לא שואלים למה שואלים רק מה

א אידיש קינד

משתמש ותיק
כלל ידוע הוא בעולם הישיבות: אין אנו שואלים למה שואלים רק מה.
ובכן, מה הגדר של מה ומה הגדר של מדוע ?
מתי זה נק' מה ומתי מדוע?
שמעתי בזה הגדרה נפלאה, כל מה שאני יודע ומבין זה נק' עדיין בגדר למה, מה שאני לא מבין ואין לי תשובה זה כבר נק' מדוע....
 

במבי

משתמש ותיק
למה שלא שואלים למה ?

ויעויין בתפארת ישראל 

העיון וההתעמקות בהעניינים שלומד. שלא יזוז משום דבר שלומד עד שישאל וישיב לעצמו על ז' שאלות, מי, מה, למי, או את מי, מתי, איה, איך, ולמה. שכשתדע להשיב על אלה הז' שאלות, יבורר לך כל דבר חמור ועמוק. גם ישקיף סביבות העניין שלמד יפה, אם אין בו סתירה במה שלמד כבר. גם ישאל א"ע אם אין שם בהדבר שלומד מלה יתירה, ולמה נכתב מלה זאת, וכדומה בהשאלות, עד שיבורר לו הדבר כשמלה חדשה. ועל העניין הזה, אמר, ודע מה וכו', ר"ל לא די שצריך אתה לידע הטעם של כל דבר כפי הראוי וכפי שמותר הישראלי הכשר לשאול. אלא צריך אתה ג"כ להתבונן בכל דבר הטעם שתוכל להשיב לאפיקורס כשתזדמן עמו, שאינו מתרצה בקבלתינו הנאמנה, רק בימה ששכל אנושי סובל (אבות ב-יד)


ור' אברהם פריד גם משמיע לנו זאת מוזיקלית....

הצג קובץ מצורף 08-מי מה.mp3
 

סמל

משתמש רגיל
א אידיש קינד אמר:
כלל ידוע הוא בעולם הישיבות: אין אנו שואלים למה שואלים רק מה.
ובכן, מה הגדר של מה ומה הגדר של מדוע ?
מתי זה נק' מה ומתי מדוע?
שמעתי בזה הגדרה נפלאה, כל מה שאני יודע ומבין זה נק' עדיין בגדר למה, מה שאני לא מבין ואין לי תשובה זה כבר נק' מדוע....
במבי אמר:
למה שלא שואלים למה ?
שלא יזוז משום דבר שלומד עד שישאל וישיב לעצמו על ז' שאלות, מי, מה, למי, או את מי, מתי, איה, איך, ולמה.
בדברי התפארת ישראל נמצאת שאלת ה'למה' אחרונה, ונראה לי שכל השאלות שקודמות לה הינם מגדר ה'מה'
וע"כ פשוט שאפשר לשואל 'למה', אבל רק אחרי שמסיימים את ה'מה', ודא עקא שפעמים רבות הלומדים אינם מסיימים את כל ה'מה', וכבר נזקקים להתקדם,
ובמקום כזה אין להם להתעכב על הבנת ה'למה' יותר מאשר שאר פרטי ה'מה'.
 

צ''ע

משתמש ותיק
א אידיש קינד אמר:

המימרא הזו היא לענ''ד טעות שהשתרבבה מהיסוד הבריסקאי שאין אנו צריכים לקרב את התורה לשכלנו אלא עלינו לקרב את שכלינו לדעת התורה, וברור שמדיני לימוד התורה חייבים אנו ללמוד ולהבין כל דין מהו יסודו וטעמו עד כמה שהיד מגעת חוץ ממה שהדברים המסוימים שמפורש בהם שאין אנו מוסגלים להבין את הטעם על בוריו כפרה אדומה, אבל אי''ז אלא דין מדיני לימוד התורה ואין לזה כח והשפעה מעשי כלל לא על ההנהגה בפועל ורק בהבנה של דיני התורה מה שמקובל לשאול ולנסות להבין כנ''ל, ולפעמים יוצא גם מהסוגיא משהו מחודש לפי הכללים שלימדונו רבותינו מה לשאול ואיך להסיק מסקנות מהסוגיא,

והפיתוח הלך כך : שאין שואלים 'למה' כאילו שה'למה' ישנה משהו... אלא 'מה' דהיינו אך ורק מה שמלמדת אותנו התורה, ולא ח''ו מה ששכלנו מלמד אותנו ואח''כ אנו ''מיישבים'' את הז עם התורה, כמו שרבו היום בקהילות ועלונים ודרשנים מסוגים שונים... שכ''א אומר את סברות בטנו ואמרות 'מוחו' ואח''כ תופס ומחפש 'מדרשים' ו''חזלי''ם'' ומשעבד [נעבאך..] אותם לדבריו והכל מלקקין את המילים...

ובקיצור, אין המימרא הזו 'הלכה' למעשה לפי פשוטה כלל כי ממ''נ בתורה כן צריך לשאול, אלא ש'הלמה' לא משנה כי אם ההבנה בתורה ולא הבנתינו !
 

צבי הירש

משתמש ותיק
א אידיש קינד אמר:
כלל ידוע הוא בעולם הישיבות: אין אנו שואלים למה שואלים רק מה.
ובכן, מה הגדר של מה ומה הגדר של מדוע ?
הנוהגים בכלל זה מכניסים לתוך ה"מה" את כל ה"למה", וטוענים שבסך הכל שאלו "מה"... ותו לא
עדיף לא לנהוג כלל ב"כלל" זה, ולשאול תמיד מה ולמה, אלא שרצוי להקדים את ה"מה" לפני ה"למה"
 
 
זה ווארט ידוע בשם ר' חיים,
והוא מצלצל באידיש יותר טוב.
אבל ברור שבלי למה אי אפשר להבין את ה'מה' וכמבואר ברש"י פרשת השבוע 'אשר תשים לפניהם', אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם.
 

א אידיש קינד

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
זה ווארט ידוע בשם ר' חיים,
והוא מצלצל באידיש יותר טוב.
אבל ברור שבלי למה אי אפשר להבין את ה'מה' וכמבואר ברש"י פרשת השבוע 'אשר תשים לפניהם', אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם.
זה אומר שיש "למה" שעדיין בגדר "מה".
 

קמנו ונתעודד

משתמש ותיק
תוכל לדמיין מהלך כזה, נפוץ מאוד, שיש מושג ויש לנו חקירה. מציגים הגדרה אחת שמתקבלת על הדעת, והגדרה אחת שבכלל לא.
ואז מאריכים להוכיח באותות ומופתים שדווקא ההגדרה ההיא היא הנכונה.
ואז יקום השואל וישאל - אבל למה???
והתשובה תהיה - אנחנו לא שואלים למה, רק מה.

מאידך גיסא, התורה תמיד מכילה חלק נשגב שאנחנו לא מסוגלים להבין. השאלה היא איך אנחנו מגדירים אותו.
 

כפשוטו

משתמש ותיק
צ''ע אמר:
המימרא הזו היא לענ''ד טעות שהשתרבבה מהיסוד הבריסקאי שאין אנו צריכים לקרב את התורה לשכלנו אלא עלינו לקרב את שכלינו לדעת התורה, וברור שמדיני לימוד התורה חייבים אנו ללמוד ולהבין כל דין מהו יסודו וטעמו עד כמה שהיד מגעת חוץ ממה שהדברים המסוימים שמפורש בהם שאין אנו מוסגלים להבין את הטעם על בוריו כפרה אדומה, אבל אי''ז אלא דין מדיני לימוד התורה ואין לזה כח והשפעה מעשי כלל לא על ההנהגה בפועל ורק בהבנה של דיני התורה מה שמקובל לשאול ולנסות להבין כנ''ל, ולפעמים יוצא גם מהסוגיא משהו מחודש לפי הכללים שלימדונו רבותינו מה לשאול ואיך להסיק מסקנות מהסוגיא,

והפיתוח הלך כך : שאין שואלים 'למה' כאילו שה'למה' ישנה משהו... אלא 'מה' דהיינו אך ורק מה שמלמדת אותנו התורה, ולא ח''ו מה ששכלנו מלמד אותנו ואח''כ אנו ''מיישבים'' את הז עם התורה, כמו שרבו היום בקהילות ועלונים ודרשנים מסוגים שונים... שכ''א אומר את סברות בטנו ואמרות 'מוחו' ואח''כ תופס ומחפש 'מדרשים' ו''חזלי''ם'' ומשעבד [נעבאך..] אותם לדבריו והכל מלקקין את המילים...
מר ביאר הדק היטב כי אכן יסוד המשפט לקוח משיטת בריסק, אך שלא כדברי מר -אין המשפט הזה בה להילחם במעלי סברות כרס כאלו ואחרות, כ"א זוהי המחלוקת השיטתית ביני שיטת בריסק לשיטת ר' שמעון שקופ ודומיו שכן חיזרו אחר ה'מדוע', וזאת מכיון ששיטתם היתה שע"י הבנת ה'מדוע' יובן בדרך ממילא 'מה', ובצורה נהירה יותר.

לכאורה צ"ל שאלו שני שיטות החשיבה הבסיסיים בעולם הישיבות ומשני ענפים אלו הדבר מסתעף לעוד סעיפים ותתי סעיפים. (השיטה היותר מקובלת כיום היא אכן נוטה לשיטת ה'מה' ופחות לשיטת ה'מדוע'. (ובאמת, חבל..))

אאל"ט ניתן למצוא לזה התייחסות בספר "תורה יבקשו מפיהו" על הר"ש שקאפ.
 

נשמה

משתמש חדש
שמעתי פעם הגדרה, שר'נחום הוא בדרך למה ובריסק מה... ואם מבינים מה כתיב אין שום שאלה למה.
 

מםאלף

משתמש ותיק
א אידיש קינד אמר:
כלל ידוע הוא בעולם הישיבות: אין אנו שואלים למה שואלים רק מה.
גמ' היא "למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו!"
אך יש לחלק בין שתי צורות של שאלת 'למה'?
האחת: למה תוקעים הרי אפשר גם לא לתקוע? זו שאלה שלא מלמדת אותנו דבר, כך ציוונו הבורא ובוודאי היה יכול לצוותינו לא לתקוע כלל או לחילופין לתקוע כל יום.
השניה: למה תוקעים, כלומר מה טעם התקיעה? האם לקריאת הצלה (הקיפוה ליסטים) או לאזהרה (כמו אזעקה) או קריאה לכולם שיבואו (נסיעת המחנות) או אולי שמא ביטוי כבוד למלך שבא? שאלה זו היא לא רק 'למה' אלא היא כעין 'מה' ודו"ק.
 

אברכצ'יק

משתמש ותיק
זה באמת מתאים יותר לדרך בריסק.
ההגדרה המדויקת יותר למה שלומדים רובם היום בישיבות היא, שמחפשים 'מה', אבל באופן שאם נזדקק לזה אפשר יהיה גם להבין 'למה'.
 
תורת הנגלה אינה עוסקת ב"למה" כלל.
זה תפקידה של תורת הסוד.

דהיינו יש פעמים ששואלים למה, אך הכוונה לא ממש לטעמי המצוות, אלא רק למה אמרה המשנה כך, ומניין לתנא כך וכך, כשהתשובה שדרש זאת מהפסוק - היא תשובה מספיקה.

מי שרוצה להעמיק ב"למה", מומלץ לו ללמוד בספרים "ליקוטי הלכות", שנתחברו על סדר השו"ע על יסוד זה - להראות איך לכל הלכה בשו"ע יש שורש ע"פ הסוד.
 

מםאלף

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
ליקוטי הלכות
אהובי אחי היקר, האם ב'ליקוטי הלכות' ניתן להבין דיונים בחושן משפט?

לא, החיבור לא נועד לכך, בכדי להבין את הדיונים תלמד קצות ונתיבות וכדו'. (אחר המחילה שאני עונה בשם הברסלבר).
ב'לקוטי הלכות' תוכל למצוא הרבה דברי קבלה וחסידות המרומזים בהלכות ובשרשי המצוות. כמו כן הוא מתבל את דבריו בדברי מוסר וכיבושין ומאידך דברי חיזוק.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
תורת הנגלה אינה עוסקת ב"למה" כלל.
זה תפקידה של תורת הסוד.

תורת הנגלה עוסקת פעמים אין ספור ב'למה'.

תורת הסוד עוסקת רק ב'למה' אחר.

ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע וכו'.
 
מםאלף אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
ליקוטי הלכות
אהובי אחי היקר, האם ב'ליקוטי הלכות' ניתן להבין דיונים בחושן משפט?

לא, החיבור לא נועד לכך, בכדי להבין את הדיונים תלמד קצות ונתיבות וכדו'. (אחר המחילה שאני עונה בשם הברסלבר).
ב'לקוטי הלכות' תוכל למצוא הרבה דברי קבלה וחסידות המרומזים בהלכות ובשרשי המצוות. כמו כן הוא מתבל את דבריו בדברי מוסר וכיבושין ומאידך דברי חיזוק.
תודה בשם הברסלבר, כמובן שאני מכיר היטב את הספר הנ"ל ולכן תמהתי שהוא שולח אותי לשם כדי להבין 'למה'.
 

כפשוטו

משתמש ותיק
חושבני כי מן הראוי לנטוש את 'מה' שנאמר בפועל (קרי, שהדיון חולף אט אט לנושא אחר) ונחזור ל'למה' נפתח האשכול (קרי, דיון בגדרי הלימוד)...
 
פינחס רוזנצוויג אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
ליקוטי הלכות
אהובי אחי היקר, האם ב'ליקוטי הלכות' ניתן להבין דיונים בחושן משפט?

לא. הדיונים עצמם הרי עוסקים ב"מה" (כולל גם "מניין" ו"מנלן", אבל לא בטעמי המצוות).
בשביל זה צריך ללמוד את השו"ע עצמו ונושאי כליו.

אבל אפשר - ע"י לימוד בליקוטי הלכות - להבין לעומק "למה" ההלכה היא כך.
למשל, למה דווקא שמונה חוטים בציצית.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
מםאלף אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
אהובי אחי היקר, האם ב'ליקוטי הלכות' ניתן להבין דיונים בחושן משפט?

לא, החיבור לא נועד לכך, בכדי להבין את הדיונים תלמד קצות ונתיבות וכדו'. (אחר המחילה שאני עונה בשם הברסלבר).
ב'לקוטי הלכות' תוכל למצוא הרבה דברי קבלה וחסידות המרומזים בהלכות ובשרשי המצוות. כמו כן הוא מתבל את דבריו בדברי מוסר וכיבושין ומאידך דברי חיזוק.
תודה בשם הברסלבר, כמובן שאני מכיר היטב את הספר הנ"ל ולכן תמהתי שהוא שולח אותי לשם כדי להבין 'למה'.
הרבה פעמים ניתן למצוא בין שיתי דבריו הרב לומדות
בהלכות שלוחין זה כמעט שקוף
(אגב בקניינים הוא כותב שזה עניין ב'דעת' וידועים בזה דברי אבי החזו"א)
 
 
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
ליקוטי הלכות
אהובי אחי היקר, האם ב'ליקוטי הלכות' ניתן להבין דיונים בחושן משפט?

לא. הדיונים עצמם הרי עוסקים ב"מה" (כולל גם "מניין" ו"מנלן", אבל לא בטעמי המצוות).
בשביל זה צריך ללמוד את השו"ע עצמו ונושאי כליו.

אבל אפשר - ע"י לימוד בליקוטי הלכות - להבין לעומק "למה" ההלכה היא כך.
למשל, למה דווקא שמונה חוטים בציצית.
ניתן (אולי) להבין כמה דברים באורח חיים, (כלומר לחשוב שאולי מבינים).
אי אפשר להבין כלום בחושן משפט.
 
פינחס רוזנצוויג אמר:
מםאלף אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
אהובי אחי היקר, האם ב'ליקוטי הלכות' ניתן להבין דיונים בחושן משפט?
לא, החיבור לא נועד לכך, בכדי להבין את הדיונים תלמד קצות ונתיבות וכדו'. (אחר המחילה שאני עונה בשם הברסלבר).
ב'לקוטי הלכות' תוכל למצוא הרבה דברי קבלה וחסידות המרומזים בהלכות ובשרשי המצוות. כמו כן הוא מתבל את דבריו בדברי מוסר וכיבושין ומאידך דברי חיזוק.
תודה בשם הברסלבר, כמובן שאני מכיר היטב את הספר הנ"ל ולכן תמהתי שהוא שולח אותי לשם כדי להבין 'למה'.
זה הספר היחיד שאני מכיר שעוסק בכך, שהוא שוה לכל נפש.
הוא נתחבר לשם מטרה זאת: להבין "למה", ומתוך זה לדלות עצות וחיזוק בעבודת ה', ע"פ תורת רבו מוהר"ן.

כפי שאפשר לראות בשער הספר ובהקדמת המחבר.
 
איש תלמודי אמר:
(אגב בקניינים הוא כותב שזה עניין ב'דעת' וידועים בזה דברי אבי החזו"א)
אם לא שאני יודע בברורו את גדלותו של רבינו, לא הייתי מצליח להוציא משורה אחת סברת 'דעת' בקנין.
זה לא דומה לביאור שנכתב מפורש לפתור שאלה ספציפית. זה דיון קבלי ארוך (שבעיני לא מובן) שנכתב שם פעם אחת המילה 'דעת', מילה שנכתבה בספר עוד עשרות פעמים.
 
המצפה לישועת ה' אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
תורת הנגלה אינה עוסקת ב"למה" כלל.
זה תפקידה של תורת הסוד.

תורת הנגלה עוסקת פעמים אין ספור ב'למה'.

תורת הסוד עוסקת רק ב'למה' אחר.

ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע וכו'.
תן דוגמא
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
איש תלמודי אמר:
(אגב בקניינים הוא כותב שזה עניין ב'דעת' וידועים בזה דברי אבי החזו"א)
אם לא שאני יודע בברורו את גדלותו של רבינו, לא הייתי מצליח להוציא משורה אחת סברת 'דעת' בקנין.
זה לא דומה לביאור שנכתב מפורש לפתור שאלה ספציפית. זה דיון קבלי ארוך (שבעיני לא מובן) שנכתב שם פעם אחת המילה 'דעת', מילה שנכתבה בספר עוד עשרות פעמים.
לא נכון מיד בתחילת הל' קניינים הו מקדים שכל העניין זה דעת
אלא שהוא ממש מגדיר איך זה עובד, אבל ברור שיש שם הרבה לומדות למעיין (ריוט"ח האריך בזה פעם)
 
 
פינחס רוזנצוויג אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
אהובי אחי היקר, האם ב'ליקוטי הלכות' ניתן להבין דיונים בחושן משפט?

לא. הדיונים עצמם הרי עוסקים ב"מה" (כולל גם "מניין" ו"מנלן", אבל לא בטעמי המצוות).
בשביל זה צריך ללמוד את השו"ע עצמו ונושאי כליו.

אבל אפשר - ע"י לימוד בליקוטי הלכות - להבין לעומק "למה" ההלכה היא כך.
למשל, למה דווקא שמונה חוטים בציצית.
ניתן (אולי) להבין כמה דברים באורח חיים, (כלומר לחשוב שאולי מבינים).
אי אפשר להבין כלום בחושן משפט.

ואני הקטן חושב שכן זכיתי להבין גם בחושן משפט
 
איש תלמודי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
איש תלמודי אמר:
(אגב בקניינים הוא כותב שזה עניין ב'דעת' וידועים בזה דברי אבי החזו"א)
אם לא שאני יודע בברורו את גדלותו של רבינו, לא הייתי מצליח להוציא משורה אחת סברת 'דעת' בקנין.
זה לא דומה לביאור שנכתב מפורש לפתור שאלה ספציפית. זה דיון קבלי ארוך (שבעיני לא מובן) שנכתב שם פעם אחת המילה 'דעת', מילה שנכתבה בספר עוד עשרות פעמים.
לא נכון מיד בתחילת הל' קניינים הו מקדים שכל העניין זה דעת
אלא שהוא ממש מגדיר איך זה עובד, אבל ברור שיש שם הרבה לומדות למעיין (ריוט"ח האריך בזה פעם)
 
אני לא מוצא את זה בלשונו. בדקתי שוב בפנים, ואיני יודע מה אתה שח.
 
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
לא. הדיונים עצמם הרי עוסקים ב"מה" (כולל גם "מניין" ו"מנלן", אבל לא בטעמי המצוות).
בשביל זה צריך ללמוד את השו"ע עצמו ונושאי כליו.

אבל אפשר - ע"י לימוד בליקוטי הלכות - להבין לעומק "למה" ההלכה היא כך.
למשל, למה דווקא שמונה חוטים בציצית.
ניתן (אולי) להבין כמה דברים באורח חיים, (כלומר לחשוב שאולי מבינים).
אי אפשר להבין כלום בחושן משפט.

ואני הקטן חושב שכן זכיתי להבין גם בחושן משפט
שמא ירמוז אדוני לדבר אחד, רק כדי לשבר את האוזן?
 
חלק עליון תַחתִית