חלוקת הפרשיות - הסדרות על ידי מי?

מתון מתון

משתמש ותיק
ראיתי בפורום אודות חילוק הפרקים בתורה, אך לע"ע לא מצאתי אודות חילוק הסדרות, ובמצו"ב מבואר שנעשה בידי אנכה"ג.
ספהק מלבוש לשבת ויום טוב.PNG
 

צבי הירש

משתמש ותיק
אם אנשי כנסת הגדולה סידרו את חילוק הפרשיות לבני בבל.
אין ספק שסידרו גם את חילוק הסדרות לבני ארץ ישראל.
שהרי הם עצמם היו בא"י ולא בבבל.
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
צבי הירש אמר:
אם אנשי כנסת הגדולה סידרו את חילוק הפרשיות לבני בבל.
אין ספק שסידרו גם את חילוק הסדרות לבני ארץ ישראל.
שהרי הם עצמם היו בא"י ולא בבבל.

והיכן מבואר שהם חילקו הפרשיות לבני בבל?
 

יוסף מיכל

משתמש ותיק
בתחילת פרשת ויחי כתב רש"י בשם חז"ל 'פרשה זו סתומה' - כלומר שאע"פ שמתחילה פרשה חדשה, בתורה אין ריוח לא של סתומה ולא של פתוחה, כדרך שיש בכל פרשיות התורה. ויש שהוכיחו מכאן שחילוק הפרשיות הוא קדום מימי חז"ל.
אבל אינו נכון, והפירוש שם הוא כפי שפירשוהו מפרשי רש"י (ראה גור אריה ועוד), שמצד הענין היה ראוי ומתאים הפסק, וע"ז עמדו חכמינו למה הפרשה 'סתומה' ללא שום הפסק.
 

צבי הירש

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
צבי הירש אמר:
אם אנשי כנסת הגדולה סידרו את חילוק הפרשיות לבני בבל.
אין ספק שסידרו גם את חילוק הסדרות לבני ארץ ישראל.
שהרי הם עצמם היו בא"י ולא בבבל.

והיכן מבואר שהם חילקו הפרשיות לבני בבל?
אלא למי?

היחידים שקראו בחילוק זה הם בני בבל, בני א"י היו מחלקים לפי חילוק הסדרות, וכמבואר בגמרא שבארץ ישראל מסיימים התורה פעם בשלש שנים, וכמפורש בכל המדרשים שמקורם בא"י. 
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
צבי הירש אמר:
מתון מתון אמר:
צבי הירש אמר:
אם אנשי כנסת הגדולה סידרו את חילוק הפרשיות לבני בבל.
אין ספק שסידרו גם את חילוק הסדרות לבני ארץ ישראל.
שהרי הם עצמם היו בא"י ולא בבבל.

והיכן מבואר שהם חילקו הפרשיות לבני בבל?
אלא למי?

היחידים שקראו בחילוק זה הם בני בבל, בני א"י היו מחלקים לפי חילוק הסדרות, וכמבואר בגמרא שבארץ ישראל מסיימים התורה פעם בשלש שנים, וכמפורש בכל המדרשים שמקורם בא"י. 
היכן מבואר ש"הם" חילקו הפרשיות לבני בבל?
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
יוסף מיכל אמר:
בתחילת פרשת ויחי כתב רש"י בשם חז"ל 'פרשה זו סתומה' - כלומר שאע"פ שמתחילה פרשה חדשה, בתורה אין ריוח לא של סתומה ולא של פתוחה, כדרך שיש בכל פרשיות התורה. ויש שהוכיחו מכאן שחילוק הפרשיות הוא קדום מימי חז"ל.
אבל אינו נכון, והפירוש שם הוא כפי שפירשוהו מפרשי רש"י (ראה גור אריה ועוד), שמצד הענין היה ראוי ומתאים הפסק, וע"ז עמדו חכמינו למה הפרשה 'סתומה' ללא שום הפסק.
מי אמר שאינו נכון? 
בראשונים משמע שהכוונה לפרשה שלנו (עי' מנח"ש ריש ויצא), שזו באמת גם הפרשה שמוזכר בה פטירת יעקב.
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
יוסף מיכל אמר:
בתחילת פרשת ויחי כתב רש"י בשם חז"ל 'פרשה זו סתומה' - כלומר שאע"פ שמתחילה פרשה חדשה, בתורה אין ריוח לא של סתומה ולא של פתוחה, כדרך שיש בכל פרשיות התורה. ויש שהוכיחו מכאן שחילוק הפרשיות הוא קדום מימי חז"ל.
אבל אינו נכון, והפירוש שם הוא כפי שפירשוהו מפרשי רש"י (ראה גור אריה ועוד), שמצד הענין היה ראוי ומתאים הפסק, וע"ז עמדו חכמינו למה הפרשה 'סתומה' ללא שום הפסק.



שם הכוונה היא פרשה כמו פרשה פתוחה וסתומה,ולא פרשה שקוראים כל שבוע, הוא שאל על חלוקת הפרשות שקוראים כל שבוע ('סדרה')
 

צבי הירש

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
צבי הירש אמר:
מתון מתון אמר:
והיכן מבואר שהם חילקו הפרשיות לבני בבל?
אלא למי?

היחידים שקראו בחילוק זה הם בני בבל, בני א"י היו מחלקים לפי חילוק הסדרות, וכמבואר בגמרא שבארץ ישראל מסיימים התורה פעם בשלש שנים, וכמפורש בכל המדרשים שמקורם בא"י. 
היכן מבואר ש"הם" חילקו הפרשיות לבני בבל?
בספר המלבוש שהבאת בהודעה שבפתיחת האשכול...
 
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
ראיתי בפורום אודות חילוק הפרקים בתורה, אך לע"ע לא מצאתי אודות חילוק הסדרות, ובמצו"ב מבואר שנעשה בידי אנכה"ג.
ספהק מלבוש לשבת ויום טוב.PNG

לגוף דברי הספר כדאי לדעת על חלוקה אחרת של הפרשיות בזמן הגאונים לפיה פרשת ברד דווקא פותחת את פרשת בא שנקראת לפי מנהג זה - 'פרשת השכם'.
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
עשירית האיפה אמר:
יוסף מיכל אמר:
בתחילת פרשת ויחי כתב רש"י בשם חז"ל 'פרשה זו סתומה' - כלומר שאע"פ שמתחילה פרשה חדשה, בתורה אין ריוח לא של סתומה ולא של פתוחה, כדרך שיש בכל פרשיות התורה. ויש שהוכיחו מכאן שחילוק הפרשיות הוא קדום מימי חז"ל.
אבל אינו נכון, והפירוש שם הוא כפי שפירשוהו מפרשי רש"י (ראה גור אריה ועוד), שמצד הענין היה ראוי ומתאים הפסק, וע"ז עמדו חכמינו למה הפרשה 'סתומה' ללא שום הפסק.



שם הכוונה היא פרשה כמו פרשה פתוחה וסתומה,ולא פרשה שקוראים כל שבוע, הוא שאל על חלוקת הפרשות שקוראים כל שבוע ('סדרה')
דרכי שמואל אויערבאך בראשית.PNG
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
צבי הירש אמר:
מתון מתון אמר:
צבי הירש אמר:
אלא למי?

היחידים שקראו בחילוק זה הם בני בבל, בני א"י היו מחלקים לפי חילוק הסדרות, וכמבואר בגמרא שבארץ ישראל מסיימים התורה פעם בשלש שנים, וכמפורש בכל המדרשים שמקורם בא"י. 
היכן מבואר ש"הם" חילקו הפרשיות לבני בבל?
בספר המלבוש שהבאת בהודעה שבפתיחת האשכול...
על זה היה שאלתי אם יש לזה מקור מוקדם.
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
נותן טעם לשבח אמר:
מתון מתון אמר:
ראיתי בפורום אודות חילוק הפרקים בתורה, אך לע"ע לא מצאתי אודות חילוק הסדרות, ובמצו"ב מבואר שנעשה בידי אנכה"ג.
ספהק מלבוש לשבת ויום טוב.PNG

לגוף דברי הספר כדאי לדעת על חלוקה אחרת של הפרשיות בזמן הגאונים לפיה פרשת ברד דווקא פותחת את פרשת בא שנקראת לפי מנהג זה - 'פרשת השכם'.
אשמח להוספת ביאור או מ"מ.
 
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
נותן טעם לשבח אמר:
מתון מתון אמר:
ראיתי בפורום אודות חילוק הפרקים בתורה, אך לע"ע לא מצאתי אודות חילוק הסדרות, ובמצו"ב מבואר שנעשה בידי אנכה"ג.
ספהק מלבוש לשבת ויום טוב.PNG

לגוף דברי הספר כדאי לדעת על חלוקה אחרת של הפרשיות בזמן הגאונים לפיה פרשת ברד דווקא פותחת את פרשת בא שנקראת לפי מנהג זה - 'פרשת השכם'.
אשמח להוספת ביאור או מ"מ.
חפש באוצה"ח (פתוח בחינם כעת) או בפורום שלהם (אולי גם פה) 'פרשת השכם'.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
חזה התנופה סימן נד

חילוק הסדרים וחיבוריהם הוא כדי שתעלה קריא' כל התור' בשנה אחת ולכן כל חכם בעירו או בארצו חיבר והפריד הסדרים כפי הסדר שראה שהוא הנאות ואין הסדור ההוא הלכה קבועה רק מנהג ואינו חובה לשנות מנהג הנהוג בברכה לקיים סי' סגרו ופסחו וכן כל כיוצא בזה בשאר הסימנין, סברא:
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
נותן טעם לשבח אמר:
מתון מתון אמר:
נותן טעם לשבח אמר:
לגוף דברי הספר כדאי לדעת על חלוקה אחרת של הפרשיות בזמן הגאונים לפיה פרשת ברד דווקא פותחת את פרשת בא שנקראת לפי מנהג זה - 'פרשת השכם'.
אשמח להוספת ביאור או מ"מ.
חפש באוצה"ח (פתוח בחינם כעת) או בפורום שלהם (אולי גם פה) 'פרשת השכם'.


ייש"כ, ואכן לפי"ז מבואר היטב שחלוקת המכות בסדר זה הוא באח"ב. . פרשת השכם.PNG
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש ווילנא אמר:
חזה התנופה סימן נד

חילוק הסדרים וחיבוריהם הוא כדי שתעלה קריא' כל התור' בשנה אחת ולכן כל חכם בעירו או בארצו חיבר והפריד הסדרים כפי הסדר שראה שהוא הנאות ואין הסדור ההוא הלכה קבועה רק מנהג ואינו חובה לשנות מנהג הנהוג בברכה לקיים סי' סגרו ופסחו וכן כל כיוצא בזה בשאר הסימנין, סברא:

זהו לחלוקת הקריאה בפועל, אך האם לפי"ז אין חלוקה קבועה לכו"ע בין הסדרות כמו שהם לפנינו?
ולהעיר כי ג"ן פרשיות שבתורה כבר מוזכר בזוה"ק.
 

ובכן

משתמש ותיק
יוסף מיכל אמר:
...ויש שהוכיחו מכאן שחילוק הפרשיות הוא קדום מימי חז"ל.
וכי צריך מקור לכך שהסדר שלנו [רובו ככולו] הוא מזמן חז"ל?
ראה גמרא מגילה:
מגילה (כט:-ל.) אמר:
איתמר חל להיות בואתה תצוה אמר רבי יצחק נפחא קרו שיתא מואתה תצוה עד כי תשא וחד מכי תשא עד ועשית אמר אביי אמרי אוקומי הוא דקא מוקמי התם אלא אמר אביי קרו שיתא מואתה תצוה עד ועשית וחד תני וקרי מכי תשא עד ועשית...
חל להיות בכי תשא עצמה אמר רבי יצחק נפחא קרו שיתא מן ועשית עד ויקהל וחד קרי מכי תשא עד ועשית מתקיף לה אביי השתא אמרי למפרע הוא דקרי אלא אמר אביי קרו שיתא עד ויקהל וחד תני וקרי מכי תשא עד ועשית תניא כוותיה דאביי חל להיות בכי תשא עצמה קורין אותה וכופלין אותה
 

צבי הירש

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
צבי הירש אמר:
מתון מתון אמר:
היכן מבואר ש"הם" חילקו הפרשיות לבני בבל?
בספר המלבוש שהבאת בהודעה שבפתיחת האשכול...
על זה היה שאלתי אם יש לזה מקור מוקדם.
לחלוקת הפרשיות של בני בבל יש מקור בזוה"ק, שם נאמר שהתורה מחולקת לג"ן פרשיות, וכמדומה מובא/משמע שם שזה ניתן למשה בסיני
[בימינו יש נ"ד פרשיות, אך נצבים וילך נחשבות לאחת] 
לחלוקת הסדרות של בני א"י כמדומה אין מקור מוקדם, אלא הפתיחתות שבמדרשים מראות איפה מתחיל כל סדרא, והפתיחתות הקדומות ביותר הם מזמן תלמידי רבינו הקדוש
 
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
עשירית האיפה אמר:
יוסף מיכל אמר:
בתחילת פרשת ויחי כתב רש"י בשם חז"ל 'פרשה זו סתומה' - כלומר שאע"פ שמתחילה פרשה חדשה, בתורה אין ריוח לא של סתומה ולא של פתוחה, כדרך שיש בכל פרשיות התורה. ויש שהוכיחו מכאן שחילוק הפרשיות הוא קדום מימי חז"ל.
אבל אינו נכון, והפירוש שם הוא כפי שפירשוהו מפרשי רש"י (ראה גור אריה ועוד), שמצד הענין היה ראוי ומתאים הפסק, וע"ז עמדו חכמינו למה הפרשה 'סתומה' ללא שום הפסק.



שם הכוונה היא פרשה כמו פרשה פתוחה וסתומה,ולא פרשה שקוראים כל שבוע, הוא שאל על חלוקת הפרשות שקוראים כל שבוע ('סדרה')
דרכי שמואל אויערבאך בראשית.PNG

כאן הכוונה שפרשה זו היא לא פתוחה ואפילו לא סתומה אלא אין לה הפסק כלל, ובכל זאת מקובל שהיא פרשה בפני עצמה (ולא סדרה).
 

ובכן

משתמש ותיק
צבי הירש אמר:
לחלוקת הפרשיות של בני בבל יש מקור בזוה"ק, שם נאמר שהתורה מחולקת לג"ן פרשיות, וכמדומה מובא/משמע שם שזה ניתן למשה בסיני
[בימינו יש נ"ד פרשיות, אך נצבים וילך נחשבות לאחת] 
לחלוקת בני בבל מזמן חז"ל הבאתי מקור.
צבי הירש אמר:
לחלוקת הסדרות של בני א"י כמדומה אין מקור מוקדם, אלא הפתיחתות שבמדרשים מראות איפה מתחיל כל סדרא, והפתיחתות הקדומות ביותר הם מזמן תלמידי רבינו הקדוש
יש בידינו מפיוטי יניי, הפייטן הא"י הקדום, ואפשר למצוא שם רבות מן הסדרות.
דבריך אודות המדרשים, למידת ידיעתי - אין להם בסיס כלשהו.
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
צבי הירש אמר:
מתון מתון אמר:
לחלוקת הפרשיות של בני בבל יש מקור בזוה"ק, שם נאמר שהתורה מחולקת לג"ן פרשיות, וכמדומה מובא/משמע שם שזה ניתן למשה בסיני


לא מצאתי מובאה או משמעות כזאת [בתקו"ז, תי' י"ג, כ"ט:, תי' ט"ז, ל"ח., תיקון כ"א, ס"ב.], והמחסה"ק מלבוש לשויו"ט היה מרא דרזין.
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
עשירית האיפה אמר:
מתון מתון אמר:
עשירית האיפה אמר:
שם הכוונה היא פרשה כמו פרשה פתוחה וסתומה,ולא פרשה שקוראים כל שבוע, הוא שאל על חלוקת הפרשות שקוראים כל שבוע ('סדרה')
דרכי שמואל אויערבאך בראשית.PNG

כאן הכוונה שפרשה זו היא לא פתוחה ואפילו לא סתומה אלא אין לה הפסק כלל, ובכל זאת מקובל שהיא פרשה בפני עצמה (ולא סדרה).
אכן כן, אך בסו"ד כ' שיש שלא הבינו כן, והמשמעות שהבינו שהנדון מחלוקת ג"ן סדרים.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
צבי הירש אמר:
לחלוקת הפרשיות של בני בבל יש מקור בזוה"ק, שם נאמר שהתורה מחולקת לג"ן פרשיות, וכמדומה מובא/משמע שם שזה ניתן למשה בסיני
לא מצאתי מובאה או משמעות כזאת [בתקו"ז, תי' י"ג, כ"ט:, תי' ט"ז, ל"ח., תיקון כ"א, ס"ב.], והמחסה"ק מלבוש לשויו"ט היה מרא דרזין.
ראה למשל:
תיקוני זוהר (תי' כ-כא סב.) אמר:
בגין דאיהי ג"ן סדרים דאורייתא 

 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
מתון מתון אמר:
צבי הירש אמר:
לחלוקת הפרשיות של בני בבל יש מקור בזוה"ק, שם נאמר שהתורה מחולקת לג"ן פרשיות, וכמדומה מובא/משמע שם שזה ניתן למשה בסיני
לא מצאתי מובאה או משמעות כזאת [בתקו"ז, תי' י"ג, כ"ט:, תי' ט"ז, ל"ח., תיקון כ"א, ס"ב.], והמחסה"ק מלבוש לשויו"ט היה מרא דרזין.
ראה למשל:
תיקוני זוהר (תי' כ-כא סב.) אמר:
בגין דאיהי ג"ן סדרים דאורייתא 


איזה משמעות יש שם, הכוונה ברורה ג"ן סדרים דאורייתא ולא 'מדאורייתא'.
 
 

נותן טעם לשבח

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
יש גם שמנו פרשת "אם כסף" לפרשה נפרדת (בספר החינוך מנויות המ"ע ול"ת של פרשת משפטים ואח"כ של "אם כסף")
היה מנהג כזה לחלק שם לפעמים.
מעניין שדווקא החינוך מאחד את נצבים וילך.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
איזה משמעות יש שם, הכוונה ברורה ג"ן סדרים דאורייתא ולא 'מדאורייתא'.
חשבתי שאתה שואל איפה יש בכלל התייחסות לג"ן סדרים בזוהר.
לגבי שאלתך, ראה זוהר ויקהל:
זוהר ויקהל (רו:) אמר:
אסיר ליה למאן דקארי באורייתא למפסק פרשתא או אפילו מלה חדא אלא באתר דפסק משה פרשתא לעמא קדישא, יפסיק, ולא יפסיק מלין דפרשתא דשבתא דא בפרשתא דשבתא אחרא, רזא דא בשעתא דאיפסיקו פרשיין כל חד וחד אתעטרא וקיימא קמי קודשא בריך הוא, כיון דאשלימו למפסק הני פרשיין דכל שתא אתעטרו קמיה קודשא בריך הוא ואמרי אנא משבת פלוני (ס"א מצבורא פלוני) ואנא משבת פלוני, (מצבורא פלוני), בההיא שעתא קרא ליופיא"ל רב ממנא ולחמשין ותלת רתיכין קדישין דתחות ידיה דאתמנון בשמושא דאורייתא, וכל רתיכא ורתיכא מני ליה להאי רתיכא על פרשתא פלניא דבשבת פלוני, ורתיכא פלוני על פרשתא פלניא דשבת פלוני, וכל חד וחד משמשא לאורייתא דההוא שבת דיליה, ואסיר לן לערבא אלין באלין ולא לאעלא רתיכא ברתיכא דחבריה אפילו כמלא נימא ואפילו בחד תיבה או אפילו באת חד אלא כל חד וחד כמה דפסיק לון קוב"ה וכמה דמני לון באינון פרשיין כל חד וחד על מטריה, ועל דא כד מתעטרא פרשתא דא סלקן אינון מלין דההיא פרשתא דאשתלים בצבורא ונטיל לון ההוא רתיכא דממנא בההיא פרשתא וסליק לון קמי קודשא בריך הוא ואינון מלין ממש קיימין קמיה ואמרין אנא פרשתא פלניא דאשלימו לי צבורא פלוני הכי והכי, אי אשתלים כדקא חזי ליה סלקין אינון מלין ומתעטרן על כורסייא קדישא וההוא רתיכא משמשא קמיה כל רתיכא ורתיכא פרשתא דכל שבתא ושבתא וכלהו מתעטרן בגו כורסייא קדישא ובהו איהי סלקא לאתיחדא לעילא לעילא ואתעביד כלא כללא חדא, בגין כך זכאה חולקיה מאן דאשלים פרשתא דכל שבתא ושבתא כדקא יאות כמה דאפסיקו לעילא.
ויש לדון בכוונת הדברים.
 
חלק עליון תַחתִית