סגולה להקיף את הר הבית?!

4568734

משתמש ותיק
קיבלתי במייל את זה, מישהו יודע מקור לדברים?
 
סגולה בדוקה!
 
יש לי שכן שמעל עשר שנים ציפה לילדים, וניסה הרבה סגולות, וכולם לא הועילו, ואז גילה את הסגולה שמרן הגר"ח קנייבסקי כתב שהעושה כן מובטח לו שתתקבל תפילתו, להקיף את הר הבית, הקיף התפלל ונושע, ותוך פחות משנה הכניס את בנו הבכור בבריתו לאברהם אבינו עליו השלום.
 

ובכן

משתמש ותיק
4568734 אמר:
קיבלתי במייל את זה, מישהו יודע מקור לדברים?
נשמע לי מוזר ומופרך שהגר"ח קניבסקי יאמר סגולות כאלו...
לא יודע אם הגר"ח אמר או לא, וגם לא אם מוזר ומופרך שיאמר או לא, אבל הענין הזה הוא מנהג קדום ביותר, שהיו נוהגים להקיף את הר הבית ולהתפלל, מובא מזמן הגאונים.
אדרבה, המנהג להתפלל בכותל המערבי דוקא, הוא מאוחר יותר.
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
לא יודע אם הגר"ח אמר או לא, וגם לא אם מוזר ומופרך שיאמר או לא, אבל הענין הזה הוא מנהג קדום ביותר, שהיו נוהגים להקיף את הר הבית ולהתפלל, מובא מזמן הגאונים.
אדרבה, המנהג להתפלל בכותל המערבי דוקא, הוא מאוחר יותר.
נו, אדרבה, נשמח שתביא לנו את מקורות המנהג מזמן הגאונים!
 
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
הגר"ח לא כתב סגול הזו וגם לא אומר אותה לחשוכי בנים.
יש לו סגולות אחרות, לבדוק את המזוזות, להוציא ספר, להבדיל על יין, שילוח הקן, להחזיק ילד לת"ת כשאין להוריו להחזיקו.
ובכלל כל הסגולות שהוא אומר מקורם בחז"ל, כך שזה בכלל לא נשמע.
המנהג מזמן הגאונים הוא על הקפת כהנים.
 

ובכן

משתמש ותיק
4568734 אמר:
ובכן אמר:
לא יודע אם הגר"ח אמר או לא, וגם לא אם מוזר ומופרך שיאמר או לא, אבל הענין הזה הוא מנהג קדום ביותר, שהיו נוהגים להקיף את הר הבית ולהתפלל, מובא מזמן הגאונים.
אדרבה, המנהג להתפלל בכותל המערבי דוקא, הוא מאוחר יותר.
נו, אדרבה, נשמח שתביא לנו את מקורות המנהג מזמן הגאונים!
ראה כאן [נראה אתר לאומי לגמרי...].
 

מענה לשון

משתמש ותיק
4568734 אמר:
מענה לשון אמר:
אפעס זה נשמע סגולה לאומנית... לא? סיבוב שערים וכו'..

בדיוק לכן כתבתי שזה נשמע לי מוזר ומופרך... [ובפרט שכתוב שם שהגרח"ק כתב את זה, שזה בודאי לא נשמע לי, מקסימום מישהו בא אליו ושאל אותו בע"פ אם יש כזה ענין והוא ענה בניד ראש שכן... לא יותר מזה...]

מקסימום הגר"ח ימליץ ללמוד מסכת מדות אבל סיבובי שערי הר הבית אכן מוזר


ומה שכתב הרב @ובכן תקרא מש"נ במכלול
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91_%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A8_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA

סיבוב שערי הר הבית
סיבוב השערים הוא טקס תפילה ייחודי שנזכר במקורות יהודיים קדומים כבר לפני אלף שנים. משתתפי הטקס נהגו לסבב את שערי הר הבית או את שערי חומת העיר, תוך אמירת פרקי תהלים, קיום מנהגי אבלות החורבן, החלים על מי שרואה את המקדש בחורבנו, ותפילות מיוחדות לבניין בית המקדש.

על פי ממצאי הגניזה הקהירית למנהג סיבוב השערים יש שורשים כבר לפני אלף שנה.[1] יהודי בן המאה ה-19 תיאר מעמד זה: "מנהגנו בעיר הקודש ירושלים תיבנה ותכונן לסבב את החומה מבחוץ לכל חול המועד של יום טוב, אנשים נשים וטף, לקיים את הפסוק בתהלים: סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ, שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, פַּסְּגוּ אַרְמְנוֹתֶיהָ (פרק מ"ח), והוא מנהג ישראל קדושים משנים קודמות".[דרוש מקור]

בעת החדשה
בתקופת המנדט הבריטי חידש פרופ' זאב וילנאי את המנהג, בהקפת שערי העיר העתיקה בערב תשעה באב. על פי עדותו, הגיע מספר המשתתפים לעיתים עד לאלף איש.[2] המנהג חודש על ידו שוב לאחר מלחמת ששת הימים. כיום מקיימת תנועת נשים בירוק צעדה סביב החומות בליל תשעה באב[3]

סיבוב השערים בימינו

סיבוב שערים - סוכות תשפ"ב
פעילים של תנועות המקדש ארגנו פעמים רבות סיבובי שערים סביב הר הבית מאז נכבש במלחמת ששת הימים. החל משנת תשמ"ח למשך כעשרים שנה, ארגן מכון המקדש בראשות הרב ישראל אריאל סיבוב על חלק משערי ההר בכל תשעה באב. בשנת תש"ס (2000) התקיימו סיבובי שערים רבים על ידי ארגון "משמר המקדש" שארגן שמירה מסודרת בפתח הר הבית ונתן הדרכה הלכתית לעולים. החל מחודש ניסן תשס"א למשך כארבע שנים, ארגן משמר המקדש בכל חודש בשבת שלפני ראש חודש ("שבת מברכין") שבתות אירוח בעיר העתיקה במסגרתם היו עולים להר הבית ולומדים על המקדש - "שבתות הר הבית". באותן שבתות, היו המשתתפים מתפללים ליד שערים של ההר, ועורכים סיבוב שערי ההר בשבת בצהריים. באותן התפילות השתתפו פעמים רבות חניכי בני עקיבא סניף בין החומות, אשר אמצו את תפילת קבלת השבת שם ומקיימים אותה מדי שבת מאז ועד היום בסמוך לשערי הכותנה והברזל.

החל מראש חודש כסלו תשס"ב (2001) אנשי עמותת אל הר המור ארגנו את סיבוב השערים מדי ראש חודש.[4] שאיפת המארגנים הייתה לבטא באמצעות סיבוב שערי הר הבית את הרצון לבניית בית המקדש ולהעלות את הנושא לסדר היום הציבורי. לדבריהם, "זו דרכנו לחיזוק הקשר התודעתי והנפשי של הציבור היהודי להר הבית, מקום המקדש".[5]

נכון ל-2017, הטקס מתקיים בכל ערב ראש חודש. במסגרת האירוע מתקיים סיור סביב שערי הר הבית. במהלך הסיור, העובר, בין היתר, בתוך הרובע המוסלמי, עוצרים המשתתפים ליד כל אחד מהשערים, ואומרים סדר מיוחד של פרקי תהילים. אחת התחנות בסיבוב היא במקום הקרוב ביותר לקודש הקודשים, בשער מוכרי הכותנה. ברחבת שער האריות, (שער השבטים) מתקיימת תפילת ערבית של ראש חודש, תוך שירה. בדרך כלל בסיבוב השערים לוקחים חלק אלפי משתתפים ומשתתפות. במשך קיומו השתתפו בו למעלה ממאה אלף איש.

את האירוע מאבטחים, בדרך כלל, עשרות שוטרים בגלל הרגישות הביטחונית במעבר ברובע המוסלמי. לעיתים נדירות, המשטרה מבטלת את האירוע עקב התראות או התנגשות של חודש הרמדאן עם תאריך סיבוב השערים.

משנת 2018 התחיל סיבוב שערים בן עשרות משתתפים, אותו מקיימים בחורים ואברכים חרדיים, חלקם מעולי הר הבית וחלקם מהמתנגדים, הסיבוב מתקיים בכל שבוע ביום חמישי בלילה ("ליל שישי" בעגה הישיבתית) בשעה 24:00 לאחר שיעור בענייני המקדש הנמסר קודם לכן בבית הכנסת אוהל יצחק הסמוך לשער השלשלת, פעילות זו מהווה הזדמנות טובה בשביל אלו שאינם נוהגים להיכנס להר הבית, להתקרב לאווירה וליצור השפעה ציבורית בנושא, אף ללא כניסה אל ההר.


תפילת ותיקין בשער הכותנה, יום שישי ר"ח כסליו תשפ"ב.
בסיבובים שבמסגרת זו נהוג דרך קבע לעצור בכל אחד מהשערים ולקרוא תהילים במתכונת "חזן וקהל", בשער החשוך נעצרים המשתתפים לשירה קצרה ודבר תורה, כן הונהג לומר דבר תורה בשער הצאן, ולשיר בשער הסליחה את שירו של הראל טל, תתן אחרית לעמך. בשער השבטים מתפללים תפילת ערבית, ומול שער הרחמים נושאים קדיש,

בשנת 2019 התחילו אותה הקבוצה לקיים גם מנין נץ בשער הכותנה בימי שישי ובראש חודש, ולאחר מכן לצאת לסבב, בסבב הזה יש סדר תפילות מיוחד עם פיוטים מיוחדים לאמירה בשערי הר הבית כפי שהיה נהוג בימי הגאונים[6].

כמו כן, מדי פעם מקיימת אגודת קדושת ציון סיבובי שערים מטעמה, הם אינם במועדים קבועים והאגודה מפרסמת את קיומם זמן מה מראש.

לאחרונה גוברת מגמה של יחידים או קבוצות עצמאיות, בעיקר בני זרמים דתיים שנוהגים שלא לעלות להר הבית, שמסובבים את ההר באופן עצמאי.

לעיתים תכופות נתקלים מסובבי השערים העצמאיים ביחס מפלה מצד המשטרה שמונעת באופן קבוע כניסה לרחבת שער השלשלת ושער המשגיח (המג'לס), וכן חסימות לפרקים של שער הכותנה, הצאן (ע'וואנמה), החשוך, הסליחה (באב א'ל חוטה) והשבטים. למרות פסיקתו של השופט שמואל הרברסט האוסרת פגיעה בחופש הדת של יהודים הבאים להתפלל בשערי הר הבית.
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
4568734 אמר:
ראה כאן [נראה אתר לאומי לגמרי...].
מעניין שבתוך הקישורית שהבאת, מובא כך:
על סמך הברייתא הזו, מביא הרב יצחק זילברשטיין שליט"א (עלינו לשבח בראשית פרשת וישב עמ' תנח) בשם גיסו הגר"ח קנייבסקי שליט"א, כי גם בזמן הזה הקפת הר הבית בחורבנו מביאה שפע וברכה:
"הגר"ח קניבסקי למד מכאן סגולה נפלאה שתועיל לכל אדם רח"ל. בכוחה של סגולה זו של הקפת הר הבית, למלט את האדם מכל הצרות האופפות אותו! בדור שבו אנו חיים, כאשר הצרות עבור למעלה-מראש, חשוב מאוד לדעת על סגולה כזו. שאלתי את גיסי, הרי המשנה מדברת בזמן שבית המקדש היה קיים, ומי ערב לנו שעניין ההקפה פועל גם בתקופתנו? והשיבני, שלמרות הכל, יש בהקפת הר הבית משום סגולה".
 

ובכן

משתמש ותיק
4568734 אמר:
מעניין שבתוך הקישורית שהבאת, מובא כך:
על סמך הברייתא הזו, מביא הרב יצחק זילברשטיין שליט"א (עלינו לשבח בראשית פרשת וישב עמ' תנח) בשם גיסו הגר"ח קנייבסקי שליט"א, כי גם בזמן הזה הקפת הר הבית בחורבנו מביאה שפע וברכה:
"הגר"ח קניבסקי למד מכאן סגולה נפלאה שתועיל לכל אדם רח"ל. בכוחה של סגולה זו של הקפת הר הבית, למלט את האדם מכל הצרות האופפות אותו! בדור שבו אנו חיים, כאשר הצרות עבור למעלה-מראש, חשוב מאוד לדעת על סגולה כזו. שאלתי את גיסי, הרי המשנה מדברת בזמן שבית המקדש היה קיים, ומי ערב לנו שעניין ההקפה פועל גם בתקופתנו? והשיבני, שלמרות הכל, יש בהקפת הר הבית משום סגולה".
אכן. ומעתה יש לומר, שהגר"ח לא אמר 'מובטח לו שתתקבל תפילתו' אלא שיש בכך סגולה לקבלת התפילה, והחשוך בנים הלז ראה כן ב'עלינו לשבח', ונהג כן. ויעתר לו ה' ותהר אשתו.
 

כרוב ממשח

משתמש ותיק
על סגולה דומה לזו [להקיף את ציונו של רבי פנחס בן יאיר לזיווג הגון] שמעתי בשמו של האדומ"ר הנוכחי מבעלזא, כי זה בטוח שזה סגולה לדיאטה...
 

פרג' אזרק

משתמש רגיל
הנה המקור!
בפרק ו' דשמחות (הי"א) גבי מי שיש לו חולה, מקיף בהר הבית דרך שמאל שאומרים לו השוכן בבית הזה ירחם עליו, ושם נאמר מעשה באשה אחת שחלתה בתה ועלתה זו והקיפה ולא זזה משם עד שבו ואמרו לה שנתרפאתה, וכיוצא בזה אמרו שם לענין מי שאבד אבידה שמקיף ואומרים לו השוכן בבית הזה יתן בלב מי שמצאה ויחזירה לך, מעשה באלעזר ובחנניה בן חזקיה בן גרון שאבד ס"ת שלו לקוחה בק' מנה ועלה והקיף, ולא זז משם עד שבאו ואמרו לו נמצא ס"ת. ע"כ. (והובא בדברי מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"א סימן כ"ה).
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
פרג' אזרק אמר:
הנה המקור!
בפרק ו' דשמחות (הי"א) גבי מי שיש לו חולה, מקיף בהר הבית דרך שמאל שאומרים לו השוכן בבית הזה ירחם עליו, ושם נאמר מעשה באשה אחת שחלתה בתה ועלתה זו והקיפה ולא זזה משם עד שבו ואמרו לה שנתרפאתה, וכיוצא בזה אמרו שם לענין מי שאבד אבידה שמקיף ואומרים לו השוכן בבית הזה יתן בלב מי שמצאה ויחזירה לך, מעשה באלעזר ובחנניה בן חזקיה בן גרון שאבד ס"ת שלו לקוחה בק' מנה ועלה והקיף, ולא זז משם עד שבאו ואמרו לו נמצא ס"ת. ע"כ. (והובא בדברי מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"א סימן כ"ה).
אם אני מבין נכון יש כאן טעות.
יש דין שכל מי שיוצא מהר הבית יוצא דרך ימין.
יש שוצאים דרך שמאל, וזה אבל ומנודה. וכאן התחדש שגם מי שיש לו צרה מקיף ויוצא דרך שמאל.
אבל אולי אני טועה, לא עיינתי כעת.
 
 

צבי הירש

משתמש ותיק
יש לציין כי כל המנהג של הקפת הבימה בהושענא רבא, תוך בקשות "הושע נא", הוא מעין וזכר למנהג הקדום להקיף את המזבח עצמו בזמן שביהמ"ק היה קיים
כנראה שיש ענין סגולי בהקפת מקום קדוש
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרג' אזרק אמר:
הנה המקור!
בפרק ו' דשמחות (הי"א) גבי מי שיש לו חולה, מקיף בהר הבית דרך שמאל שאומרים לו השוכן בבית הזה ירחם עליו, ושם נאמר מעשה באשה אחת שחלתה בתה ועלתה זו והקיפה ולא זזה משם עד שבו ואמרו לה שנתרפאתה, וכיוצא בזה אמרו שם לענין מי שאבד אבידה שמקיף ואומרים לו השוכן בבית הזה יתן בלב מי שמצאה ויחזירה לך, מעשה באלעזר ובחנניה בן חזקיה בן גרון שאבד ס"ת שלו לקוחה בק' מנה ועלה והקיף, ולא זז משם עד שבאו ואמרו לו נמצא ס"ת. ע"כ. (והובא בדברי מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"א סימן כ"ה).

זה מובא בספר עלינו לשבח הנ"ל שזה המקור של הגרח"ק לסגולה זו.
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש פשוט מאד אמר:
הגר"ח לא כתב סגול הזו וגם לא אומר אותה לחשוכי בנים.
יש לו סגולות אחרות, לבדוק את המזוזות, להוציא ספר, להבדיל על יין, שילוח הקן, להחזיק ילד לת"ת כשאין להוריו להחזיקו.
ובכלל כל הסגולות שהוא אומר מקורם בחז"ל, כך שזה בכלל לא נשמע.
המנהג מזמן הגאונים הוא על הקפת כהנים.
להבא מומלץ לא לכפור בכל דבר לפני שבודקים היטב, כי הנה נמצא שגם סגולה זו מקורה בחז"ל...
 
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרג' אזרק אמר:
הנה המקור!
בפרק ו' דשמחות (הי"א) גבי מי שיש לו חולה, מקיף בהר הבית דרך שמאל שאומרים לו השוכן בבית הזה ירחם עליו, ושם נאמר מעשה באשה אחת שחלתה בתה ועלתה זו והקיפה ולא זזה משם עד שבו ואמרו לה שנתרפאתה, וכיוצא בזה אמרו שם לענין מי שאבד אבידה שמקיף ואומרים לו השוכן בבית הזה יתן בלב מי שמצאה ויחזירה לך, מעשה באלעזר ובחנניה בן חזקיה בן גרון שאבד ס"ת שלו לקוחה בק' מנה ועלה והקיף, ולא זז משם עד שבאו ואמרו לו נמצא ס"ת. ע"כ. (והובא בדברי מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"א סימן כ"ה).
כמדומני זה בחלק ב, ולא חלק א.
 
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
צבי הירש אמר:
יש לציין כי כל המנהג של הקפת הבימה בהושענא רבא, תוך בקשות "הושע נא", הוא מעין וזכר למנהג הקדום להקיף את המזבח עצמו בזמן שביהמ"ק היה קיים
כנראה שיש ענין סגולי בהקפת מקום קדוש

ויעויין עוד במג"א בסימן תקפ"א סקט"ז שבערב ר"ה משתטחין על קברי צדיקים ומקיפין הקברות, והובא גם במשנ"ה סקכ"ז, וע"ע במגיד מישרים פרשת אחרי בענין הקפת קברי רשב"י ור"א בנו.
 

פרג' אזרק

משתמש רגיל
4568734 אמר:
פרג' אזרק אמר:
הנה המקור!
בפרק ו' דשמחות (הי"א) גבי מי שיש לו חולה, מקיף בהר הבית דרך שמאל שאומרים לו השוכן בבית הזה ירחם עליו, ושם נאמר מעשה באשה אחת שחלתה בתה ועלתה זו והקיפה ולא זזה משם עד שבו ואמרו לה שנתרפאתה, וכיוצא בזה אמרו שם לענין מי שאבד אבידה שמקיף ואומרים לו השוכן בבית הזה יתן בלב מי שמצאה ויחזירה לך, מעשה באלעזר ובחנניה בן חזקיה בן גרון שאבד ס"ת שלו לקוחה בק' מנה ועלה והקיף, ולא זז משם עד שבאו ואמרו לו נמצא ס"ת. ע"כ. (והובא בדברי מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"א סימן כ"ה).
כמדומני זה בחלק ב, ולא חלק א.
זה אכן נמצא בחלק ב'.
במהדורת המאו"ר זה נמצא בכרך יא עמוד קיט.
 
 

איש פשוט מאד

משתמש ותיק
4568734 אמר:
איש פשוט מאד אמר:
הגר"ח לא כתב סגול הזו וגם לא אומר אותה לחשוכי בנים.
יש לו סגולות אחרות, לבדוק את המזוזות, להוציא ספר, להבדיל על יין, שילוח הקן, להחזיק ילד לת"ת כשאין להוריו להחזיקו.
ובכלל כל הסגולות שהוא אומר מקורם בחז"ל, כך שזה בכלל לא נשמע.
המנהג מזמן הגאונים הוא על הקפת כהנים.
להבא מומלץ לא לכפור בכל דבר לפני שבודקים היטב, כי הנה נמצא שגם סגולה זו מקורה בחז"ל...
פתחתי את המסכת שמחות וראיתי שלא מיניה ולא מקצתיה וכמו שהסברתי לעיל.
אין כאן דין "הקפה", רק לשון מס' שמחות שם היא היציאה דרך שמאל, וזה נקרא "הקפה" בלשון הברייתא שם.
אלא שאם אכן יש שפי' באופ"א אודה ולא אבוש לומר טעיתי.
אבל כאמור מי שרואה את הברייתא בפנים אין שום שייכות לזה.
 
 

פרג' אזרק

משתמש רגיל
תראה מרן החיד"א שם הוא דם לגבי הקפות מסביב למת במוצאי שבת, ושם הביא שאת העניין הנז'.
ומשמע שזה מצד היציאה.
כדאי לך לראות בפנים.
תשובה מעניינת,
יש שם עוד נידון מעניין בסוף.
[התפעלתי ממך שאתה מחפש את הדברים לעומק, וגם בענווה ובצורה מכובדת. ירבו כמותך בישראל!].
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש פשוט מאד אמר:
4568734 אמר:
איש פשוט מאד אמר:
הגר"ח לא כתב סגול הזו וגם לא אומר אותה לחשוכי בנים.
יש לו סגולות אחרות, לבדוק את המזוזות, להוציא ספר, להבדיל על יין, שילוח הקן, להחזיק ילד לת"ת כשאין להוריו להחזיקו.
ובכלל כל הסגולות שהוא אומר מקורם בחז"ל, כך שזה בכלל לא נשמע.
המנהג מזמן הגאונים הוא על הקפת כהנים.
להבא מומלץ לא לכפור בכל דבר לפני שבודקים היטב, כי הנה נמצא שגם סגולה זו מקורה בחז"ל...
פתחתי את המסכת שמחות וראיתי שלא מיניה ולא מקצתיה וכמו שהסברתי לעיל.
אין כאן דין "הקפה", רק לשון מס' שמחות שם היא היציאה דרך שמאל, וזה נקרא "הקפה" בלשון הברייתא שם.
אלא שאם אכן יש שפי' באופ"א אודה ולא אבוש לומר טעיתי.
אבל כאמור מי שרואה את הברייתא בפנים אין שום שייכות לזה.
במשנה במסכת מידות פ"ב מ"ב משמע שכל הנכנסים להר הבית - נכנסים דרך ימין ומקיפים ויוצאים דרך שמאל, ומי שהוא אבל או מנודה וכו' הוא גם נכנס דרך שמאל. לא?
 
 

דרך אמונה

משתמש רגיל
על המקורות אני פחות בטוח שהם מסמוכות, אבל עובדא ידענא שלפני כשנתיים וחצי שהתחתלתי פרק 'האיש מקדש' עשיתי סגולה זו יחד עם ידיד, ותוך שבועיים הייתי מאורס...
(למען הדיוק אספר שהידיד הנ"ל התארס לפני חודשיים....) את הפרשנות אשאיר לציבור הקדוש.
 

מםאלף

משתמש ותיק
איש פשוט מאד אמר:
פתחתי את המסכת שמחות וראיתי שלא מיניה ולא מקצתיה וכמו שהסברתי לעיל.
אין כאן דין "הקפה", רק לשון מס' שמחות שם היא היציאה דרך שמאל, וזה נקרא "הקפה" בלשון הברייתא שם.
אלא שאם אכן יש שפי' באופ"א אודה ולא אבוש לומר טעיתי.
אבל כאמור מי שרואה את הברייתא בפנים אין שום שייכות לזה.
הצדק לכאורה עמך, ולא זו בלבד, אלא שכל הענין והסגולה שם הוא שמתוך כך שואלים אותו מה אירע לך, ומברכים אותו השוכן בבית הזה וכו'.
כשאדם מקיף את הר הבית ואינו פוגש שום אדם בדרכו או שאין אחד שמברכו, לא הועיל בהקפתו (לדברי הברייתא).
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
4568734 אמר:
מענה לשון אמר:
אפעס זה נשמע סגולה לאומנית... לא? סיבוב שערים וכו'..
בדיוק לכן כתבתי שזה נשמע לי מוזר ומופרך... 
מה מופרך כאן, להתפלל ליד מקום המקדש זה רעיון והמצאה?! (בלי להתייחס לענין ה'סיבוב').

כל סגולה שתהיה תתקבל בברכה, החל מהדלקת נרות 'מסתורית' ועד ריבות 'קדושות' וקמיעות 'עמומות', ורק תפילה ליד מקום המקדש, המקום בו בחר ה', וממנו עולות התפילות כולם, וכמו שהאריך שלמה המלך בתפילתו הנוראה, היא נשארת בגדר 'מוזר ומופרך'?! אתמהה.
 
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
המצפה לישועת ה' אמר:
4568734 אמר:
מענה לשון אמר:
אפעס זה נשמע סגולה לאומנית... לא? סיבוב שערים וכו'..
בדיוק לכן כתבתי שזה נשמע לי מוזר ומופרך... 
מה מופרך כאן, להתפלל ליד מקום המקדש זה רעיון והמצאה?! (בלי להתייחס לענין ה'סיבוב').

כל סגולה שתהיה תתקבל בברכה, החל מהדלקת נרות 'מסתורית' ועד ריבות 'קדושות' וקמיעות 'עמומות', ורק תפילה ליד מקום המקדש, המקום בו בחר ה', וממנו עולות התפילות כולם, וכמו שהאריך שלמה המלך בתפילתו הנוראה, היא נשארת בגדר 'מוזר ומופרך'?! אתמהה.

כבודו צודק, ולכן אחרי זה חזרתי בי ומחקתי מהודעתי הראשונה את דבריי אלה...
 

4568734

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעתי מתלמיד חכם גדול שאמר על זה שהגר"ח קניבסקי אמר את זה לפני כמה שנים שהמצב היה פחות רגיש, אבל במצב הנוכחי בתקופה זו הקפת הר הבית עלולה להביא להתגרות חמורה באומות, ואף לגרום לסכנת נפשות שבני ישמעאל ימש"ו מתפרעים ועושים ככל העולה על רוחם, אז במצב זה בודאי שכל מי שרוצה לקיים סגולה זו ולעלות להר הבית - יעשה שאלת רב בענין.
 

אורח לרגע

משתמש רגיל
בוא נניח שזו סכנה נוראית לשמור על בית חיינו (ולכן גם אין ללכת לכותל ולקבר רחל ולמערת המכפלה וכו' מקל וחומר)
אבל מה נשתנינו מאבותינו שנלחמו והסתכנו וגם נפצעו ומתו בהמוניהם עבור כבוד בית ה'!
(בימי נבוכדנצר/בימי החשמונאים/בימי טיטוס ועוד).

ובלא"ה, מי לא יודע שפעם הכל היה עוד יותר רגיש, כי הערבים רק נחלשים במשך השנים יחסית מול היאהוד...

וגם, וכי תעלה על דעתך שרבי חיים יתחשב בכאלו שיקולים...
(להזכירכם הוא זרק בעצמו אבנים ובקבוקים וכו' בבבחרותו בפתח תקוה על הערבים במלחמת תש"ח)
 
חלק עליון תַחתִית