כשיצא לחו"ל (בשנת תרכ"ז) הג"ר משה נחמיה כהנוב זצ"ל לערוך מגבית למטרת החזקת ישיבת עץ חיים עבר הוא לאניה דרך יפו וראה שם מה שהתחילו בראשונה לנטוע כרמים, וכתב אז ע"ז בספרו קונטרס שאלו שלום ירושלים בזה"ל "ובכל זאת עודנה מתנוססת במעלות ויתרונות נגד שארי ארצות. עוד היום הזה ניכרים בה היטב שבח הארץ הקדושה. ובכמה מקומות בתוך ילל ישימון על שיני סלעי אבל, ישעשע ירק דשא את עיני עובר, שם נטעי נעמנים ישגשגו כגן ה' פרי ישאו בלא עפר מדושן וזבל, כן נראה בה וניכר לעינים מה שאמרו חז"ל ארץ צבי כתיב בה, ועוד פלאים המפליאים אורה משארי ארצות, בלתי מה שנתקיים בה מה שכתוב ושממו עליה וכו' ולא יעבדו את האדמה כראוי, אין מי מטיב שדהו ואין מי עודר כרמו, כולה עלה קמשונים כסו פניה חרלים, כי ה' דבר שממה על הארץ דרכי ציון אבלות כו'. תתקיים גזירות השי"ת עד אשר ירחם ציון, כאמור "וזכרתי כו' וגם הארץ אזכור, עוד תטעו כרמים וכו'. ובאמת כעת סביבות יפו עיה"ק אשר התחילו בזמננו אלה להתיישב שמה עובדי אדמה ונוטעי כרמים עטרוה ופארוה בגנות נחמדים מכל עץ עושה פרי מסביב לעיר ומגרשיה ותהיה לנס ולתפארת ולתקוה טובה לכל דורשי ציון ואולי צמיחת קרן הוא אתחלתא דגאולה".
על ביאת הג"ר אברהם שאג, עם תלמידו הגרי"ח זוננפלד זצוק'"ל לארץ ישראל איתא "בצאתם את העיר יפו נכנסה העגלה אל שביל שמשני צדיו נטועים היו פרדסי יפו המפורסמים, וריח של תפוחים הגיע לנחיריהם. באותה שעה מלמל הצדיק מקוברסדארף )הג"ר אברהם שאג( עתה מומחשים לי ביתר שאת דברי הפסוק: "כריח שדה אשר ברכו ה'". וכי זכיתי מעולם לריח כזה של "חקל תפוחין קדישין", כפי שאני זוכה עתה? הלא זהו מעין עולם הבא, ממש מעין עולם הבא, גן עדן עלי אדמות... ומכיון שהשתיקה הופרה, ענה התלמיד לעומתו: נו, הלא זהו מה ששנינו בסנהדרין "ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל, ופירש"י "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר". באותה שעה נענה רבו והפטיר אחריו לאות הסכמה "יפה אמרת חיים בני", אין בכך כל ספק, הקץ מתקרב, יש לזרז את הסוסים שיגיעו מהרה לירושלים, שמא יבוא המשיח, ואנחנו משתהים בדרך"....
"כמה פחד ורחב לבבו (הגרי"ח זוננפלד זצוק'"ל) למראה ארץ ישראל ההולכת ונבנית, מושבות חדשות מוקמות במקומות שונים, שדות שוממות מוריקות מלא העין, ויעוד הנביא יחזקאל: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל", הולך ומתגשם לנגד עינינו, והלא כבר אמר רבי אבא (סנהדרין צח, א) כי בהתגשמותה של נבואה זו "אין לך קץ מגולה מזה". ("האיש על החומה" ח"ב, עמוד 139).
הרב הקדוש רבי אהרן מבעלזא זצ"ל: כשהגיע לארץ הקודש, אחזתו רוח קדושה של כיסופי גאולה, ועיניו לא שבעו מהביט בנופה של הארץ. בכל עת היה מזכיר את דברי הגמרא 'אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל'. ופירש רש"י כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה מזה'. (ספר אדמורי בעלזא.'ומביא גואל' עמ' 83)
"קריאה נאמנה" (שהתפרסמה בשעתו, וצוטטה בכמה ספרים) מאת הג"ר איסר זלמן מלצר זצ"ל: "... הבה נתבונן ונכיר את התפקיד הגדול המוטל עלינו לעת כזאת, אשר זכינו, אחרי כאלפיים שנות גלות מרה, לחזות בשיבת בנים בונים לגבולם בממדים ענקיים, והתגשמות יעודי הנביא "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל".
ז"ל הג"ר יוסף צבי הלוי זצ"ל גאב"ד תל אביב-יפה (הפוסק של הסטייפלר זצ"ל, לאחר פטירת מרן החזו"א זיע"א, מוסף יתד נאמן, דברים תשע"ב) "והיות שאמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל. וב"ה בימינו זכינו לראות בארצנו על הרי ישראל כרמים ופרדסים ומושבות ועיירות של אחינו בני ישראל כן ירבו" ('כרם הארץ' בהקדמה, ע"ב).
ז"ל הג"ר אברהם יעלין זצ"ל (מח"ס 'ארך אפיים' בהסכמת החפץ חיים) "עוד ראיה שהגיע זמן הגאולה, מגמרא (סנהדרין צ ח) דא"ר אבא אין לך קץ מגולה יותר מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי כי קרבו לבוא... ועינינו רואות איך שנתקיים נבואה זו, כי כאשר נודע מתורתנו הקדושה שארצנו הקדושה היתה המעולה שבכל הארצות, ועכ"ז הנה מעת גלו ישראל ממנה ונתיישבו שם הנכרים זה קרוב לאלפים שבה, נעשית כמדבר שוממה ותמאן לתת כחה ליושביה, וכתב הרמב"ן ע"פ ושממו וגו' הנ"ל, שכמה פעמים רצו המלכיות לעשות א"י ישוב טוב כשאר מדינות ולא עלה בידם, ועד אשר התחילו בנ"י לשוב שמה ולזרוע שדות ולטעת כרמים ולבנות בתים בה, שוב מראית להם סבר פנים יפות, והארץ נותנת יבולה והעצים פרים בעין יפה, כמאמרי חז"ל הנ"ל ,ועתה מי האיש אשר יפקפק עדיין אם הגיע זמן הגאולה ולא יאמין באותות חז"ל".
"נבאו שהאומות שנתישבו בארץ ישראל בימי הגלות לא יהיה להם קורת רוח בה, שלא תתן להם ברכה, ולא יוכלו ליישב הרק תהיה שממה. ונבאו שבעת שצריך להיות הגאולה תתן פריה לישראל בעין יפה, וזהו סימן המובהק שהגיע קץ הגאולה. וב' נבואות אלו ראינו שנתקיימו, לכן נודע מזה שודאי קץ הגאולה הגיע" (מאמר 'חיזקו אל תיראו', סימן יח, ל"ב, ל"ג).
וז"ל האדמו"ר הגה"ק ר' יוחנן טברסקי זצ"ל מטאלנא "והאמת שרואים זה בחוש, לפני שנים הייתי כאן גם כבחור וגם בתחילת המדינה, לא היה בכלל פירות טובים, ולא היה בכלל מבחר של פירות, אפילו תפוחים ואגסים לא היה בנמצא, וק"ו שאר פירות כי הארץ הייתה בשלטון של גויים, אפילו שהיו בה יהודים מועטים, אבל השלטון היה של גויים ולא גדלו הפירות, אבל היום ב"ה מלא פירות טובים, מתחיל להתנוצץ ההבטחה של לא תחסר כל בה, וזה סימן לשלטון היהודים בארץ. איתא בגמרא אם רואים פירות טובים בארץ ישראל אין לך קץ מגולה מזה, וקשה להבין דברי הגמרא מה העניין בזה? מה יש אם רואים פירות ומה זה קשור לגאולה. אבל לדברינו יובן, אם רואים שהארץ מתחילה להוציא פירות טובים סימן שהולכת לעבור לשלטון ישראל, שהרי בגלות צריך להתקיים הקללה "והשימותי את הארץ" שלא יהיה בארץ ברכה מיוחדת, ואם רואים את הברכה סימן מובהק הוא שהגאולה מתקרבת, וזה אין לך קץ מגולה מזה". (אמרתך חייתני' עמוד 286)
בספר דעת סופרים (יחזקאל עמ' שלג הערה ד) איתא "הנני מוצא לנחוץ להאריך כאן כאמור להלן בחודש אדר תשכ"ט נועדתי לשיחה עם אחד הישישים בין חכמי הדור הרב יוסף ברייער זצ"ל, ראש קהילת ישורון בניו יורק.. ענה ואמר לי: אתה עוסק בנביאים, אם כן אמור לי, הנה אם מסתכלים בספר יחזקאל ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא. דומה שהנה זה הוא מה שמתרחש עתה בארץ...".
ז"ל הג"ר זכריה שטרן זצ"ל (רבה של שאוול, בעמח"ס זכר יהוסף) "כענין שאמר בסנהדרין "אין לך קץ מגולה מזה ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל". הכונה היא כפשוטו, שמעת החורבן נעזבה הארץ ונעשית לשממה מרוב המלחמות ודמי ההרוגים אשר שטפו בכל הארץ ונעשית גפרית ומלח שרפה כל ארצה... [עו]תה במקומות אשר תבוא יד חרוצים תשוב להיות מוכשרת להוציא פרי לעבדה תנובה מאה שערים, ולהוציא סגולת האדמה להיותה גם היום ארץ זבת חלב ודבש כאשר ישקדו עליה לחדש נעוריה, ואשר בקרבת ימי הקץ הנועד לבוא, יתן ד' בלב היושבים עליה לחדש פני האדמה לעבדה ולשמרה ולשובב שבותה לקדמותה בארץ הנשמה הזאת אשר המה יהיו עקבות המבשרים בבוא עיתה". (זכר יהוסף, תהלוכות האגדות, סוף פרק לג).
ובהאי ענינה ראיתי סיפר נורא לא ידוע על החפץ חיים, כפי שמסר הג"ר משה שפירא זצ"ל והנני להעתיק לשונו (מתוך שיעוריו, מפי אחד הכותבים) "ראיתי כתוב בגמ' סנהדרין (דף צח.) "אין לך קץ מגולה מזה", כן כתוב בגמ'. נבואה זו, באמצע נבואה זו, "אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא". ופירש"י אין לך קץ מגולה מזה, כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה יותר. הפשט, שנבואת יחזקאל, וכבר כתבו החפץ חיים ועוד הרבה, שזה המצב שלנו. כשתתן ארץ ישראל פירותיה בעין יפה אז יקרב הקץ, אינני יודע מה זה "יקרב", אבל אז יקרב הקץ זה גילוי שיקרב הקץ. על כל פנים זה מה שכתוב בנבואה זו, ומפורש בגמ' שזה נקרא קץ מגולה. הוא דבר ברור, שהוא קץ מגולה. קץ מגולה, זה הפשט שהקב"ה מראה שהגיע הזמן של הקץ. קץ מגולה, כשארץ ישראל תתן פריה בעין יפה.
בשנות צעירותי, שמעתי מעשה, ר' מרדכי סלונימער, הוא היה גאון גדול וצדיק גדול, והוא היה בידידות גדולה עם החפץ חיים. הוא פעם הגיע לביקור בארץ ישראל. הוא הגיע בסתר, לא היה תהלוכה, פאראד, לקראת ביקורו. כשחזר לחו"ל הוא שלח מכתב לחפץ חיים ותיאר במכתבו את מה שראה בארץ ישראל. אני שמעתי סיפור זה ממי שמע מעד ראייה, ממי שעמד שם כשהחפץ חיים פתח את המכתב. כשקיבל החפץ חיים את המכתב, הוא קרא את מה שבמכתב, ועודו אחוז במכתב הוא התחיל לרקוד מסביב לשלחן. הסתכלו עליו בתמייה, ושאלו את החפץ חיים, מה כבר כתוב שם? הוא ענה להם בהתרגשות והתלהבות, אתם שומעים מה שר' מרדכ'לה כותב, איהר הערט וואס ר' מרדכ'לה שרייבט, איהר הערט וואס ר' מרדכ'לה שרייבט?! כתוב שמגדלים ארבע עשרה סוגי ירקות בארץ ישראל. הוא ראה שבארץ ישראל במארק, בשוק, מוכרים ארבע עשרה סוגי ירקות. מה כבר יש לנו!? פה תפוחי אדמה, בצל, שום, וצנון. וואס האבען מיר, קארטאפעל, ציבעלע, קנאבעל, און רעטאך. והוא רוקד ורוקד מסביב לשלחן, באומרו איהר הערט וואס ר' מרדכ'לה שרייבט, איהר הערט וואס ר' מרדכ'לה שרייבט!!??.
פשוט, שהרקידה היתה על הקץ מגולה, תתן פריה בעין יפה. ארבע עשרה ירקות. מן הסתם ר' מרדכ'לה היה במחנה יהודה, במחנה יהודה מוכרים כל סוגי החמוצים, הפיצוחים, כל השנים מוכרים שם הכל. מה כבר היה שם, חובעזה וחיליבע, זה מה שהיה. על כל פנים, הוא ראה בעצמו ארבע עשרה ירקות, זייער גישמאק, זה מאוד נעים, החפץ חיים יצא מחוץ לעצמו מתוך התפעלות ושמחה, הוא דבר פשוט, שהשמחה של החפץ חיים הוא שמחה של קץ מגולה, שהקב"ה מראה לנו. זה דבר שהקב"ה מראה מלמעלה, כן כתוב באמצע הנבואה, והדבר ברור שהמדובר הוא על זמנים שלנו, המדובר הוא בתקופה זו". עכ"ל הג"ר משה שפירא זצ"ל.
וראיתי כתיב "באב תש"ע, בתקופה בה מפטירים בשבע דנחמתא, התקיימה הנחת אבן הפינה לישוב גבעת זאב החדשה. את המשא המרכזי נשא מרן הגאון רבי שמואל אויערבאך זצוק"ל, שקרא בהתרגשות: "כשעינינו רואות בהתגשמות חזון הנביאים על בניין ערי ציון לה' ולתורתו, כשנבנית עיר להגדיל ולהרחיב קדושת ירושלים, אין לך קץ מגולה מזה" (גליון קדושת ציון).
וז"ל האדמו"ר משומר האמונים בעל חוקי חיים זצ"ל "חז"ל אמרו אם ראית ארץ ישראל מוציאה פירותיה אין לך קץ מגולה מזה, וזה פלא כי כשהגענו לארץ ישראל ועד לפני ארבעים שנה לא היו יכולים להשיג כאן בארץ בננות ותפוזים וענבים, והיום ב"ה רואים שארץ ישראל מוציאה פירות טובות" (קול החצר גליון קלו).
ובספר אמונת עתיך (ח"ג דף קלט) להגה"צ ר' משה וולפסון שליט"א איתא בזה"ל "והגרי"ח זאננפעלד זצ"ל כשראה איזה פירות שגדלו בא"י היה שמח שראה בזה סימן להתקרבות הקץ כנ"ל בגמ'. והנה זה היה בזמנו כשעדיין היו הפירות מעטים בתכלית בכמות ואיכות, אבל בזמננו רואים ב"ה פירות נאים. וזה לי עשרים שנה שזכיתי להיות בכל שנה בא"י ותמיד רואים השתנות למעליותא בפירות א"י. וביחוד יש לציין שבשנה זו ראיתי את האתרוגים שהיו מהודרים מאד אשר עדיין לא היו כן מעולם וכן היה שפע הדסים מא"י והרי זה מסימני הקץ... ויש להתחזק בסימנים אלה כי בא מועד הגאולה ולהוסיף זכיות בכדי שנזכה לקיום הדבר".