ליקוט מהספרים הקדושים אודות מעשים תמוהים בתנ''ך

פלגי מים

משתמש ותיק
ברצוני לפתוח אשכול שילקט מהספרים הקדושים[כדוגמת כתבי האריז''ל שער הגלגולים וכתבי הרמ''ע מפאנו וכו׳]הנותנים ביאור למעשים הדרושים ביאור בתנ''ך שהם למעלה מהשגתנו כמכירת יוסף מעשה דוד ובת שבע והליכת שמשון אחר ראות עיניו וכו׳ וכו׳ שיוכלו ללמדנו מעט מביאור הפנימי שבזה ואיך קרה זאת שהרי ברור שכל מעשיהם הם למעלה מבינתנו ובוודאי הייתה כוונה פנימית שבזה [שעל כן היה נצרך להכתב בתנ''ך ברוח הקודש]ונפתח מענין שמשון המובא בספר שבלת של לקט לרמ''ז וז''ל ''הנה כבר הודעתיך ששמשון היה סוד גלגול נדב ואביהו שכן אמר הכתוב וישלח וגו׳ ואת בדן ודרשו בגמרא [ר''ה כה,א]זה שמשון,בהיפוך אתוון נדב,והנה מה שפגמו נדב ואביהוא תיקן הוא כי הם לא רצו לישא אשה מבנות ישראל לכך הוצרך לקחת בת אל נכר,והם היו שתויי יין והוא היה נזיר[בלתי שתוי יין]והנה כבר ידעת כי נדב ואביהוא לקחו נפש אדה''ר כמבואר אצלנו בפ׳ ׳׳אנחנו טמאים לנפש אדם'',והנה ארז''ל[ברכות מ,א]כי חטא אדה''ר היה בסוד תאנה שאכל אליבא למאן דאמר תאנה היה,וז''ש כאן כי שמשון גלגול נפשו אותה תאנה היה כי גם הוא חטא ולכן תאנה חסר כתיב'' [סליחה על הרצף אך כתבתי במהירות].
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
מומלץ לעיין בספר 'משבצות זהב' על הנ''ך [של הר''ש וייס] בסוף הכרכים מובאים ביאורים יקרים מכמה גדולים בביאור המעשים התמוהים כגון שמשון ועוד
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לא אמנע מלכתוב את דעתי אע"פ שזה יכעיס כמה מחברי הפורום.
לא כל מה שלא מתאים לנו אנו צריכים "לפרשן" "ולהוציא מהפשט" כדי שזה יסתדר להתנהלות החרדית המקובלת בזמנינו, לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', וכן כל מיני סיפורים בתנ"ך, אלו דברים שהיו כפשטם ממש או קרוב לפשטן כפי דרשות חז"ל, והן אמנם יש דברים שאינם כפשטם, אבל הרבה מאוד דברים היו כפשטם כי אורח החיים לפני כמה אלפי שנים היה שונה בתכלית ממה שאנו רגילים, וכמו שאמרו יואב ואבנר יקומו הנערים וישחקו לפנינו וזלזלו בלא תרצח, וכיוצא בזה בזמן התנאים באותו שרץ במזבח והוציא סכין והרג את חבירו, כי שפיכות דמים הוא דזל, ואם זה לא מתאים לנו לא נוציאו מפשטו ונעקמו, אלא נשנה את "קיבוע דעתינו" ונבין שמה שחונכנו לא היה דברים בסיסים במשך כל הדורות, ודי בזה.
 

סתם איש

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לא אמנע מלכתוב את דעתי אע"פ שזה יכעיס כמה מחברי הפורום.
לא כל מה שלא מתאים לנו אנו צריכים "לפרשן" "ולהוציא מהפשט" כדי שזה יסתדר להתנהלות החרדית המקובלת בזמנינו, לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך, אלו דברים שהיו כפשטם ממש או קרוב לפשטן כפי דרשות חז"ל, והן אמנם יש דברים שאינם כפשטם, אבל הרבה מאוד דברים היו כפשטם כי אורח החיים לפני כמה אלפי שנים היה שונה בתכלית ממה שאנו רגילים, וכמו שאמרו יואב ואבנר יקומו הנערים וישחקו לפנינו וזלזלו בלא תרצח, וכיוצא בזה בזמן התנאים באותו שרץ במזבח והוציא סכין והרג את חבירו, כי שפיכות דמים הוא דזל, ואם זה לא מתאים לנו לא נוציאו מפשטו ונעקמו, אלא נשנה את "קיבוע דעתינו" ונבין שמה שחונכנו לא היה דברים בסיסים במשך כל הדורות, ודי בזה.

זה נכון שזה לא מסתדר עם ההנהלות החרדית של זמנינו, אבל זה גם לא אותו ראש והסתכלות של אדם בן זמנינו.
וכוונתי, ששפיטה של אדם בדרך כלל נעשית לפי אמות המושגים והמידה שלו, וברור שההתנהלות של אנשים בתקופות אחרות, וודאי של אנשים גדולים פי כמה מאדם בן זמנינו, ודאי אי מאפשר לומר שהפשט הפשוט הוא כפי איך שזה מצטייר לענינו בראיה הראשונה.
ומקיבוע מחשבתי זה ודאי שצריך לצאת ולא תמיד אפשרי.....
ולדוגמה, כל אדם שיקח אדם שבאמת הוא מעריך אותו בתור שהוא כמה דרגות מעליו, אם הוא יראה אצלו מעשה באופן טבעי יבין שהרגשות והמעשים שלו נובעים ממקום אחר מאשר אצל האדם הפשוט. וק"ו בן בנו של ק"ו על קדושי עליון שמסופר עליהם בתנ"ך.
ומי שרוצה להישאר בקיבוע המחשבתי שלו ולהסתכל על כולם במבט המצומצם שלו אז במחילה שיסביר לי את מעשה שמשון או שאול לדוגמה, שאם הוא לוקח את זה כפשוטו אז במחילה שיוריד את הכיפה, כי אם זה גדולי האומה ומי שה' בחר והעם מעריץ אז......
 

משה מיכאל דוד

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לא אמנע מלכתוב את דעתי אע"פ שזה יכעיס כמה מחברי הפורום.
לא כל מה שלא מתאים לנו אנו צריכים "לפרשן" "ולהוציא מהפשט" כדי שזה יסתדר להתנהלות החרדית המקובלת בזמנינו, לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך, אלו דברים שהיו כפשטם ממש או קרוב לפשטן כפי דרשות חז"ל, והן אמנם יש דברים שאינם כפשטם, אבל הרבה מאוד דברים היו כפשטם כי אורח החיים לפני כמה אלפי שנים היה שונה בתכלית ממה שאנו רגילים, וכמו שאמרו יואב ואבנר יקומו הנערים וישחקו לפנינו וזלזלו בלא תרצח, וכיוצא בזה בזמן התנאים באותו שרץ במזבח והוציא סכין והרג את חבירו, כי שפיכות דמים הוא דזל, ואם זה לא מתאים לנו לא נוציאו מפשטו ונעקמו, אלא נשנה את "קיבוע דעתינו" ונבין שמה שחונכנו לא היה דברים בסיסים במשך כל הדורות, ודי בזה.

לענ"ד יש הבדל גדול בין ימי חז"ל לתקופת התנ"ך,
בעוד שביחס לתקופת התנ"ך אין לנו כמעט הבנה בארחות חייהם, למעט מה שלמדונו חכמים על גדולינו, וגם זה בהסתייגויות אמתיות, הרי שביחס לתקופת חז"ל אנחנו אמורים להבין ואף ללמוד משם מה שצריך.
אלא מה, שגם זה אנחנו צריכים להיות זהירים ולא לרעות בשדות זרים המפרשים דברים ע"פ דעתם ודמיונם המעוות,
ולמשל הדוגמא שהבאת לענין בנות ישראל, אם תקרא ע"ז במחקרים, תגלה "הפנינג ריקודי אהבה", וכדו', אבל בדברי חז"ל:
אירוע שמיועד רק לרווקים, כמבו' בסוף תענית.
חולות, היינו מסובבות, ולא רוקדות.
לובשות בגדי לבן, היינו הכי רחוק מבגדים המעוררים תאווה.
שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, היו כולן שואלות בגדים ולא לובשות משלהן, צא ולמד מזה כמה טהרת לב הייתה בזה, בדיוק באירוע שאמור להיות הכי תחרותי, וא"צ להאריך.
ומדברות לכ"א על לבו, וזה יכול שיהיה בקדושה, גם אם בסגנון אחר מימינו.
 

סתם איש

משתמש ותיק
משה מיכאל דוד אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא אמנע מלכתוב את דעתי אע"פ שזה יכעיס כמה מחברי הפורום.
לא כל מה שלא מתאים לנו אנו צריכים "לפרשן" "ולהוציא מהפשט" כדי שזה יסתדר להתנהלות החרדית המקובלת בזמנינו, לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך, אלו דברים שהיו כפשטם ממש או קרוב לפשטן כפי דרשות חז"ל, והן אמנם יש דברים שאינם כפשטם, אבל הרבה מאוד דברים היו כפשטם כי אורח החיים לפני כמה אלפי שנים היה שונה בתכלית ממה שאנו רגילים, וכמו שאמרו יואב ואבנר יקומו הנערים וישחקו לפנינו וזלזלו בלא תרצח, וכיוצא בזה בזמן התנאים באותו שרץ במזבח והוציא סכין והרג את חבירו, כי שפיכות דמים הוא דזל, ואם זה לא מתאים לנו לא נוציאו מפשטו ונעקמו, אלא נשנה את "קיבוע דעתינו" ונבין שמה שחונכנו לא היה דברים בסיסים במשך כל הדורות, ודי בזה.

לענ"ד יש הבדל גדול בין ימי חז"ל לתקופת התנ"ך,
בעוד שביחס לתקופת התנ"ך אין לנו כמעט הבנה בארחות חייהם, למעט מה שלמדונו חכמים על גדולינו, וגם זה בהסתייגויות אמתיות, הרי שביחס לתקופת חז"ל אנחנו אמורים להבין ואף ללמוד משם מה שצריך.

מהתנ"ך אתה לא אמור ללמוד? אז למה זה נכתב?
אלא שהרבה יותר קשה ללמוד משם מפני הריחוק [של השנים והרבה יותר מכך של הרמה הרוחנית\נפשית].
 

מתי אבוא

משתמש רגיל
כמעיין המתגבר אמר:
לא אמנע מלכתוב את דעתי אע"פ שזה יכעיס כמה מחברי הפורום.
לא כל מה שלא מתאים לנו אנו צריכים "לפרשן" "ולהוציא מהפשט" כדי שזה יסתדר להתנהלות החרדית המקובלת בזמנינו, לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך, אלו דברים שהיו כפשטם ממש או קרוב לפשטן כפי דרשות חז"ל, והן אמנם יש דברים שאינם כפשטם, אבל הרבה מאוד דברים היו כפשטם כי אורח החיים לפני כמה אלפי שנים היה שונה בתכלית ממה שאנו רגילים, וכמו שאמרו יואב ואבנר יקומו הנערים וישחקו לפנינו וזלזלו בלא תרצח, וכיוצא בזה בזמן התנאים באותו שרץ במזבח והוציא סכין והרג את חבירו, כי שפיכות דמים הוא דזל, ואם זה לא מתאים לנו לא נוציאו מפשטו ונעקמו, אלא נשנה את "קיבוע דעתינו" ונבין שמה שחונכנו לא היה דברים בסיסים במשך כל הדורות, ודי בזה.


גם אנכי לא אמנע מלכתוב את דעתי ואשאל מהיכן אתה לוקח את השקפה זו?
הרי התורה עוברת בכל דור מרב לתלמיד ולא ניתן לכל אחד לחשוב מה ש'עולה בדעתו'?
כאשר מסתכלים בפרשנים של הנ"ך רואים כמה סברות של דעת תורה היה להם בכל מה שנראה 'זלזול' ב'ערכים' שלנו וטורחים מפרשי התורה רבותינו האחרונים או ראשונים או אפי' בגמ' לבאר כל מה שנכתב בלשון של חטא שהוא סבר כך וכך בסוגיה זו וזו ודוד סבר כך וכך בסוגיה זו, וכן שלו היה נטיה לרוחניות שבבחי' יוסף ולא היה נטיה לרוחניות שבבחי' דוד ושורשי המחלוקת הזאת בשמיים וכו'.
ואולי גם תאמר ששיר השירים הוא רח"ל שירי עגבים של שלמה המלך? עפרא לפומייהו!!!
ומדוע באמת לא תמנע מלכתוב דעתך כאשר הוא נוגד את דעת חז"ל ורבותינו האריז"ל ורמ"ע מפאנו ושאר קדושים אשר כל דבריהם עפ"י רוח הקודש?
ומה זה שונה מדעת הקראים המפרשים התורה כפשוטו בלי דרשות חז"ל שלפעמים נראים מאוד דחוקים ולא מתואמים עם לשון התנ"ך?
ובאמת מה שחונכנו הוא כן הבסיס שהיה בכל הדורות ובפרט בעניין עריות ולאו דלא תרצח שמאז קבלת התורה הוא עומד ביהרג ואל יעבור!
וכל מה שהיה זלזול בלא תרצח זה אחרי כל הדעת תורה ושיקולים עצומים ואעפ"כ בדקי דקות אם היה מרגיש יותר החומרא דלא תרצח לא היה רוצח!
מובא באריז"ל שבזמן ביהמ"ק ידעו כולם שמות של קבלה מעשית ולכן לא פיחדו שמישהו יבוא להילחם בהם, האם יש מישהו בדור שיודע שמות של קבלה מעשית?
 
 

משה מיכאל דוד

משתמש ותיק
סתם איש אמר:
משה מיכאל דוד אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא אמנע מלכתוב את דעתי אע"פ שזה יכעיס כמה מחברי הפורום.
לא כל מה שלא מתאים לנו אנו צריכים "לפרשן" "ולהוציא מהפשט" כדי שזה יסתדר להתנהלות החרדית המקובלת בזמנינו, לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך, אלו דברים שהיו כפשטם ממש או קרוב לפשטן כפי דרשות חז"ל, והן אמנם יש דברים שאינם כפשטם, אבל הרבה מאוד דברים היו כפשטם כי אורח החיים לפני כמה אלפי שנים היה שונה בתכלית ממה שאנו רגילים, וכמו שאמרו יואב ואבנר יקומו הנערים וישחקו לפנינו וזלזלו בלא תרצח, וכיוצא בזה בזמן התנאים באותו שרץ במזבח והוציא סכין והרג את חבירו, כי שפיכות דמים הוא דזל, ואם זה לא מתאים לנו לא נוציאו מפשטו ונעקמו, אלא נשנה את "קיבוע דעתינו" ונבין שמה שחונכנו לא היה דברים בסיסים במשך כל הדורות, ודי בזה.

לענ"ד יש הבדל גדול בין ימי חז"ל לתקופת התנ"ך,
בעוד שביחס לתקופת התנ"ך אין לנו כמעט הבנה בארחות חייהם, למעט מה שלמדונו חכמים על גדולינו, וגם זה בהסתייגויות אמתיות, הרי שביחס לתקופת חז"ל אנחנו אמורים להבין ואף ללמוד משם מה שצריך.

מהתנ"ך אתה לא אמור ללמוד? אז למה זה נכתב?
אלא שהרבה יותר קשה ללמוד משם מפני הריחוק [של השנים והרבה יותר מכך של הרמה הרוחנית\נפשית].



ח"ו ללמוד מהתנ"ך ישירות.
זה נכתב בכדי שתלמד דרך חז"ל והלאה, ברצף.
אחרת, אנחנו פחות או יותר במצב של הקראים.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
סתם איש אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא אמנע מלכתוב את דעתי אע"פ שזה יכעיס כמה מחברי הפורום.
לא כל מה שלא מתאים לנו אנו צריכים "לפרשן" "ולהוציא מהפשט" כדי שזה יסתדר להתנהלות החרדית המקובלת בזמנינו, לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך, אלו דברים שהיו כפשטם ממש או קרוב לפשטן כפי דרשות חז"ל, והן אמנם יש דברים שאינם כפשטם, אבל הרבה מאוד דברים היו כפשטם כי אורח החיים לפני כמה אלפי שנים היה שונה בתכלית ממה שאנו רגילים, וכמו שאמרו יואב ואבנר יקומו הנערים וישחקו לפנינו וזלזלו בלא תרצח, וכיוצא בזה בזמן התנאים באותו שרץ במזבח והוציא סכין והרג את חבירו, כי שפיכות דמים הוא דזל, ואם זה לא מתאים לנו לא נוציאו מפשטו ונעקמו, אלא נשנה את "קיבוע דעתינו" ונבין שמה שחונכנו לא היה דברים בסיסים במשך כל הדורות, ודי בזה.

זה נכון שזה לא מסתדר עם ההנהלות החרדית של זמנינו, אבל זה גם לא אותו ראש והסתכלות של אדם בן זמנינו.
וכוונתי, ששפיטה של אדם בדרך כלל נעשית לפי אמות המושגים והמידה שלו, וברור שההתנהלות של אנשים בתקופות אחרות, וודאי של אנשים גדולים פי כמה מאדם בן זמנינו, ודאי אי מאפשר לומר שהפשט הפשוט הוא כפי איך שזה מצטייר לענינו בראיה הראשונה.
ומקיבוע מחשבתי זה ודאי שצריך לצאת ולא תמיד אפשרי.....
ולדוגמה, כל אדם שיקח אדם שבאמת הוא מעריך אותו בתור שהוא כמה דרגות מעליו, אם הוא יראה אצלו מעשה באופן טבעי יבין שהרגשות והמעשים שלו נובעים ממקום אחר מאשר אצל האדם הפשוט. וק"ו בן בנו של ק"ו על קדושי עליון שמסופר עליהם בתנ"ך.
ומי שרוצה להישאר בקיבוע המחשבתי שלו ולהסתכל על כולם במבט המצומצם שלו אז במחילה שיסביר לי את מעשה שמשון או שאול לדוגמה, שאם הוא לוקח את זה כפשוטו אז במחילה שיוריד את הכיפה, כי אם זה גדולי האומה ומי שה' בחר והעם מעריץ אז......
אני לדוגמא יעשה שינוי קטן בתרחיש כדי להבינו וישאיר את הכל כפי הפשט, למשל הסיפור של בת שבע ודוד, חז"ל אמרו שדוד לא היה ראוי לעבירה זו וה' סיבב את הדבר כדי שיצא מהם שלמה.
ואז אני מסביר את זה כפשטו ממש וכעין הסיפורים על תאות התנאים והאמוראים בסוף קידושין שמבואר שכיון שהם צחקו על היצר הרע הוא התנכל אליהם ונכנס בהם בכל כוחו מעבר לשליטת אנוש, ואף אצל דוד כיון שמה' יצא הדבר נכנס בו היצר הרע מעבר ליכולתו, ואז אני משאיר הכל כפשטו וגם לא מוריד מאומה מגדלותו, אבל אני לא יוציאנו מפשטו ויאמר שדוד בכלל לא התאוה אלא ראה איזה חשבון של גלגולים וטעה באיזה רוח הקודש שפירש אותה לא נכון וכו', וזו דוגמא שתלמד על הכל.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מתי אבוא אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא אמנע מלכתוב את דעתי אע"פ שזה יכעיס כמה מחברי הפורום.
לא כל מה שלא מתאים לנו אנו צריכים "לפרשן" "ולהוציא מהפשט" כדי שזה יסתדר להתנהלות החרדית המקובלת בזמנינו, לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך, אלו דברים שהיו כפשטם ממש או קרוב לפשטן כפי דרשות חז"ל, והן אמנם יש דברים שאינם כפשטם, אבל הרבה מאוד דברים היו כפשטם כי אורח החיים לפני כמה אלפי שנים היה שונה בתכלית ממה שאנו רגילים, וכמו שאמרו יואב ואבנר יקומו הנערים וישחקו לפנינו וזלזלו בלא תרצח, וכיוצא בזה בזמן התנאים באותו שרץ במזבח והוציא סכין והרג את חבירו, כי שפיכות דמים הוא דזל, ואם זה לא מתאים לנו לא נוציאו מפשטו ונעקמו, אלא נשנה את "קיבוע דעתינו" ונבין שמה שחונכנו לא היה דברים בסיסים במשך כל הדורות, ודי בזה.


גם אנכי לא אמנע מלכתוב את דעתי ואשאל מהיכן אתה לוקח את השקפה זו?
הרי התורה עוברת בכל דור מרב לתלמיד ולא ניתן לכל אחד לחשוב מה ש'עולה בדעתו'?
כאשר מסתכלים בפרשנים של הנ"ך רואים כמה סברות של דעת תורה היה להם בכל מה שנראה 'זלזול' ב'ערכים' שלנו וטורחים מפרשי התורה רבותינו האחרונים או ראשונים או אפי' בגמ' לבאר כל מה שנכתב בלשון של חטא שהוא סבר כך וכך בסוגיה זו וזו ודוד סבר כך וכך בסוגיה זו, וכן שלו היה נטיה לרוחניות שבבחי' יוסף ולא היה נטיה לרוחניות שבבחי' דוד ושורשי המחלוקת הזאת בשמיים וכו'.
ואולי גם תאמר ששיר השירים הוא רח"ל שירי עגבים של שלמה המלך? עפרא לפומייהו!!!
ומדוע באמת לא תמנע מלכתוב דעתך כאשר הוא נוגד את דעת חז"ל ורבותינו האריז"ל ורמ"ע מפאנו ושאר קדושים אשר כל דבריהם עפ"י רוח הקודש?
ומה זה שונה מדעת הקראים המפרשים התורה כפשוטו בלי דרשות חז"ל שלפעמים נראים מאוד דחוקים ולא מתואמים עם לשון התנ"ך?
ובאמת מה שחונכנו הוא כן הבסיס שהיה בכל הדורות ובפרט בעניין עריות ולאו דלא תרצח שמאז קבלת התורה הוא עומד ביהרג ואל יעבור!
וכל מה שהיה זלזול בלא תרצח זה אחרי כל הדעת תורה ושיקולים עצומים ואעפ"כ בדקי דקות אם היה מרגיש יותר החומרא דלא תרצח לא היה רוצח!
מובא באריז"ל שבזמן ביהמ"ק ידעו כולם שמות של קבלה מעשית ולכן לא פיחדו שמישהו יבוא להילחם בהם, האם יש מישהו בדור שיודע שמות של קבלה מעשית?
יש בפרשון הסיפורים האלו כמה אסכולות, יש את דרך חז"ל, ויש את דרך המקובלים, ויש עוד כמה דרכים, ועי' במה שכתבתי גבי הסיפור של בת שבע ודוד, דהדרך השגרתית בחז"ל ובפרשני התנ"ך הפשטניים (איני בקי בדרכי המקובלים) היא להשאיר הכל כפשטו פחות או יותר ולשנות פרט קטן שעל ידו יסתדר הכל, אבל לא לפרש אחרת ממה שכתוב ולעייל פילא בקופא דמחטא.
 
 

מתי אבוא

משתמש רגיל
כמעיין המתגבר אמר:
סתם איש אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא אמנע מלכתוב את דעתי אע"פ שזה יכעיס כמה מחברי הפורום.
לא כל מה שלא מתאים לנו אנו צריכים "לפרשן" "ולהוציא מהפשט" כדי שזה יסתדר להתנהלות החרדית המקובלת בזמנינו, לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך, אלו דברים שהיו כפשטם ממש או קרוב לפשטן כפי דרשות חז"ל, והן אמנם יש דברים שאינם כפשטם, אבל הרבה מאוד דברים היו כפשטם כי אורח החיים לפני כמה אלפי שנים היה שונה בתכלית ממה שאנו רגילים, וכמו שאמרו יואב ואבנר יקומו הנערים וישחקו לפנינו וזלזלו בלא תרצח, וכיוצא בזה בזמן התנאים באותו שרץ במזבח והוציא סכין והרג את חבירו, כי שפיכות דמים הוא דזל, ואם זה לא מתאים לנו לא נוציאו מפשטו ונעקמו, אלא נשנה את "קיבוע דעתינו" ונבין שמה שחונכנו לא היה דברים בסיסים במשך כל הדורות, ודי בזה.

זה נכון שזה לא מסתדר עם ההנהלות החרדית של זמנינו, אבל זה גם לא אותו ראש והסתכלות של אדם בן זמנינו.
וכוונתי, ששפיטה של אדם בדרך כלל נעשית לפי אמות המושגים והמידה שלו, וברור שההתנהלות של אנשים בתקופות אחרות, וודאי של אנשים גדולים פי כמה מאדם בן זמנינו, ודאי אי מאפשר לומר שהפשט הפשוט הוא כפי איך שזה מצטייר לענינו בראיה הראשונה.
ומקיבוע מחשבתי זה ודאי שצריך לצאת ולא תמיד אפשרי.....
ולדוגמה, כל אדם שיקח אדם שבאמת הוא מעריך אותו בתור שהוא כמה דרגות מעליו, אם הוא יראה אצלו מעשה באופן טבעי יבין שהרגשות והמעשים שלו נובעים ממקום אחר מאשר אצל האדם הפשוט. וק"ו בן בנו של ק"ו על קדושי עליון שמסופר עליהם בתנ"ך.
ומי שרוצה להישאר בקיבוע המחשבתי שלו ולהסתכל על כולם במבט המצומצם שלו אז במחילה שיסביר לי את מעשה שמשון או שאול לדוגמה, שאם הוא לוקח את זה כפשוטו אז במחילה שיוריד את הכיפה, כי אם זה גדולי האומה ומי שה' בחר והעם מעריץ אז......
אני לדוגמא יעשה שינוי קטן בתרחיש כדי להבינו וישאיר את הכל כפי הפשט, למשל הסיפור של בת שבע ודוד, חז"ל אמרו שדוד לא היה ראוי לעבירה זו וה' סיבב את הדבר כדי שיצא מהם שלמה.
ואז אני מסביר את זה כפשטו ממש וכעין הסיפורים על תאות התנאים והאמוראים בסוף קידושין שמבואר שכיון שהם צחקו על היצר הרע הוא התנכל אליהם ונכנס בהם בכל כוחו מעבר לשליטת אנוש, ואף אצל דוד כיון שמה' יצא הדבר נכנס בו היצר הרע מעבר ליכולתו, ואז אני משאיר הכל כפשטו וגם לא מוריד מאומה מגדלותו, אבל אני לא יוציאנו מפשטו ויאמר שדוד בכלל לא התאוה אלא ראה איזה חשבון של גלגולים וטעה באיזה רוח הקודש שפירש אותה לא נכון וכו', וזו דוגמא שתלמד על הכל.
ואעפ"כ יש גמ'  שמבארת למה אצל דוד זה לא היה אשת איש ומה היה ההוראת היתר שלקח לעצמו. (יש על זה באריכות אולי בתענית או מו"ק וכרגע לפני בקצרה ממש בכתובות ט.:) ואין כרגע זמן ודעת לעיין אך היה בכל זה גם הוראות היתר הלכתיים שכבר לא נקראה אשת איש למפרע או משהו כזה.
 
 

מוסיף

משתמש ותיק
על טענות מעין אלו היה אומר מרן החזו"א אני לא אשתה מהיין שלך.
ח"ו לומר על קדושי עליון כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה שהיו משחקים ברציחה (כאנשי החמאס והג'יהאד האיסלמי וכו') מי שחושב כך הוא אפיקורס במלוא מובן המילה.
אם הייתי מסתכל עליהם כמלאכים ועלינו כחמורים לא היית חושב שמלאך עושה כאלו דברים שבעינינו הקטנים והשפלים הם מאוסים ובזויים.
ידוע שאחד אמר להרב מבריסק זיע"א שהסיבה שיעקב אבינו אמר שמע ישראל כשנפגש עם יוסף הוא מחמת שהרגיש אהבת אב לבנו ורצה לבטל אהבתו לאהבת ה'. ואמר על כך הרב זללה"ה אתה דן עליהם בנעליים שלך...
אני כותב בחריפות כי נמאס לשמוע בפורום דעות אפיקורסיות שהיו נשמעות עד לפני כמה שנים רק מהדתיים הלייט ביותר. (כעין ביקורת המקרא וכו').
 

בן עזאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
ואז אני מסביר את זה כפשטו ממש וכעין הסיפורים על תאות התנאים והאמוראים בסוף קידושין שמבואר שכיון שהם צחקו על היצר הרע הוא התנכל אליהם ונכנס בהם בכל כוחו מעבר לשליטת אנוש, ואף אצל דוד כיון שמה' יצא הדבר נכנס בו היצר הרע מעבר ליכולתו, ואז אני משאיר הכל כפשטו וגם לא מוריד מאומה מגדלותו, אבל אני לא יוציאנו מפשטו ויאמר שדוד בכלל לא התאוה אלא ראה איזה חשבון של גלגולים וטעה באיזה רוח הקודש שפירש אותה לא נכון וכו', וזו דוגמא שתלמד על הכל.
ברש"י שבת נו. [כל האומר] דוד חטא - בבת שבע קודם שקיבלה גט. שבקש לשכב עמה קודם שקיבלה גט שהי' בעלה שולח מן המלחמה וכו' ע"כ.

היינו שמיישב באופ"א.
 

מוסיף

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
ואז אני מסביר את זה כפשטו ממש וכעין הסיפורים על תאות התנאים והאמוראים בסוף קידושין שמבואר שכיון שהם צחקו על היצר הרע הוא התנכל אליהם ונכנס בהם בכל כוחו מעבר לשליטת אנוש, ואף אצל דוד כיון שמה' יצא הדבר נכנס בו היצר הרע מעבר ליכולתו, ואז אני משאיר הכל כפשטו וגם לא מוריד מאומה מגדלותו, אבל אני לא יוציאנו מפשטו ויאמר שדוד בכלל לא התאוה אלא ראה איזה חשבון של גלגולים וטעה באיזה רוח הקודש שפירש אותה לא נכון וכו', וזו דוגמא שתלמד על הכל.
ברש"י שבת נו. [כל האומר] דוד חטא - בבת שבע קודם שקיבלה גט. שבקש לשכב עמה קודם שקיבלה גט שהי' בעלה שולח מן המלחמה וכו' ע"כ.

היינו שמיישב באופ"א.
בהגר"א איתא שאצלם היה יצה"ר חיצוני כעין קודם החטא (מזיכרון)
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מוסיף אמר:
על טענות מעין אלו היה אומר מרן החזו"א אני לא אשתה מהיין שלך.
ח"ו לומר על קדושי עליון כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה שהיו משחקים ברציחה (כאנשי החמאס והג'יהאד האיסלמי וכו') מי שחושב כך הוא אפיקורס במלוא מובן המילה.
אם הייתי מסתכל עליהם כמלאכים ועלינו כחמורים לא היית חושב שמלאך עושה כאלו דברים שבעינינו הקטנים והשפלים הם מאוסים ובזויים.
ידוע שאחד אמר להרב מבריסק זיע"א שהסיבה שיעקב אבינו אמר שמע ישראל כשנפגש עם יוסף הוא מחמת שהרגיש אהבת אב לבנו ורצה לבטל אהבתו לאהבת ה'. ואמר על כך הרב זללה"ה אתה דן עליהם בנעליים שלך...
אני כותב בחריפות כי נמאס לשמוע בפורום דעות אפיקורסיות שהיו נשמעות עד לפני כמה שנים רק מהדתיים הלייט ביותר. (כעין ביקורת המקרא וכו').
איני אומר שלא היה רקע הלכתי של מורד במלכות וכדומה, אבל אני רציתי להדגיש שבשביל "ההשקפה" לא מקריבים את "הפשט" לגמרי, אלא צריך למצוא את שביל הזהב, אבל הפשט הוא חשוב מאוד והוא עיקר התורה, ופשוט כאב לבי על הדבר שנעשה בזמנינו שבכל דבר "חס ושלום אינו כפשוטו" אלא הוא מוסבר על פי וורט פלוני או אלמוני ואם הוא כפשוטו הוא אפיקורס וכו', איה דור הראשונים שהיו יושבים ז' נקיים לפני שסטים כמלא נימה מהפשט.
והבדל גדול יש בין מי שמוסיף פירושים שלו בתורה כגון בק"ש של יעקב, לבין מי שמבקש לשמור על מה שכתוב להדיא, שלא ישנוהו לגמרי אלא כפי הצורך ובזהירות רבה.
לגלות פנים בתורה שלא כהלכה גם הוא לא מצוה גדולה.
 
 

משה מיכאל דוד

משתמש ותיק
מוסיף אמר:
על טענות מעין אלו היה אומר מרן החזו"א אני לא אשתה מהיין שלך.
ח"ו לומר על קדושי עליון כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה שהיו משחקים ברציחה (כאנשי החמאס והג'יהאד האיסלמי וכו') מי שחושב כך הוא אפיקורס במלוא מובן המילה.
אם הייתי מסתכל עליהם כמלאכים ועלינו כחמורים לא היית חושב שמלאך עושה כאלו דברים שבעינינו הקטנים והשפלים הם מאוסים ובזויים.
ידוע שאחד אמר להרב מבריסק זיע"א שהסיבה שיעקב אבינו אמר שמע ישראל כשנפגש עם יוסף הוא מחמת שהרגיש אהבת אב לבנו ורצה לבטל אהבתו לאהבת ה'. ואמר על כך הרב זללה"ה אתה דן עליהם בנעליים שלך...
אני כותב בחריפות כי נמאס לשמוע בפורום דעות אפיקורסיות שהיו נשמעות עד לפני כמה שנים רק מהדתיים הלייט ביותר. (כעין ביקורת המקרא וכו').



אמנם כך פירשו המלבי"ם והנצי"ב. 
וכשלעצמו, אינני מבין כלל מה טעם לומר דליכא אצל יעקב אהבת אב לבנו?
 

אברכצ'יק

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך,
איפה הוא בנ"ך?
במשניות נמצא .
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אברכצ'יק אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך,
איפה הוא בנ"ך?
במשניות נמצא .
(אני יודע, התכוונתי וכן הסיפורים בנ"ך).
 
 

אבקשה טוב

משתמש ותיק
יש ספר באר זכות של הרב אלדד סבג. גם בהברובוקס. וגם במשבצות זהב לרב שבתי וייס ביאר הרבה דברים
 

פלגי מים

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבל אני מבקש יותר  מסגנון הספרים הנ׳׳ל כתבי האריז׳׳ל משער הגלגולים[ספרי חסידות גם אפשרי]וכו׳ ופחות ממחברים בני זמננו.
 

פתח הבית

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לא אמנע מלכתוב את דעתי אע"פ שזה יכעיס כמה מחברי הפורום.
לא כל מה שלא מתאים לנו אנו צריכים "לפרשן" "ולהוציא מהפשט" כדי שזה יסתדר להתנהלות החרדית המקובלת בזמנינו, לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', וכן כל מיני סיפורים בתנ"ך, אלו דברים שהיו כפשטם ממש או קרוב לפשטן כפי דרשות חז"ל, והן אמנם יש דברים שאינם כפשטם, אבל הרבה מאוד דברים היו כפשטם כי אורח החיים לפני כמה אלפי שנים היה שונה בתכלית ממה שאנו רגילים, וכמו שאמרו יואב ואבנר יקומו הנערים וישחקו לפנינו וזלזלו בלא תרצח, וכיוצא בזה בזמן התנאים באותו שרץ במזבח והוציא סכין והרג את חבירו, כי שפיכות דמים הוא דזל, ואם זה לא מתאים לנו לא נוציאו מפשטו ונעקמו, אלא נשנה את "קיבוע דעתינו" ונבין שמה שחונכנו לא היה דברים בסיסים במשך כל הדורות, ודי בזה.

מאד מקווה שהכעסת רבים פה, שאל''כ יפה שינוי השם לפורום זה
 

סתם איש

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
סתם איש אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא אמנע מלכתוב את דעתי אע"פ שזה יכעיס כמה מחברי הפורום.
לא כל מה שלא מתאים לנו אנו צריכים "לפרשן" "ולהוציא מהפשט" כדי שזה יסתדר להתנהלות החרדית המקובלת בזמנינו, לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך, אלו דברים שהיו כפשטם ממש או קרוב לפשטן כפי דרשות חז"ל, והן אמנם יש דברים שאינם כפשטם, אבל הרבה מאוד דברים היו כפשטם כי אורח החיים לפני כמה אלפי שנים היה שונה בתכלית ממה שאנו רגילים, וכמו שאמרו יואב ואבנר יקומו הנערים וישחקו לפנינו וזלזלו בלא תרצח, וכיוצא בזה בזמן התנאים באותו שרץ במזבח והוציא סכין והרג את חבירו, כי שפיכות דמים הוא דזל, ואם זה לא מתאים לנו לא נוציאו מפשטו ונעקמו, אלא נשנה את "קיבוע דעתינו" ונבין שמה שחונכנו לא היה דברים בסיסים במשך כל הדורות, ודי בזה.

זה נכון שזה לא מסתדר עם ההנהלות החרדית של זמנינו, אבל זה גם לא אותו ראש והסתכלות של אדם בן זמנינו.
וכוונתי, ששפיטה של אדם בדרך כלל נעשית לפי אמות המושגים והמידה שלו, וברור שההתנהלות של אנשים בתקופות אחרות, וודאי של אנשים גדולים פי כמה מאדם בן זמנינו, ודאי אי מאפשר לומר שהפשט הפשוט הוא כפי איך שזה מצטייר לענינו בראיה הראשונה.
ומקיבוע מחשבתי זה ודאי שצריך לצאת ולא תמיד אפשרי.....
ולדוגמה, כל אדם שיקח אדם שבאמת הוא מעריך אותו בתור שהוא כמה דרגות מעליו, אם הוא יראה אצלו מעשה באופן טבעי יבין שהרגשות והמעשים שלו נובעים ממקום אחר מאשר אצל האדם הפשוט. וק"ו בן בנו של ק"ו על קדושי עליון שמסופר עליהם בתנ"ך.
ומי שרוצה להישאר בקיבוע המחשבתי שלו ולהסתכל על כולם במבט המצומצם שלו אז במחילה שיסביר לי את מעשה שמשון או שאול לדוגמה, שאם הוא לוקח את זה כפשוטו אז במחילה שיוריד את הכיפה, כי אם זה גדולי האומה ומי שה' בחר והעם מעריץ אז......
אני לדוגמא יעשה שינוי קטן בתרחיש כדי להבינו וישאיר את הכל כפי הפשט, למשל הסיפור של בת שבע ודוד, חז"ל אמרו שדוד לא היה ראוי לעבירה זו וה' סיבב את הדבר כדי שיצא מהם שלמה.
ואז אני מסביר את זה כפשטו ממש וכעין הסיפורים על תאות התנאים והאמוראים בסוף קידושין שמבואר שכיון שהם צחקו על היצר הרע הוא התנכל אליהם ונכנס בהם בכל כוחו מעבר לשליטת אנוש, ואף אצל דוד כיון שמה' יצא הדבר נכנס בו היצר הרע מעבר ליכולתו, ואז אני משאיר הכל כפשטו וגם לא מוריד מאומה מגדלותו, אבל אני לא יוציאנו מפשטו ויאמר שדוד בכלל לא התאוה אלא ראה איזה חשבון של גלגולים וטעה באיזה רוח הקודש שפירש אותה לא נכון וכו', וזו דוגמא שתלמד על הכל.
במקרה הזה אתה צודק, [בשונה למשל מהדוגמה שהבאת על זלזול ברציחה] אבל אין הרבה הבדל מאם היה לו טעות ברוה"ק או ההסבר שלך. ובדרך כלל בעלי ה'פשוטו' גם לא יסכימו להסבר שלך
והערת אגב, הסבר שמסביר חטאים כביכול של קדמונים על ידי טעות ברוה"ק זה יותר גרוע מאשר להשאיר אותו כפשוטו או לפחות בחוסר הבנה.
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
אברכצ'יק אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך,
איפה הוא בנ"ך?
במשניות נמצא .

דאתנייך מתנייתא לא אקרייך קראי.

זיל קרי בי רב הוא (שופטים כ"א י"ט - כ"א):
"הִנֵּה חַג-ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה, וגו'. וּרְאִיתֶם, וְהִנֵּה אִם-יֵצְאוּ בְנוֹת-שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת, וִיצָאתֶם מִן-הַכְּרָמִים, וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ; וַהֲלַכְתֶּם, אֶרֶץ בִּנְיָמִן"
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אברכצ'יק אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לדוגמא שבנות ישראל היו יוצאות וחולות בכרמים ביוה"כ וכו', ועוד כל מיני סיפורים בתנ"ך,
איפה הוא בנ"ך?
במשניות נמצא .

דאתנייך מתנייתא לא אקרייך קראי.

זיל קרי בי רב הוא (שופטים כ"א י"ט - כ"א):
"הִנֵּה חַג-ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה, וגו'. וּרְאִיתֶם, וְהִנֵּה אִם-יֵצְאוּ בְנוֹת-שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת, וִיצָאתֶם מִן-הַכְּרָמִים, וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ; וַהֲלַכְתֶּם, אֶרֶץ בִּנְיָמִן"
כמובן שזה לא היה ביוה"כ וזה היה גם משהו זמני והוראת שעה, ובתור מנהג קבוע הוא רק במשניות.
 
 

פשוטאי

משתמש רגיל
לענ"ד הא פשיטא שאין לנו אלא דברי חז"ל בכל מקום.
אלא שאין לשכוח שאף הנביא עצמו רצה לספר את המעשה בצורה מסוימת בדווקא,
וכלום היה לו עניין להראות בכוונה דברים שהם כביכול נורא חמורים בעוד שמדובר בפגמים בדקות על פי ביאורי חז"ל והספה"ק.
אלא שלמרות ההסברים וודאי שאכתי יש מקום גם לצורה שבה הנביא רוצה שייקלטו הדברים.
וכגון בעובדא דדוד ובת שבע שברור שהנביא רצה ללמדנו את כוחה של התשובה אף בחטאים חמורים,
למרות שההסתכלות על המעשה על פי חז"ל היא שונה לגמרי.
והדברים מורכבים ורגישים, וזה מבלי להתייחס לסוגייה המורכבת של הדרש והפשט.
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
א. כמובן שזה לא היה ביוה"כ

ב. וזה היה גם משהו זמני והוראת שעה

א. אינני יודע, כתוב שזה היה ביום חג כל שהוא, הגיוני שזה יהיה תואם עם האמור בדברי חז"ל, (כלומר, או ט"ו באב או יוהכ"פ).

ב. ממש לא, ההוראת שעה היתה על ה'חטיפה', אך עצם החגיגה וה'מחולות' היו, כמובן, כבכל חג וחג, עיי"ש.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
א. כמובן שזה לא היה ביוה"כ

ב. וזה היה גם משהו זמני והוראת שעה

א. אינני יודע, כתוב שזה היה ביום חג כל שהוא, הגיוני שזה יהיה תואם עם האמור בדברי חז"ל, (כלומר, או ט"ו באב או יוהכ"פ).

ב. ממש לא, ההוראת שעה היתה על ה'חטיפה', אך עצם החגיגה וה'מחולות' היו, כמובן, כבכל חג וחג, עיי"ש.
בפשטות החגיגה היא חגיגת חג לצורך שמחת חג, ולא עניני זיווגים, ועל זה באה העצה לכו כשהם חלות ברכמים ותחטפו, ובהמשך הדורות הוחל המנהג של הזיווג מחמת מה שהיה עם בנימין, וט"ו באב הוא כדאמרי' דבט"ו באב הותרו שבטים לבוא זה בזה, וזו ראיה לדברי.
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בפשטות החגיגה היא חגיגת חג לצורך שמחת חג, ולא עניני זיווגים, ועל זה באה העצה לכו כשהם חלות בכרמים ותחטפו, ובהמשך הדורות הוחל המנהג של הזיווג מחמת מה שהיה עם בנימין

לו יהי, בכל אופן כתוב שהבנות הלכו וחוללו בכרמים, גם אם זה לא לצורך זיווג עדיין זה תמוה מאוד להמתבונן בעינים 'עדכניות' בנות זמנינו, (ולענ"ד זה אפילו יותר תמוה).
 
חלק עליון תַחתִית