הלכה באמונה

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
האם בנושאי אמונה אפשר לומר שתקבלה הלכה כמאן דהוא 
או שהלכה בנושא זה פתוח כ"א יאחז כפי דעתו 
 

צבי הירש

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
האם בנושאי אמונה אפשר לומר שתקבלה הלכה כמאן דהוא 
או שהלכה בנושא זה פתוח כ"א יאחז כפי דעתו 
באמונה התקבלה ההלכה כדעת המקובלים, ובראשם האר"י החי וגוריו הקדושים מצוקי ארץ, הצופים במרכבה העליונה, ויודעים דרכי ריבונם, משתמשים ברוח הקודש, ורואים מראות אלקים
ואין לסמוך על מי שחקר בידיעה שכלית, אלא על מי שהשיג ע"י השכל הנבדל, שהוא מעל השכל התלוי בלב [ובהטיותיו]
 
 

מםאלף

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
האם בנושאי אמונה אפשר לומר שתקבלה הלכה כמאן דהוא 
או שהלכה בנושא זה פתוח כ"א יאחז כפי דעתו 
במחלוקת אמוראים על עניין משיח בימי חזקיהו פסק הרמב"ם שמחוייבים להאמין שמשיח עדיין לא בא ואנו מחכים לו שיבא.

ולכאורה בהרבה ממחלוקות הראשונים גם כן דחו דעת מקצתם בצורה גורפת (כגון מה שכתב הראב"ד הראשון בספרו אמונה רמה על ידיעת ה') ובמקרה כזה נפסקה ההלכה.

אך יתכן שכל זה הוא רק בדברים הנוגעים לעיקרי האמונה.
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
פותח הנושא
צבי הירש אמר:
עמיקא וטמירא אמר:
האם בנושאי אמונה אפשר לומר שתקבלה הלכה כמאן דהוא 
או שהלכה בנושא זה פתוח כ"א יאחז כפי דעתו 
באמונה התקבלה ההלכה כדעת המקובלים, ובראשם האר"י החי וגוריו הקדושים מצוקי ארץ, הצופים במרכבה העליונה, ויודעים דרכי ריבונם, משתמשים ברוח הקודש, ורואים מראות אלקים
ואין לסמוך על מי שחקר בידיעה שכלית, אלא על מי שהשיג ע"י השכל הנבדל, שהוא מעל השכל התלוי בלב [ובהטיותיו]
האם הדברים מבוססים על מקור כל שהוא?
אכן מסבר י"ל שכל התלוי בלב אינו זך דיו להכריע בזה 
אבל הרי כל אדם יש לו נטיות הלב וכי אפשר לנתק את ידעת הלב להכרעה?
 
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מםאלף אמר:
עמיקא וטמירא אמר:
האם בנושאי אמונה אפשר לומר שתקבלה הלכה כמאן דהוא 
או שהלכה בנושא זה פתוח כ"א יאחז כפי דעתו 
במחלוקת אמוראים על עניין משיח בימי חזקיהו פסק הרמב"ם שמחוייבים להאמין שמשיח עדיין לא בא ואנו מחכים לו שיבא.

ולכאורה בהרבה ממחלוקות הראשונים גם כן דחו דעת מקצתם בצורה גורפת (כגון מה שכתב הראב"ד הראשון בספרו אמונה רמה על ידיעת ה') ובמקרה כזה נפסקה ההלכה.

אך יתכן שכל זה הוא רק בדברים הנוגעים לעיקרי האמונה.
הרי זהו מוסכם במח' דוגמ' הרמב"ם ראב"ד בענין הגשמה 
ודאי נתקבל כרמב"ם, ואם יבוא אחד ויאמר שדעתו כראב"ד אין אחד שיסכים עמו 
השאלה בנושאים שלא הוכרעה בצורה נחרצת וברורה 
האם קבלה בישראל בכוחו להכריע שאכן כך הלכה?
 
 

צבי הירש

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
צבי הירש אמר:
עמיקא וטמירא אמר:
האם בנושאי אמונה אפשר לומר שתקבלה הלכה כמאן דהוא 
או שהלכה בנושא זה פתוח כ"א יאחז כפי דעתו 
באמונה התקבלה ההלכה כדעת המקובלים, ובראשם האר"י החי וגוריו הקדושים מצוקי ארץ, הצופים במרכבה העליונה, ויודעים דרכי ריבונם, משתמשים ברוח הקודש, ורואים מראות אלקים
ואין לסמוך על מי שחקר בידיעה שכלית, אלא על מי שהשיג ע"י השכל הנבדל, שהוא מעל השכל התלוי בלב [ובהטיותיו]
האם הדברים מבוססים על מקור כל שהוא?
אכן מסבר י"ל שכל התלוי בלב אינו זך דיו להכריע בזה 
אבל הרי כל אדם יש לו נטיות הלב וכי אפשר לנתק את ידעת הלב להכרעה?


ישנם הרבה מקורות לכך
והמקור הכי חזק הוא מנהג היהדות החרדית כולה
והרבה שנטו להאמין אחרת ולבסוף התברר שליבם היטה אותם לכך...

לכן נקרא שמו "השכל הנבדל" כיון שהוא מובדל מהטיות הגשמיות, והוא משיג השגות רוחניות כצורתם בלי לטעות, ומי שזכה לשכל זה נחשב מורינו ורבינו בעניני אמונה
 
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
פותח הנושא
צבי הירש אמר:
ישנם הרבה מקורות לכך
והמקור הכי חזק הוא מנהג היהדות החרדית כולה
והרבה שנטו להאמין אחרת ולבסוף התברר שליבם היטה אותם לכך...
האם שיטה שנקטו כן הראשונים אפשר לכנותו 'ליבם היטה אותם'
או שמא דעתך שאכן אין לאדם להתעסק בזה כיון שנטיה קלה סופה מי ישורנה אבל עדיין אין זה איסור מאיסורי אמונה להאמין באמונה מסויימת שהינה מח' ראשונים,
 

מםאלף

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
השאלה בנושאים שלא הוכרעה בצורה נחרצת וברורה 
האם קבלה בישראל בכוחו להכריע שאכן כך הלכה?
יש כאן שתי שאלות.
הראשונה: האם ניתן להכריע ולפסוק הלכה בענייני אמונה? התשובה היא: כן (לדוג' משיח -מפורש הרמב"ם שפסק בזה, ידיעת ה' והגשמה - הסקת גם בזה שזה פשוט)

השניה: האם קבלה בישראל נחשבת כהכרעה? (שאלה זו נוגעת בכל ההלכות ולאו דווקא באמונה)
התשובה לדעתי: כן. אך יש לדון מה נחשב קבלה בישראל, רוב הציבור? הציבור החרדי? בני תורה? חסידים?

וברצוני להוסיף שאלה שלישית ואולי לשם אתה חותר: מה דינם של עניני אמונה שאינם מעיקרי האמונה, האם שייך בהם הלכה? (כגון, 'וגר זאב עם כבש' - משל או מציאות?, עניני מדע שנאמרו בחז"ל - מוכרחים או לא? וכדו')
 

לחשוב חשבונות

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
האם בנושאי אמונה אפשר לומר שתקבלה הלכה כמאן דהוא 
או שהלכה בנושא זה פתוח כ"א יאחז כפי דעתו 
אפשר לומר מה שרוצים.
אתה מתכוין לשאול אם לו יצוייר לא היה הרמב"ם מעמיד נגד ההגשמה, אם היה הקב"ה הופך לגוף?
או שכוונתך שאם היה מתקבל שאין תחיית המתים אם זה היה גורם שלא יהיה תחיית המתים?
 
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מםאלף אמר:
עמיקא וטמירא אמר:
השאלה בנושאים שלא הוכרעה בצורה נחרצת וברורה 
האם קבלה בישראל בכוחו להכריע שאכן כך הלכה?
יש כאן שתי שאלות.
הראשונה: האם ניתן להכריע ולפסוק הלכה בענייני אמונה? התשובה היא: כן (לדוג' משיח -מפורש הרמב"ם שפסק בזה, ידיעת ה' והגשמה - הסקת גם בזה שזה פשוט)

השניה: האם קבלה בישראל נחשבת כהכרעה? (שאלה זו נוגעת בכל ההלכות ולאו דווקא באמונה)
התשובה לדעתי: כן. אך יש לדון מה נחשב קבלה בישראל, רוב הציבור? הציבור החרדי? בני תורה? חסידים?
וברצוני להוסיף שאלה שלישית ואולי לשם אתה חותר: מה דינם של עניני אמונה שאינם מעיקרי האמונה, האם שייך בהם הלכה? (כגון, 'וגר זאב עם כבש' - משל או מציאות?, עניני מדע שנאמרו בחז"ל - מוכרחים או לא? וכדו')


א' השאלה היא על מח' שלא הכריע אותם אחד הראשנים דוגמ' הרמב"ם 
ב' אכן הדבר נוגע בכל הנושאים אמנם ברוב ההלכות נתקבלו עד"כ הלכה בדרך משא ומתן בהלכה משא"כ נושא זה שלא לובן והכרע אלא עומד במח' ללא שו"ע,
ג' נושאים שאינם מעקרי אמונה הוא עצמו מח' מה בגדר עיקר ומה לא, ישנם דברים בחז"ל שהם מוסכמים כמשל ויש דברים שמוסכמים כאמת אלא שאינם מסתדרים עם המציאות, שגם על זה יש שיאמרו שאינם אלא משל,
 
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לחשוב חשבונות אמר:
עמיקא וטמירא אמר:
האם בנושאי אמונה אפשר לומר שתקבלה הלכה כמאן דהוא 
או שהלכה בנושא זה פתוח כ"א יאחז כפי דעתו 
אפשר לומר מה שרוצים.
אתה מתכוין לשאול אם לו יצוייר לא היה הרמב"ם מעמיד נגד ההגשמה, אם היה הקב"ה הופך לגוף?
או שכוונתך שאם היה מתקבל שאין תחיית המתים אם זה היה גורם שלא יהיה תחיית המתים?
האם מי שמאמין כך יינו יין נסך 
האם מורידין ואין מעלין?
 

צבי הירש

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
צבי הירש אמר:
ישנם הרבה מקורות לכך
והמקור הכי חזק הוא מנהג היהדות החרדית כולה
והרבה שנטו להאמין אחרת ולבסוף התברר שליבם היטה אותם לכך...
האם שיטה שנקטו כן הראשונים אפשר לכנותו 'ליבם היטה אותם'
או שמא דעתך שאכן אין לאדם להתעסק בזה כיון שנטיה קלה סופה מי ישורנה אבל עדיין אין זה איסור מאיסורי אמונה להאמין באמונה מסויימת שהינה מח' ראשונים,
האחרונים כתבו כן על הראשונים, שליבם נטה מחמת ההתעסקות בחכמות נכריות, ומי לנו גדול משלמה המלך שהכתוב העיד עליו שנשיו הטו את לבו
 
 

צבי הירש

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
לחשוב חשבונות אמר:
עמיקא וטמירא אמר:
האם בנושאי אמונה אפשר לומר שתקבלה הלכה כמאן דהוא 
או שהלכה בנושא זה פתוח כ"א יאחז כפי דעתו 
אפשר לומר מה שרוצים.
אתה מתכוין לשאול אם לו יצוייר לא היה הרמב"ם מעמיד נגד ההגשמה, אם היה הקב"ה הופך לגוף?
האם מי שמאמין כך יינו יין נסך 
האם מורידין ואין מעלין?
לא צריך לרוץ בכל דבר ל"יינו יין נסך", הוא טועה באמונתו, זה הכל
 
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
פותח הנושא
צבי הירש אמר:
עמיקא וטמירא אמר:
צבי הירש אמר:
ישנם הרבה מקורות לכך
והמקור הכי חזק הוא מנהג היהדות החרדית כולה
והרבה שנטו להאמין אחרת ולבסוף התברר שליבם היטה אותם לכך...
האם שיטה שנקטו כן הראשונים אפשר לכנותו 'ליבם היטה אותם'
או שמא דעתך שאכן אין לאדם להתעסק בזה כיון שנטיה קלה סופה מי ישורנה אבל עדיין אין זה איסור מאיסורי אמונה להאמין באמונה מסויימת שהינה מח' ראשונים,
האחרונים כתבו כן על הראשונים, שליבם נטה מחמת ההתעסקות בחכמות נכריות, ומי לנו גדול משלמה המלך שהכתוב העיד עליו שנשיו הטו את לבו
אפשר מקורות?
 
 

מםאלף

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
ג' נושאים שאינם מעקרי אמונה הוא עצמו מח' מה בגדר עיקר ומה לא, ישנם דברים בחז"ל שהם מוסכמים כמשל ויש דברים שמוסכמים כאמת אלא שאינם מסתדרים עם המציאות, שגם על זה יש שיאמרו שאינם אלא משל,
אכן יש מחלוקת על כמה מעיקרי האמונה אם הם עיקריים או לא.
אך על נושאים אלו אין (כמעט) ויכוח בין החרדים. וכל השאר - מהעיקר הארבעה עשר והילך - לא מצאנו מי שטוען שהוא מעיקרי האמונה.
ואם נאמר, שמי שטועה בדברים שאינם מעיקרי האמונה, אינו נקרא כופר/מין/אפיקורס, אין כאן נפק"מ להלכה ולא שייך בזה פסק.
 

מםאלף

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
מםאלף אמר:
אכן יש מחלוקת על כמה מעיקרי האמונה אם הם עיקריים או לא.
ע"ז הנידון
לכאורה כל מה שכתוב בתורה הוא עיקר, שהרי הכופר בדבר אחד מדבריה הוא כופר בתורה.
גם הכופר בדבר אחד מדברי חז"ל הוא כופר, שכפר בתורה שבעל פה.
נמצא של מה שמוכרח מן התורה שבכתב ו/או מן התורה שבעל פה, הרי הוא עיקר. ובכלל זה משיח (שהרי ר' יוסף יחידאה הוא) ותחיית המתים ושכר ועונש, ואמונת הנביאים ואחדות הבורא וכן כל י"ג העיקרים.
לבד מן ההגשמה שמצינו מי שחלק על הרמב"ם בזה.

ובאמת קצת תמוה מנא ליה להרמב"ם לפסוק שדבר זה הוא מעיקרי האמונה (ובעל העיקרים על אף שהסכים עמו חלק עליו בדבר אחר, שסבר שהטועה בדבר זה מתוך לימודו אינו מוגדר כ'כופר') ועוד תמוה למה מנה דברים הכתובים בתורה וא"כ יחזור וימנה את כל תרי"ג המצוות שהם עיקר שהרי הכופר בהם כפר במקצת מן התורה וזאת התורה לא תהא מוחלפת.

ועיין באברבנאל (ראש אמנה פרק כג) שכל מצוות התורה שווים בעיקריותם ואין הפרש ביניהם לבין הי"ג. (וכן בשו"ת הרידב"ז חלק א-ג שדמ)
ובשות חתם סופר (חי"ד שנו) גם כתב כן, והוסיף שאיך נאמר שביאת המשיח עיקר? וכי 'יסוד' הוא שאם נסירהו יפול הבנין? אלא משום שכך כתוב בתורה ובנביאים, ואם כן כל מה שכתוב שם הוא עיקר.
 

צ''ע

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
האם בנושאי אמונה אפשר לומר שתקבלה הלכה כמאן דהוא 
או שהלכה בנושא זה פתוח כ"א יאחז כפי דעתו 
מישהו כבר פתח אשכול בעני''ז בעבר,

ושאלתיו איזה מחלוקת הוא מצא בעניני אמונה ?
ואת''ל שיש למאי נוגע כמאן הלכתא ?
 
 

צ''ע

משתמש ותיק
מםאלף אמר:
עמיקא וטמירא אמר:
מםאלף אמר:
אכן יש מחלוקת על כמה מעיקרי האמונה אם הם עיקריים או לא.
ע"ז הנידון
לכאורה כל מה שכתוב בתורה הוא עיקר, שהרי הכופר בדבר אחד מדבריה הוא כופר בתורה.
גם הכופר בדבר אחד מדברי חז"ל הוא כופר, שכפר בתורה שבעל פה.
נמצא של מה שמוכרח מן התורה שבכתב ו/או מן התורה שבעל פה, הרי הוא עיקר. ובכלל זה משיח (שהרי ר' יוסף יחידאה הוא) ותחיית המתים ושכר ועונש, ואמונת הנביאים ואחדות הבורא וכן כל י"ג העיקרים.
לבד מן ההגשמה שמצינו מי שחלק על הרמב"ם בזה.

ובאמת קצת תמוה מנא ליה להרמב"ם לפסוק שדבר זה הוא מעיקרי האמונה (ובעל העיקרים על אף שהסכים עמו חלק עליו בדבר אחר, שסבר שהטועה בדבר זה מתוך לימודו אינו מוגדר כ'כופר') ועוד תמוה למה מנה דברים הכתובים בתורה וא"כ יחזור וימנה את כל תרי"ג המצוות שהם עיקר שהרי הכופר בהם כפר במקצת מן התורה וזאת התורה לא תהא מוחלפת.

ועיין באברבנאל (ראש אמנה פרק כג) שכל מצוות התורה שווים בעיקריותם ואין הפרש ביניהם לבין הי"ג. (וכן בשו"ת הרידב"ז חלק א-ג שדמ)
ובשות חתם סופר (חי"ד שנו) גם כתב כן, והוסיף שאיך נאמר שביאת המשיח עיקר? וכי 'יסוד' הוא שאם נסירהו יפול הבנין? אלא משום שכך כתוב בתורה ובנביאים, ואם כן כל מה שכתוב שם הוא עיקר.
על תחילת דבריך ידועים ומוסמכים דברי ר' חיים מבריסק שהנפק''מ הוא לשוגג,
ולגבי העיקרים אתה צודק שהפלוגתא היא אך ורק לגבי השם עיקר והמחוייבות שלו לדת אבל את האמונה בהם אין כל פלוגתא !!!

כבר האריך ר' @קושטא  שליט''א ודחה דברי @אליעזר ג שליט''א   כאן בטוב טעם עש''ה,

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=1589&start=210

וכאן דחה דברי את ר' @שמעיה  שליט''א בענין המחלוקת בעל העיקרים על הרמב''ם, עי' שם ותמצא נחת,

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=22709

 
 

צ''ע

משתמש ותיק
אם אכן אתה מתכוין למחלוקת של הרמב''ם והראב''ד בענין שוגג מין - אין זה מחלוקת באמונה אלא מחלוקת הלכתית בדינא דגמ' האיך אנו צריכים להתייחס למין כזה ששגג,
 

צ''ע

משתמש ותיק

משיב דבר

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
האם בנושאי אמונה אפשר לומר שתקבלה הלכה כמאן דהוא 
או שהלכה בנושא זה פתוח כ"א יאחז כפי דעתו 
איך יתכן שלא יהיה בזה הלכות ברורות כמו בכל התורה?!
יתכן ויש בזה מדריגות (כמו בהרבה מצות) הידורים וסלסולים וכו'
 
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
עמיקא וטמירא אמר:
האם בנושאי אמונה אפשר לומר שתקבלה הלכה כמאן דהוא 
או שהלכה בנושא זה פתוח כ"א יאחז כפי דעתו 
איך יתכן שלא יהיה בזה הלכות ברורות כמו בכל התורה?!
יתכן ויש בזה מדריגות (כמו בהרבה מצות) הידורים וסלסולים וכו'
ומה נעשה ויש בזה הרבה מח' ראשנים ומעולם לא נפסק הלכה
 
 

משיב דבר

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
ומעולם לא נפסק הלכה
מה הפירוש לא נפסק?
יש הרבה סוגיות בגמרא שאין עליהם שו"ע, אבל נאמרו בהם דעות של גדולי הפוסקים. למשל הגר"א הח"ח והחזון איש, או הבעש"ט ובעל השו"ע הרב ועוד דברו בכל עקרי האמונה וכל אחד ילך בדרך שמקובלת עליו כפי שנוהג בכל חלקי התורה.
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
עמיקא וטמירא אמר:
ומעולם לא נפסק הלכה
מה הפירוש לא נפסק?
יש הרבה סוגיות בגמרא שאין עליהם שו"ע, אבל נאמרו בהם דעות של גדולי הפוסקים. למשל הגר"א הח"ח והחזון איש, או הבעש"ט ובעל השו"ע הרב ועוד דברו בכל עקרי האמונה וכל אחד ילך בדרך שמקובלת עליו כפי שנוהג בכל חלקי התורה.

אכן נאמרו בזה הרבה דעות גם באחרונים 
ועדיין האם יש פסול בכך שאחד רוצה לתפוס כפי שיטת ראשון אחד שלא קיבלו כמותו?
 
חלק עליון תַחתִית