו שמסרנו על ידי משה?

והנה אנו רואים שהתורה אכן קבעה שלשה רגלים, ולמרות ששני הרגלים האחרונים קבעה כחוגגים את תבואת הארץ, הקציר והאסיף, לא נמנעה במפורש לקבוע את האחרון גם כזכר ליציאת מצרים.
מסתבר הוא, שגם הרגל האמצעי, חג הקציר, הוא זו שבאה לחגוג את תכליתה וסופה של יציאת מצרים, 'תעבדון את הא'להים בהר הזה'.
והחג הזה אכן תמיד יבא בתחילת החודש השלישי, בדיוק כמו זמן מעמד הר סיני שחל להיות היכנשהו בתחילת החודש השלישי.

ואכן, לא נכנסה תורה לרזולוציות של תאריך מדוייק, בדיוק כמו שבפסוקי התורה לא נחתה לציין לנו תאריך מדוייק.

ומכל זה ראו חכמים, שהתורה קבעה יום החמישים לזכר מתן תורה שהיתה ביום החמישים [בערך].

ולכן גם אם יצא קביעות החג בה' סיוון, שפיר יאמרו בה זמן מתן תורתנו. שלענין מתן תורה - לא קבעה התורה זמנו ליום מסויים בחודש, אלא ליום חמישים ממחרת היציאה.

[אנו רגילים שכל זכר אמור לבוא בקביעות יום החודש, אבל בעצם - זה בכלל לא מחוייב והכרחי. ניתן להשוות לדברי הטור בשבת הגדול, שקבעו את השבת שקודם הפסח זכר לנס שנעשה בשבת שקודם הפסח בשנת יציאת מצרים].

וזה אחד מן התירוצים לקושיית המגן אברהם, איך אומרים זמן מתן תורתנו.
- שאכן, לא זמן מתן תורה ביום הזה בחודש דווקא, אלא זמן מתן תורה לפי חשבון היציאה, וגם זה לרבי יוסי - בערך. כי כך קבעה תורה.

הערה: מתן תורה היה לכו"ע ביום נ"א לספירה, ולא נחלקו אלא אם בו' או בז'.
 

[יושב אוהלים]

הערה: מתן תורה היה לכו"ע ביום נ"א לספירה, ולא נחלקו אלא אם בו' או בז'.

ולכן?

[ובכן]

הערה: מתן תורה היה לכו"ע ביום נ"א לספירה, ולא נחלקו אלא אם בו' או בז'.

לכו"ע שבגמרא.
רבי אלעזר בן עזריה [מארי דשמעתתא דפולטת ביום השלישי שהיא טהורה] סבירא ליה בפרקי דר"א דמתן תורה בו' סיון בערב שבת, והיינו ביום חמישים לספירה.
 

[נחמן הלוי]

 

התורה מזכירה על סוכות גם את עניין האסיף וגם את עניין בסוכות הושבתי. לא כן בשבועות, אין שום זכר בתורה למתן תורה, ולא בגלל זה חוגגים שבועות, במקרה מתן תורה חל בתאריך שיכול לצאת לפעמים בשבועות, ואחרי החורבן שהמשמעות המהותית של החג הייתה פחות רלוונטית (ביכורים), הכניסו את העניין של מתן תורה, אך לא מעבר.

[ובכן]

התורה מזכירה על סוכות גם את עניין האסיף וגם את עניין בסוכות הושבתי. לא כן בשבועות, אין שום זכר בתורה למתן תורה, ולא בגלל זה חוגגים שבועות, במקרה מתן תורה חל בתאריך שיכול לצאת לפעמים בשבועות, ואחרי החורבן שהמשמעות המהותית של החג הייתה פחות רלוונטית (ביכורים), הכניסו את העניין של מתן תורה, אך לא מעבר.

נס שיש לי אותך, ש'הארת' את עיני.

מה הייתי עושה בלעדיך.

[לביא]

התורה מזכירה על סוכות גם את עניין האסיף וגם את עניין בסוכות הושבתי. לא כן בשבועות, אין שום זכר בתורה למתן תורה, ולא בגלל זה חוגגים שבועות, במקרה מתן תורה חל בתאריך שיכול לצאת לפעמים בשבועות, ואחרי החורבן שהמשמעות המהותית של החג הייתה פחות רלוונטית (ביכורים), הכניסו את העניין של מתן תורה, אך לא מעבר.

לזיכרוני כנה״ג כשתיקנו את נוסחי התפילות היו בתקופת הבית, ובתפילה הרי כתוב ״זמן מתן תורתנו״.

[דרומאי]

 

התורה מזכירה על סוכות גם את עניין האסיף וגם את עניין בסוכות הושבתי. לא כן בשבועות, אין שום זכר בתורה למתן תורה, ולא בגלל זה חוגגים שבועות, במקרה מתן תורה חל בתאריך שיכול לצאת לפעמים בשבועות, ואחרי החורבן שהמשמעות המהותית של החג הייתה פחות רלוונטית (ביכורים), הכניסו את העניין של מתן תורה, אך לא מעבר.

אלו הבלים.
לא חיפשו לתת משמעות לחג, שאם כן לא היו מזכירים זאת בתפילה בתור עצם היום. וכמו שלא אומרים ותתן לנו את יוה"כ הזה לצאת ולחולל בו בנות ישראל בבגדי לבן.
אך גם אם כדבריך, למה אתה חושב שאתה יותר חכם מרבותינו בעלי הגמרא ומחברי נוסח התפילה, שהכניסו את זה להגדרת היום טוב.
 

[לביא]

לא חיפשו לתת משמעות לחג, שאם כן לא היו מזכירים זאת בתפילה בתור עצם היום.

חזרת על אותה טענה שאני כתבתי.

לזיכרוני כנה״ג כשתיקנו את נוסחי התפילות היו בתקופת הבית, ובתפילה הרי כתוב ״זמן מתן תורתנו״.

[ובכן]

לא חיפשו לתת משמעות לחג, שאם כן לא היו מזכירים זאת בתפילה בתור עצם היום.

חזרת על אותה טענה שאני כתבתי.

לזיכרוני כנה״ג כשתיקנו את נוסחי התפילות היו בתקופת הבית, ובתפילה הרי כתוב ״זמן מתן תורתנו״.

ושניכם חזרתם על אותה טענה שאני כתבתי -

נס שיש לי אותך, ש'הארת' את עיני.

מה הייתי עושה בלעדיך.

...

[דרומאי]

לא חיפשו לתת משמעות לחג, שאם כן לא היו מזכירים זאת בתפילה בתור עצם היום.

חזרת על אותה טענה שאני כתבתי.

לזיכרוני כנה״ג כשתיקנו את נוסחי התפילות היו בתקופת הבית, ובתפילה הרי כתוב ״זמן מתן תורתנו״.

לא כי, אלא שתי טענות שונות הנה.
 

[נחמן הלוי]

 

התורה מזכירה על סוכות גם את עניין האסיף וגם את עניין בסוכות הושבתי. לא כן בשבועות, אין שום זכר בתורה למתן תורה, ולא בגלל זה חוגגים שבועות, במקרה מתן תורה חל בתאריך שיכול לצאת לפעמים בשבועות, ואחרי החורבן שהמשמעות המהותית של החג הייתה פחות רלוונטית (ביכורים), הכניסו את העניין של מתן תורה, אך לא מעבר.

אלו הבלים.
לא חיפשו לתת משמעות לחג, שאם כן לא היו מזכירים זאת בתפילה בתור עצם היום. וכמו שלא אומרים ותתן לנו את יוה"כ הזה לצאת ולחולל בו בנות ישראל בבגדי לבן.
אך גם אם כדבריך, למה אתה חושב שאתה יותר חכם מרבותינו בעלי הגמרא ומחברי נוסח התפילה, שהכניסו את זה להגדרת היום טוב.

הם לא הכניסו את זה להגדרת היו"ט לא נמצא לזה שום זכר בתלמוד. ונוסח התפילו אינו ראייה.
אדרבה הקריאה בתורה לפי המשנה אינה קשורה למתן תורה כלל.
 

[נחמן הלוי]

התורה מזכירה על סוכות גם את עניין האסיף וגם את עניין בסוכות הושבתי. לא כן בשבועות, אין שום זכר בתורה למתן תורה, ולא בגלל זה חוגגים שבועות, במקרה מתן תורה חל בתאריך שיכול לצאת לפעמים בשבועות, ואחרי החורבן שהמשמעות המהותית של החג הייתה פחות רלוונטית (ביכורים), הכניסו את העניין של מתן תורה, אך לא מעבר.

לזיכרוני כנה״ג כשתיקנו את נוסחי התפילות היו בתקופת הבית, ובתפילה הרי כתוב ״זמן מתן תורתנו״.

שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה
 

[לביא]

שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה

מגילה יז ע״ב
אמר רבי יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא במאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר

מגילה יח ע״א
וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפלה על הסדר שמעון הפקולי מאי הסדיר שכחום וחזר וסדרום

[נחמן הלוי]

שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה

מגילה יז ע״ב
אמר רבי יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא במאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר

מגילה יח ע״א
וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפלה על הסדר שמעון הפקולי מאי הסדיר שכחום וחזר וסדרום

סוף סוף הי"ח ברכות שלפנינו (ואיני יודע אם זה כולל את כל נוסח התפילה) משמעון הפקולי ולא מאנשי כנסת הגדולה.

[לביא]

שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה

מגילה יז ע״ב
אמר רבי יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא במאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר

מגילה יח ע״א
וכי מאחר דמאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפלה על הסדר שמעון הפקולי מאי הסדיר שכחום וחזר וסדרום

סוף סוף הי"ח ברכות שלפנינו (ואיני יודע אם זה כולל את כל נוסח התפילה) משמעון הפקולי ולא מאנשי כנסת הגדולה.

הפשט הוא ששמעון הפקולי חזר וסדרום הוא כפשוטו, שמה שהוא סדר זה בעצם מה שתקנו אנשי כנסת הגדולה. אין עניין להתחכם ולמצוא פשט אחר.

[דרומאי]

התורה מזכירה על סוכות גם את עניין האסיף וגם את עניין בסוכות הושבתי. לא כן בשבועות, אין שום זכר בתורה למתן תורה, ולא בגלל זה חוגגים שבועות, במקרה מתן תורה חל בתאריך שיכול לצאת לפעמים בשבועות, ואחרי החורבן שהמשמעות המהותית של החג הייתה פחות רלוונטית (ביכורים), הכניסו את העניין של מתן תורה, אך לא מעבר.

אלו הבלים.
לא חיפשו לתת משמעות לחג, שאם כן לא היו מזכירים זאת בתפילה בתור עצם היום. וכמו שלא אומרים ותתן לנו את יוה"כ הזה לצאת ולחולל בו בנות ישראל בבגדי לבן.
אך גם אם כדבריך, למה אתה חושב שאתה יותר חכם מרבותינו בעלי הגמרא ומחברי נוסח התפילה, שהכניסו את זה להגדרת היום טוב.

א. הם לא הכניסו את זה להגדרת היו"ט לא נמצא לזה שום זכר בתלמוד. ונוסח התפילו אינו ראייה.
ב. אדרבה הקריאה בתורה לפי המשנה אינה קשורה למתן תורה כלל.

א. למה נוסח התפילה איננו ראיה? וכי קטנים בעיניך מתקני התפילות?
ב. ומי לדעתך כתב את הברייתא המובאת בגמרא?
 

[ובכן]

צר לי, רבינו ה@דרומאי וחבריו היקרים, אבל לדעתי הנכם נופלים בכך שאתם נכנסים עמו לשיח - כן אנשי כנה"ג לא אנשי כנה"ג [שאגב, לדעתי אין הכרח שהנוסח הזה הוא בכלל קדום לזמן הגאונים, ולא רק שמעון הפקולי].

- ובכך הנכם מאפשרים - כביכול - לעצם התזה הטפשית שלו להיות נוכחת. כאילו היא ניתנת להאמר.

חכמים מתייחסים ליום הביכורים כיום המציין את מתן תורה, ואף קובעים על פי יחס זה דין לדאורייתא - דהכל מודים דבעצרת בעינן נמי לכם, כדהעיר כראוי הרב @מאור עינים, ובא מזהה התהליכים שלנו בסרחון 'מחקרי' שכזה, ו'מאלפינו בינה' שבעצם הגישה החז"לית הזו הוא שרבוב מאוחר.

לכשכזה אומרים: שוטה.