חידוש הגר''ח בחלב כוי - נקרא כולו חלב חיה וכולו חלב בהמה. טעון באור!!

בן אהרון

משתמש ותיק
ברמב''ם בפ״א מהל׳ מאכלות אסורות כתב וז''ל 
כלאים הבא מבהמה טהורה עם חיה טהורה וכו׳ חלבו אסור ואין
לוקין עליו

ותמה הגר''ח דהלא אמ' דכה''ג חשיב ג''כ בהמה לעניין אותו ואת בנו ולוקה, והטעם משום ד''שה'' ואפ' מקצת שה אמר רחמנא, וא''כ ה''ה גבי חלב נימא חלב בהמה ואפ' חלב מקצת בהמה וילקה.

ות' דדין חלב חיה אינו תלוי במציאות החלב אם מורכב מחלקי חיה או בהמה אלא תלוי בכללות הבהמה אם היא בהמה או חיה, וע''כ בכה''ג צד הבהמה שבכאן מחיל אסור וצד החיה מפקיע האיסור, וע''כ אסור ואינו לוקה. ע''כ דבריו בקיצו''נ.

ולא הבנתי היאך צד חיה מפקיע הלא אינו אלא העדר איסור, ואין מניעה שיחול שם זה ולא יפגום בכי הוא זה באיסור חלב בהמה.

אשמח לשמוע באור מתיישב.

צרפתי כאן תמונה של עיקר השטיקל.
Capture.JPG
 

צ''ע

משתמש ותיק
למה פשוט לך שחלב חי' אינה אלא העדר איסור ולא שם חלב מותר ?
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
למה פשוט לך שחלב חי' אינה אלא העדר איסור ולא שם חלב מותר ?

אינני מצליח לצייר את זה.
תוכל בבקשה לפ' את צמד המילים ''חלב מותר''.
 

ORI929

משתמש ותיק
הן אמת שתמיד היתר הוא העדר איסור ולא חלות היתר להיפך מאיסור. וכידוע בסוגיות של ביטול היתר באיסור וכו'.
אך אין נוגע לכאן.
יש כאן מציאות של חלב שהוא גם של בהמה וגם של חיה ביחד באותה שעה, ולא חצי חצי וכנ''ל.
ועל כן מצד שם חלב של בהמה יש סיבה לאיסור, אך מצד השם שבו שהוא גם חלב של חיה, ישנה סיבה שלא לאסור אותו. או אין סיבה לאסור את אותו חלב.
אשר בכה''ג שישנם ב' ניגודים, אזי הוקלש כח האיסור, ואין בכחו לתבוע גם איסור וגם עונש, אלא רק את האיסור והאזהרה. אך את העונש אין בכוחו לתבוע מהאדם האוכלו, כי סוף סוף זה גם חלב חיה שלא אסרה תורה.
ומצאנו כן באין איסור חל על איסור לפרמ''ג שאיסור חל אלא שאין עונש עליו. ודו''ק היטב כי אכמ''ל
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
ORI929 אמר:
ועל כן מצד שם חלב של בהמה יש סיבה לאיסור, אך מצד השם שבו שהוא גם חלב של חיה, ישנה סיבה שלא לאסור אותו. או אין סיבה לאסור את אותו חלב
מה מפריע שאין סבה כל זמן שיש סבה אחרת מספקת האוסרת.
 

ORI929

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
ORI929 אמר:
ועל כן מצד שם חלב של בהמה יש סיבה לאיסור, אך מצד השם שבו שהוא גם חלב של חיה, ישנה סיבה שלא לאסור אותו. או אין סיבה לאסור את אותו חלב
מה מפריע שאין סבה כל זמן שיש סבה אחרת מספקת האוסרת.

הוא אשר דיבר מרנא הגר''ח זיע''א
שאין כאן הסתכלות כאילו יש כאן תערובת של איסור והיתר בהאי חפצא של חלב. כי אז די במקצת חלב בהמה שבו לאסור אותו לגמרי כמו כל תערובת איסור בהיתר שלא בטל האיסור ברוב.
אבל הכא שאין סיבת האיסור וההיתר מתחילים בגוף החלב עצמו מצד עצמו, כי אז הי' זה תערובת של איסור והיתר בחפצא וכנ''ל.
אלא הנידון מתחיל לדון מהיכן בא החלב הזה ורק אז חל עליו שם חלב של בהמה או של חיה. ואם של בהמה הוא אזי אסור ואם של חיה אזי הוא מותר על פי דין תורה ואין שום סיבה לאסור אותו
מעתה חלב זה שהוא נידון גם וגם בשלמות ולא חצי חצי, אזי מצד שם חלב של בהמה שבו בכולו אין סיבה לאסור אותו כלל, וצד שם חלב של בהמה שבו בכולו יש סיבה לאסור את כולו. בכה''ג אין בכח הלאו לתבוע איסור גמור גם לתבוע עונש עליו, ואכן הוא אסור בכולו וחל איסור על כולו, אך היות והוא גם חלב בהמה ומצד שם זה אין סיבה לאסור, אזי זה מקליש את כוח הלאו שבו להיות לאו גמור. וד''ל.
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
ORI929 אמר:
הוא אשר דיבר מרנא הגר''ח זיע''א
שאין כאן הסתכלות כאילו יש כאן תערובת של איסור והיתר בהאי חפצא של חלב. כי אז די במקצת חלב בהמה שבו לאסור אותו לגמרי כמו כל תערובת איסור בהיתר שלא בטל האיסור ברוב.
אבל הכא שאין סיבת האיסור וההיתר מתחילים בגוף החלב עצמו מצד עצמו, כי אז הי' זה תערובת של איסור והיתר בחפצא וכנ''ל.
אלא הנידון מתחיל לדון מהיכן בא החלב הזה ורק אז חל עליו שם חלב של בהמה או של חיה.
ע''כ הבנתי דברי הגר''ח
ORI929 אמר:
ואם של בהמה הוא אזי אסור ואם של חיה אזי הוא מותר על פי דין תורה ואין שום סיבה לאסור אותו
מעתה חלב זה שהוא נידון גם וגם בשלמות ולא חצי חצי, אזי מצד שם חלב של בהמה שבו בכולו אין סיבה לאסור אותו כלל, וצד שם חלב של בהמה שבו בכולו יש סיבה לאסור את כולו. בכה''ג אין בכח הלאו לתבוע איסור גמור גם לתבוע עונש עליו, ואכן הוא אסור בכולו וחל איסור על כולו, אך היות והוא גם חלב בהמה ומצד שם זה אין סיבה לאסור, אזי זה מקליש את כוח הלאו שבו להיות לאו גמור. וד''ל.
בזה אני מתקשה. האם אתה מתכוון שכמו שבהמה יוצרת חלב אסור, כך חצי בהמה יוצרת איסור ''באיכות של חצי''?
 

צ''ע

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
בזה אני מתקשה. האם אתה מתכוון שכמו שבהמה יוצרת חלב אסור, כך חצי בהמה יוצרת איסור ''באיכות של חצי''?

לא, הבהמה מחייבת את חלבה שיחוייבו ע''ז מלקות כלאו גמור,
אלא שלחלב כאן יש גם 'פוטר' שזה החי' שגורמת לחלבה שתיפטר ותותר מאיסור חלב כליל,
ולכן מחמת הסתירה הזאת מחדש הגר''ח שלמד הרמב''ם שהלאו כאן הוא לא לאו גמור שנוכל לחייב ע''ז,

הפשרה המעשית הזאת בהחלט מענינת,
אבל הלומדעס די ברור,
 

ORI929

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
ORI929 אמר:
הוא אשר דיבר מרנא הגר''ח זיע''א
שאין כאן הסתכלות כאילו יש כאן תערובת של איסור והיתר בהאי חפצא של חלב. כי אז די במקצת חלב בהמה שבו לאסור אותו לגמרי כמו כל תערובת איסור בהיתר שלא בטל האיסור ברוב.
אבל הכא שאין סיבת האיסור וההיתר מתחילים בגוף החלב עצמו מצד עצמו, כי אז הי' זה תערובת של איסור והיתר בחפצא וכנ''ל.
אלא הנידון מתחיל לדון מהיכן בא החלב הזה ורק אז חל עליו שם חלב של בהמה או של חיה.
ע''כ הבנתי דברי הגר''ח
ORI929 אמר:
ואם של בהמה הוא אזי אסור ואם של חיה אזי הוא מותר על פי דין תורה ואין שום סיבה לאסור אותו
מעתה חלב זה שהוא נידון גם וגם בשלמות ולא חצי חצי, אזי מצד שם חלב של בהמה שבו בכולו אין סיבה לאסור אותו כלל, וצד שם חלב של בהמה שבו בכולו יש סיבה לאסור את כולו. בכה''ג אין בכח הלאו לתבוע איסור גמור גם לתבוע עונש עליו, ואכן הוא אסור בכולו וחל איסור על כולו, אך היות והוא גם חלב בהמה ומצד שם זה אין סיבה לאסור, אזי זה מקליש את כוח הלאו שבו להיות לאו גמור. וד''ל.
בזה אני מתקשה. האם אתה מתכוון שכמו שבהמה יוצרת חלב אסור, כך חצי בהמה יוצרת איסור ''באיכות של חצי''?

דברי הגר''ח זיע''א יובנו רק לאחר הקדמה ארוכה ששמעתי לבאר.
והוא בגדר עונש על עבירת הלאו, שאינו חיוב שבא מכח עבירת האדם ופשיעתו, אלא שהוא מתביעת האסור, שחלק מתביעות האסור הוא שהעובר עליו ישא את ענשו ולא ינקה, וזהו צורך האסור כביכול שיהא עונש לעובר עליו, וימצאו פעמים שלא יהא בכח האסור לתבוע תביעה זו של העונש אלא רק את עצם האזהרה וכמו באין איסור חל על איסור. ועל זה באו דברי הגר''ח זיע''א שגם באסור זה של הבא מן הצביה ומן התיש שאינו אסור גמור, אין כח באסור לתבוע את העונש אליו וזהוא גופא קלישותו של האסור שהוא אסור לענין עצם תביעת האזהרה והחיוב ולא כלפי תביעת העונשים. 
זה כל מה שיכול אני לבאר. מכאן כבר ניתן לאחרים לבאר. צריך זמן לעכל את הדברים ולהרהר בהם זמן טובא עד שיתיישב על הלב והשכל.
 

צ''ע

משתמש ותיק
ORI929 אמר:
והוא בגדר עונש על עבירת הלאו, שאינו חיוב שבא מכח עבירת האדם ופשיעתו, אלא שהוא מתביעת האסור, שחלק מתביעות האסור הוא שהעובר עליו ישא את ענשו ולא ינקה, וזהו צורך האסור כביכול שיהא עונש לעובר עליו,

???


מה אתה מוסיף על זה שהסתירה בין הכח האוסר למתיר גורם 'קלישות' לאיסור שכבר לא שייך לענוש ע''ז ?
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
ORI929 אמר:
דברי הגר''ח זיע''א יובנו רק לאחר הקדמה ארוכה ששמעתי לבאר.
והוא בגדר עונש על עבירת הלאו, שאינו חיוב שבא מכח עבירת האדם ופשיעתו, אלא שהוא מתביעת האסור, שחלק מתביעות האסור הוא שהעובר עליו ישא את ענשו ולא ינקה, וזהו צורך האסור כביכול שיהא עונש לעובר עליו, וימצאו פעמים שלא יהא בכח האסור לתבוע תביעה זו של העונש אלא רק את עצם האזהרה וכמו באין איסור חל על איסור. ועל זה באו דברי הגר''ח זיע''א שגם באסור זה של הבא מן הצביה ומן התיש שאינו אסור גמור, אין כח באסור לתבוע את העונש אליו וזהוא גופא קלישותו של האסור שהוא אסור לענין עצם תביעת האזהרה והחיוב ולא כלפי תביעת העונשים. 
זה כל מה שיכול אני לבאר. מכאן כבר ניתן לאחרים לבאר. צריך זמן לעכל את הדברים ולהרהר בהם זמן טובא עד שיתיישב על הלב והשכל.
ג''ז די ברור לענ''ד
ואינו קשור למה ששאלתי
 

ORI929

משתמש ותיק
צ''ע אמר:
ORI929 אמר:
והוא בגדר עונש על עבירת הלאו, שאינו חיוב שבא מכח עבירת האדם ופשיעתו, אלא שהוא מתביעת האסור, שחלק מתביעות האסור הוא שהעובר עליו ישא את ענשו ולא ינקה, וזהו צורך האסור כביכול שיהא עונש לעובר עליו,

???


מה אתה מוסיף על זה שהסתירה בין הכח האוסר למתיר גורם 'קלישות' לאיסור שכבר לא שייך לענוש ע''ז ?



לא הבנתי שאלתך
אבל כוונתי לומר, שאם כפי הדרך המקובלת שעונש הוא על עבירת הלאו ופשיעת הגברא, אזי אין הבנה כלל למושג הזה שחידש הגר''ח איסור לא גמור, מה זה לא גמור ומה זה איסור קלוש שאין עליו עונש, הרי סוף סוף זה אסור באכילה ועבר ופשע בזה שאכל דבר איסור, ועליו לקבל עונש.
אך להנ''ל מובן היטב
 

צ''ע

משתמש ותיק
לא הבנתי מה אתה מבאר בגדר חיוב המלקות,
ברור שהחיוב הוא עונש על העבירה של הגברא,
אלא שלא כל איסור בתורה מחייב עונש מלקות כמו שיש ניתק לעשה או לאו שאי''ב מעשה,
כך יש לאו שאינו גמור,
כגון דא שהלאו לא יכול לחייב לגמרי את החלב הזה כי הוא מצד אחד חלב מותר על אף היותו מצד אחד חלב אסור,
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
בן אהרון אמר:
ג''ז די ברור לענ''ד
ואינו קשור למה ששאלתי

מה שאלת ?
את זה
בן אהרון אמר:
לא הבנתי היאך צד חיה מפקיע הלא אינו אלא העדר איסור, ואין מניעה שיחול שם זה ולא יפגום בכי הוא זה באיסור חלב בהמה.
או בלשון אחר את זה
בן אהרון אמר:
מה מפריע שאין סבה כל זמן שיש סבה אחרת מספקת האוסרת.
 

צ''ע

משתמש ותיק
את זה הגר''ח באר בטוב טעם שהסיבה האוסרת את חלב הבהמה או המתרת חלב חיה היא לא כי במציאות החלב בא מבהמה או מחיה,
או יותר מופשט : לאיזה דנ''א החלב שייך,
אלא הכל תלוי בשם חלב שבה האם דנים את החלב כחלב חיה או כחלב בהמה, דהיינו שהתורה אוסרת חלב הבהמה ו''מתירה'' את חלב החיה,
ולכן כאן יש סתירה עצומה כי הבהמה גורמת לחלב שיחשב כחלב בהמה ומנגד החיה גורמת לחלב שבתוכה להיחשב כחלב חיה המותרת,
וזהו סברת הרמב''ם שאכן זהו איסור תורה אבל לא עד כדי חיוב מלקות כי הלאו כאן הוא לא גמור, והאיסור קלוש במקצת כי יש לו סיבה חזקה שאמורה להתירו,
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
את זה הגר''ח באר בטוב טעם שהסיבה האוסרת את חלב הבהמה או המתרת חלב חיה היא לא כי במציאות החלב בא מבהמה או מחיה,
או יותר מופשט : לאיזה דנ''א החלב שייך,
אלא הכל תלוי בשם חלב שבה האם דנים את החלב כחלב חיה או כחלב בהמה, דהיינו שהתורה אוסרת חלב הבהמה ו''מתירה'' את חלב החיה,
שוב את זה אני מבין מאוד ושאלתי בהתחשב בבהבחנה הזאת.
 

צ''ע

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
שוב את זה אני מבין מאוד ושאלתי בהתחשב בבהבחנה הזאת.
הבנתי שתמהת בטענה שחלב חיה אינה אלא העדר איסור,
וע''ז הסברתי ומבואר בהגר''ח שלא כן הוא אלא חלב חיה זהו 'דין' שהחלב מותר כי זהו סוג חלב של היתר,
ולא רק כמו כליות של חיה שלא נאמר ע''ז 'היתר' של חלב חיה,
התורה אמרה שחלב בהמה אסורה אבל חלב חיה מותרת דהיינו שלא שייך איסור חלב בחלב חיה, ולכן זה שחלב זה הוא גם קרוי חלב חיה חל כאן סתירה,
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
ולא רק כמו כליות של חיה שלא נאמר ע''ז 'היתר' של חלב חיה,
התורה אמרה שחלב בהמה אסורה אבל חלב חיה מותרת דהיינו שלא שייך איסור חלב בחלב חיה, ולכן זה שחלב זה הוא גם קרוי חלב חיה חל כאן סתירה,
בסדר אני מבין כעת.
רק זה גופא מהכ''ת?
ועוד הערה...
לדעתך עצם חצי בהמה אינו מפריע לתת שם חלב באיכות מוחלטת רק שם חלב חיה מהווה סבה מפקעת, וזה ג''כ צ''ב דהלא כמו דבהמה  אוסרת איסור מוחלט כך חצי בהמה תאסור איסור ב''רמה של חצי'', דהא אין כאן אלא חצי שם בהמה.  
 

שינובה

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
צ''ע אמר:
ולא רק כמו כליות של חיה שלא נאמר ע''ז 'היתר' של חלב חיה,
התורה אמרה שחלב בהמה אסורה אבל חלב חיה מותרת דהיינו שלא שייך איסור חלב בחלב חיה, ולכן זה שחלב זה הוא גם קרוי חלב חיה חל כאן סתירה,
בסדר אני מבין כעת.
רק זה גופא מהכ''ת?
ועוד הערה...
לדעתך עצם חצי בהמה אינו מפריע לתת שם חלב באיכות מוחלטת רק שם חלב חיה מהווה סבה מפקעת, וזה ג''כ צ''ב דהלא כמו דבהמה  אוסרת איסור מוחלט כך חצי בהמה תאסור איסור ב''רמה של חצי'', דהא אין כאן אלא חצי שם בהמה.  
לענ"ד שאלתך מצוינת ודברי ר' חיים מחודשים דהרי בד"כ כל היתר אינו חלות הממשיך ומיחל אלא בגדר העדר איסור ,
לגבי שאלת החצי ,ר' חיים טוען שכל כלאים כולו חיה וכולו בהמה ואין הכרעה בדבר כדי לתת לו תוקף של איסור מלקות.
 
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
שינובה אמר:
לגבי שאלת החצי ,ר' חיים טוען שכל כלאים כולו חיה וכולו בהמה ואין הכרעה בדבר כדי לתת לו תוקף של איסור מלקות.

מה שאתה אומר כאן אני קורה לזה ''חצי באיכות''.
מ''מ אני מרגיש כאן (ממך ומדברי ר' @ORI929 ) שיש דגש לא להגדיר את זה כחצי באיכות...
 
 

צ''ע

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
רק זה גופא מהכ''ת?

מסברא, וכך מבואר ברמב''ם למד הגר''ח,


בן אהרון אמר:
לדעתך עצם חצי בהמה אינו מפריע לתת שם חלב באיכות מוחלטת רק שם חלב חיה מהווה סבה מפקעת, וזה ג''כ צ''ב דהלא כמו דבהמה  אוסרת איסור מוחלט כך חצי בהמה תאסור איסור ב''רמה של חצי'', דהא אין כאן אלא חצי שם בהמה.

הוא כותב במפורש שבזה אין נידון של כמה אחוז בהמה צריך, וסגי במקצת בהמה לאשוויי שם חלב בהמה ואין מושג של חצי חלב,
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
הוא כותב במפורש שבזה אין נידון של כמה אחוז בהמה צריך, וסגי במקצת בהמה לאשוויי שם חלב בהמה ואין מושג של חצי חלב,

הוא רק שולל את החלוקה הכמותית, כי מאחר שהכל תלוי בשם אין לחלק בין חלקי החלב, אך יתכן מאוד שמצד רמת האיסור ניתן לחלק.
 

צ''ע

משתמש ותיק
בן אהרון אמר:
צ''ע אמר:
הוא כותב במפורש שבזה אין נידון של כמה אחוז בהמה צריך, וסגי במקצת בהמה לאשוויי שם חלב בהמה ואין מושג של חצי חלב,

הוא רק שולל את החלוקה הכמותית, כי מאחר שהכל תלוי בשם אין לחלק בין חלקי החלב, אך יתכן מאוד שמצד רמת האיסור ניתן לחלק.
מה העניין לחלק ?
 
 

בן אהרון

משתמש ותיק
פותח הנושא
צ''ע אמר:
בן אהרון אמר:
צ''ע אמר:
הוא כותב במפורש שבזה אין נידון של כמה אחוז בהמה צריך, וסגי במקצת בהמה לאשוויי שם חלב בהמה ואין מושג של חצי חלב,

הוא רק שולל את החלוקה הכמותית, כי מאחר שהכל תלוי בשם אין לחלק בין חלקי החלב, אך יתכן מאוד שמצד רמת האיסור ניתן לחלק.
מה העניין לחלק ?
כדי להבין שהוא איסור קלוש מבלי לומר שחלב חיה הוא חלות היתר.
 
 

ORI929

משתמש ותיק
צ''ע אמר:
לא הבנתי מה אתה מבאר בגדר חיוב המלקות,
ברור שהחיוב הוא עונש על העבירה של הגברא,
אלא שלא כל איסור בתורה מחייב עונש מלקות כמו שיש ניתק לעשה או לאו שאי''ב מעשה,
כך יש לאו שאינו גמור,
כגון דא שהלאו לא יכול לחייב לגמרי את החלב הזה כי הוא מצד אחד חלב מותר על אף היותו מצד אחד חלב אסור,

מה זה לאו שאינו גמור
מה הפירוש אינו יכול לחייב הוא לא צריך לחייב אלא העונש בא על מה שהגברא לא עשה כפי שהוא מוזהר מכח הלאו בתורה, צריך עונש מלקות
גם לאו שאין בו מעשה או ניתק לעשה, הכל בכלל השאלה אם ההבנה היא כהנ''ל
מוכרח מכל זה שהעונש מגיע מכח תביעת הלאו עצמו
ועל כן תמצא בזה חילוקים בין סוגי הלאוין הנ''ל
ודו''ק והדברים ארוכים ואכמ''ל
 

צ''ע

משתמש ותיק
ORI929 אמר:
צ''ע אמר:
לא הבנתי מה אתה מבאר בגדר חיוב המלקות,
ברור שהחיוב הוא עונש על העבירה של הגברא,
אלא שלא כל איסור בתורה מחייב עונש מלקות כמו שיש ניתק לעשה או לאו שאי''ב מעשה,
כך יש לאו שאינו גמור,
כגון דא שהלאו לא יכול לחייב לגמרי את החלב הזה כי הוא מצד אחד חלב מותר על אף היותו מצד אחד חלב אסור,

מה זה לאו שאינו גמור
מה הפירוש אינו יכול לחייב הוא לא צריך לחייב אלא העונש בא על מה שהגברא לא עשה כפי שהוא מוזהר מכח הלאו בתורה, צריך עונש מלקות
גם לאו שאין בו מעשה או ניתק לעשה, הכל בכלל השאלה אם ההבנה היא כהנ''ל
מוכרח מכל זה שהעונש מגיע מכח תביעת הלאו עצמו
ועל כן תמצא בזה חילוקים בין סוגי הלאוין הנ''ל
ודו''ק והדברים ארוכים ואכמ''ל
עדיין לא הבנתי למה אתה מתכווין ''תביעת'' הלאו,

יש הרבה איסורים בתורה וגם לאוין אבל יש כללים מתי יש חיוב מלקות ומתי לא ולא כל אזהרה על הגברא מחייבת אוטומטית מלקות כמו שצישטלתי את הלאוין שפטורים לגמרי,

כך רוצה לומר הגר''ח שלאו כזה שלא יכול לחייב לגמרי כי בעצם יש כאן גם פוטר או אז לא יכול לחייב מלקות הגם שחלק וסיבת האיסור שבו אכן כן מחייב מלקות לכא',

ואה''נ עדיין צריך ביאור מה בדיוק כוונתו 'לאו שאינו גמור',


במה יש כאן להאריך ?
 
 

ORI929

משתמש ותיק
צ''ע אמר:
ORI929 אמר:
צ''ע אמר:
לא הבנתי מה אתה מבאר בגדר חיוב המלקות,
ברור שהחיוב הוא עונש על העבירה של הגברא,
אלא שלא כל איסור בתורה מחייב עונש מלקות כמו שיש ניתק לעשה או לאו שאי''ב מעשה,
כך יש לאו שאינו גמור,
כגון דא שהלאו לא יכול לחייב לגמרי את החלב הזה כי הוא מצד אחד חלב מותר על אף היותו מצד אחד חלב אסור,

מה זה לאו שאינו גמור
מה הפירוש אינו יכול לחייב הוא לא צריך לחייב אלא העונש בא על מה שהגברא לא עשה כפי שהוא מוזהר מכח הלאו בתורה, צריך עונש מלקות
גם לאו שאין בו מעשה או ניתק לעשה, הכל בכלל השאלה אם ההבנה היא כהנ''ל
מוכרח מכל זה שהעונש מגיע מכח תביעת הלאו עצמו
ועל כן תמצא בזה חילוקים בין סוגי הלאוין הנ''ל
ודו''ק והדברים ארוכים ואכמ''ל
עדיין לא הבנתי למה אתה מתכווין ''תביעת'' הלאו,

יש הרבה איסורים בתורה וגם לאוין אבל יש כללים מתי יש חיוב מלקות ומתי לא ולא כל אזהרה על הגברא מחייבת אוטומטית מלקות כמו שצישטלתי את הלאוין שפטורים לגמרי,

כך רוצה לומר הגר''ח שלאו כזה שלא יכול לחייב לגמרי כי בעצם יש כאן גם פוטר או אז לא יכול לחייב מלקות הגם שחלק וסיבת האיסור שבו אכן כן מחייב מלקות לכא',

ואה''נ עדיין צריך ביאור מה בדיוק כוונתו 'לאו שאינו גמור',


במה יש כאן להאריך ?
מה אני יכול לעשות שאתה מבין מה שאני לא מבין אשריך . אם אתה מבין למה אין מלקות ועונש על לאו מסויים שהתורה אסרה והזהירה, אם העונש תמיד הוא על שהגברא עשה שלא כוהגן, אם כן אין הבנה לשום כלל, סוף סוף עבר על האיסור למה שלא יקבל עונש היכן נעלם העונש.
ולהאריך הכוונה בראיות שאין לי הזמן כעת לכתוב כאן ועוד חזון למועד
 
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
ORI929 אמר:
צ''ע אמר:
מה אני יכול לעשות שאתה מבין מה שאני לא מבין אשריך . אם אתה מבין למה אין מלקות ועונש על לאו מסויים שהתורה אסרה והזהירה, אם העונש תמיד הוא על שהגברא עשה שלא כוהגן, אם כן אין הבנה לשום כלל, סוף סוף עבר על האיסור למה שלא יקבל עונש היכן נעלם העונש.
ולהאריך הכוונה בראיות שאין לי הזמן כעת לכתוב כאן ועוד חזון למועד
איך כבודו מסביר את המושג של חצי שיעור באיכות שאין ע"ז מלקות.
דוגמת איסור יוצא מן האסור לרמב"ם פ"ג מאכ"א, יוצא דאבר דבהמה המקשה למ"מ שם פ"ה, ודומיהם.
 
 

צ''ע

משתמש ותיק
ORI929 אמר:
אם העונש תמיד הוא על שהגברא עשה שלא כוהגן, אם כן אין הבנה לשום כלל, סוף סוף עבר על האיסור למה שלא יקבל עונש היכן נעלם העונש.

הגר''ח בהחלט לא חידש משהו לגבי מלקות ועונש אלא הוא אומר ש'חסר' באיסור ולכן זה מתבטא באי יכולת להעניש על אף שיש איזה איסור,
 
חלק עליון תַחתִית