אתרוג נקי לגמרי, ומצד שני אתרוג עם גידול יפה אך לא לגמרי נקי, איזה עדיף?

[אאא]

אתרוג נקי לגמרי,
ומצד שני: אתרוג עם גידול יפה אך עם 2-3 בלטעלעך,
איזה עדיף?

[מכל מלמדי השכלתי]

ראיתי מביאים בשם רבינו בחיי שההידור הראשון שצריך להקפיד עליו הוא שיהיה כשר לכו"ע בלא שום חשש.

גידול לא נאה אינו פוסל לפי אף שיטה.

מה שאין כן חוסר נקיות שהרבה פעמים. אף אם להלכה מכשירים אותו. אבל זה עדיין פסול לפי איזה שיטות בראשונים.

במצב כזה ראוי אם כן לקחת את הנקי.

אגב זה אעיר שבלומדי את הסוגיות השנה ראיתי שלפי דעת מרן הש"ע יש חומרא גדולה שאם יש בגוף האתרוג (ולא רק בחוטם) 2 נקודות של שינוי מראה. דהיינו של חזזית או שחור או חום כהה.
דין האתרוג הוא שפסול!
וכן פסקו בכה"ח ובחזו"ע ובאול"צ.

וזה דבר ששכיח טובא. והרבה אינם נזהרים בזה. ובפרט לבני ע"מ. אך גם לאשכנזים ראוי להדר בזה וכדברי רבינו בחיי הנ"ל כי סו"ס לש"ע הוא פסול ממש

[יוסף יוסף]

לי כבר במשך כמה שנים אמרו לי הרבנים (של החוג עליו אני נמנה) כי עדיף גידול נאה על אף שיש בלעטלעך קטנים [שלא נראים לעיינים במרחק רגיל]

[יהודי]

אתרוג נקי לגמרי,
ומצד שני: אתרוג עם גידול יפה אך עם 2-3 בלטעלעך,
איזה עדיף?

בפוסקים (פמ"ג ועוד) כתוב שהכי מהודר שיהיה נקי לחלוטין ולא הוזכר ענין הגידול.
אבל בסברא ודאי שיש ענין בגידול נאה שיהיה כפשטות המילה 'מהודר'.

[יהודי]

ראיתי מביאים בשם רבינו בחיי שההידור הראשון שצריך להקפיד עליו הוא שיהיה כשר לכו"ע בלא שום חשש.

גידול לא נאה אינו פוסל לפי אף שיטה.

מה שאין כן חוסר נקיות שהרבה פעמים. אף אם להלכה מכשירים אותו. אבל זה עדיין פסול לפי איזה שיטות בראשונים.

במצב כזה ראוי אם כן לקחת את הנקי.

אגב זה אעיר שבלומדי את הסוגיות השנה ראיתי שלפי דעת מרן הש"ע יש חומרא גדולה שאם יש בגוף האתרוג (ולא רק בחוטם) 2 נקודות של שינוי מראה. דהיינו של חזזית או שחור או חום כהה.
דין האתרוג הוא שפסול!
וכן פסקו בכה"ח ובחזו"ע ובאול"צ.

וזה דבר ששכיח טובא. והרבה אינם נזהרים בזה. ובפרט לבני ע"מ. אך גם לאשכנזים ראוי להדר בזה וכדברי רבינו בחיי הנ"ל כי סו"ס לש"ע הוא פסול ממש

לא שתי נקודות אלא שלוש נקודות.
חזזית לא כ"כ מצוי היום, הבעיה היא בעיקר בנקודות שחורות.
ואם כבר, יש הרי שיטות ראשונים שאף מנומר במראות כשרים פסול [והשעה"צ נשאר בזה בצ"ע למעשה, אמנם השו"ע מתיר בזה], וא"כ אף לפי מה שפסקו האחרו' והמ"ב שהולכים לפי רוב היקפו יש בהחלט מקום להחמיר, ומשום מה סוגיא דעלמא להקל בזה.

[שאר לעמו]

מסתמא זה ענין של טעם, יש מי שרואה את הבלעטלאך או נקודות שאינן פוסלות כדבר שמחסר בהידור האתרוג, ויש מי שרואה של הגידול הלא נאה כמחסר בהידורו.
זה מסור ללב של כל אחד, ושיקול הדעת מתי זה גובר ומתי זה גובר.

[סענדער]

זאת לא שאלה, 'גידול' לא כתוב בשו"ע, ובוודאי שנקי עדיף.
אולם יש אמרה חסידית מפורסמת של הרה"ק ר' יצחק מסטוטשין (כמדומני)
שהוא אוהב לקחת אתרוג עם גידול יפה על אף שאינו נקי כל כך.
כי אתרוג דומה ללב, והלב שלנו יש לו גידול יפה, אך הוא אינו נקי כל כך.

[מכל מלמדי השכלתי]

ראיתי מביאים בשם רבינו בחיי שההידור הראשון שצריך להקפיד עליו הוא שיהיה כשר לכו"ע בלא שום חשש.

גידול לא נאה אינו פוסל לפי אף שיטה.

מה שאין כן חוסר נקיות שהרבה פעמים. אף אם להלכה מכשירים אותו. אבל זה עדיין פסול לפי איזה שיטות בראשונים.

במצב כזה ראוי אם כן לקחת את הנקי.

אגב זה אעיר שבלומדי את הסוגיות השנה ראיתי שלפי דעת מרן הש"ע יש חומרא גדולה שאם יש בגוף האתרוג (ולא רק בחוטם) 2 נקודות של שינוי מראה. דהיינו של חזזית או שחור או חום כהה.
דין האתרוג הוא שפסול!
וכן פסקו בכה"ח ובחזו"ע ובאול"צ.

וזה דבר ששכיח טובא. והרבה אינם נזהרים בזה. ובפרט לבני ע"מ. אך גם לאשכנזים ראוי להדר בזה וכדברי רבינו בחיי הנ"ל כי סו"ס לש"ע הוא פסול ממש

לא שתי נקודות אלא שלוש נקודות.
חזזית לא כ"כ מצוי היום, הבעיה היא בעיקר בנקודות שחורות.
ואם כבר, יש הרי שיטות ראשונים שאף מנומר במראות כשרים פסול [והשעה"צ נשאר בזה בצ"ע למעשה, אמנם השו"ע מתיר בזה], וא"כ אף לפי מה שפסקו האחרו' והמ"ב שהולכים לפי רוב היקפו יש בהחלט מקום להחמיר, ומשום מה סוגיא דעלמא להקל בזה.

תודה על התגובה. אבל כמה פרטים לא מדוייקים.

א. בש"ע כתוב מפורש "שתים או שלוש". והיינו שגם שתיים פסול.
ב. לדעת הש"ע שתי נקודות כנ"ל פוסלות גם כשאינן בחוטם אלא בגוף האתרוג. וגם כשהן סמוכות זו לזו ולא על רוב ההקיף או הגובה.
ג. חזזית אין אנו יודעים מה היא. ולכן מקלים רק במראות שהם מצויות באתרוג ולא נדירות. כי מה שמצוי אינו חזזית. ובמה שאינו מצוי חוששים

[ויבוקש]

מסתמא זה ענין של טעם, יש מי שרואה את הבלעטלאך או נקודות שאינן פוסלות כדבר שמחסר בהידור האתרוג, ויש מי שרואה של הגידול הלא נאה כמחסר בהידורו.
זה מסור ללב של כל אחד, ושיקול הדעת מתי זה גובר ומתי זה גובר.

לידעתך בלעטלך זה שאלה בראשונים, יש ראשונים שהבינו שזהו חזזית וממילא אם הם בולטים (שלא ברור כמה) זה פסול לפי אותם ראשונים ואכמ"ל.

[יהודי]

ראיתי מביאים בשם רבינו בחיי שההידור הראשון שצריך להקפיד עליו הוא שיהיה כשר לכו"ע בלא שום חשש.

גידול לא נאה אינו פוסל לפי אף שיטה.

מה שאין כן חוסר נקיות שהרבה פעמים. אף אם להלכה מכשירים אותו. אבל זה עדיין פסול לפי איזה שיטות בראשונים.

במצב כזה ראוי אם כן לקחת את הנקי.

אגב זה אעיר שבלומדי את הסוגיות השנה ראיתי שלפי דעת מרן הש"ע יש חומרא גדולה שאם יש בגוף האתרוג (ולא רק בחוטם) 2 נקודות של שינוי מראה. דהיינו של חזזית או שחור או חום כהה.
דין האתרוג הוא שפסול!
וכן פסקו בכה"ח ובחזו"ע ובאול"צ.

וזה דבר ששכיח טובא. והרבה אינם נזהרים בזה. ובפרט לבני ע"מ. אך גם לאשכנזים ראוי להדר בזה וכדברי רבינו בחיי הנ"ל כי סו"ס לש"ע הוא פסול ממש

לא שתי נקודות אלא שלוש נקודות.
חזזית לא כ"כ מצוי היום, הבעיה היא בעיקר בנקודות שחורות.
ואם כבר, יש הרי שיטות ראשונים שאף מנומר במראות כשרים פסול [והשעה"צ נשאר בזה בצ"ע למעשה, אמנם השו"ע מתיר בזה], וא"כ אף לפי מה שפסקו האחרו' והמ"ב שהולכים לפי רוב היקפו יש בהחלט מקום להחמיר, ומשום מה סוגיא דעלמא להקל בזה.

תודה על התגובה. אבל כמה פרטים לא מדוייקים.

א. בש"ע כתוב מפורש "שתים או שלוש". והיינו שגם שתיים פסול.
ב. לדעת הש"ע שתי נקודות כנ"ל פוסלות גם כשאינן בחוטם אלא בגוף האתרוג. וגם כשהן סמוכות זו לזו ולא על רוב ההקיף או הגובה.
ג. חזזית אין אנו יודעים מה היא. ולכן מקלים רק במראות שהם מצויות באתרוג ולא נדירות. כי מה שמצוי אינו חזזית. ובמה שאינו מצוי חוששים

א. כתוב שתיים או שלוש, ראה בביה"ל מהט"ז ועוד בפוסקים שם, מזכרוני [אבדוק שוב בלנ"ד] מקילים בשתיים.
ב. לא כתבתי אחרת ולא דיברתי על החוטם.
ג. אינני יודע מהן מראות נדירות, אני יודע מה שכתוב ברמ"א לגבי ניכר במשמוש היד.

[שאר לעמו]

מסתמא זה ענין של טעם, יש מי שרואה את הבלעטלאך או נקודות שאינן פוסלות כדבר שמחסר בהידור האתרוג, ויש מי שרואה של הגידול הלא נאה כמחסר בהידורו.
זה מסור ללב של כל אחד, ושיקול הדעת מתי זה גובר ומתי זה גובר.

לידעתך בלעטלך זה שאלה בראשונים, יש ראשונים שהבינו שזהו חזזית וממילא אם הם בולטים (שלא ברור כמה) זה פסול לפי אותם ראשונים ואכמ"ל.

כמובן אלו שלא פוסלים לכו"ע, אך אנו מהדרים שיהיה נקי. וע"ז דברי

[מכל מלמדי השכלתי]

פעם ראיתי שהראשון שכותב שיש הידור על גידול נאה הוא התפארת ישראל.

[יהודי]

לכאורה זה פשוט מסברא, ואין ראיה שלא נכתב קודם לכן.

[מכל מלמדי השכלתי]

לכאורה זה פשוט מסברא, ואין ראיה שלא נכתב קודם לכן.

אכן. אך זה מראה גם שזה פחות בדרגה מעניין הנקיות שכן הוזכר.

[אריך]

בשם הגריש"א מובא שעדיף גידול יפה אף שיש בלעטלאך.

[הבוחן]

בכל הנ"ל לכאורה השאלה מה זה נקי ומה זה גידול יפה, יש אתרוג שהאחד יקרא לו נקי מכיון שהנקודות שעליו לא נראים לעיין ממרחק סביר וא"כ יעדיף אותו על פני חברו הנקי לגמרי לגמרי אף עם זכוכית מגדלת אבל אם גידול לא יפה, מקוה שהובנתי.
באופן כללי ואני מקוה שאיני מעורר אמוציות, נראה לי שחסידים מעדיפים יותר גידול ע"פ נקי, ולטאים מעדיפים יותר נקי ע"פ גידול.

[סבא]

בכל הנ"ל לכאורה השאלה מה זה נקי ומה זה גידול יפה, יש אתרוג שהאחד יקרא לו נקי מכיון שהנקודות שעליו לא נראים לעיין ממרחק סביר וא"כ יעדיף אותו על פני חברו הנקי לגמרי לגמרי אף עם זכוכית מגדלת אבל אם גידול לא יפה, מקוה שהובנתי.
באופן כללי ואני מקוה שאיני מעורר אמוציות, נראה לי שחסידים מעדיפים יותר גידול ע"פ נקי, ולטאים מעדיפים יותר נקי ע"פ גידול.

בהקשר זה אספר, כי יצא לי פעם לפגוש בשוק ארבעת המינים את הגאון רבי חיים זליבנסקי זצ"ל [כמדומני שזה היה עוד לפני שהקים את ישיבת מאור התלמוד], והנה אני רואה שהוא מחפש דווקא בין הלולבים הנראים נקיים, שאלתי אותו מדוע עושה כן, וענה לי, כי לולבים האלו אף אחד לא מסתכל לעברם, ויש סיכוי סביר שאצא משהו מהודר באמת.

[יהודי]

לכאורה זה פשוט מסברא, ואין ראיה שלא נכתב קודם לכן.

אכן. אך זה מראה גם שזה פחות בדרגה מעניין הנקיות שכן הוזכר.

מה הראיה, יתכן שזה פשוט שהרי זהו הפשוט בתיבה 'הדר' וכמו טלית נאה וס"ת נאה, פרט לכך כתבו הפוסקים שיש ענין שיהיה נקי אע"פ שאינו פוסל. לכאו' זה חידוש טפי.

[מכל מלמדי השכלתי]

לכאורה זה פשוט מסברא, ואין ראיה שלא נכתב קודם לכן.

אכן. אך זה מראה גם שזה פחות בדרגה מעניין הנקיות שכן הוזכר.

מה הראיה, יתכן שזה פשוט שהרי זהו הפשוט בתיבה 'הדר' וכמו טלית נאה וס"ת נאה, פרט לכך כתבו הפוסקים שיש ענין שיהיה נקי אע"פ שאינו פוסל. לכאו' זה חידוש טפי.

גידול לא יפה לעולם לא פוסל.
ולא הוזכר בפוסקים. כדבריך שאין זה הידור באתרוג דווקא אלא באופן כללי בכל המצוות.
משאי"כ בנקודות וכתמים שהם עניין של נקיות שהם הוזכרו ולפעמים אף לעיכובא.

[יהודי]

לא מדויק, הנושא שדובר לגבי אתרוג נקי הוא שיש הידור ליקח אתרוג נקי אף ממראות שאינם פוסלים, וזה חידוש גדול, שהרי מה הענין שלא יהיו עליו מראות שאינם פוסלים ואף באופן שאינם מורידים מיופיו של האתרוג.
לבד מכך יש נושא כללי של התנאה לפניי במצוות, שכמו ס"ת וטלית נאה יש ענין שהאתרוג יהיה נאה, וכפשוטו זו אינה הלכה מיוחדת כאן.
מ"מ לא ברור לי שאני צודק ואעיין בזה שוב בלנ"ד.

[מכל מלמדי השכלתי]

לא מדויק, הנושא שדובר לגבי אתרוג נקי הוא שיש הידור ליקח אתרוג נקי אף ממראות שאינם פוסלים, וזה חידוש גדול, שהרי מה הענין שלא יהיו עליו מראות שאינם פוסלים ואף באופן שאינם מורידים מיופיו של האתרוג.
לבד מכך יש נושא כללי של התנאה לפניי במצוות, שכמו ס"ת וטלית נאה יש ענין שהאתרוג יהיה נאה, וכפשוטו זו אינה הלכה מיוחדת כאן.
מ"מ לא ברור לי שאני צודק ואעיין בזה שוב בלנ"ד.

בראשית בנושא כתבתי בזה"ל:
"...מה שאין כן חוסר נקיות שהרבה פעמים. אף אם להלכה מכשירים אותו. אבל זה עדיין פסול לפי איזה שיטות בראשונים.
במצב כזה ראוי אם כן לקחת את הנקי." עד כאן לשוני שם.

אכן במקום שאין חשש פסול לפי אף שיטה והעניין הוא רק הידור של התנאה לפניו. על זה לא דברתי. ואני אכן מסופק.

[אאא]

כתוב בספר שם משמואל - חלק המועדים - סוכות:
ויובן יותר עפ"מ שהגיד כ"ק אבי אדמו"ר זצללה"ה דכל ענין לולב הוא ענין תפלה ודייק מדברי הש"ס (סוכה ל"ז.) דקרי ללולב הושענא, עכ"ד. ומתדמה לצלותין ובעותין. ושמענו על הקדושים בדור שלפנינו שלא רצו לקנות אתרוג עד אחר יוהכ"פ באמרם שלפי מסת התפילה כן מזדמן להם אתרוג נקי ובדמעותיהם מדיחין את הכתמים מן האתרוג שלהם.
ויש שהי' כחם יפה ולקחו אתרוג צרור כמו שבא ממרחקים ולא ראו אותו ולא פתחו אותו כלל עד יום א' סוכות שפתחו אותו למצוה והי' נמצא תמיד הדר ומהודר. והוא מתאים לדברינו שבזכות הצלותין והבעותין, שהם המטעמים, זוכין למצוות לולב, ובזכות השופר שהוא דוגמת ויבא לו יין זוכין למצות סוכה, דבזוה"ק דסוכה היא אימא שמסככת על בנין, ועיין בזוה"ק ח"ב קמ"ט:

[אאא]

מה יהיה הדין באופן שיש בלעטל קטן המורגש במישוש היד?

[קשישא]

אכן. אך זה מראה גם שזה פחות בדרגה מעניין הנקיות שכן הוזכר.[/quote]
מה הראיה, יתכן שזה פשוט שהרי זהו הפשוט בתיבה 'הדר' וכמו טלית נאה וס"ת נאה, פרט לכך כתבו הפוסקים שיש ענין שיהיה נקי אע"פ שאינו פוסל. לכאו' זה חידוש טפי.[/quote]
גידול לא יפה לעולם לא פוסל.
ולא הוזכר בפוסקים. כדבריך שאין זה הידור באתרוג דווקא אלא באופן כללי בכל המצוות.
משאי"כ בנקודות וכתמים שהם עניין של נקיות שהם הוזכרו ולפעמים אף לעיכובא.[/quote]
במג"א בהל' חנוכה סימן תרעב כתב שיש לקחת נרות גדולים של שעוונה כמו שמצינו בלולב ואתרוג
ולכאורה המעלה באתרוג גדול הוא הגידול

[קשישא]

כוונתי היה להגיב לדברי הרב@כל מלמדי השכלתי אך משום מה משהו השתבש

[שאר לעמו]

מה עדיף (ואולי זה ענין של טעם) אתרוג זהוב לגמרי (מבושל כל צרכו), או אתרוג מראה שעווה ירוק בהיר/צהבהב.

[מכל מלמדי השכלתי]

מי שמוגבל מצד התקציב.
ויש באפשרותו לקנות או אתרוג מהודר מאוד ושאר המינים אינם מהודרים. או להדר קצת בכל ארבעת המינים.

מה עדיף?

[הבוחן]

מי שמוגבל מצד התקציב.
ויש באפשרותו לקנות או אתרוג מהודר מאוד ושאר המינים אינם מהודרים. או להדר קצת בכל ארבעת המינים.

מה עדיף?

השאלה מה יותר חשוב לו, הלב, השדרה, העינים, הפה...

[הבוחן]

מה עדיף (ואולי זה ענין של טעם) אתרוג זהוב לגמרי (מבושל כל צרכו), או אתרוב מראה שעווה ירוק בהיר/צהבהב.

ירוק לגמרי הוא בעיה הלכתית שאולי ירוק ככרתי אבל ירוק בהיר הוא לכאורה ענין של טעם.
אם כי זכור לי שיש דיון לגבי נוי במצוות האם זה ענין של טעם או שהתורה קובעת מה יפה וכל השאר לא משנה.

[סבא]

מי שמוגבל מצד התקציב.
ויש באפשרותו לקנות או אתרוג מהודר מאוד ושאר המינים אינם מהודרים. או להדר קצת בכל ארבעת המינים.

מה עדיף?

במושכל ראשון, יהדר בכל המינים, דכיוון דד' מינים מעכבים זא"ז א"כ אם יש לו למשל ערבות שאינם מהודרות, כל דרגת הקיום שלו היא דרגת קיום של אינו מהודר.
אך יש צד לומר דתלוי אם הוי הידור בדקדוק הדין או ביופי [אתרוג נאה], דאם הוא בדקדוק הדין, א"כ, אם למשל האתרוג כשר לכל השיטות, אך הערבות רק לרוב ראשונים, נמצא שלמעשה קיים רק לרוב ראשונים, ולא הרויח כלום, אבל בעניין של יופי או גודל, אם האתרוג -שעיני בני אדם בו- יפה או גדול יותר, א"כ כל המצוה נעשתה בעשיה מפוארת ויפה יותר,
גם כמדומני שיש אומרים שכיוון שאמרה תורה "הדר" להדיא גבי אתרוג, יש באתרוג עניין מיוחד להדר.